פסילת שומה שהתבססה על הוצאות מופרזות
עמ"ה 353/99 עוודאללה מחמד נ. פקיד שומה ירושלים 2
ביום 16.8.1999 הוציא המשיב למערער שומה בצו לפי סעיף 152(ב) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן - הפקודה) לשנות המס 93'-96'.
המשיב נימק את החלטתו, בין היתר, בטענה כי הוצאות הדלק שהגיש המערער, העוסק בהובלות והסעות, מופרזות באורח קיצוני.
קודם לכן הודיע המשיב למערער על פסילת ספריו לשנים 93'-97' וזאת, בעיקר, בשל הנימוקים דלהלן:
- אי ניהול ספרי רכב בשנים אלה.
- אי המצאת ספרים לשנת 93'.
- רכישת חשבוניות פיקטיביות לשנת 96'.
- חסרון החשבונית של רכישת רכב בשנת 93' והיעדר דיווח על רווח ההון בשנת 96'.
- היעדר רצף חשבוניות בשנים 94', 96' ו-97'.
- זקיפת הוצאות הדלק לרכב אחד או שניים, על אף קיומם של מספר כלי רכב בכל אחת משנות המס.
- ואי ביסוס הדו"חות על פנקסי החשבוניות והתיעוד.
המערער הגיש ערעור על השומות וטען כי פסילת הספרים נעשתה באופן נמהר ולא ניתנה לו הזדמנות לערער על כך.
המערער טען כי בתקופות מסוימות היו ברשותו שני טרנזיטים שעבדו בהסעות, כאשר בחלק מן הזמן לא שימש הרכב הנוסף להסעות, אלא כרכב חלופי בעת שהתקלקל הרכב הראשון. לטענתו, הוצאות הדלק שהגיש היו אכן מוגזמות, אך לא ידע על כך, משום שקיבל חשבונות דלק גם ממי שעבד על הטרנזיט ולא היתה ביקורת על ההוצאות.
בית המשפט המחוזי בירושלים פסק
פסילת הספרים
המערער לא טען כנגד הנימוקים שהביאו לפסילת הספרים כפי שפורטו לעיל ולא התייחס אליהם בנימוקי ערעורו ובסיכומיו. לפיכך לא עמד המערער בנטל להוכיח כי החלטת המשיב לפסול את ספריו היתה שגויה.
השומות שנקבעו לשנים 93'-95'
אין לקבל את שיטתו של המשיב לקביעת השומות לשנות המס 93'- 95'.
מחד, קובע המשיב כי הוצאות הדלק מופרזות בצורה קיצונית ומשתמש בכך כנימוק עיקרי להוצאת שומה בצו. מאידך, הוא מסתמך על אותן הוצאות מופרזות עצמן כדי לקבוע את הפדיון של המערער.
אם ההוצאות מופרזות באורח קיצוני, כפי שהצהיר גם המערער, אין זה סביר להסתמך עליהן ולהשתמש בהן כבסיס לקביעת השומה, דהיינו לגזור מהן את הפדיון.
השומה שנקבעה לשנת 96'
מקובלת על בית המשפט קביעת השומה לשנת 96' (לגביה הוצאו החשבוניות הפיקטיביות), שהתבססה על תשלומים ששולמו למערער כפי שדווחו על ידי גופים שניכו ממנו מס במקור.
הערעור לגבי השומות שהוציא המשיב לשנים 93'-95' התקבל. הערעור על השומה שהוציא המשיב לשנת 96' נדחה. לא ניתן צו להוצאות.
ניתן ביום 25.5.2005 בפני: כבוד השופט ד. חשין.
בחור נוסע באיילון עם רכב פתוח, נוצר באמצעות AIמה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
האם אתם יותר מהממוצע, או מתחת לממוצע?
דוח של בנק ישראל שפורסם בשבוע שעבר על ההתחייבויות של הציבור הישראלי נותן לנו נתונים מעניינים. רוב ההתחייבויות שלנו הן למשכנתאות, סדר גודל של 620 מיליארד שקל, ועם חובות נוספים אנחנו בחוב כולל של כ-880 מיליארד שקל. בואו נניח שהדוח לא כולל את כל החובות כי יש גם הלוואות משפחתיות ונוספות. נניח שהחוב הכולל של הציבור הוא טריליון שקל.
טריליון שקל נשמע הרבה מאוד, אבל כשמחלקים את זה לנפש - 10 מיליון איש , מקבלים שהחוב לכל אדם הוא כ-100 אלף שקל. אם נתייחס למשפחה עם 2 ילדים נקבל שיש לה חוב של 400 אלף שקל. זה ממוצע וכמו שאתם יודעים, ממוצע זה עניין בעייתי. לדוגמה - זוג צעיר שלוקח משכנתא בהיקף של 1-1.5 מיליון שקל ואפילו יותר, עמוס בחובות - הרבה יותר מהממוצע. מצד שני, יש משפחות רבות אחרי 20-30 שנה של משכנתא שאין להם חוב גדול.
למשפחה ממוצעת יש חוב של 400 אלף שקל, וזה הגיוני כי משפחה ממוצעת היא לא זוג צעיר והיא גם לא סוג בפנסיה, היא זוג בגילאי 45-50 בערך, ובמצב כזה המשכנתא כבר נמוכה, היא בישורת האחרונה שלה, אצל חלק כבר נסגרה.
התחלנו בחוב, אבל יש לנו יותר נכסים. יש דירה, רכב ויש נכסים פיננסים. נתחיל בדירה - דירה ממוצעת בישראל שווה כ-2.3 מיליון שקל. אנחנו מתייחסים כאן לממוצע, אז זו הדירה שיש למשפחה שהגדרנו - 4 נפשות (2 ילדים) וחוב של 400 אלף שקל. הדירה בניכוי החוב שרובו משכנתא - כ-1.9 מיליון שקל.
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש גם רכבים. מסתבר שזה לא משמעותי להון הכולל. יש מעל 4 מיליון רכבים, שזה בממוצע 0.4 רכב לאיש, למשפחה כ-1.6 רכבים. נניח שמדובר ברכבים עם וותק של 6-7 שנות וותק ונניח בשמרנות שיש עליהם עוד חוב, נקבל אולי 100 אלף שקל שווי נטו של רכבים. אנחנו בסיכום ביניים של 2 מיליון שקל - הון ממוצע למשפחה בלי הנכסים הפיננסים. וכאן מגיעה ההפתעה הגדולה.
בחור נוסע באיילון עם רכב פתוח, נוצר באמצעות AIמה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
האם אתם יותר מהממוצע, או מתחת לממוצע?
דוח של בנק ישראל שפורסם בשבוע שעבר על ההתחייבויות של הציבור הישראלי נותן לנו נתונים מעניינים. רוב ההתחייבויות שלנו הן למשכנתאות, סדר גודל של 620 מיליארד שקל, ועם חובות נוספים אנחנו בחוב כולל של כ-880 מיליארד שקל. בואו נניח שהדוח לא כולל את כל החובות כי יש גם הלוואות משפחתיות ונוספות. נניח שהחוב הכולל של הציבור הוא טריליון שקל.
טריליון שקל נשמע הרבה מאוד, אבל כשמחלקים את זה לנפש - 10 מיליון איש , מקבלים שהחוב לכל אדם הוא כ-100 אלף שקל. אם נתייחס למשפחה עם 2 ילדים נקבל שיש לה חוב של 400 אלף שקל. זה ממוצע וכמו שאתם יודעים, ממוצע זה עניין בעייתי. לדוגמה - זוג צעיר שלוקח משכנתא בהיקף של 1-1.5 מיליון שקל ואפילו יותר, עמוס בחובות - הרבה יותר מהממוצע. מצד שני, יש משפחות רבות אחרי 20-30 שנה של משכנתא שאין להם חוב גדול.
למשפחה ממוצעת יש חוב של 400 אלף שקל, וזה הגיוני כי משפחה ממוצעת היא לא זוג צעיר והיא גם לא סוג בפנסיה, היא זוג בגילאי 45-50 בערך, ובמצב כזה המשכנתא כבר נמוכה, היא בישורת האחרונה שלה, אצל חלק כבר נסגרה.
התחלנו בחוב, אבל יש לנו יותר נכסים. יש דירה, רכב ויש נכסים פיננסים. נתחיל בדירה - דירה ממוצעת בישראל שווה כ-2.3 מיליון שקל. אנחנו מתייחסים כאן לממוצע, אז זו הדירה שיש למשפחה שהגדרנו - 4 נפשות (2 ילדים) וחוב של 400 אלף שקל. הדירה בניכוי החוב שרובו משכנתא - כ-1.9 מיליון שקל.
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש גם רכבים. מסתבר שזה לא משמעותי להון הכולל. יש מעל 4 מיליון רכבים, שזה בממוצע 0.4 רכב לאיש, למשפחה כ-1.6 רכבים. נניח שמדובר ברכבים עם וותק של 6-7 שנות וותק ונניח בשמרנות שיש עליהם עוד חוב, נקבל אולי 100 אלף שקל שווי נטו של רכבים. אנחנו בסיכום ביניים של 2 מיליון שקל - הון ממוצע למשפחה בלי הנכסים הפיננסים. וכאן מגיעה ההפתעה הגדולה.
