וורן באפט (X)
וורן באפט (X)

קרן שמחזיקה 40% בברקשייר ונסחרת בדיסקאונט של 23% - האם היא מעניינת?

רוי שיינמן | (2)
נושאים בכתבה וורן באפט

אם אתם מאמינים בהשקעה בברקשייר של וורן באפט, יש לכם אופציה נוספת לעשות זאת - דרך עקיפה אבל אולי משתלמת יותר. זה לא בדיוק אותו דבר, זאת השקעה דרך קרן שמחזיקה במניות ברקשייר במשקל גבוה ונסחרת בדיסקאונט גדול. 

קרן SRH Total Return, ששווי נכסיה מגיע ל-2.1 מיליארד דולר, משקיעה כ-40% מהכסף שלה בברקשייר, ועוד 24% בשלוש חברות חזקות: ג'יי.פי מורגן צ'ייס (JPM), יאם! ברנדס (YUM) ואנטרפרייז פרודקטס (EPD). המניות של הקרן, שנסחרות תחת הסימול STEW ב-NYSE, עומדות כרגע על כ-16.8 דולר – מחיר שמשקף הנחה של 24% לעומת שווי הנכסים האמיתי שלה, שקרוב ל-22 דולר למניה. 

מי שעומד מאחורי הקרן הזו הוא סטיוארט הורייסי, בן 87, שמשפחתו מחזיקה כמעט חצי מהמניות. הורייסי, יליד קנזס, גילה את באפט לפני עשרות שנים דרך ספר ששינה את חייו, "מאסטרס הכסף" של ג'ון טריין. הוא התחיל לקנות מניות של ברקשייר כשהן עלו 300 דולר ב-1980, והיום המניה (Class A) נסגרה ב-793,000 דולר – אחרי שרשמה שיא של כמעט 800,000 דולר.

עם שווי נטו של כ-4 מיליארד דולר, הורייסי השקיע בעצמו כמיליארד דולר בקרן הזו. הוא ניהל אותה במשך 20 שנה עד שפרש ב-2022, אבל חברת הייעוץ שלו ממשיכה להוביל אותה. פעם היא נקראה Boulder Growth & Income Fund, אבל היום היא SRH Total Return. הקרן מחפשת השקעות שיש בהן "מרווח ביטחון" – כלומר, לקנות במחיר שמבטיח שקט נפשי גם אם השוק קצת יזוז. הקרן משתמשת במינוף קל של כ-10%, ממומן בחוב זול בריבית של פחות מ-3% שהיא לקחה כשהריביות היו בשפל לפני כמה שנים.

בשנה האחרונה (עד פברואר), הקרן הצליחה לעקוף מעט את ה-S&P 500 עם תשואה של 19% בזכות ברקשייר שמובילה את הדרך. אבל אם מסתכלים על שלוש או חמש שנים, היא נשארת קצת מאחור בעיקר כי היא לא השקיעה במניות הטכנולוגיה הענקיות ששולטות בשוק.

אז למה המניה של הקרן נסחרת בהנחה כזו גדולה? כבר שנים שהיא נעה בדיסקאונט של 15%-20%, וזה קשור לרווחים הגדולים שהיא צברה ולא מימשה. בסוף נובמבר, התיק שלה שווה 2.4 מיליארד דולר, אבל היא קנתה את הנכסים האלה בזול – פחות מ-800 מיליון דולר. אם הקרן תמכור, המשקיעים עלולים לשלם מס כבד על הרווחים האלה, וזה מרתיע אנשים.

ההוצאות של הקרן בעיקר דמי ניהול, עומדות על כ-1.2% בשנה (בלי הוצאות ריבית), די סטנדרטי לקרנות סגורות.



תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 26/03/2025 17:35
    הגב לתגובה זו
    יש מס רווח הון שלא ירד
  • 1.
    לירן 26/03/2025 11:48
    הגב לתגובה זו
    מאחורי brk כמעט בחצי אפשר לבדוק זאת בקלות.כנראה חלק מהכסף מתאדה בדרך לא מצאתי הגיון להשקיע בה.
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.