יפן בנק מרכזי
צילום: טוויטר

אחרי נתניהו - המדינה הבאה שעשויה להיפגש עם טראמפ

ארה"ב הטילה מכס כולל של 24% על כלל הסחורות ביפן ושל 25% על תעשיית הרכב - שהייצוא שלה לארה"ב הסתכם בשנה שעברה בכ-57.8 מיליארד דולר; עם זאת, ייתכן והממשל ירכך את הטון מול היפנים: "בין 50-70 מדינות כבר פנו אינו לגבי המכסים, אבל אני חושב שליפן תינתן עדיפות מכיוון שהיא פנתה אלינו מוקדם", אמר מזכיר האוצר האמריקני סקוט בסנט

רוי שיינמן | (1)

מדינות העולם עדיין יוצאות מההלם אחרי הודעת המכסים של טראמפ בשבוע שעבר, מה נקבע כי יוטלו מכסים גורפים של 10% על כל מדינה ומכסים נוספים על מדינות שנחשבות "בעייתיות". מנהיגי העולם מכינים את התגובה שלהם, חלקם נוקטים קו תקיף יותר כמו סין: "נילחם עד הסוף", וחלקם נוקטות קו מפויס יותר לקראת ההגעה לשולחן המשא ומתן, כמו הודו ותאילנד


נתניהו כבר הספיק להיפגש עם טראמפ בביקור בזק, שלמעשה עסק יותר באיראן מאשר במכסים, אך הצדדים בכל זאת הגיעו להסכמה שישראל תמחק את הגירעון המסחרי מול ארה"ב. בעוד המנהיגים האחרים מתאמים פגישות עם הבית הלבן, מדינה אחת צפויה לקבל קדימות לפי הדיווחים - יפן. "אני מניח שיפן תקבל עדיפות בשיחות בזכות העובדה שהיא ניגשה אלינו מאוד מהר", אמר סקוט בסנט, מזכיר האוצר האמריקני. "בין 50 ל-70 מדינות כבר פנו אלינו לשיחות, כך שצפוי לנו אביב עמוס מאוד".


עם זאת, לדבריו, "יפן היא בת ברית ביטחונית חשובה מאוד, וגם שותפה כלכלית משמעותית עם היסטוריה ארוכה של קשרים עם ארה"ב. לכן אני מעריך שהיא תזכה לעדיפות, במיוחד כי היא פנתה אלינו במהירות".


ראש ממשלת יפן שיגרו אישיבה כינס ישיבת ממשלה מלאה בנושא, ובהמשך מינה את שר הצמיחה הכלכלית ריוסיי אקאזאווה לעמוד בראש המשלחת היפנית לשיחות מול ארה"ב. אישיבה הדגיש כי יפן רואה בצעד האמריקני מהלך מצער במיוחד והביע דאגה מההשפעה האפשרית על תעשיית הרכב, מנוע הצמיחה המרכזי של הכלכלה היפנית. "תעשיית הרכב היא עמוד השדרה של הכלכלה שלנו", אמר. "המכסים האלו עלולים להשפיע באופן נרחב גם על מגזרים נוספים".


המכסים על יפן: 24% על כלל הסחורות, 25% על רכבים

המכסים החדשים שממשל טראמפ הטיל כוללים מכס של 24% על כלל היבוא מיפן, ומכס של 25% על כלי רכב שנכנס לתוקף כבר בשבוע שעבר. מדובר במכה קשה במיוחד עבור תעשיית הרכב, שמייצאת כמויות אדירות של רכבים לארה"ב מדי שנה - ב-2024 ייצאה יפן כ-1.37 מיליון רכבים לארה"ב בהיקף של כ-57.8 מיליארד דולר.


ראש הממשלה אישיבה אמר כי יש לו "חששות כבדים מאוד" עקב הסתירה בין המכסים האמריקניים להסכמי ארגון הסחר העולמי ולחוזה הסחר בין המדינות. לדבריו, המכס על כלי הרכב סותר את ההבנות שהושגו בעבר, בעת כהונתו הראשונה של טראמפ, אז נחתם הסכם סחר עם ראש הממשלה דאז, שינזו אבה. ההסכם שנחתם אז כלל פתיחת השוק היפני לתוצרת חקלאית אמריקנית, ובתמורה נמנעה יפן ממכסים נוספים על כלי הרכב שהיא מייצרת. הצלחת ההסכם נזקפה בעיקר לקשר האישי ההדוק בין אבה לטראמפ, קשר שלממשלת אישיבה הנוכחית אין. הפרשנים מעריכים כי בהיעדר קשר אישי חזק עם טראמפ, הסיכוי להגיע להישגים משמעותיים עלול להיות מוגבל.


למרות המתיחות, הבורסות ביפן זינקו היום, על רקע הערכות שהמכסים עשויים להיות נמוכים מהצפוי. מדד הטופיקס עלה ב-6.3%, ומדד הניקיי טיפס אף הוא ב-6%, למרות שהנפילות שלו מהימים האחרונים כבר הכניסו אותו לטריטוריה דובית.

קיראו עוד ב"גלובל"


לדברי טארו קימורה, כלכלן ב-Bloomberg, "היכולת של יפן להשיג ויתורים מצדה של ארה"ב עדיין מאוד לא ודאית. אבל דבר אחד בטוח, המכס הכללי של 24% והמכס על רכבים בגובה 25% יכאיבו מאוד לכלכלה היפנית ועלולים לשבש את מאמצי הבנק המרכזי להחזיר את מדיניות הריבית לשגרה".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    העולם מתנהל כמו גנון... (ל"ת)
    אנונימי 08/04/2025 16:26
    הגב לתגובה זו
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


זהב 1
צילום: Pixbay

הזהב מעל 4,500 דולר: למה המשקיעים רצים למתכות היקרות?

מרכישות של בנקים מרכזיים ועד לריצה של משקיעים להצטייד במתכת שהוכיחה "אצירת ערך" לאורך ההיסטוריה; מה הגורמים שעומדים מאחורי הראלי ועד כמה הוא עוד יימשך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה זהב כסף

הזהב טיפס לשיא חדש מעל 4,500 דולר לאונקיה, בראלי מרשים שמושך אחריו את כל שוק המתכות היקרות. גם הכסף, הפלטינה והפלדיום קבעו שיאים, כשהכסף עלה השנה בכ-150% והזהב ביותר מ-70% - ביצועים שלא נראו מאז 1979. מה מניע את העלייה הזו, ולמה דווקא עכשיו?


המתיחות בוונצואלה וגם הפד' דוחפים את הזהב למעלה

השילוב של סיכון גיאופוליטי וציפיות להורדות ריבית יצר סביבה אידיאלית למתכות היקרות. המתיחות המתגברת בוונצואלה, כולל צעדים אמריקאיים סביב תנועת מכליות נפט. ארצות הברית החריפה לאחרונה את הלחץ על משטרו של ניקולס מדורו, בין היתר באמצעות צעדים שמגבילים תנועת מכליות נפט וניסיון לצמצם יצוא ונצואלי בשווקים הבינלאומיים. ונצואלה אולי לא שחקנית מרכזית כמו סעודיה או רוסיה, אבל כל פגיעה בזרימת הנפט מוסיפה חוסר ודאות לשוק שגם כך מתמודד עם סיכונים גיאופוליטיים רבים. הופכת את הזהב לנכס מפלט מבוקש.

המתיחות בוונצואלה מצטרפת לרצף של מוקדים עם חוסר יציבות: המלחמה באוקראינה, גם המתיחות באזור שלנו והאי-ודאות סביב מדיניות החוץ והסחר של ארצות הברית. כשהרבה חזיתות פתוחות במקביל, המשקיעים פחות בוחרים “מי צודק” ויותר מחפשים הגנה. זהב וכסף נכנסים בדיוק למשבצת הזו.

החשש המרכזי הוא לא רק מהלחצים על הנפט עצמו, אלא גם מהמסר. כשהעימותים עוברים לאנרגיה, המשקיעים מתחילים לתמחר תרחישים רחבים יותר, של סנקציות, תגובות נגד ושיבושים בשרשראות אספקה. זה מעלה את רמת הסיכון בכל הכלכלה הגלובלית, ודוחף משקיעים להקטין חשיפה לנכסים תנודתיים ולעבור לנכסי מקלט - כמו זהב ומתכות יקרות. במקביל, השוק מתמחר המשך הורדות ריבית בארצות הברית גם בשנה הבאה, לאחר שלוש הפחתות השנה. מכיוון שלזהב אין תשואה שוטפת, סביבת ריבית נמוכה מעניקה לו יתרון יחסי מול נכסים אחרים.

במסחר באסיה, הזהב נסחר סביב 4,489 דולר לאונקיה לאחר שנגע ב-4,526 דולר. הכסף הגיע לכ-72.2 דולר לאונקיה, והפלטינה התקדמה לכ-2,335 דולר, עם עלייה של למעלה מ-4% בפלדיום. מדד הדולר ירד בכ-0.2%, מה שמסייע למחירי סחורות המתומחרות בדולרים.