הורביץ: הגדלת שיעור ההשתפות בעבודה - הכרחית לצמיחה

מחקר המתפרסם לקראת כנס קיסריה על ידי צוות שבראשו עומד יו"ר טבע, ופרופ' אלחנן הלפמן. היקף המו"פ בישראל - נמוך מהנדרש להשגת צמיחה ארוכת טווח
חזי שטרנליכט |

לקראת כנס קיסריה מפרסם צוות מחקר העוסק בנושא תפקוד ישראל כמשק קטן בכלכלה גלובלית, את ממצאיו. בראש הצוות עומד אלי הורוביץ, יו"ר מועצת המנהלים של חברת טבע תעשיות, ובהשתתפות חתן פרס ישראל בכלכלה פרופ' אלחנן הלפמן מאוניברסיטת הרוורד.

המחקר דן עבור כנס קיסריה במשך חודשים ארוכים בפער ההולך וגדל בין סקטור ה- High-Tech הצומח, לבין שאר הסקטורים בהם לא מתקיימת צמיחה, וכן בפערים המתרחבים בין אוכלוסיות חלשות לשאר האוכלוסייה וההשפעות של תופעה זו.

החוקרים הציגו נתונים המראים כי סקטור טכנולוגיית המידע והתקשורת, שהוא ענף ה- High-Tech הבולט, צמח במהירות עד לשנת 2000, בעוד בסקטורים האחרים במשק לא התרחשה צמיחה מהותית, וכי בשנתיים האחרונות חוזר סקטור זה לצמוח בקצב העולה על קצב הצמיחה של המשק. החוקרים קבעו כי צמיחה של הסקטורים השונים במשק חיונית להשגת צמיחה ארוכת טווח ויציבה.

ביקורת גדולה נמתחה גם על הגידול בפערים החברתיים והכלכליים בין אוכלוסיות חלשות לבין שאר האוכלוסייה. במחקר נקבע כי קבוצות חלשות בולטות (החרדים, ערביי ישראל ובפרט האוכלוסייה הבדווית והעדה האתיופית), סובלות משיעורי העוני הגבוהים ביותר ומשיעורי ההשתתפות בכוח העבודה ורמת ההון האנושי הנמוכים ביותר, וכי פערים אלה, מהווים מעמסה הולכת וגדלה על פוטנציאל הצמיחה של המשק.

החוקרים קבעו כי העלאה מהותית בשיעורי ההשתתפות בכוח העבודה וברמת ההון האנושי של אוכלוסיות אלה, היא תנאי הכרחי להשגת צמיחה לאורך זמן בתוצר ובהכנסה לנפש בישראל, והמליצו על מדיניות לקידום הקבוצות החלשות בישראל הכוללת, בין היתר, הסרת תמריצים שליליים להשתלבות בשוק העבודה, עידוד יזמות במגזרים הנחשלים, הקלת הגישה למקומות העבודה באמצעות שיפור תשתיות, קביעת תמריצים להעסקת עובדי High-Tech בפריפריה ועוד.

נושא נוסף בו היתה לחוקרים ביקורת הוא נושא המו"פ בישראל. החוקרים קבעו במחקרם כי היקף המחקר האקדמי בישראל כיום נמוך מהדרוש להשגת צמיחה ארוכת טווח ויציבה, וכי הירידה בהיקף ובאיכות המחקר המדעי תגרום לפגיעה קשה בכלכלת ישראל ותפגע ביכולת הצמיחה של המשק לאורך זמן.

החוקרים קבעו עוד כי אין כיום בישראל מודל כלכלי המבטיח רמה מדעית גבוהה לאורך זמן וכי ההשתתפות הממשלתית עברה קיצוץ מהותי מבלי שנמצאו מקורות מימון חלופיים. החוקרים הזהירו כי הרמה המדעית שכה חשובה להצלחה הכלכלית של ישראל בעתיד נמצאת בשחיקה, וכי בעיה זו חמורה במיוחד לנוכח האיומים התחרותיים על כלכלת ישראל מצד מדינות מתפתחות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים

מנדי הניג |

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.

כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.

קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.


טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:



גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.


יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק. קרדיט: אלעד מלכהיצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק. קרדיט: אלעד מלכה

יצחק תשובה נכנס לבריאות: עסקת ענק בהרצליה מדיקל סנטר

איש העסקים יצחק תשובה מרחיב את העסקים שלו - רוכש 27% ממניות הרצליה מדיקל סנטר, לפי שווי של 1.1 מיליארד שקל
רן קידר |
נושאים בכתבה יצחק תשובה

יצחק תשובה רוכש 27% מהרצליה מדיקל סנטר בעסקה של 1.1 מיליארד שקל. במסגרת העסקה, תשובה רוכש 25% מהמניות מידיו של יאיר לנדאו, בעל השליטה הוותיק בבית החולים, ו-2% נוספים מכלל ביטוח. התוצאה: לנדאו יורד באחזקתו מ-50% ל-27%, וימשיך להיות שותף משמעותי אך לא בעל שליטה בלעדי. כללית תישאר עם אחזקה דומיננטית של 40%, בעוד כלל ביטוח תפחית את אחזקתה מ-10% ל-6%. מדובר במהלך שמשנה את השליטה באחד מבתי החולים הפרטיים המובילים במדינה.

מה הופך את הרצליה מדיקל סנטר לכל כך אטרקטיבי?

בית החולים, שפועל בשטח של כ-9,000 מ"ר בהרצליה, מבצע כ-26 אלף ניתוחים מורכבים בשנה, במגוון תחומים מתקדמים: ניתוחי לב, נוירוכירורגיה, אונקולוגיה, טיפולי הפריה ויחידות צנתורים. המוסד מעסיק כ-600 עובדים.

בית החולים נוסד בשנות ה-80 על ידי משקיעים מדרום אפריקה, שהביאו איתם מודל עסקי רפואי מתקדם שהיה נהוג במדינתם. במהלך השנים, המוסד הפך למותג מוביל בשוק הפרטי, עם מוניטין טוב רפואית ושירות ברמה גבוהה. ההיסטוריה העסקית שלו מעניינת: כלל ביטוח נכנסה כבר ב-2016 עם רכישת 10% מהמניות לפי שווי של כ-700 מיליון שקל. היו גם ניסיונות של גופים אחרים לרכוש נתח בבית החולים - מגדל ניסתה ב-2019, אך המו"מ נכשל. ב-2021, מכר לנדאו 10% לכללית, שהייתה אמורה להגיע ל-50% מהמניות, אך משרד הבריאות חסם את הצעד, וכללית נשארה עם 40% בלבד.

כללית - השותפה האסטרטגית

כללית מחזיקה בזכות וטו על העברת מניות בהרצליה מדיקל סנטר, כדי למנוע כניסה של מתחרים לתחום. אבל הפעם, לא הייתה התנגדות.

הקשר עם כללית הוא חיוני לתוכניות ההתרחבות של בית החולים. עם הבסיס העצום של מבוטחים, כללית יכולה להפנות לקוחות רבים לשירותים הפרטיים של הרצליה מדיקל סנטר, ולהפוך אותו לבחירה הראשונה עבור טיפולים מתקדמים. זוהי סימביוזה עסקית ברורה: כללית משפרת את מעמדה בשוק הבריאות הפרטית, ובית החולים מרחיב את מעגל הלקוחות שלו.