סין מתכננת לאמץ מדיניות פיסקלית מרחיבה בשנת 2026, במטרה להניע מחדש את הצמיחה הכלכלית. על פי הצהרה רשמית של משרד האוצר, הממשלה מתכננת הרחבה ניכרת של ההוצאה התקציבית. המדיניות החדשה באה על רקע אתגרים כלכליים מורכבים, ובראשם משבר נדל"ן ממושך ולחצים חיצוניים הולכים וגוברים לרבות מלחמת המכסים מול ארה"ב, אם כי חשוב להדגיש כי סין מצאה תחליפים לשוק האמריקאי, ומול ירידה משמעותית במכירות לארה"ב היא מעלה מכירות בשווקים אחרים בעולם. 

השקעות אסטרטגיות במגזרי העתיד

ההשקעות הממשלתיות יתמקדו בתחומים אסטרטגיים: ייצור מתקדם, חדשנות טכנולוגית ופיתוח הון אנושי. צעדים אלו חיוניים כדי להשאיר את סין תחרותית בשווקים העולמיים וגם כדי להתגבר על משבר הנדל"ן שקיים במדינה שפוגע בתעסוקה ובביקושים הפנימיים.

משרד האוצר הסיני הדגיש כי הביקושים המקומיים יהוו את עמוד השדרה של הצמיחה ב-2026. התכנית כוללת צעדים להגדלת הכנסות משקי הבית ועידוד הצריכה, תוך הפחתת התלות ביצוא והשקעות זרות. בין היוזמות הבולטות: תכנית לאומית להחלפת מוצרי צריכה, המעניקה סובסידיות לרכישת מכשירי חשמל חסכוניים באנרגיה. התכנית כבר הניבה תוצאות מרשימות, עם עלייה ניכרת בהיקף הרכישות באזורי הפריפריה.

משרד האוצר הסיני מתכנן גם לשפר את מנגנון הנפקת אגרות החוב הממשלתיות, במטרה להבטיח יעילות מירבית והגברת גמישות בניהול התקציב. שינוי זה מגיע על רקע מגבלות המדיניות המוניטרית - עם שיעורי ריבית נמוכים שאינם מאפשרים הפחתה נוספת, הכלים הפיסקליים הופכים למרכזיים יותר. המהלך שם את סין בניגוד למדיניות מצמצמת שאימצו כלכלות רבות אחרות, תוך ניסיון לאזן בין יציבות פיננסית לבין תמריצי צמיחה.

• הרובוטים ישקמו את אירופה? הבנק המרכזי ייעזר ב-AI לטיפול באינפלציה
• כצפוי: הפד' העלה את הריבית ב-0.75%; הריבית בארה"ב עומדת על 4%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ההחלטה להרחיב את ההוצאה הממשלתית משקפת הבנה עמוקה של המורכבות הכלכלית. כמדינה בעלת היקפי הייצור והצריכה הגדולים בעולם, סין מכירה בצורך להתאים את המדיניות באופן שוטף. בשנה שחלפה, למשל, המדינה סייעה לעסקים קטנים ובינוניים באמצעות הלוואות בערבות ממשלתית, צעד שסייע לשמר רמות תעסוקה יציבות.

מייקל ברי, המשקיע שהתפרסם בזכות ההימור נגד שוק הדיור האמריקאי לפני משבר 2008, חוזר להמר שוב נגד השוק. הפעם הוא מפנה את הזרקור אל שוק הבינה המלאכותית, שלדבריו מתנהל במנותק מהמציאות הכלכלית. בניגוד לעבר, ברי אינו מנהל כיום קרן גידור פעילה, אך הוא ממשיך לנסות להשפיע על השיח בוול סטריט דרך פוזיציות ממוקדות וחשיפה ציבורית.

הזיכרון הקולקטיבי של ברי כרוך בעיקר בדמותו בסרט "מכונת הכסף", שם הוצג כמי שמזהה מוקדם את קריסת שוק הסאב־פריים, אך נאלץ להמתין חודשים ארוכים עד שהשוק יכיר בצדקתו. גם אז, העיכוב כמעט הביא לקריסת הקרן שניהל. החוויה הזו מלווה את האופן שבו משקיעים רבים מתייחסים לאזהרותיו כיום. לטענת ברי, שוק ה־AI מזכיר לו במידה רבה את בועת הדוט־קום של סוף שנות ה־90. לדבריו, לא הייתה זו בועה של אתרי אינטרנט כשלעצמם, אלא של תשתיות נתונים והשקעות עודפות בהעברת מידע. ברי סבור שההתלהבות מהבינה המלאכותית דוחפת חברות ומשקיעים להשקיע בקצב שאינו נתמך בביקוש בר־קיימא.

עם זאת, גם הפעם ברי אינו מצביע על מתי הבועה צפויה להתפוצץ. הוא עצמו מודה כי אחת מנקודות החולשה המרכזיות שלו לאורך השנים הייתה תזמון. בעיני מבקריו, עצם הזיהוי של בועה אינו מספיק, אם השוק מסוגל להמשיך לעלות שנים ארוכות לפני תיקון.

אנבידיה ופלנטיר במוקד

בלב התחזית הנוכחית עומדות שתי חברות מרכזיות: אנבידיה ופלנטיר. שתיהן נתפסות כסמל של מהפכת ה־AI, ושתיהן נהנו מעליות חדות בשווי השוק שלהן. יחד הן מוערכות בכחמישה טריליון דולר, ומהוות רכיב משמעותי בעליות המדדים בארה"ב. ברי חשף כי רכש אופציות פוט בהיקף כולל של כ־10 מיליון דולר נגד שתי החברות. אף שמדובר בסכום קטן יחסית לשווי החברות, הפוזיציה ממונפת, וירידה חדה במחירי המניות עשויה להניב רווחים של מאות מיליוני דולרים ואף יותר מכך.

• מייקל ברי בחזית נוספת: “השווי של טסלה מנותק מהמציאות"
• מייקל ברי מכה שוב: "ענקיות הטכנולוגיה מנפחות רווחים"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במקרה של פלנטיר, הביקורת של ברי מתמקדת במבנה העסקי. לדבריו, החברה נשענת במידה רבה על חוזים ממשלתיים, המאופיינים במחירים נמוכים ולחץ תקציבי מתמשך. בנוסף, הוא מצביע על תחרות גוברת מצד חברות ותיקות כמו IBM, ועל חבילות תגמול נדיבות להנהלה שאינן משקפות בהכרח ערך לבעלי המניות.