הורביץ: הגדלת שיעור ההשתפות בעבודה - הכרחית לצמיחה

מחקר המתפרסם לקראת כנס קיסריה על ידי צוות שבראשו עומד יו"ר טבע, ופרופ' אלחנן הלפמן. היקף המו"פ בישראל - נמוך מהנדרש להשגת צמיחה ארוכת טווח
חזי שטרנליכט |

לקראת כנס קיסריה מפרסם צוות מחקר העוסק בנושא תפקוד ישראל כמשק קטן בכלכלה גלובלית, את ממצאיו. בראש הצוות עומד אלי הורוביץ, יו"ר מועצת המנהלים של חברת טבע תעשיות, ובהשתתפות חתן פרס ישראל בכלכלה פרופ' אלחנן הלפמן מאוניברסיטת הרוורד.

המחקר דן עבור כנס קיסריה במשך חודשים ארוכים בפער ההולך וגדל בין סקטור ה- High-Tech הצומח, לבין שאר הסקטורים בהם לא מתקיימת צמיחה, וכן בפערים המתרחבים בין אוכלוסיות חלשות לשאר האוכלוסייה וההשפעות של תופעה זו.

החוקרים הציגו נתונים המראים כי סקטור טכנולוגיית המידע והתקשורת, שהוא ענף ה- High-Tech הבולט, צמח במהירות עד לשנת 2000, בעוד בסקטורים האחרים במשק לא התרחשה צמיחה מהותית, וכי בשנתיים האחרונות חוזר סקטור זה לצמוח בקצב העולה על קצב הצמיחה של המשק. החוקרים קבעו כי צמיחה של הסקטורים השונים במשק חיונית להשגת צמיחה ארוכת טווח ויציבה.

ביקורת גדולה נמתחה גם על הגידול בפערים החברתיים והכלכליים בין אוכלוסיות חלשות לבין שאר האוכלוסייה. במחקר נקבע כי קבוצות חלשות בולטות (החרדים, ערביי ישראל ובפרט האוכלוסייה הבדווית והעדה האתיופית), סובלות משיעורי העוני הגבוהים ביותר ומשיעורי ההשתתפות בכוח העבודה ורמת ההון האנושי הנמוכים ביותר, וכי פערים אלה, מהווים מעמסה הולכת וגדלה על פוטנציאל הצמיחה של המשק.

החוקרים קבעו כי העלאה מהותית בשיעורי ההשתתפות בכוח העבודה וברמת ההון האנושי של אוכלוסיות אלה, היא תנאי הכרחי להשגת צמיחה לאורך זמן בתוצר ובהכנסה לנפש בישראל, והמליצו על מדיניות לקידום הקבוצות החלשות בישראל הכוללת, בין היתר, הסרת תמריצים שליליים להשתלבות בשוק העבודה, עידוד יזמות במגזרים הנחשלים, הקלת הגישה למקומות העבודה באמצעות שיפור תשתיות, קביעת תמריצים להעסקת עובדי High-Tech בפריפריה ועוד.

נושא נוסף בו היתה לחוקרים ביקורת הוא נושא המו"פ בישראל. החוקרים קבעו במחקרם כי היקף המחקר האקדמי בישראל כיום נמוך מהדרוש להשגת צמיחה ארוכת טווח ויציבה, וכי הירידה בהיקף ובאיכות המחקר המדעי תגרום לפגיעה קשה בכלכלת ישראל ותפגע ביכולת הצמיחה של המשק לאורך זמן.

החוקרים קבעו עוד כי אין כיום בישראל מודל כלכלי המבטיח רמה מדעית גבוהה לאורך זמן וכי ההשתתפות הממשלתית עברה קיצוץ מהותי מבלי שנמצאו מקורות מימון חלופיים. החוקרים הזהירו כי הרמה המדעית שכה חשובה להצלחה הכלכלית של ישראל בעתיד נמצאת בשחיקה, וכי בעיה זו חמורה במיוחד לנוכח האיומים התחרותיים על כלכלת ישראל מצד מדינות מתפתחות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.