איתוראן מעוררת התפעלותו של אמיר אביבי מהראל
התאוששותה של איתוראן מהמשבר של 2000-2001 מעוררת התפעלות בקרב האנליסט אמיר אביבי מבית ההשקעות הראל. הוא מציין את כך שנקטה באסטרטגיה של מיקוד במספר קטן של תחומים אטרקטיביים, תוך מיקוד במספר קטן של תחומים אטרקטיביים, תוך "חיתוך וגיזום ענפים שלא הצליחו כמצופה".
ניכר, בעיני אביב, שאכן הצליחה החברה במהלכי ההבראה שלה ועלתה על דרך המלך. שנת 2003, הוא מספר, סימנה את שנת המפנה בחברה, שחזרה להרוויח והחלה להחזיר את חובותיה, תוך שיפור ניכר בפרמטרים התפעוליים שלה - גידול בהכנסות ושיפור הרווחיות (אתמול, נזכיר, הציגה החברה דו"חות מרשימים במיוחד עם רווח רבעוני של 13.8 מיליון שקל - גידול של קרוב ל-9% והכנסות של 96.8 מיליון שקל - גידול של 8%).
האנליסט של הראל מפנה את תשומת הלב לכך, שאיתוראן ממקדת כעת את תשומת לבה בשני ענפים עיקריים: שוק האיתור ושוק המשיבים האלחוטיים. האחרון, הוא מספר, החל כענף משני, אך צובר תאוצה ונחשב למנוע הצמיחה של החברה בעתיד, כשהמוצרים העיקריים צפויים להיות בראייתו מוני מים, משיבים לכבישי אגרה ומשיבים לצרכי בטחון. אביבי סבור, כי גם בתחום העיסוק הבסיסי של החברה (מכשירי האיתוראן). למשנתו, החברה אינה קופאת על שמריה וממשיכה לצמוח בחו"ל, בעיקר בברזיל ובארגנטינה וכן מאתרת הזדמנויות עסקיות בעולם.
בהראל תולים תקוות בחוזה של איתוראן בסין ובהסכם בקוריאה, שיניעו, בראייתם, את החברה בעתיד. הם סבורים, כי איתוראן נשענת על פעילות המבטיחה לה יציבות תזרימית בשנים הבאות - רשתות איתוראן בישראל, ברזיל וארגנטינה ובנוסף מציינים, כי היא מפתחת גם פעילות בעלת פוטנציאל צמיחה גבוה מאוד, בעיקר בתחום המשיבים האלחוטיים על נגזרותיו.
אמיר אביבי מצביע על כך, שגם האיתנות הפיננסית של החברה שהיתה בעייתית בעבר - שופרה מאוד. הוא מפרט, כי רמת החוב ירדה, כך שהסיכון הפיננסי בחברה קטן יחסית לשנים קודמות. הוא מציין, כי החברה מציגה בשנה האחרונה מדול משופר, רזה ויעיל בצורה טובה ושונה מזה שהיה בתחילת שנות האלפיים.
דברו במספרים. בהראל חוזים לאיתוראן רווח של 60 מיליון שקל בשנה הקרובה על הכנסות של 415 מיליון שקל. הרווחיות הגולמית, הם צופים, תגיע ל-51% והרווחיות התפעולית תגיע לשיעור של 27.4%.
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןהרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור
דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%
ביטוח בריאות אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה
הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.
מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.
הציבור משלם יותר
אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר.
מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".
- יונייטד הלת' חותכת תחזית - המניה מתרסקת ב-19%
- רצח מנכ"ל UnitedHealthcare מציב את תעשיית הביטוח תחת ביקורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.
