גנסן הואנג אנבידיה
צילום: טוויטר

למה מניות הקוואנטים נופלות כבר יומיים? "זה מסובך בטירוף" - ג'נסן הואנג שוב מפיל את מניות הקוונטים

ג'נסן הואנג כינס אתמול בכירים בתחום הקוונטים לפאנל בכנס GTC בניסיון ללבן את הדברים שאמר לפני כחודשיים בכנס CES; המשקיעים הבינו את המסר ההפוך, ומניות הקוונטים נפלו; מנכ"ל D-Wave התנגד להואנג שהציע לסווג מחדש מחשבים קוונטים כ"מכשירי מדידה" - והמניה שלו צללה ב-18%

רוי שיינמן | (6)

הוא עושה זאת שוב - ג'נסן הואנג הפיל את מניות הקוונטים אחרי שאמר שלמחשוב קוונטי יש פוטנציאל אדיר, אבל שהוא עדיין "מסובך בטירוף". הדברים נאמרו במסגרת פאנל שהנחה הואנג בועידת GTC של אנבידיה NVIDIA Corp. -3.27%    בסן חוזה, קליפורניה. הפאנל עסק בתחום הקוונטים והשתתפו בו בכירים בתעשייה, ביניהם מנכ"ל D-Wave, אלן בראץ, ופיטר צ'פמן, יו"ר IonQ.


"קיבלתי את הרעיון לפאנל הזה אחרי שראיתי את התגובה לדברים שאמרתי בכנס CES", אמר הואנג. "הפאנל הזה הוא בעצם כמו טיפול בשבילי", התלוצץ. "למעשה, כשעניתי לשאול אז בכנס CES, לא ידעתי שהחברות האלה ציבוריות", הוסיף.


למרות כוונותיו הטובות לכאורה של הואנג, השוק לא אהב את הדברים ומניות הקוונטים נפלו - Quantum Computing איבדה 11.7%, D-Wave צללה ב-18%, IonQ ב-9.3% ו-Rigetti ב-9.3%. כזכור, בכנס CES אמר הואנג שלמרות הפוטנציאל של מחשוב קוונטי, מחשבים קוונטים שמישים רחוקים עוד "עשרות שנים", מה שהפיל את מניות הקוונטים גם אז. הואאנג טען אז שטווח השנים ההגיוני לשימושיות מיטבית במחשבים קוונטים הוא בין 15 ל-30 שנים. מנכ"ל אנבידיה הדגיש כי "20 שנים זה מספר שרבים מאיתנו יוכלו להסכים עליו".


"אולי צריך לסווג מחדש את המחשבים הקוונטים כמכשירי מדידה"


במהלך הפאנל, העלה הואנג את השאלה האם תעשיית הקוונטים צריכה "לסווג מחדש" את המכשירים שלה כמכשירי מדידה מדעיים במקום מחשבים. מנכ"ל D-Wave, אלן בראץ, התנגד לאופן שבו הואנג תיאר את המכשירים הקוונטיים כלא יותר ממכשירי מדידה. בראץ טען כי המחשבים של החברה שלו כבר נמצאים בשימוש עם יישומים הדורשים כוח עיבוד החורג בהרבה ממדידה והערכת נתונים בלבד.


"יש בעיות חישוביות שנמצאות מעבר ליכולת של מחשבים קלאסיים", אמר בראץ. יו"ר IonQ, פיטר צ'פמן, אמר כי מחשבים קוונטיים לא יחליפו את המחשבים הקלאסיים, אלא יעבדו לצידם. "זה יהיה שילוב של QPU, GPU ו-CPU שעובדים יחד", הוא אמר.


למרות הסקפטיות של הואנג, החברה הודיעה שהיא פותחת מרכז מחקר לתחום המחשוב הקוונטי. המרכז ישלב לדבריה חומרה קוונטית מובילה עם מחשבי-על מבוססי בינה מלאכותית, והוא יתמקד בפתרון האתגרים הגדולים ביותר של המחשוב הקוונטי, כולל התמודדות עם רעשי קיוביטים והפיכת מעבדים קוונטיים ניסיוניים למכשירים מעשיים.


עמדות קודמות והשפעתן על השוק


בכנס CES שנערך בינואר 2025, נשאל הואנג על התחזיות שלו לגבי זמינותם של מחשבים קוונטיים שימושיים. בתשובתו, העריך שהמחשבים הקוונטיים הראשונים בעלי שימוש מעשי יגיעו לשוק בטווח של 15 עד 30 שנה, כשההערכה הממוצעת היא סביב 20 שנה. הוא הדגיש שהמורכבות של התחום מובילה למחשבה שההתקדמות לא תהיה מהירה. הצהרה זו גרמה לירידות חדות במניות חברות המחשוב הקוונטי, כמו IonQ, D-Wave Quantum ו-Rigetti Computing, שנפלו בעשרות אחוזים לאחר דבריו.

קיראו עוד ב"גלובל"

שיתוף פעולה עם חברות ישראליות


במרץ 2023, במסגרת כנס GTC, הכריזה אנבידיה על מערכת חדשה בשם NVIDIA DGX Quantum, שפותחה בשיתוף עם הסטארטאפ הישראלי Quantum Machines. מערכת זו משלבת בין GPUs קלאסיים למחשוב קוונטי, ומטרתה להאיץ את הפיתוחים בתחום. הואנג הדגיש את החשיבות של מחשוב קוונטי ואת המחקר המתמשך בתחום, וציין ש-NVIDIA Quantum היא הפלטפורמה שבה משתמשים חוקרים ומפתחים ברחבי העולם.


בסיכום, ג'נסן הואנג מביע גישה מאוזנת כלפי המחשוב הקוונטי: מצד אחד, הוא מכיר בפוטנציאל העצום של הטכנולוגיה; מצד שני, הוא מדגיש את המורכבות והאתגרים שבפיתוחה, ומעריך שהשימוש המעשי בה עדיין רחוק, זו נורת אזהרה מהבהת למשקיעים בתחום ולאלו שסבורים שההצלחה היישומית היא מעבר לפינה. היא לא - זה ייקח עוד עשרות שנים להערכת הואנג. 


תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    יודע שאם זה יגיע GPU שלו במיליוני דולרים יהיה זרוק בפח של ההיסטוריה. (ל"ת)
    אנונימי 21/03/2025 21:59
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    גנסן הואנג התחיל את הקריירה בתור מלצר (ל"ת)
    מסובך חחח 21/03/2025 09:13
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אנונימי 21/03/2025 08:11
    הגב לתגובה זו
    זה נראה יותר כאילו הוא שם להם רגליים
  • 3.
    אנונימי 21/03/2025 07:46
    הגב לתגובה זו
    מסובך אתה אומר
  • 2.
    קובי 21/03/2025 00:25
    הגב לתגובה זו
    יצא מניאק פוחד מיתחרות הקנדים משיגים את אינבדיה וגם הסינים יש לו בעיה וכנסים זאת לא הדרך
  • 1.
    קובי 21/03/2025 00:22
    הגב לתגובה זו
    יצא מניאק פוחד מיתחרות וכאילו בא לעזור לדאבונו הקנדים משיגים אותו
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.