וורן באפט (X)
וורן באפט (X)

קרן שמחזיקה 40% בברקשייר ונסחרת בדיסקאונט של 23% - האם היא מעניינת?

רוי שיינמן | (2)
נושאים בכתבה וורן באפט

אם אתם מאמינים בהשקעה בברקשייר של וורן באפט, יש לכם אופציה נוספת לעשות זאת - דרך עקיפה אבל אולי משתלמת יותר. זה לא בדיוק אותו דבר, זאת השקעה דרך קרן שמחזיקה במניות ברקשייר במשקל גבוה ונסחרת בדיסקאונט גדול. 

קרן SRH Total Return, ששווי נכסיה מגיע ל-2.1 מיליארד דולר, משקיעה כ-40% מהכסף שלה בברקשייר, ועוד 24% בשלוש חברות חזקות: ג'יי.פי מורגן צ'ייס (JPM), יאם! ברנדס (YUM) ואנטרפרייז פרודקטס (EPD). המניות של הקרן, שנסחרות תחת הסימול STEW ב-NYSE, עומדות כרגע על כ-16.8 דולר – מחיר שמשקף הנחה של 24% לעומת שווי הנכסים האמיתי שלה, שקרוב ל-22 דולר למניה. 

מי שעומד מאחורי הקרן הזו הוא סטיוארט הורייסי, בן 87, שמשפחתו מחזיקה כמעט חצי מהמניות. הורייסי, יליד קנזס, גילה את באפט לפני עשרות שנים דרך ספר ששינה את חייו, "מאסטרס הכסף" של ג'ון טריין. הוא התחיל לקנות מניות של ברקשייר כשהן עלו 300 דולר ב-1980, והיום המניה (Class A) נסגרה ב-793,000 דולר – אחרי שרשמה שיא של כמעט 800,000 דולר.

עם שווי נטו של כ-4 מיליארד דולר, הורייסי השקיע בעצמו כמיליארד דולר בקרן הזו. הוא ניהל אותה במשך 20 שנה עד שפרש ב-2022, אבל חברת הייעוץ שלו ממשיכה להוביל אותה. פעם היא נקראה Boulder Growth & Income Fund, אבל היום היא SRH Total Return. הקרן מחפשת השקעות שיש בהן "מרווח ביטחון" – כלומר, לקנות במחיר שמבטיח שקט נפשי גם אם השוק קצת יזוז. הקרן משתמשת במינוף קל של כ-10%, ממומן בחוב זול בריבית של פחות מ-3% שהיא לקחה כשהריביות היו בשפל לפני כמה שנים.

בשנה האחרונה (עד פברואר), הקרן הצליחה לעקוף מעט את ה-S&P 500 עם תשואה של 19% בזכות ברקשייר שמובילה את הדרך. אבל אם מסתכלים על שלוש או חמש שנים, היא נשארת קצת מאחור בעיקר כי היא לא השקיעה במניות הטכנולוגיה הענקיות ששולטות בשוק.

אז למה המניה של הקרן נסחרת בהנחה כזו גדולה? כבר שנים שהיא נעה בדיסקאונט של 15%-20%, וזה קשור לרווחים הגדולים שהיא צברה ולא מימשה. בסוף נובמבר, התיק שלה שווה 2.4 מיליארד דולר, אבל היא קנתה את הנכסים האלה בזול – פחות מ-800 מיליון דולר. אם הקרן תמכור, המשקיעים עלולים לשלם מס כבד על הרווחים האלה, וזה מרתיע אנשים.

ההוצאות של הקרן בעיקר דמי ניהול, עומדות על כ-1.2% בשנה (בלי הוצאות ריבית), די סטנדרטי לקרנות סגורות.



תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 26/03/2025 17:35
    הגב לתגובה זו
    יש מס רווח הון שלא ירד
  • 1.
    לירן 26/03/2025 11:48
    הגב לתגובה זו
    מאחורי brk כמעט בחצי אפשר לבדוק זאת בקלות.כנראה חלק מהכסף מתאדה בדרך לא מצאתי הגיון להשקיע בה.
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


נטפליקס
צילום: יחצ

תאושר? עסקת נטפליקס-וורנר בעיניים תחרותיות

המיזוג המוצע נועד כנראה לפתור שני קשיים מהותיים: נטפליקס מתמודדת עם האטה בקצב הצטרפות מנויים חדשים, בעוד ש-Warner Bros. סובלת מקשיים פיננסיים. החשש הוא שחברה ממוזגת בהיקף שכזה תיהנה מכוח מיקוח אדיר מול יוצרים, שחקנים וחברות הפקה, ותוכל להכתיב תנאים בשוק התוכן. ההצטרפות של פרמאונט לתחרות לא בהכרח פותרת את הבעיות


אסף מוזס |

ביום שישי האחרון הודיעה נטפליקס כי בכוונתה לרכוש את Warner Bros. Discovery,  שמחזיקה בין היתר באולפני וורנר, ברשתות כבלים, בתחנות טלוויזיה ובשירות הסטרימינג המתחרה HBO Max. מדובר באחת העסקות הגדולות בתולדות תעשיית המדיה - עסקה שמעלה שאלות כבדות משקל בתחום התחרות וההגבלים העסקיים.

על פי גורמים כלכליים, המיזוג המוצע נועד לפתור שני קשיים מהותיים: נטפליקס מתמודדת עם האטה בקצב הצטרפות מנויים חדשים, בעוד ש-Warner Bros. Discovery סובלת מקשיים פיננסיים וחוב כבד. ביחד, הן מקוות לייצר ישות חזקה ויציבה יותר, אך השאלה היא האם זה יבוא על חשבון התחרות והצרכנים. התשובה תלויה בשאלה מהותית אחרת: מהו בעצם השוק שאנחנו מדברים עליו?

מהו באמת שוק הבידור?

שוק הסטרימינג נשלט כיום על ידי כמה שחקנים מרכזיים: נטפליקס, דיסני פלוס, אמזון פריים, אפל TV ו HBO Max. לפי הערכות, HBO היא כיום השחקן הרביעי בגודלו בארצות הברית, ומיזוג עם נטפליקס עשוי ליצור ענק מדיה עם יותר מ-300 מיליון מנויים ברחבי העולם - נתח שוק של יותר מ-40% בארה"ב וכ-30%-40% בשווקים אחרים.

מבחינה תחרותית, החשש ברור: אם שוק הסטרימינג הוא שוק מובחן, חברה ממוזגת בהיקף כזה תיהנה מכוח מיקוח אדיר מול יוצרים, שחקנים וחברות הפקה, ותוכל להכתיב תנאים בשוק התוכן. בנוסף, קיים חשש שהמיזוג יאפשר לה להעלות מחירים לצרכנים בשל היעדר תחרות מספקת. 


עו