מדד המחירים ליצרן בארה"ב עולה ב-3.3% - מתחת לצפי
אחרי הדיווח על המשרות הפנויות בארה״ב, שהובילו לדיבורים על עליות ריבית הפד׳ במהלך שנת 2025, מדווח משרד הסטטיסטיקה האמריקאי על עליה של 0.2% במדד המחירים ליצרן
מדד המחירים ליצרן משקף את האינפלציה בקרב התעשיה האמריקנית והוא נתון חשוב בסל הנתונים אותם הפד לוקח בחשבון לפני החלטת הריבית. יחד עם נתוני העבודה הוא משקף תמונת מצב של התעשיה האמריקנית, לרבות את מדד המחירים לצרכן. המדד מורכב מנתונים המסופקים למשרד הסטטיסטיקה מ-16,000 גופים, המספקים כ-64,000 ציטוטי מחירים בכל חודש. המחירים מכסים מגוון רחב מאוד של תעשיות.
כאשר היצרנים מקבלים פחות תמורה עבור הסחורות והשירותים שהם מייצרים, צפויה עליית מחירים אצל הצרכן ולכן מדד המחירים ליצרן משמש הרבה פעמים ככלי המרמז על עליית המחירים הצפויה לצרכן.
ה-PPI מודד את ההבדל בתמורות שיצרנים מקבלים עבור הסחורות והשירותים שלהם לאורך זמן. לעומתו, ה-CPI וה-CPE מודדים את השינוי במחירים שצרכנים משלמים עבור הסחורות והשירותים שהם צורכים.
הכלכלן של קפיטל אקונומיקס בארה״ב, תומאס ראיין, ציין כי הפרסום נראה מעודד אך הוא גם מסתיר עליות מחירים בכמה מרכיבים מרכזיים המוזנים ישירות למדד הליבה (CPE) המועדף של הפד׳. באופן ראוי לציון, מחירי כרטיסי הטיסה המקומיים והבינלאומיים, המוזנים למדד ה-PCE (Personal Consumption Expenditures), עלו בכמעט 8%.
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- הצרכן האמריקאי מתפצל לשניים: העשירים ממשיכים להוציא והאחרים סופרים כל דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צוות הכלכלה של מורגן סטנלי העלה את תחזית האינפלציה של מדד ה-PCE לליבה בגין חודש דצמבר בעקבות הפרסום של משרד הסטטיסטיקה. החברה כעת מאמינה כי המדד יעלה ב-0.23% בחודש על חודש בדצמבר, עלייה ביחס להתחזית הקודמת של 0.21% לפני הפרסום.
נתוני מדד מחירי היצרן (PPI) מגיעים יום לפני פרסום הצפוי של מדד המחירים לצרכן (CPI) לחודש דצמבר. כלכלנים מצפים שהפרסום יראה התקדמות מועטה, כאשר האינפלציה בליבה צפויה להגיע ל-3.3% בקצב שנתי, אותו שיעור שנרשם בחמישה החודשים האחרונים. תחזיות מפורטות יותר על מדד ה-PCE יתעדכנו לאחר פרסום מדד ה-CPI ביום רביעי.
עובדים רבים מדי, קרדיט: גרוקהאם כשהדדליין מתרחק העבודה נמרחת? - ואיך זה קשור לאקסיומות מלפני 70 שנה
חוק פרקינסון: מנגנוני בזבוז הזמן, כסף ובירוקרטיה - השפעות כלכליות והרלוונטיות לעידן הדיגיטלי שבו אנו חיים
"עבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן המוקצה לביצועה" - כך קובע חוק פרקינסון, שנוסח על ידי ההיסטוריון הבריטי סיריל נורתקוט פרקינסון כבר בשנת 1955. ניסוח זה, שפורסם לראשונה במאמר במגזין אקונומיסט, מבוסס על ניתוח מדוקדק של המנהל הציבורי הבריטי, ובפרט משרד הצי, שבו נצפה כי מספר הפקידים גדל בשיעור שנתי של 5%-7%, למרות ירידה דרמטית במספר האוניות והמלחים. בין 1914 ל-1928, מספר המלחים ירד מ-62,000 ל-20,000, בעוד מספר הפקידים עלה מ-2,000 ל-3,569. תופעה זו אינה מקרית, אלא דפוס התנהגותי-ארגוני שמשפיע על כלכלה, ניהול ושוק העבודה.
בשנת 2025, בעיצומה של מהפכת הבינה המלאכותית (AI) ועבודה היברידית, חוק פרקינסון עדיין מוכיח את עצמו ואף ביתר שאת. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שבישראל עלה פריון העבודה ב-2.61% ברבעון השלישי של 2025, אך חלק ניכר מהשיפור הזה נובע מקיצור תהליכים דיגיטליים, בעוד שבמקרים של לוחות זמנים רופפים, הבזבוז גדל. בארצות הברית, השפעת ה-AI על הפריון מוערכת בעלייה של 1.3% בשנה, אך ללא ניהול זמן קפדני, תהליכים מתארכים ומפחיתים תשואות.
החוק אינו מוגבל לפסיכולוגיה אישית; הוא מנגנון כלכלי שמייצר בזבוז משאבים, תפיחת בירוקרטיה וירידה ביעילות, עם השלכות על תקציבים ממשלתיים, רווחיות חברות והשקעות.
ההיסטוריה והניסוח המקורי של החוקים
פרקינסון, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת סינגפור, פירט את רעיונותיו בספרו "חוק פרקינסון: החתירה להתקדמות" שיצא בשנת 1958. הספר שמכיל אוסף של חוקים סאטיריים אך מדויקים, נכתב על רקע התרחבות הבירוקרטיה הבריטית לאחר מלחמת העולם השנייה. החוק הראשון, על התרחבות העבודה, מבוסס על נתונים אמפיריים: פרקינסון חישב כי בירוקרטיה גדלה בקצב קבוע, ללא קשר להיקף המשימות. "העבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן הזמין לביצועה", כתב פרקינסון ישירות, והוסיף דוגמה: פרויקט שיכול להסתיים בשעתיים יימשך שבוע אם כך הוקצה לו.
- משחקי הרגולטור: עוד מפקחים זה מתכון לצרות
- הוצאת ויזה לארצות הברית: איך להפוך תהליך בירוקרטי לקל יותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הספר כולל חוקים נוספים שמפרטים את התובנה. החוק השני קובע כי "הוצאות עולות כדי לעמוד בהכנסה", כלומר תקציבים מתנפחים כדי למלא את ההקצאה הזמינה, בדומה לתופעה של "שכר שמתאים להוצאות". פרקינסון ציטט: "הוצאה עולה כדי לעמוד בהכנסה, וזה חל על ממשלות, חברות ואפילו משפחות פרטיות". דוגמה מהספר: משרד שמקבל תקציב כפול יגדיל הוצאותיו בהתאם, גם אם אין צורך אמיתי בכך.
