הורביץ: הגדלת שיעור ההשתפות בעבודה - הכרחית לצמיחה
לקראת כנס קיסריה מפרסם צוות מחקר העוסק בנושא תפקוד ישראל כמשק קטן בכלכלה גלובלית, את ממצאיו. בראש הצוות עומד אלי הורוביץ, יו"ר מועצת המנהלים של חברת טבע תעשיות, ובהשתתפות חתן פרס ישראל בכלכלה פרופ' אלחנן הלפמן מאוניברסיטת הרוורד.
המחקר דן עבור כנס קיסריה במשך חודשים ארוכים בפער ההולך וגדל בין סקטור ה- High-Tech הצומח, לבין שאר הסקטורים בהם לא מתקיימת צמיחה, וכן בפערים המתרחבים בין אוכלוסיות חלשות לשאר האוכלוסייה וההשפעות של תופעה זו.
החוקרים הציגו נתונים המראים כי סקטור טכנולוגיית המידע והתקשורת, שהוא ענף ה- High-Tech הבולט, צמח במהירות עד לשנת 2000, בעוד בסקטורים האחרים במשק לא התרחשה צמיחה מהותית, וכי בשנתיים האחרונות חוזר סקטור זה לצמוח בקצב העולה על קצב הצמיחה של המשק. החוקרים קבעו כי צמיחה של הסקטורים השונים במשק חיונית להשגת צמיחה ארוכת טווח ויציבה.
ביקורת גדולה נמתחה גם על הגידול בפערים החברתיים והכלכליים בין אוכלוסיות חלשות לבין שאר האוכלוסייה. במחקר נקבע כי קבוצות חלשות בולטות (החרדים, ערביי ישראל ובפרט האוכלוסייה הבדווית והעדה האתיופית), סובלות משיעורי העוני הגבוהים ביותר ומשיעורי ההשתתפות בכוח העבודה ורמת ההון האנושי הנמוכים ביותר, וכי פערים אלה, מהווים מעמסה הולכת וגדלה על פוטנציאל הצמיחה של המשק.
החוקרים קבעו כי העלאה מהותית בשיעורי ההשתתפות בכוח העבודה וברמת ההון האנושי של אוכלוסיות אלה, היא תנאי הכרחי להשגת צמיחה לאורך זמן בתוצר ובהכנסה לנפש בישראל, והמליצו על מדיניות לקידום הקבוצות החלשות בישראל הכוללת, בין היתר, הסרת תמריצים שליליים להשתלבות בשוק העבודה, עידוד יזמות במגזרים הנחשלים, הקלת הגישה למקומות העבודה באמצעות שיפור תשתיות, קביעת תמריצים להעסקת עובדי High-Tech בפריפריה ועוד.
נושא נוסף בו היתה לחוקרים ביקורת הוא נושא המו"פ בישראל. החוקרים קבעו במחקרם כי היקף המחקר האקדמי בישראל כיום נמוך מהדרוש להשגת צמיחה ארוכת טווח ויציבה, וכי הירידה בהיקף ובאיכות המחקר המדעי תגרום לפגיעה קשה בכלכלת ישראל ותפגע ביכולת הצמיחה של המשק לאורך זמן.
החוקרים קבעו עוד כי אין כיום בישראל מודל כלכלי המבטיח רמה מדעית גבוהה לאורך זמן וכי ההשתתפות הממשלתית עברה קיצוץ מהותי מבלי שנמצאו מקורות מימון חלופיים. החוקרים הזהירו כי הרמה המדעית שכה חשובה להצלחה הכלכלית של ישראל בעתיד נמצאת בשחיקה, וכי בעיה זו חמורה במיוחד לנוכח האיומים התחרותיים על כלכלת ישראל מצד מדינות מתפתחות.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.94% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
