תשואות האג"ח בבריטניה מזנקות והליש"ט נחלש
תשואות אגרות החוב ל-30 שנה נמצאות ברמתן הגבוהה ביותר מאז שנת 1998, הממשלה מרחיבה את גיוס החוב, הליש"ט נחלש וכל זה מגיע על רקע אינפלציה עקשנית ונתונים כלכליים חלשים כולל התכווצות התוצר באוקטובר; האם האי הבריטי בדרך לסטגפלציה?
לא רקבארצות הברית - גם בבריטניה תשואות האג"ח מזנקות על רקע החששות מאובדן רסן על הוצאות הממשלה. בשונה מארצות הברית העליה בתשואות מלווה בהיחלשות של הליש"ט,
שאיבד כ-2.5% מול הדולר מתחילת השנה, רובם בשבוע האחרון, והוא נמצא כעת קרוב לשפל שלא נראה מאז נובמבר 2023. תשואות האגרות ל-30 שנה נמצאות ברמתם הגבוהה ביותר מאז 1998 על רקע גיוס חוב רחב מהצפוי של הממשלה עם תחילת השנה.
האי הבריטי סובל מאינפלציה
גבוהה מדי
במקביל לנתונים כלכליים חלשים, שוב בניגוד לארצות הברית, שאמנם מתמודדת עם אינפלציה עקשנית, אך במקביל לנתונים כלכליים חזקים. נתון התוצר האחרון הראה על התכווצות התוצר ב-0.1% במהלך חודש אוקטובר, והחששות הן שהרבעון הרביעי כולו יראה על ירידה בתוצר
במה שנראה ככניסה
למיתון. עליית התשואות מגיעה גם על רקע גיוס חוב בהיקפים גבוהים מהצפוי מצד הממשלה הבריטית מאז תחילת השנה. כל אלו - אינפלציה גבוהה, כלכלה חלשה וחוב ממשלתי טופח עלולים להתפתח לסטגפלציה, אחד המצבים המאקרו כלכליים היותר קשים לניהול.
שרת
האוצר הבריטי רייצ'ל
ריבס נמצאת תחת אש בימים האחרונים מצד היריבים מהמפלגה השמרנית. השרה נמצאת בביקור בסין בניסיון לחדש את התקשורת בדרגים הגבוהים לאחר נתק של כ-6 שנים, אך היא סופגת ביקורת עזה על הביקור שנערך בעיצומה של הסערה בשוק אגרות החוב.
ריבס
מנסה להגן על המדיניות הפיסקלית
שהיא מובילה וטוענת שהעקרונות שקבעה בתקציב באוקטובר "אינם נתונים למשא ומתן". הזינוק בתשואות שמקביל לזינוק בתשואות מעבר לים מתחיל להזכיר את ה"מיני תקציב" של שנת 2022 שהביא לאיבוד אמון בשוק, ולחששות מקריסה פיננסית, ובסופו
של דבר גם להתפטרות ראש הממשלה דאז ליז
טראס, אם כי התנועות הנוכחיות בשוק לא ברמה של אותה סערה משנת 2022 שהובילה את הבנק המרכזי לרכישות חרום של אג"ח. ריבס אמרה בהקשר זה: "אני מתחייבת להביא רק תקציב אחד בשנה".
- כלכלנים: הפגיעה מהברקזיט חמורה מההערכות
- ראשת הממשלה ששינתה את כלכלת בריטניה פורשת, והמטבע ששבר שיא חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ביום רביעי יתפרסמו נתוני מדד המחירים
לצרכן וליצרן בבריטניה ויבחנו על ידי השוק בתשומת
לב, וזאת בנוסף למכרזים לגיוס חוב של הממשלה. ביום שלישי תנסה הממשלה לגייס מיליארד ליש"ט לטווח קצר (2025) וביום רביעי 4 מיליארד נוספים לפידיון בשנת 2034.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
וול סטריט שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
וול סטריט שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
