גרמניה
צילום: Maheshkumar Painam on Unsplash

איך הבחירות בגרמניה משפיעות על השווקים?

ומה צפוי השבוע בשוק האמריקאי

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה גרמניה אנבידיה


החוזים העתידיים על מדדי וול סטריט מטפסים, אחרי שהמדגמים בגרמניה מצביעים על ניצחון למפלגת האיחוד הנוצרי-דמוקרטי (CDU), מה שהופך את פרידריך מרץ למועמד המוביל לתפקיד הקנצלר. ניצחון השמרנים בגרמניה: האם הכלכלה הגדולה באירופה תצא מהקיפאון?

האתגר הבא של מרץ יהיה להרכיב ממשלה, והשאלה היא עם מי הוא ישתף פעולה. בינתיים, מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) הגיעה למקום השני, ואילו הקנצלר המכהן אולף שולץ והמפלגה הסוציאל-דמוקרטית (SPD) נותרו מאחור.

הממשלה החדשה תצטרך להתמודד עם השפעות כלכליות רחבות יותר, כולל אפשרות למכסים חדשים מצד נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על יבוא גרמני.

איך השווקים מגיבים?

החוזים העתידיים על מדד דאו ג'ונס,  S&P 500 והנאסד"ק עולים ב-0.5%.


שבוע קשה בשווקים

למרות העליות בחוזים, הבורסות בארה"ב סגרו את השבוע שעבר בירידות חדות, בעיקר בגלל חששות לגבי פגיעה כלכלית בצרכן האמריקאי. דאו ג'ונס ירד ב-1,118 נקודות (2.5%) – הירידה השבועית החדה ביותר מאז אוקטובר 2024. ביום שישי בלבד המדד צנח ב-749 נקודות, אך מתחילת השנה הוא עדיין בעלייה של 2.1%.

S&P 500 איבד 1.7% בשבוע שעבר – הירידה השבועית החזקה ביותר מאז ינואר. הוא נפל בשלושה מתוך ארבעת השבועות האחרונים, אבל עדיין עלה 2.2% מתחילת השנה.

נאסד"ק רשם ירידה של 2.5% – השבוע הגרוע ביותר מאז נובמבר 2024. גם הוא ירד בשלושה מתוך ארבעת השבועות האחרונים, אבל נשאר חיובי ב-1.1% מתחילת 2025.

מה מצפה לנו השבוע?

השבוע צפויים להתפרסם כמה נתונים חשובים בארה"ב:

  • יום שלישי: מדד אמון הצרכנים של The Conference Board לפברואר.

  • יום שישי: מדד הוצאות הצריכה הפרטית (PCE) לינואר – המדד המועדף על הפד למדידת אינפלציה.

בנוסף, נתוני שוק הדיור יפורסמו:

  • יום שלישי: מדד מחירי הבתים של S&P CoreLogic לדצמבר.

  • יום רביעי: נתוני מכירות בתים חדשים לינואר.

  • יום חמישי: נתוני מכירות בתים תלויים של איגוד המתווכים הלאומי.

קיראו עוד ב"גלובל"

דוחות אנבידיה

מבול של דוחות כספיים צפוי השבוע, אבל הדוח המרכזי יהיה של אנבידיה - אנבידיה


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית

בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ SEC

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח. 

טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.


כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח. 

המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי: מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.