וורן באפט (X)
וורן באפט (X)

קרן שמחזיקה 40% בברקשייר ונסחרת בדיסקאונט של 23% - האם היא מעניינת?

רוי שיינמן | (2)
נושאים בכתבה וורן באפט

אם אתם מאמינים בהשקעה בברקשייר של וורן באפט, יש לכם אופציה נוספת לעשות זאת - דרך עקיפה אבל אולי משתלמת יותר. זה לא בדיוק אותו דבר, זאת השקעה דרך קרן שמחזיקה במניות ברקשייר במשקל גבוה ונסחרת בדיסקאונט גדול. 

קרן SRH Total Return, ששווי נכסיה מגיע ל-2.1 מיליארד דולר, משקיעה כ-40% מהכסף שלה בברקשייר, ועוד 24% בשלוש חברות חזקות: ג'יי.פי מורגן צ'ייס (JPM), יאם! ברנדס (YUM) ואנטרפרייז פרודקטס (EPD). המניות של הקרן, שנסחרות תחת הסימול STEW ב-NYSE, עומדות כרגע על כ-16.8 דולר – מחיר שמשקף הנחה של 24% לעומת שווי הנכסים האמיתי שלה, שקרוב ל-22 דולר למניה. 

מי שעומד מאחורי הקרן הזו הוא סטיוארט הורייסי, בן 87, שמשפחתו מחזיקה כמעט חצי מהמניות. הורייסי, יליד קנזס, גילה את באפט לפני עשרות שנים דרך ספר ששינה את חייו, "מאסטרס הכסף" של ג'ון טריין. הוא התחיל לקנות מניות של ברקשייר כשהן עלו 300 דולר ב-1980, והיום המניה (Class A) נסגרה ב-793,000 דולר – אחרי שרשמה שיא של כמעט 800,000 דולר.

עם שווי נטו של כ-4 מיליארד דולר, הורייסי השקיע בעצמו כמיליארד דולר בקרן הזו. הוא ניהל אותה במשך 20 שנה עד שפרש ב-2022, אבל חברת הייעוץ שלו ממשיכה להוביל אותה. פעם היא נקראה Boulder Growth & Income Fund, אבל היום היא SRH Total Return. הקרן מחפשת השקעות שיש בהן "מרווח ביטחון" – כלומר, לקנות במחיר שמבטיח שקט נפשי גם אם השוק קצת יזוז. הקרן משתמשת במינוף קל של כ-10%, ממומן בחוב זול בריבית של פחות מ-3% שהיא לקחה כשהריביות היו בשפל לפני כמה שנים.

בשנה האחרונה (עד פברואר), הקרן הצליחה לעקוף מעט את ה-S&P 500 עם תשואה של 19% בזכות ברקשייר שמובילה את הדרך. אבל אם מסתכלים על שלוש או חמש שנים, היא נשארת קצת מאחור בעיקר כי היא לא השקיעה במניות הטכנולוגיה הענקיות ששולטות בשוק.

אז למה המניה של הקרן נסחרת בהנחה כזו גדולה? כבר שנים שהיא נעה בדיסקאונט של 15%-20%, וזה קשור לרווחים הגדולים שהיא צברה ולא מימשה. בסוף נובמבר, התיק שלה שווה 2.4 מיליארד דולר, אבל היא קנתה את הנכסים האלה בזול – פחות מ-800 מיליון דולר. אם הקרן תמכור, המשקיעים עלולים לשלם מס כבד על הרווחים האלה, וזה מרתיע אנשים.

ההוצאות של הקרן בעיקר דמי ניהול, עומדות על כ-1.2% בשנה (בלי הוצאות ריבית), די סטנדרטי לקרנות סגורות.



תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 26/03/2025 17:35
    הגב לתגובה זו
    יש מס רווח הון שלא ירד
  • 1.
    לירן 26/03/2025 11:48
    הגב לתגובה זו
    מאחורי brk כמעט בחצי אפשר לבדוק זאת בקלות.כנראה חלק מהכסף מתאדה בדרך לא מצאתי הגיון להשקיע בה.
עלי אקספרס, צילום אתרעלי אקספרס, צילום אתר

אתם הולכים לשלם יותר בעליאקספרס - וזה לא קשור לסמוטריץ'

סין מהדקת את הפיקוח על המוכרים בפלטפורמות הדיגיטליות; חוק חדש מחייב את הפלטפורמות להעביר דאטה מלא על המוכרים, וגביית המסים זינקה כ-13%; הסוחרים בסין מזהירים: "המרווחים נעלמו, נצטרך להעלות מחירים"

מנדי הניג |

בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.

חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5 דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024 בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.

הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים. 

הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%

באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית. 

במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.

רכב חשמלי. צילום: Pexelsרכב חשמלי. צילום: Pexels

שוק כלי הרכב החשמליים מאט: הצמיחה נמשכת, אך בקצב נמוך יותר

תחזיות מצביעות על עלייה של כ־13% במכירות העולמיות ב־2026, לצד נסיגה בארה״ב, בלימה באירופה והמשך צמיחה מתונה בסין, כאשר תשתיות טעינה והעדפות צרכנים מעצבות מחדש את קצב המעבר להנעה חשמלית

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רכב חשמלי

שוק הרכב החשמלי העולמי נכנס לשלב חדש, מתון יותר, לאחר כמה שנים של צמיחה מהירה שנשענה בעיקר על הביקוש מסין. תחזיות עדכניות מצביעות על כך שבשנים הקרובות קצב הגידול במכירות רכבים חשמליים צפוי להאט, גם אם מספר כלי הרכב החשמליים הנמכרים ימשיך לעלות.

לפי הערכות בוול-סטריט, מכירות הרכב החשמלי בעולם צפויות להגיע בשנת 2026 לכ־24 מיליון יחידות, עלייה של כ־13% לעומת השנה הקודמת. מדובר בקצב צמיחה נמוך משמעותית מהשנים האחרונות, שבהן נרשמו שיעורי גידול דו־ספרתיים גבוהים בהרבה, על רקע מעבר מואץ מהנעת בנזין ודיזל. ההאטה נובעת משילוב של כמה מגמות מקבילות. בסין, השוק הגדול בעולם לרכב חשמלי, קצב הגידול נותר חיובי אך מתון יותר. באירופה נרשמת ירידה בקצב האימוץ, בין היתר בשל התאמות רגולטוריות, ואילו בארצות הברית נרשמת נסיגה של ממש במספר כלי הרכב החשמליים הנמכרים.


ארה״ב ואירופה לעומת סין

בארה״ב, לפי תחזיות בענף, מכירות רכבים חשמליים צפויות לרדת השנה בכמעט שליש לעומת 2025. השוק האמריקאי, שרשם שיא בשנה שעברה, מושפע בין היתר מהפחתת תמריצים ממשלתיים ומהעדפה גוברת של צרכנים לדגמים היברידיים על פני רכבים חשמליים מלאים.

גם באירופה ניכרת בלימה יחסית. לאחר זינוק חד במכירות ב־2025, התחזיות לשנה הקרובה מדברות על צמיחה מתונה יותר. החלטות רגולטוריות לדחות או לרכך מגבלות על מכירת רכבי בנזין ודיזל יצרו אי־ודאות, והובילו יצרנים וצרכנים כאחד לאמץ גישה זהירה יותר.

סין, לעומת זאת, ממשיכה להיות מנוע הצמיחה המרכזי של הענף. מכירות רכבים חשמליים ופלאג־אין במדינה צפויות לעלות גם השנה, אך בשיעור נמוך מזה שנרשם בעשור האחרון. לאחר תקופה של סובסידיות נדיבות ותמיכה ממשלתית רחבה, הענף הסיני מתמודד כעת עם שוק בוגר יותר ועם תחרות פנימית גוברת. היצרנים הסיניים, ובראשם BYD, מילאו תפקיד מרכזי בהרחבת השוק בשנים האחרונות, בעיקר באמצעות דגמים זולים יחסית שהציבו לחץ תחרותי על יצרנים מערביים. מהלך זה סייע להאצת האימוץ, אך גם פגע בשולי הרווח של חלק מהחברות הוותיקות.