אדם פורוגי אפלובין (אפלובין)אדם פורוגי אפלובין (אפלובין)

אפלובין צונחת ב-10% - בוול-סטריט מרגיעים

למרות הירידה חדה במניה, מסיטי מציבים מחיר יעד של 600 דולר - אפסייד של 136%

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אפלובין

לאחר שהייתה כוכבת הנאסד"ק 100 בשנת 2024, מניית חברת אפלובין AppLovin 5.14%  נופלת ב-10%. למרות זאת, בסידי ממהרים להרגיע ומעודדים את המשקיעים לא להיכנע לפאניקה כשהם צופים אופק חיובי לשנת 2025. "התגובה של השוק מוגזמת," טוען האנליסט ג'ייסון בזינט. לדבריו, המומנטום השלילי בשוק המניות הרחב, בשילוב עם דוחות ביקורתיים שפורסמו לאחרונה, הביאו לירידת ערך חדה ולא מוצדקת.


נכון ליום שני, נסחרה מניית אפלובין בשער של 240.35 דולר, נמוכה ב-11% מיום המסחר הקודם ומסמנת את הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת נובמבר אשתקד. מדובר בנסיגה של למעלה ממחצית מהשיא ההיסטורי של 510.13 דולר שנרשם בפברואר האחרון.


הזרז לירידות החדות היו פרסומים של שתי קרנות גידור המתמחות במכירה בחסר - Fuzzy Panda Research ו-Culper Research. הקרנות האשימו את אפלובין בהפרת תנאי השימוש של חנויות האפליקציות המובילות, טענות שהחברה טרם הגיבה אליהן באופן מפורט.


עם זאת, חשוב לשים את הדברים בפרספקטיבה - למרות הנפילה האחרונה, מניית אפלובין עדיין רושמת עלייה מסחררת של כ-351% בשנה האחרונה. נתון שמעלה שאלות לגבי הסיבות האמיתיות לירידות הנוכחיות. "השוק מתמחר כעת סיכוי של 50% שהון המניות של אפלובין יאבד מערכו לחלוטין," מסביר בזינט. אולם לדעתו, הסיבה לכך אינה קשורה בהכרח לאמינות הטענות של המוכרים בחסר, אלא לחששות הנוגעים למהירות הצמיחה חסרת התקדים של החברה, למודל העסקי המורכב שלה, ולחשדנות המסורתית של משקיעים כלפי חברות בתחום הפרסום הדיגיטלי.


נקודות לאופטימיות

בניגוד למגמה השלילית, בזינט נותר עם המלצת ה"קנייה" שלו, עם מחיר יעד של 600 דולר למניה - יותר מפי שניים ממחירה הנוכחי. האנליסט מבסס את האופטימיות שלו על מספר התפתחויות חיוביות שלדעתו השוק מתעלם מהן.


אחד הגורמים המעוררים תקווה הוא כניסתה של אפלובין לשוק המסחר האלקטרוני. דיווחים חשפו כי תוכנית הפיילוט של החברה בתחום זה הניבה הכנסות של כ-100 מיליון דולר ברבעון האחרון של 2024 בלבד.


"מדובר בהתחלה מבטיחה בשוק ענק שטרם נוצל כראוי," כותב בזינט. "להערכתנו, מגזר זה צפוי להציג צמיחה משמעותית עם התרחבות הפיילוט והשקת כלים בשירות עצמי במהלך השנה הקרובה."

קיראו עוד ב"גלובל"


נקודה חיובית נוספת היא תוכנית רכישת המניות העצמית של החברה. האנליסט מעריך כי אפלובין עשויה להקצות עד 1.2 מיליארד דולר לרכישות חוזרות בשנת 2025. שינויים אחרונים במדיניות החברה מרמזים כי ייתכן ש-100% מתזרים המזומנים החופשי יופנה למטרה זו, מהלך שעשוי לתמוך במחיר המניה.


אף שתחזיות סיטי לגבי הכנסות הפרסום של אפלובין לשנים 2025-2027 שמרניות יותר מאלו של השוק הרחב, בזינט מדגיש: "גם עם ההערכות המתונות שלנו, המניה נראית אטרקטיבית במכפילים הנוכחיים."


האנליסטים אופטימיים

בזינט אינו לבד בגישתו. מתוך 29 אנליסטים המכסים את החברה, 21 ממליצים על "קנייה" או דירוג דומה, שישה ממליצים "החזק", ורק שניים תומכים ב"מכירה". נתונים אלה מצביעים על אמון נרחב יחסית בפוטנציאל החברה חרף האתגרים הנוכחיים.


בשבוע שעבר חווה השוק אכזבה נוספת כאשר אפלובין לא נכללה במדד S&P 500, בניגוד לציפיות רבים. במקומה, נבחרו החברות DoorDash, Williams-Sonoma ו-TKO. אי-הכללתה במדד המוביל מנעה ממנה זרם רכישות פוטנציאלי מצד קרנות המחקות את המדד, אך לדעת בזינט, אין בכך כדי לשנות את התמונה היסודית החיובית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

בדרך למלחמה? המתיחות בין מצרים לאתיופיה בשיא חדש

מצרים רואה בסכר שבונה אתיופיה איום קיומי, כאשר הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אתיופיה מצרים
המתיחות בין מצרים לאתיופיה מגיעה לשיא חדש, כאשר מצרים שולחת כוחות צבא לסומליה במה שנראה כמהלך להרתעת אתיופיה. המאבק ארוך השנים בין שתי המדינות על השליטה בנהר הנילוס מתעצם, כאשר בניית סכר הרנסנס האתיופי מאיימת על מקור המים החיוני של מצרים. במוקד הסכסוך עומד כאמור סכר הרנסנס, פרויקט ענק שאתיופיה החלה לבנות ב-2011 על הנילוס. הסכר, שעלותו מוערכת ב-4.2 מיליארד דולר, נועד לייצר חשמל ולתמוך בפיתוח הכלכלי של אתיופיה. אולם, מצרים רואה בו איום קיומי, שכן הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית. בנוסף לכך, הנילוס מהווה סמל תרבותי ולאומי עמוק במורשת המצרית והאתגר מתעצם נוכח הגידול הדמוגרפי המהיר של מצרים, עם תוספת של כשני מיליון תושבים מדי שנה, מה שמגביר את הלחץ על משאבי המים המוגבלים של המדינה. המתיחות החריפה לאחרונה עם הסכם שחתמה אתיופיה עם סומלילנד לפיו היא החכירה לאדיס אבבה רצועת חוף באורך 20 ק"מ באזור מפרץ עדן - למשך 50 שנה, מה שמעניק לה גישה אסטרטגית למפרץ עדן. מצרים, בתגובה, שלחה כוחות מיוחדים וציוד צבאי לסומליה, במסגרת הסכם שיתוף פעולה חדש. מהלך זה נתפס כניסיון להרתיע את אתיופיה ולחזק את עמדתה של מצרים באזור. למרות האיומים מצד מצרים בעבר, כולל רמיזות על אפשרות להפציץ את הסכר, נראה כי פתרון צבאי ישיר אינו סביר. המרחק הגיאוגרפי והמגבלות הצבאיות מקשים על מצרים לפעול ישירות נגד הסכר. במקום זאת, מצרים מנסה לגייס תמיכה בינלאומית ולהפעיל לחץ דיפלומטי על אתיופיה. ניסיונות קודמים להגיע להסכם שיאפשר לשתי המדינות ליהנות ממי הנילוס לא צלחו. עם זאת, ההשלכות האפשריות של עימות צבאי והחשיבות האזורית של שתי המדינות מגבירות את הלחץ הבינלאומי למציאת פשרה. בינתיים, המתיחות ממשיכה לעלות, כאשר שתי המדינות מנסות לחזק את עמדותיהן האסטרטגיות באזור.

המשמעויות עבור ישראל

עד כה, ישראל בחרה לנקוט עמדה ניטרלית במשבר בין מצרים לאתיופיה, תוך הבעת תמיכה בפתרון שיטיב עם שני הצדדים. גישה זו נובעת ממספר שיקולים: הרגישות הגבוהה של הסכסוך, היעדר יתרון יחסי בתיווך לעומת גורמים בינלאומיים אחרים, והמגבלות המעשיות ביכולתה של ישראל להציע פתרונות למשבר המים. יתרה מזאת, העמדה הזו תואמת את גישתה של ישראל בסכסוכים אחרים באזור, כמו המחלוקת בין הכנסיות המצרית והאתיופית בירושלים. למרות זאת, ישראל עלולה להיגרר למעורבות בסכסוך בעל כורחה. בעבר, היו דיווחים על בקשות מצריות לישראל להפעיל את השפעתה באתיופיה, וכן שמועות על מעורבות ישראלית בהגנה על הסכר - טענות שהוכחשו רשמית. מעורבות כזו עלולה לפגוע בתדמיתה של ישראל במצרים, שם כבר קיימות תיאוריות קונספירציה על מעורבות ישראלית נגד האינטרסים המצריים. עם זאת, בטווח הארוך, אם וכאשר יושג הסדר בין מצרים לאתיופיה, ישראל עשויה למלא תפקיד חיובי בשיתוף פעולה אזורי. הידע והטכנולוגיה הישראליים בתחומי המים והחקלאות יכולים לתרום משמעותית לפיתוח האזור. הקשרים האסטרטגיים של ישראל עם מצרים בתחום האנרגיה, כמו גם ההתקרבות לסודאן, מספקים בסיס פוטנציאלי לשיתופי פעולה עתידיים.