נורוויג'ן קרוז נופלת ב-8% - "בועת הקרוזים" מתחילה להתפוצץ?
בניגוד לטענות הענף על ביקושים חזקים, החברה הודתה בהאטה בהזמנות והורידה תחזיות; המתחרה רויאל קריביאן דווקא מציגה חוסן
נורבג'יאן קרוז מניית חברת הקרוזים נורווג'יאן קרוז ליין הולדינג Norwegian Cruise Line 4.55% סצונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות כספיות מאכזבות לרבעון הראשון של השנה והתריעה על היחלשות בביקושים העתידיים. מדובר בשינוי חד בתפיסת המשקיעים
את ענף הקרוזים, שעד כה טען בעקביות כי הביקושים וההזמנות נותרו חזקים למרות החששות מצמצום בהוצאות הצרכנים על נסיעות.
החברה דיווחה על רווח מתואם של 7 סנט למניה על הכנסות של 2.13 מיליארד דולר, נמוך מציפיות האנליסטים שחזו רווח של 9 סנט למניה על הכנסות של 2.15 מיליארד דולר. הפער בין התחזיות לביצועים בפועל, אף שאינו גדול במיוחד, התקבל בחשש רב בשוק, במיוחד לאור האזהרה של החברה לגבי מגמות ההזמנות העתידיות.
לחץ בצד ההכנסות
למרות האכזבה ברבעון הראשון, נורווג'יאן הותירה את תחזית הרווח השנתית שלה ללא שינוי, על 2.05 דולר למניה, אך הורידה את תחזית צמיחת התשואה הנקייה (Net Yield) לטווח של 2%-3%, לעומת התחזית הקודמת של 3%. מדד התשואה הנקייה הוא מדד מרכזי בענף השיט, המשקף את ההכנסה המיוצרת ביחס לקיבולת הספינות, והורדתו מעידה על לחץ בצד ההכנסות.
"בעוד שאנו מכירים בכך שייתכנו לחצים פוטנציאליים על קו ההכנסות העליון, אנו מאמינים שניתן לקזז אותם ביעילות באמצעות המשך הביצוע של יוזמות החיסכון בעלויות שלנו", אמר מנכ"ל החברה, הארי סומר. הצהרה זו נועדה להרגיע את המשקיעים, אך נראה כי לא הצליחה למנוע את הנפילה החדה במניה. התגובה החריפה של השוק למניית נורווג'יאן עשויה להיראות קיצונית, במיוחד לאור העובדה שהחברה שמרה על תחזית הרווח השנתית שלה, מה שבעונת הדוחות הנוכחית נחשב כמעט להעלאת תחזית. אולם, המשקיעים הפגינו ספקנות לגבי עמידות ענף הקרוזים בחודשים האחרונים, וכעת יש להם ראיות התומכות בחששות הללו.
- עמדה בציפיות: נורוויג׳ן קופצת ב-9%
- על רקע תחזיות אופטימיות: מניות הקרוזים קופצות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד בולט לתוצאות של נורווג'יאן, המתחרה רויאל קריביאן פרסמה אמש (שלישי) תוצאות רבעוניות חזקות שעלו באופן משכנע על התחזיות, והעלתה את התחזית השנתית שלה. החברה ציינה "ביקוש מצוין בטווח הקרוב" ורמה נורמלית של ביטולים.
פטריק שולס, אנליסט בחברת Truist, טען כי הערות נורווג'יאן לגבי ההזמנות "חתכו דרך הנרטיב של חלק מהמשקיעים בוול סטריט, לפיו חברות השיט יכולות לפעול בבועה ולהימנע מהשפעת ההאטה במגמות ברמת המאקרו". עם זאת, הוא ציין כי בשל סייקל ההזמנות של תשעה חודשים בענף, לחץ הביקושים יתבטא בתוצאות הכספיות רק בעוד שניים או שלושה רבעונים. חרף האתגרים, שולס שומר על המלצת "קנייה" למניה עם מחיר יעד של 35 דולר.
האתגרים של נורוויג'ן
מניית נורווג'יאן מציגה ביצועים נחותים בהשוואה למתחרותיה במהלך שנת 2025, עם ירידה של 32% מתחילת השנה, לעומת ירידה של 24% במניית קרניבל וירידה של 6% בלבד במניית רויאל קריביאן. אחד האתגרים העיקריים שניצבים בפני נורווג'יאן הוא השילוב של עלויות תפעוליות גבוהות יחד עם לחץ על המחירים, דבר המקשה על שמירת רווחיות במציאות של האטה בביקושים. למרות שהחברה מנסה לקזז את ההשפעה השלילית באמצעות תוכניות התייעלות, המשקיעים מטילים ספק ביכולתה להשיג את יעדי הרווח השנתיים ללא שיפור במגמת ההזמנות.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
גורם
נוסף המשפיע על הביצועים של נורווג'יאן הוא התלות הגבוהה של החברה בשוק התיירות האמריקאי, שמראה סימני התקררות בחודשים האחרונים. בניגוד למתחרותיה שהצליחו לגוון את בסיס הלקוחות שלהן במידה רבה יותר מבחינה גיאוגרפית, נורווג'יאן מושפעת יותר מהשינויים בהרגלי הצריכה
של התייר האמריקאי.
אנליסטים אחרים מצביעים על כך שהתגובה החריפה של השוק למניית נורווג'יאן עשויה להיות מוגזמת בטווח הקצר, בהתחשב בכך שהחברה עדיין צופה רווחיות לשנה הנוכחית ושומרת על תחזית הרווח למניה. לטענתם, כדאי לבחון את מגמות ההזמנות בחודשים הקרובים לפני שמסיקים מסקנות נחרצות לגבי מצב הענף כולו.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
