החשש מסטגפלציה ועתיד השווקים: האנליסטים מנתחים את תוכנית המכסים
בזמן שהתוכנית המכסים של הממשל האמריקאי מטלטלת את השווקים ברחבי העולם, האנליסטים מסנים לנתח את ההשפעות של המהלך על הכלכלה האמריקאית והשווקים הפיננסים; וגם - מי המרוויחות והמפסידות הגדולות של המהלך?
תוכנית המסכים עליה הכריז אמש נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מטלטלת את השווקים מסביב לעולם. ברקע, החששות של המשקיעים מפני התפתחות מלחמת סחר גלובאלית וכן מההשפעות של המהלך על הכלכלה האמריקאית. בינתיים, האנליסטים מנסים להעריך כיצד ישפיע המהלך על השווקים, ולשרטט מי המרוויחות והמפסידות הגדולות ביותר מהצעדים הדרמטיים.
הכלכלה האמריקאית
על אף שהמכסים יצרו רעידת אדמה אצל יצואנים ממדינות שונות ברחבי העולם, תוכנית המכסים של הנשיא טראמפ מכוונת בעיקר כלפי פנים, ונועדה לחזק את התעשייה האמריקאית. עם זאת, רוב האנליסטים סבורים שלפחות בטווח הבינוני-קצר, האזרחים האמריקאים צפויים לשלם מחירים רבים בשל התוכנית. כך למשל, עינת מאיר, אנליסטית מאקרו ושווקים ממחלקת מאקרו כלכלה של בנק דיסקונט, מסבירה שטראמפ אמנם "מתעקש כי המכסים הם מיסים על שותפות הסחר של ארה"ב, אולם, משמעות המכסים היא עליית מחירים בארה"ב ושחיקת ההכנסה הפנויה של משקי הבית, לפיכך, צפויה פגיעה בצמיחה ועליה באינפלציה, התומכים בחששות מסטגפלציה. עוצמת הפגיעה בכלכלת ארה"ב תלויה בשימוש שיעשה הממשל בתקבולים ממכסים, במידה ויבוצע קיצוץ מיסים, למשל, הפגיעה בכלכלה תהיה מתונה, מנגד, אם התמורה תשמש לקיצוץ הגירעון הממשלתי צפויה פגיעה משמעותית בצמיחה".
לדבריה, "על פי הערכות קודמות של הפד והציפיות בשווקים, ההשפעה על האינפלציה צפויה להיות זמנית, החוזים צופים שהאינפלציה בשנה הקרובה צפויה לעלות מעל ל-3%, אולם, בשנים הבאות האינפלציה צפויה להתמתן, וציפיות האינפלציה לטווח ארוך לא הושפעו, עד עכשיו, מהציפיות להטלת מכסים. החששות מסטגפלציה מכניסים את הפד לבעיה, ככל, שציפיות האינפלציה לטווח בינוני וארוך לא יושפעו ממדיניות המכסים, הפד יוכל לדבוק בטענה שההשפעה על האינפלציה זמנית ולהפחית ריבית השנה, אולם, להערכתנו, במידה וההאטה בכלכלת ארה"ב לא תהיה חריפה, הפד לא ימהר להפחית, על מנת לבחון את ההשלכות על הכלכלה והשווקים. בשלב זה אנו מותירים את התחזית להפחתת ריבית הדרגתית ואיטית ב-2025 ל-3.9%, גבוה מהמגולם בשווקים".
מי שמצטרף לדברים אלו, הוא רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI, שמסביר כי לצעדי הממשל על הכלכלה האמריקאית יש השפעות ישירות ועקיפות. "המכסים הם בעצם הטלת מס על הצרכן האמריקאי שמטרתו לכאורה להוביל לשיפור מצבה של התעשייה המקומית, אך במחיר של עלייה באינפלציה ופגיעה בכוח הקנייה ובצמיחה. אמנם עלייה בייצור מקומי והסטת ייצור לארה"ב היא תרחיש אפשרי, אך לשם כך יידרש אמון בכללי המשחק החדשים, תנאי לא טריוויאלי במצב הנוכחי", הוא מסביר.
- גולדמן סאקס: המניות ימשיכו לעלות עד סוף השנה
- AMD עם תוצאות מעורבות: עקפה בהכנסות, פספסה ברווח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בפועל, ההשפעה הראשונית על הצרכן תהיה של עלייה באינפלציה ופגיעה בכוח הקנייה, כאשר ההשפעה העקיפה והחשובה לא פחות תהיה דרך מידת ההרעה בתנאים הפיננסים, ובעיקר על אפקט העושר ועלות וזמינות האשראי. היקף המכסים המוצהר בשלב זה מוערך בכ-600 מיליארד דולר, סכום המהווה כ-2% מהתוצר האמריקאי, כ-2.7% מההכנסה הפנויה של משקי הבית וכ-3% מהצריכה הפרטית. כמובן, שלא כל העלאת מכסים תגולגל אל הצרכנים ולכן סביר לצפות כי שיעור המכסים הנוכחי (לפני מו"מ שאולי יניב הפחתה מסויימת) יתורגם לעלייה של כ-1.5%-1% באינפלציה. כמו כן, סביר לצפות לפגיעה בסדר גודל זהה בצמיחה, כלומר כזו שתמתן את הצמיחה בארה"ב מסביבה של 2.5%, לסביבה של כ-1.5% בשנה הקרובה, כאמור בעיקר על רקע הפגיעה בהכנסה הפנויה ובתנאים הפיננסים, ובמידה מסויימת כתוצאה מאי הודאות שצפויה לפגוע בהשקעות. מנגד, לא ברור עדיין אם הממשל ינקוט בצעדים מרחיבים, מעבר להארכת הפחתות המיסים שננקטו בקדנציה הקודמת של טראמפ, בכדי למתן את הפגיעה מהמכסים", הוא מסכם.
ההאטה הזמנית בכלכלת ארה"ב, אשר צפויה לבוא לידי ביטוי בירידה בצמיחה, צפויה להשפיע על החלטות הפדרל ריזרב בנוגע לגובה הריבית. מארק האפלה, מנהל ההשקעות הראשי ב-UBS Global Wealth Management, סבור כי גם אם המכסים יופחתו בסופו של דבר עד לסוף השנה, הפדרל ריזרב יצבע הפחתת ריבית של 0.75%-1% עד לסוף שנת 2025".
השווקים
אחת הנגזרות המשמעותיות ביותר ממצב הכלכלה האמריקאית, היא תוגבת השווקים לתוכנית המכסים ולהשפעות שלה. לפחות בינתיים, נדמה שהמשקיעים סבורים שהתוכנית תפגע בכלכלה ובחברות האמריקאיות, מה שבא לידי ביטוי בין ביתר בירידות המשמעותיות שנרשמות בחוזים העתידיים. עם זאת, גיא רוזן, מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות, מסביר, כי "אמנם תגובת החוזים העתידיים על המסחר בארה"ב לתכנית המכסים ברורה, אבל צריך לזכור שיש להם דינמיקה שעשויה להיות מאוד שונה מהמסחר עצמו. מול השוק האמריקאי, בשלב הנוכחי השווקים באירופה ובסין מציגים ירידות שערים מתונות יותר".לדברי רוזן, "בהיבט הפסיכולוגי של המשקיעים בשוק, נראה כי התכנית של טראמפ משקפת את התרחיש הגרוע ביותר האפשרי. בהנחה שכזו, יכול להיות שמכאן הסיטואציה יכולה רק להתמתן וחלק מהמכסים יופחתו לאחר משא ומתן מול המדינות הרלוונטיות. בתרחיש זה התנודתיות תימשך, אולם יתכן וניווכח שעיקר הירידות לאחר אלו של היום כבר יהיו מאחורינו".
- האם המעבר של כורי הביטקוין למרכזי AI אכן משתלם?
- פרמטר קטן, שליטה גדולה: איך גוגל השתלטה מחדש על האינטרנט?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- שער הדולר מזנק ב-1.1%, קמטק תזנק מחר במעל 12%
"מצד שני, דרך הפעולה של טראמפ מקשה לספק הערכות, ואפשר לראות שבארה"ב מציגים שלל פרשנויות לצעדיו – חלק מהן מבליטות את ההנחה שמכסים מסוימים יבוטלו בהמשך, וחלק מבטאות את ההשלכות הכלכליות החמורות שמדיניות זו יכולה לייצר לחברות ולכלכלה כולה. כך או אחרת, אנו נמצאים כעת אחרי האירוע שעמד על הפרק בשבועות האחרונים, וכעת המשקיעים מנסים להבין מה ההשפעות הכלכליות שלו, עניין שייקח זמן עד שיתבהר", הוא מסכם.
"במבט לעתיד הקרוב, החודשים הבאים צפויים להיות בלתי יציבים. הצעדים הכלכליים החדשים צפויים להשפיע על הפעילות הכלכלית והאינפלציה העולמית, מדינות נוספות יטילו מכסים נגדיים על ארה"ב, דבר שיכול להוביל לפאזת
דהגלובליזציה ממושכת. בסופו של דבר, ייתכן כי הסדר הפוליטי הבינלאומי יתעדכן, ויבוצע שינוי ביחסים שבין מדינות לארה"ב, לא רק בהיבט הסחר אלא גם בהיבטים רחבים יותר, כולל ביטחוניים וכוללים את השפעתם על הסדר העולמי", מסכם דניאל
מורי, סגן מנהל השקעות ראשי בבנק השוויצרי EFG.
הנפגעות הגדולות ומי שעשויות להרוויח
הפגיעה החריפה ביותר היא במדינות אסיה, שיעור המכס על סין ווייטנאם יעמוד על 34% ו-46% בהתאמה. לצד מדינות אסיה גם בעלות בריתה הוותיקות של ארצות הברית צפויות לסבל מנחת זורעה של התכונית, כשאר המכסים על האיחוד האירופי יעמדו על 20%, ו-24% על יפן. מנגד, שותפות הסחר של ארצות הברית, קנדה ומקסיקו, לא נכללו במכסים האחרונים, אך גם הם ימשיכו להיות תחת ההשפעה של המכסים שכבר הוטלו. בנוסף, המכסים הספציפיים על מוצרים כמו רכבים ופלדה לא יצטברו אחד על השני, אם כי מדובר בהפחתות זעירות לעומת ההשלכות הרחבות של ההכרזה.
להערכת רוזן, ענפי הפעילות שהשפעות תכנית המכסים עליהם יהיו מצומצמים יחסית הם ענפי פעילות הקשורים למגזר השירותים בארה"ב. בין אלה מזכיר רוזן חברות תוכנה ואינטרנט אמריקאיות, המושפעות מהמצב הכלכלי אולם פחות חשופות ישירות למכסים, חברות שירותי פארמה, חברות תשתית וחברות אנרגיה – שפעילותן מתרכזת בשוק האמריקאי. הוא מזכיר גם את ענף הפיננסים בארה"ב, שלדבריו "אמנם לא מושפע ישירות ממכסים, אבל פעילותו מהווה נגזרת ראשונית של המצב הכלכלי, כך שחששות לגבי כיוון הכלכלה האמריקאי עלולות לפגוע בו".

צרפת סופגת הורדת דירוג חוב שלישית תוך 12 חודשים - כלכלה בהתפרקות
חוב של 112% מהתוצר. פרלמנט מפוצל ורפורמות קפואות; מה יהיה בהמשך?
צרפת ספגה מכה נוספת בדירוג האשראי שלה כשסוכנות הדירוג הבינלאומית S&P Global הורידה את הדירוג שלה מ-AA ל-AA-. זוהי הפעם השלישית תוך פחות משנה שצרפת מאבדת דירוג חוב , אחרי הורדות דומות של Moody's ו-Fitch בחודשים האחרונים.
ההשלכות של ההורדה עלולות להיות כבדות: גופים מוסדיים כמו קרנות פנסיה, בנקים מרכזיים וקרנות גידור, שמחויבים לפעול על פי כללי השקעה מחמירים, עלולים למכור כמויות משמעותיות של אגרות חוב ממשלתיות צרפתיות. פעולה כזו תגביר את הלחץ על שוק האג"ח, תעלה את עלויות החוב של הממשלה ותאיץ את גירעון החוב הלאומי שכבר חצה את רף ה-112% מהתוצר המקומי הגולמי.
שר האוצר הצרפתי רולאן לסקור הגיב להורדה בהצהרה חריפה במהלך כנס כלכלי בפריז, שם תיאר את המצב כ"ענן נוסף בשמיים שכבר היו מעוננים בכבדות". "זוהי קריאה להתעשת", אמר בפתח דבריו, "אין להתעלם מהסיכון הגובר. מדובר באיתות חד-משמעי שדורש רצינות יתרה מצד כולנו". לסקור, שמונה לתפקידו רק לפני חודשים ספורים בעקבות משבר פוליטי פנימי, הדגיש כי הממשלה והפרלמנט חייבים לשתף פעולה כדי לשכנע את סוכנויות הדירוג ואת המשקיעים הגלובליים שתקציב 2026 יהווה צעד אמיתי לקראת הפחתת הגירעון התקציבי. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתעלם מהסימנים האלה", הוסיף, "הם אינם רק ניירת, הם משפיעים על חיי היומיום של כל אזרח צרפתי".
הורדת הדירוג של S&P אינה מפתיעה לחלוטין, אך היא מגיעה ברגע קריטי. סוכנות הדירוג ציינה בדוח שלה כי הסיבות העיקריות כוללות את הגירעון התקציבי הגבוה שמגיע ל-5.4% מהתוצר בשנת 2025, עלייה מתמשכת בחוב הציבורי והיעדר התקדמות משמעותית ברפורמות מבניות שהבטיחה הממשלה. בנוסף, S&P הזהירה מפני סיכונים פוליטיים גוברים, כולל חוסר יציבות בממשלה והתנגדות פרלמנטרית חריפה לרפורמות הכרחיות. "הממשלה הצרפתית נמצאת בפני אתגר כפול: כלכלי ופוליטי", נכתב בדוח, "והשילוב הזה עלול להחמיר את המצב אם לא יטופל במהירות ובנחישות".
- צרפת בסחרור: 3.35 טריליון יורו חוב וממשלה שלישית על סף קריסה
- מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של צרפת – מה זה אומר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדרך למשבר: איך הגענו לשלוש הורדות תוך שנה
כדי להבין את חומרת המצב הנוכחי, חשוב להסתכל אחורה על השנים האחרונות. צרפת נהנתה במשך שנים רבות מדירוג גבוה יחסית של AA מ-S&P ודומיו, שהעיד על יציבות כלכלית חזקה בתוך גוש האירו. אולם מאז משבר הקורונה ב-2020, המדינה שקעה בהוצאות עצומות על תמיכה כלכלית שכללה סובסידיות לעסקים, מענקי אבטלה מוגברים ותוכניות השקעה בתשתיות. החוב הלאומי זינק מ-98% מהתוצר ב-2019 ליותר מ-112% ב-2025. הגירעון התקציבי, שמוגבל על פי כללי האיחוד האירופי ל-3% בלבד, הוא 5% ומעלה.

צרפת סופגת הורדת דירוג חוב שלישית תוך 12 חודשים - כלכלה בהתפרקות
חוב של 112% מהתוצר. פרלמנט מפוצל ורפורמות קפואות; מה יהיה בהמשך?
צרפת ספגה מכה נוספת בדירוג האשראי שלה כשסוכנות הדירוג הבינלאומית S&P Global הורידה את הדירוג שלה מ-AA ל-AA-. זוהי הפעם השלישית תוך פחות משנה שצרפת מאבדת דירוג חוב , אחרי הורדות דומות של Moody's ו-Fitch בחודשים האחרונים.
ההשלכות של ההורדה עלולות להיות כבדות: גופים מוסדיים כמו קרנות פנסיה, בנקים מרכזיים וקרנות גידור, שמחויבים לפעול על פי כללי השקעה מחמירים, עלולים למכור כמויות משמעותיות של אגרות חוב ממשלתיות צרפתיות. פעולה כזו תגביר את הלחץ על שוק האג"ח, תעלה את עלויות החוב של הממשלה ותאיץ את גירעון החוב הלאומי שכבר חצה את רף ה-112% מהתוצר המקומי הגולמי.
שר האוצר הצרפתי רולאן לסקור הגיב להורדה בהצהרה חריפה במהלך כנס כלכלי בפריז, שם תיאר את המצב כ"ענן נוסף בשמיים שכבר היו מעוננים בכבדות". "זוהי קריאה להתעשת", אמר בפתח דבריו, "אין להתעלם מהסיכון הגובר. מדובר באיתות חד-משמעי שדורש רצינות יתרה מצד כולנו". לסקור, שמונה לתפקידו רק לפני חודשים ספורים בעקבות משבר פוליטי פנימי, הדגיש כי הממשלה והפרלמנט חייבים לשתף פעולה כדי לשכנע את סוכנויות הדירוג ואת המשקיעים הגלובליים שתקציב 2026 יהווה צעד אמיתי לקראת הפחתת הגירעון התקציבי. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתעלם מהסימנים האלה", הוסיף, "הם אינם רק ניירת, הם משפיעים על חיי היומיום של כל אזרח צרפתי".
הורדת הדירוג של S&P אינה מפתיעה לחלוטין, אך היא מגיעה ברגע קריטי. סוכנות הדירוג ציינה בדוח שלה כי הסיבות העיקריות כוללות את הגירעון התקציבי הגבוה שמגיע ל-5.4% מהתוצר בשנת 2025, עלייה מתמשכת בחוב הציבורי והיעדר התקדמות משמעותית ברפורמות מבניות שהבטיחה הממשלה. בנוסף, S&P הזהירה מפני סיכונים פוליטיים גוברים, כולל חוסר יציבות בממשלה והתנגדות פרלמנטרית חריפה לרפורמות הכרחיות. "הממשלה הצרפתית נמצאת בפני אתגר כפול: כלכלי ופוליטי", נכתב בדוח, "והשילוב הזה עלול להחמיר את המצב אם לא יטופל במהירות ובנחישות".
- צרפת בסחרור: 3.35 טריליון יורו חוב וממשלה שלישית על סף קריסה
- מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של צרפת – מה זה אומר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדרך למשבר: איך הגענו לשלוש הורדות תוך שנה
כדי להבין את חומרת המצב הנוכחי, חשוב להסתכל אחורה על השנים האחרונות. צרפת נהנתה במשך שנים רבות מדירוג גבוה יחסית של AA מ-S&P ודומיו, שהעיד על יציבות כלכלית חזקה בתוך גוש האירו. אולם מאז משבר הקורונה ב-2020, המדינה שקעה בהוצאות עצומות על תמיכה כלכלית שכללה סובסידיות לעסקים, מענקי אבטלה מוגברים ותוכניות השקעה בתשתיות. החוב הלאומי זינק מ-98% מהתוצר ב-2019 ליותר מ-112% ב-2025. הגירעון התקציבי, שמוגבל על פי כללי האיחוד האירופי ל-3% בלבד, הוא 5% ומעלה.