הורביץ: הגדלת שיעור ההשתפות בעבודה - הכרחית לצמיחה

מחקר המתפרסם לקראת כנס קיסריה על ידי צוות שבראשו עומד יו"ר טבע, ופרופ' אלחנן הלפמן. היקף המו"פ בישראל - נמוך מהנדרש להשגת צמיחה ארוכת טווח
חזי שטרנליכט |

לקראת כנס קיסריה מפרסם צוות מחקר העוסק בנושא תפקוד ישראל כמשק קטן בכלכלה גלובלית, את ממצאיו. בראש הצוות עומד אלי הורוביץ, יו"ר מועצת המנהלים של חברת טבע תעשיות, ובהשתתפות חתן פרס ישראל בכלכלה פרופ' אלחנן הלפמן מאוניברסיטת הרוורד.

המחקר דן עבור כנס קיסריה במשך חודשים ארוכים בפער ההולך וגדל בין סקטור ה- High-Tech הצומח, לבין שאר הסקטורים בהם לא מתקיימת צמיחה, וכן בפערים המתרחבים בין אוכלוסיות חלשות לשאר האוכלוסייה וההשפעות של תופעה זו.

החוקרים הציגו נתונים המראים כי סקטור טכנולוגיית המידע והתקשורת, שהוא ענף ה- High-Tech הבולט, צמח במהירות עד לשנת 2000, בעוד בסקטורים האחרים במשק לא התרחשה צמיחה מהותית, וכי בשנתיים האחרונות חוזר סקטור זה לצמוח בקצב העולה על קצב הצמיחה של המשק. החוקרים קבעו כי צמיחה של הסקטורים השונים במשק חיונית להשגת צמיחה ארוכת טווח ויציבה.

ביקורת גדולה נמתחה גם על הגידול בפערים החברתיים והכלכליים בין אוכלוסיות חלשות לבין שאר האוכלוסייה. במחקר נקבע כי קבוצות חלשות בולטות (החרדים, ערביי ישראל ובפרט האוכלוסייה הבדווית והעדה האתיופית), סובלות משיעורי העוני הגבוהים ביותר ומשיעורי ההשתתפות בכוח העבודה ורמת ההון האנושי הנמוכים ביותר, וכי פערים אלה, מהווים מעמסה הולכת וגדלה על פוטנציאל הצמיחה של המשק.

החוקרים קבעו כי העלאה מהותית בשיעורי ההשתתפות בכוח העבודה וברמת ההון האנושי של אוכלוסיות אלה, היא תנאי הכרחי להשגת צמיחה לאורך זמן בתוצר ובהכנסה לנפש בישראל, והמליצו על מדיניות לקידום הקבוצות החלשות בישראל הכוללת, בין היתר, הסרת תמריצים שליליים להשתלבות בשוק העבודה, עידוד יזמות במגזרים הנחשלים, הקלת הגישה למקומות העבודה באמצעות שיפור תשתיות, קביעת תמריצים להעסקת עובדי High-Tech בפריפריה ועוד.

נושא נוסף בו היתה לחוקרים ביקורת הוא נושא המו"פ בישראל. החוקרים קבעו במחקרם כי היקף המחקר האקדמי בישראל כיום נמוך מהדרוש להשגת צמיחה ארוכת טווח ויציבה, וכי הירידה בהיקף ובאיכות המחקר המדעי תגרום לפגיעה קשה בכלכלת ישראל ותפגע ביכולת הצמיחה של המשק לאורך זמן.

החוקרים קבעו עוד כי אין כיום בישראל מודל כלכלי המבטיח רמה מדעית גבוהה לאורך זמן וכי ההשתתפות הממשלתית עברה קיצוץ מהותי מבלי שנמצאו מקורות מימון חלופיים. החוקרים הזהירו כי הרמה המדעית שכה חשובה להצלחה הכלכלית של ישראל בעתיד נמצאת בשחיקה, וכי בעיה זו חמורה במיוחד לנוכח האיומים התחרותיים על כלכלת ישראל מצד מדינות מתפתחות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

אנשים וגרפים
צילום: FREEPIK

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%

הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%

רן קידר |
נושאים בכתבה תמ"ג צריכה פרטית

התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.

על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.


תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים


צריכה פרטית

בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).