סיום עידן ההפקדות לקופת גמל עבור הילדים והנכדים

לאחרונה התקבל תיקון לתקנות קופות הגמל, אשר לדעת הכותב, ניר הורנשטיין, עו"ד (חשבונאי), דומה שהוא סותם את הגולל על הנוהג של הפקדות לקופות גמל עבור הילדים והנכדים.
עו"ד לילך דניאל |

מזה שנים רבות, דרך מקובלת של הורים לחסוך עבור ילדיהם (ושל סבים וסבתות לחסוך עבור נכדיהם) היא להפקיד עבורם סכום חודשי לקופת גמל. השאיפה היא כי במקביל לגדילת הילד, יגדלו ויצמחו גם הסכומים בקופה ולכשיגיע הילד לגיל המיועד (ובלבד שחלפו 15 שנה מפתיחת הקופה), יוכל למשוך את הכספים ולהחל בחיים עצמאיים מנקודת זינוק טובה יותר.

ההפקדה לקופות גמל לעצמאים היתה אטרקטיבית עד לאחרונה גם משיקולי מס - ההפקדות הקנו פעמים רבות הטבות מס למפקידים (בכפוף לנתונים ספציפיים בדבר גובה השכר של המפקיד ותקרות הפקדה מקסימליות לקופות גמל), וכמו כן מלוא הסכום (קרן ורווחים) היה פטור לחלוטין ממס במשיכה.

החל מיום 1.1.2003, אמנם נקבע כי במשיכה יתחייבו הרווחים במס בשיעור של 15% (למעט במשיכה בגיל פרישה) ועם זאת, האפיק נותר עדיין פופולרי למטרת חסכון ל-15 שנה, לאור העובדה שאף יתר התוכניות בשוק ההון ממוסות (לרבות תוכניות חסכון), לאור העובדה שהמס מוטל רק במשיכה בעוד שנים רבות, ולאור האפשרות לקבל בנסיבות מסויימות הטבות מס כבר בהפקדה.

לאחרונה, התקבל תיקון לתקנות קופות הגמל, שדומה שהוא סותם את הגולל על הנוהג של הפקדות לקופות גמל עבור הילדים והנכדים. השינוי המרכזי והמכריע אותו יש לקחת בחשבון הוא כי ביחס להפקדות החל מ- 1.1.2006 - תקופת ההמתנה עד למשיכה ללא קנס לא תהיה עוד 15 שנה אלא ניתן יהיה למשוך את הכספים לכל המוקדם כאשר יגיע "הילד" לגיל 60.

על משיכה מוקדמת של סכומים אלה בניגוד לתקנות יחול קנס בשיעור מינימלי של 35% על מלוא הסכום שנמשך - לרבות על הקרן!

פתרון (אם כי חלקי בלבד) למצב עשוי להיות כזה שבמקום להפקיד על שם הילד לקופת הגמל, יופקדו הסכומים בקופה על שם ההורה (או הסב), ואז ניתן יהיה למשכם החל מגיל 60 של ההורה ולהעניקם לילד במתנה. כך, ניתן לכאורה לקצר במידה ניכרת את משך ההמתנה עד למשיכה.

עם זאת, יש לקחת בחשבון שגם פתרון זה אינו תמיד ישים לאור הוראה נוספת שנכללה בתיקון החקיקה האחרון: כאשר ההורה נולד אחרי שנת 1961, נקבע כי הוא יוכל להפקיד כספים לקופת הגמל (למטרת תגמולים) רק אם במקביל מופקד עבורו למטרת פנסיה סכום מינימלי של 16% מהשכר הממוצע במשק (כ-1,100 ₪ לחודש) - וזאת בלא תלות בגובה השכר בפועל של המפקיד.

מטרת התיקון האחרון של תקנות קופות הגמל - הן ביחס להגבלת המשיכה לגיל 60 והן ביחס להתניית ההפקדות בהפקדה לפנסיה, היתה לנסות ולעודד את הציבור לחסוך למטרת פנסיה. עם זאת, הדרך שננקטה היא לטעמנו שגויה.

במקום לעודד את הציבור לחסוך לפנסיה בדרך של הגדלת ההטבות לפנסיה, הדרך שננקטה על ידי האוצר היא של פגיעה באפשרות להפקיד לקופות גמל (לתגמולים). התוצאות של דרך זו עלולות פעמים רבות להחטיא את המטרה ולהיות במקרה הטוב - מעבר לאפיקי חסכון אחרים (כדוגמת פתיחת תוכניות חסכון לטווח ארוך), ובמקרה הפחות טוב - הפסקה של החסכון לטווח ארוך.

* הכותב הינו עו"ד העוסק בתחום המס ממשרד עו"ד דר'

אבי אלתר ושות' וחבר וועדות המיסים של לשכת עורכי

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןעמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטן

הרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור

דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח בריאות

אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.

מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.


הציבור משלם יותר 

אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר

מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".

ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.