הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
גרמניה
צילום: Maheshkumar Painam on Unsplash

איך הבחירות בגרמניה משפיעות על השווקים?

ומה צפוי השבוע בשוק האמריקאי

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה גרמניה אנבידיה


החוזים העתידיים על מדדי וול סטריט מטפסים, אחרי שהמדגמים בגרמניה מצביעים על ניצחון למפלגת האיחוד הנוצרי-דמוקרטי (CDU), מה שהופך את פרידריך מרץ למועמד המוביל לתפקיד הקנצלר. ניצחון השמרנים בגרמניה: האם הכלכלה הגדולה באירופה תצא מהקיפאון?

האתגר הבא של מרץ יהיה להרכיב ממשלה, והשאלה היא עם מי הוא ישתף פעולה. בינתיים, מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) הגיעה למקום השני, ואילו הקנצלר המכהן אולף שולץ והמפלגה הסוציאל-דמוקרטית (SPD) נותרו מאחור.

הממשלה החדשה תצטרך להתמודד עם השפעות כלכליות רחבות יותר, כולל אפשרות למכסים חדשים מצד נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על יבוא גרמני.

איך השווקים מגיבים?

החוזים העתידיים על מדד דאו ג'ונס,  S&P 500 והנאסד"ק עולים ב-0.5%.


שבוע קשה בשווקים

למרות העליות בחוזים, הבורסות בארה"ב סגרו את השבוע שעבר בירידות חדות, בעיקר בגלל חששות לגבי פגיעה כלכלית בצרכן האמריקאי. דאו ג'ונס ירד ב-1,118 נקודות (2.5%) – הירידה השבועית החדה ביותר מאז אוקטובר 2024. ביום שישי בלבד המדד צנח ב-749 נקודות, אך מתחילת השנה הוא עדיין בעלייה של 2.1%.

S&P 500 איבד 1.7% בשבוע שעבר – הירידה השבועית החזקה ביותר מאז ינואר. הוא נפל בשלושה מתוך ארבעת השבועות האחרונים, אבל עדיין עלה 2.2% מתחילת השנה.

נאסד"ק רשם ירידה של 2.5% – השבוע הגרוע ביותר מאז נובמבר 2024. גם הוא ירד בשלושה מתוך ארבעת השבועות האחרונים, אבל נשאר חיובי ב-1.1% מתחילת 2025.

מה מצפה לנו השבוע?

השבוע צפויים להתפרסם כמה נתונים חשובים בארה"ב:

  • יום שלישי: מדד אמון הצרכנים של The Conference Board לפברואר.

  • יום שישי: מדד הוצאות הצריכה הפרטית (PCE) לינואר – המדד המועדף על הפד למדידת אינפלציה.

בנוסף, נתוני שוק הדיור יפורסמו:

  • יום שלישי: מדד מחירי הבתים של S&P CoreLogic לדצמבר.

  • יום רביעי: נתוני מכירות בתים חדשים לינואר.

  • יום חמישי: נתוני מכירות בתים תלויים של איגוד המתווכים הלאומי.

קיראו עוד ב"גלובל"

דוחות אנבידיה

מבול של דוחות כספיים צפוי השבוע, אבל הדוח המרכזי יהיה של אנבידיה - אנבידיה


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


להמשך הכתבה לחץ כאן
דגל טורקיה שבור
צילום: Getty images Israel

שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר?

העלאת שכר המינימום נועדה לבלום את שחיקת כוח הקנייה על רקע אינפלציה של יותר מ־30%, אך מגבירה לחצים על עסקים, תיירות ויחסי הסחר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה טורקיה

טורקיה הכריזה על העלאת שכר המינימום הנטו החודשי ב־27% לשנת 2026, לרמה של 28,075 לירות טורקיות - סכום השווה לכ־655 דולר. את ההחלטה מסר שר העבודה והביטחון הסוציאלי, ודאט אישיקחן, והיא תואמת את ציפיות השוק, שעמדו על עלייה בטווח של 25%–30%, על בסיס נתוני האינפלציה העדכניים. ההעלאה משפיעה ישירות על יותר מ־7 מיליון עובדים, המהווים כשליש מכוח העבודה במדינה וכך גם על התיירים, שיצטרכו להתמודד עם מחירים גבוהים יותר.


הרקע להחלטה הוא ירידה מתמשכת, אך עדיין חלקית, בקצב האינפלציה. בנובמבר 2025 עמדה האינפלציה השנתית בטורקיה על 31.1% - הרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים. מדובר בירידה חדה משיא של כ־75% שנרשם במאי 2024, אך שיעור האינפלציה נותר גבוה משמעותית מיעדי הבנק המרכזי הטורקי, שעומדים על 5% בטווח הארוך ו־16% עד סוף 2026. ההתמתנות באינפלציה הונעה בעיקר מירידה בקצב עליית מחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים, שעמדו על 27.4% לעומת 34.9% באוקטובר, וכן מהאטה מסוימת בעליית מחירי הדיור, שירדו ל־49.9% מ־51%. מנגד, סעיפים אחרים המשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה: מחירי התחבורה עלו ב־29.2%, מחירי המלונאות והמסעדנות ב־33.9%, ובתחום החינוך נרשמה עלייה חדה במיוחד של 66.2%.


במקביל, המדיניות המוניטרית בטורקיה החלה להתרופף בהדרגה. לאחר שהבנק המרכזי החזיק ריבית של 50% ממרץ 2024, החלה במחצית השנייה של 2025 סדרת הורדות ריבית זהירה. בדצמבר הופחתה הריבית ל־38%, כחלק ממהלך שמנסה לאזן בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין המשך המאבק באינפלציה.


יעד האינפלציה עדיין רחוק

למרות יעד אינפלציה רשמי של 16% לסוף 2026, כלכלנים רבים מטילים ספק ביכולת להשיגו. תחזיות עצמאיות מצביעות על אינפלציה בטווח של 22%–25% בסוף 2026 - רמה גבוהה משמעותית מהיעד המוצהר, במיוחד על רקע העלאות שכר, רפורמות מס ולחצים מבניים במשק.

העלאת שכר המינימום החריפה גם את המתח בין עובדים למעסיקים. האיגוד הגדול טורק־איש בחר השנה שלא להשתתף בוועדת שכר המינימום, במחאה על מבנה הוועדה, שלטענתו אינו מייצג כראוי את האינטרסים של העובדים. המחאה מתרחשת על רקע החמרה בתנאי המחיה: קו הרעב למשפחה בת ארבע נפשות מתקרב ל־30 אלף לירות בחודש, סכום הגבוה משכר המינימום החדש, בעוד קו העוני חוצה את רף ה־90 אלף לירות.

להמשך הכתבה לחץ כאן