הבורסה בת"א חתמה בירוק - מניות האחזקות הובילו

מדד תל אביב 25 עלה ב-0.62%, מדד תל אביב 100 הוסיף 0.79%. טבע נהנתה מעליה של 1.3%, מניות בנק הפועלים ירדו ב-0.2%, מניותיה של מכתשים אגן קפצו ב-2.9%
חזי שטרנליכט |

הבורסה התל אביבית דשדשה היום בצבע הירוק במרבית שעות המסחר. המדדים המובילים נסחרו בעליות ובמחצי השעה האחרונה הם החלו להתאושש עד שחתמו בעליות בשיעורים גבוהים ביחס למסחר באותו היום. באין בשורות מיוחדות מהזירה הפוליטית המקומית, התפנו המשקיעים לפרש את הידיעות המגיעות מעבר לים. שם נראה כי וול סטריט פותחת בעליות שערים נאות עקב החלשות במחירי האנרגיה.

מדד תל אביב 25 עלה ב-0.62% לרמת 645 נקודות, מדד תל אביב 100 הוסיף 0.79% לרמת 668.5 נקודות, ומדד התל טק 15 עלה ב-0.88% לרמת 410.93 נקודות. מחזורי המסחר היו בינוניים והם הסתכמו ב-768 מיליון שקל.

מניותיה של ענקית הפרמצבטיקה, טבע נהנו היום מעדנה והן עלו ב-1.31% תוך המחזור הגבוה באחד העם של כ-107 מיליון שקל. ברקע למסחר במניותיה של חביבת המעו"ף, הודיעה היום, חברת סרונו, המתחרה בקופקסון של טבע, כי הפסיקה שני ניסויים בשלבים מתקדמים. האחד -לבדיקת תרופה לטיפול בסרטן - לאחר שהוכחה כלא יעילה והשני - לתרופה לפסוריאזיס, בעקבות מותו של חולה.

האם נכון לנו סכסוך עבודה חדש והפעם - בבנק הבינ"ל? ועד הפקידים בבנק מבקש להכריז על סכסוך עבודה בשל אי תשלום בונוס עבור רווחי 2004. הועד, המונה 2,700 עובדים, מתוך 3,400 עובדי הבנק מסר, כי זוהי השנה השלישית בה העובדים אינם מקבלים בונוס. מניות הבינ"ל 5 לא התרגשו במיוחד מסכסוך העבודה האפשרי והן עלו ב-1.45%.

מניות בנק הפועלים ירדו ב-0.2%, תוך מחזור של 80.7 מיליון שקל - השני בהיקפו באחד העם ואחריהן מניות בנק לאומי שנסחרות שירדו ב-0.08% וריכזו מחזור של 54.4 מיליון שקל. מניות מזרחי הובילו את העליות מקרב הבנקים הגדולים ועלו ב-1.37% ומניות דיסקונט עלו ב-0.28%.

מניותיה של מכתשים אגן קפצו ב-2.9%, תוך מחזור של כ-44מיליון שקל, לאחר שהודיעה, כי היא רוכשת 70% מ-Biomark Trading. מדובר בחברת הפצה למוצרי הגנת הצומח בהונגריה, עם היקף מכירותה השנתי נאמד בלמעלה מ-10 מיליון דולר. מכתשים אגן קיבלה אופצייה לרכוש את שאר מניות החברה ההונגרית.

מניות בזק ירדו ב-0.19%, תוך מחזור של כ-22 מיליון שקל. ברקע למסחר, ידיעות אחרונות דיווח הבוקר, כי השב"כ ממליץ להוציא את פראנס טלקום מהמתמודדות על רכישת גרעין השליטה בחברה, בשל אחזקותיה בחברות טלפון בירדן ובמצריים. ראש הממשלה, אריאל שרון ושרת התקשורת, דליה איציק, אמורים להכריע בעעניין בשבוע הבא.

ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, ביחד עם קרן ההשקעות האמריקנית, SCP מנהלים מגעים לרכישת עד ל-50% ממניות סאטקום מערכות (לשעבר גילת סאטקום), אשר בשליטת חברת וורלדגרופ, תמורת כ-10 מיליון דולר. החברה נסחרת בבורסה לפי שווי של 100 מיליון שקל. מניותיה של סאטקום המריאו ב-6.7%, תוך מחזור של 782 אלף שקל, בעוד המחזור היומי הממוצע בו מורגלת המניה עומד על כ-175 אלף שקל בלבד.

ואיתוראן טיפסה ב-3.74%, תוך מחזור של 5.8 מיליון שקל, לאחר שהודיעה, כי ההסכם להקמת מערכות בסין הורחב לבייג'ינג בנוסף לשנחאי. חלקה של חברת הבת, טלמטיקס בפריסת המערכת בבייג'ינג (הקמת תשתית בלבד, ללא מכירת ציוד קצה) בשלב הראשון מוערך בכ-1.15 מיליון דולר והוא עשוי לעלות אף מעבר לכך.

מניות ח. מר עלו 1.82%, תוך מחזור של כ-1.5 מיליון שקל, לאחר שזכתה בחוזה בברזיל להקמת תשתיות סלולריות בהיקף של 6 מיליון דולר. העבודות, עדכנה החברה, יבוצעו במהלך הרבעון השני והשלישי של 2005.

מירידות שערים ובשיעור של 4.57% סבלו היום מניות פריורטק, לאחר שחברת הבת, קמטק (100%) הזהירה אמש, כי הכנסות הרבעון הראשון נחתכו ב-50%. החברה צופה, כי הן תסתכמנה ב-8.5-9 מיליון - צניחה לחצי לעומת רבעון קודם ושל כ-35% לעומת המקביל. מנכ"ל החברה הסביר, כי מדובר בירידה זמנית בלבד בשל עיכוב הזמנות, יתר רבעוני השנה יהיו חזקים וכבר ברבעון ה-2 ההכנסות תחזורנה ל-16-18 מיליון דולר.

ולבסוף - עליות שערים נרשמו היום בקבוצת אי.די.בי. מניות אי.די.בי פיתוח ואלו של אי.די.בי אחזקות חתמו את המסחר בעליות של 3.18% ו-2.33%, מניותיה של דיסקונט השקעות נהנות מעליה בת 2.34%, תוך מחזור של 14 מיליון שקל ומניות אלרון קפצו ב-1.28%, תוך מחזור של 8.7 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: