קרן שמחזיקה 40% בברקשייר ונסחרת בדיסקאונט של 23% - האם היא מעניינת?
אם אתם מאמינים בהשקעה בברקשייר של וורן באפט, יש לכם אופציה נוספת לעשות זאת - דרך עקיפה אבל אולי משתלמת יותר. זה לא בדיוק אותו דבר, זאת השקעה דרך קרן שמחזיקה במניות ברקשייר במשקל גבוה ונסחרת בדיסקאונט גדול.
קרן SRH Total Return, ששווי נכסיה מגיע ל-2.1 מיליארד דולר, משקיעה כ-40% מהכסף שלה בברקשייר, ועוד 24% בשלוש חברות חזקות: ג'יי.פי מורגן צ'ייס (JPM), יאם! ברנדס (YUM) ואנטרפרייז פרודקטס (EPD). המניות של הקרן, שנסחרות תחת הסימול STEW ב-NYSE, עומדות כרגע על כ-16.8 דולר – מחיר שמשקף הנחה של 24% לעומת שווי הנכסים האמיתי שלה, שקרוב ל-22 דולר למניה.
מי שעומד מאחורי הקרן הזו הוא סטיוארט הורייסי, בן 87, שמשפחתו מחזיקה כמעט חצי מהמניות. הורייסי, יליד קנזס, גילה את באפט לפני עשרות שנים דרך ספר ששינה את חייו, "מאסטרס הכסף" של ג'ון טריין. הוא התחיל לקנות מניות של ברקשייר כשהן עלו 300 דולר ב-1980, והיום המניה (Class A) נסגרה ב-793,000 דולר – אחרי שרשמה שיא של כמעט 800,000 דולר.
עם שווי נטו של כ-4 מיליארד דולר, הורייסי השקיע בעצמו כמיליארד דולר בקרן הזו. הוא ניהל אותה במשך 20 שנה עד שפרש ב-2022, אבל חברת הייעוץ שלו ממשיכה להוביל אותה. פעם היא נקראה Boulder Growth & Income Fund, אבל היום היא SRH Total Return. הקרן מחפשת השקעות שיש בהן "מרווח ביטחון" – כלומר, לקנות במחיר שמבטיח שקט נפשי גם אם השוק קצת יזוז. הקרן משתמשת במינוף קל של כ-10%, ממומן בחוב זול בריבית של פחות מ-3% שהיא לקחה כשהריביות היו בשפל לפני כמה שנים.
- בדרך לעידן שאחרי באפט: טוד קומבס עוזב, מבנה הניהול נבנה מחדש
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנה האחרונה (עד פברואר), הקרן הצליחה לעקוף מעט את ה-S&P 500 עם תשואה של 19% בזכות ברקשייר שמובילה את הדרך. אבל אם מסתכלים על שלוש או חמש שנים, היא נשארת קצת מאחור בעיקר כי היא לא השקיעה במניות הטכנולוגיה הענקיות ששולטות בשוק.
אז למה המניה של הקרן נסחרת בהנחה כזו גדולה? כבר שנים שהיא נעה בדיסקאונט של 15%-20%, וזה קשור לרווחים הגדולים שהיא צברה ולא מימשה. בסוף נובמבר, התיק שלה שווה 2.4 מיליארד דולר, אבל היא קנתה את הנכסים האלה בזול – פחות מ-800 מיליון דולר. אם הקרן תמכור, המשקיעים עלולים לשלם מס כבד על הרווחים האלה, וזה מרתיע אנשים.
ההוצאות של הקרן בעיקר דמי ניהול, עומדות על כ-1.2% בשנה (בלי הוצאות ריבית), די סטנדרטי לקרנות סגורות.
- 2.אנונימי 26/03/2025 17:35הגב לתגובה זויש מס רווח הון שלא ירד
- 1.לירן 26/03/2025 11:48הגב לתגובה זומאחורי brk כמעט בחצי אפשר לבדוק זאת בקלות.כנראה חלק מהכסף מתאדה בדרך לא מצאתי הגיון להשקיע בה.
טראמפ האיחוד האירופימאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית
המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות.
בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.
וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה.
איום גלוי בצעדי תגמול
בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד
חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- הצרכן האמריקאי מתפצל לשניים: העשירים ממשיכים להוציא והאחרים סופרים כל דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה
נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.
פאוול רשתות חברתיותהפד’ הפתיע עם טון יוני, אך השוק סקפטי. האם נתוני האינפלציה יציתו ראלי סוף שנה?
החשש מ"הורדת ריבית ניצית" לא התממש במלואו, ולמרות חוסר וודאות לגבי ינואר, הפד' סיפק טון יוני למדי, למה זה לא מספיק לראלי סוף שנה והאם נתוני האינפלציה שיפורסמו ביום חמישי ישנו את המגמה? וגם: הסימנים המדאיגים שרומזים על התפתחות משבר נזילות בשווקים
השוק מתמחר אי הורדת ריבית בינואר – האם זה ישתנה בסוף השבוע?
החלטת הריבית האחרונה הייתה יונית מהצפוי. הפדרל רזרב הוריד כצפוי את הריבית, אבל רבים צפו שהטון יהיה ניצי בהרבה מהטון הנייטרלי שהשתקף מהחלטת הריבית. טבלת הנקודות, בניגוד ליציפיות, נותרה ללא שינוי מהותי מהישיבה הקודמת. הסוחרים שמחו במיוחד לשמוע שהפד' יחזור לרכוש אגרות חוב בשוק בקצב של 40 מיליארד בחודש "למשך מספר חודשים". בניגוד למה שטענו רבים אין מדובר ב"הרחבה כמותית" אלא בסיום ה"צמצום הכמותי", שכן הקניות הללו הן של ניירות ערך שהגיעו לפידיון, כלומר לא מדובר בהגדלת המאזן אלא בשמירה על הקיים, או כמו שפאוול מכנה זאת "ניהול רזרבות". בכל זאת זהו שינוי מהותי שמחזיר מעט נזילות לשווקים. הרכישות יתמקדו באג"ח ממשלתי קצר טווח (טי-בילס) ותסייענה בקיזוז הלחץ לעליית הריבית בקצה הקצר של העקומה, לחץ שנובע מהנפקות מרובות בטווח הזה.
במסיבת העיתונאים פאוול אמנם לא התחייב להמשך הורדות ריבית, וודאי לא בינואר, אך הטון שלו היה יוני למדי בנוגע לאינפלציה ולשוק העבודה. ביחס לאינפלציה, הוא סוף סוף מודה שהמכסים לא מביאים לאינפלציה קבועה אלא רק להתאמה חד פעמית (הוא כבר הזכיר את האפשרות בפגישה הקודמת, אבל הפעם היה יותר משוכנע ומשכנע בכך). פאוול אמר שהאינפלציה מרוכזת בסחורות ולא בשירותים, ושרוב לחץ המחירים הזה כבר מאחורינו. כלומר, אינפלציית המכסים לא זולגת הלאה מעבר למוצרים הספציפיים עליהם הם הוטלו, כלומר אין חשש לאינפלציה דביקה בעקבות המכסים. זה כיוון חשוב מאד, כיון שאם אין חשש שהאינפלציה תזלוג לשאר השוק אין צורך להשאיר את הריבית ברמה גבוהה בגלל המכסים.
גם האמירות ביחס לשוק העבודה היו יוניות מאד. פאוול דיבר על קבלת החלטה לנוכח מאזן סיכונים "מאתגר מאד" בין אינפלציה לתעסוקה, והדגיש כי "הסיכונים לתעסוקה עלו בחודשים האחרונים". הוא הודה שבנתוני המשרות הייתה טעות של כ-60 אלף לחודש עקב טעות סטטיסטית. לפי זה בשלושת החודשים האחרונים מאזן המשרות היה שלילי. הוא העיר שאחוז האבטלה חשוב יותר כעת וימשוך את מירב תשומת הלב של הפד'. ובכן השבוע הגיע הנתון – 4.6% - נתון שלא נראה כבר שנים (ונתייחס לכך עוד בהמשך).
הדברים הללו של פאוול קיבלו חיזוק נוסף ביום שלישי השבוע. נתוני שוק התעסוקה של החודשים אוקטובר נובמבר שפורסמו באיחור מעידים, כאמור, על עליית אחוז האבטלה לרמה של 4.6%, רמה שלמעט תקופת הקורונה לא נראתה בארצות הברית כבר 8 שנים. הסתכלות על הגרף מראה מגמת התחזקות עקבית ומתמשכת של עליה באחוז האבטלה, מעבר לרעשים של נתונים מקריים כאלה או אחרים.
- עד כמה הריבית משפיעה על מחירי הדירות? הקשר שכולם מאמינים בו ולרוב לא קיים
- לא כל הורדת ריבית מחזקת את שוק הדיור - תסתכלו על מה שקורה בעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדו"ח מצביע על שני הגורמים העיקריים לעלייה באחוז האבטלה: פיטורים המוניים בסקטור הממשלתי, במיוחד בחודש אוקטובר, אז קיבלו רבים מעובדי הממשל את הצעת הממשל החדש לפרישה, ובמקביל האטה ביצירה משרות חדשה. עליה באבטלה כתוצאה מפיטורים בסקטור הממשלתי היא לאו דווקא שלילית, ויכולה להעיד על התייעלות בסקטור שנחשב באופן מסורתי לפחות יעיל, ומעין תקופת ביניים עד להסתגלות מחודשת למצב החדש. בטווח הבינוני זה גם יכול לסייע במקצת במאבק שנראה לעיתים אבוד בחוב הממשלתי הענק (הגרעון בשנה הנוכחית אכן נמוך יותר מבשנה הקודמת). השאלה האם זה מסביר את כל החולשה או שהנתונים מעידים גם על האטת הכלכלה או שינויים מבניים (שנובעים מהתפשטות הבינה המלאכותית?).
