אולמרט דורש הגדלת תקציב הטיפול בבדואים ל-300 מ'

התקציב שאושר עומד על 210 מיליון ש' בלבד. השר פנה לרה"מ בדרישה להגדילו ודורש הרחבת כבישים והעתקת מחנות צה"ל ומפעלי תעשייה צבאית לאיזור הדרום
שי פאוזנר |

שר התמ"ת, אהוד אולמרט קיים אתמול (א') מפגש עבודה של הצוות הבינמשרדי בראשותו בנושא התוכנית לטיפול במגזר הבדואי בנגב. בדיון השתתפו מנכ"לי משרדי הממשלה ונציגיהם (תחבורה, חינוך, דתות, בריאות, משפטים, פנים ומשטרת ישראל).

אולמרט אשר מונה על ידי הממשלה להיות השר הממונה על תוכנית הממשלה לטיפול במיגזר הבדואי בנגב, הסביר את החשיבות העליונה שמייחס רה"מ, אריאל שרון, והממשלה כולה לטיפול במגזר הבדואי בנגב וליישום מלא של החלטת הממשלה מיום מאפריל 2003. נציגי המשרדים השונים הציגו בפני השר אולמרט את תוכנית משרדיהם לשנת 2005 בנושא יעדים ומטרות פעולה.

השר הציג את הערכות משרדו לקראת שנת 2005, הערכות שיש בה לדבריו, כדי להביא למפנה משמעותי ולהעלאת הסוגיה על מסלול של פתרון באמצעות הקמת מטה פעולה שיורכב מנציגי מרבית משרדי הממשלה בראשותו של ניצב בדימ' יהודה בכר.

בימים אלה מגבש משרד התמ"ת עם נציגי המגזר תוכנית אב לתעסוקה במגזר הבדואי בנגב. בישום התוכנית מתוכננת השקעה של חצי מיליון שקל. עוד מקצה משרד התמ"ת בשנת 2005 פעילות במסלולי הכשרה מקצועית בישובים הבדואים בהשקעה כוללת של כ-8 מיליון שקל, ופעילות באזורי פיתוח בישובי המגזר בהשקעה של כ-2.3 מיליון שקל.

יצויין, כי לפני כחודשיים נחתם הסכם במעמד השר אולמרט להקמת אזור תעסוקה משותף בצומת שוקת, ההסכם נחתם בין ארבעת הרשויות המקומיות ששטח שיפוטן גובל בצומת שוקת: לקיה, חורה, מיתר והמועצה המקומית בני שמעון.

"אני רואה בפתרון סוגיית הבדואים בנגב עניין מרכזי ובמידה רבה אף תנאי הכרחי להמשך פיתוחו ושגשוגו של הנגב כולו", אמר אולמרט. יצויין עוד, כי לשנת 2005 מיועד תקציב של כ-210 מיליון שקל לטיפול במגזר הבדואי בנגב. אולמרט פנה לאחרונה לראש הממשלה, וביקש הגדלה משמעותית של תקציבי משרדי הממשלה למגזר הבדואי ב-300 מיליון שקל.

עוד הוסיף השר, כי הוא רואה בפתרון סוגיית המגזר הבדואי בנגב עניין בעל חשיבות לאומית ממדרגה ראשונה ויפעל בנושא באופן אישי. במסגרת הדיון סוכם על: קיצור הליכים בירוקראטיים על מנת להאיץ את פתרון הבעיה. הגדלת המשאבים והתקציבים לשנת 2005 לצורך השקעות בחינוך, בריאות, רווחה ושיפור איכות החיים ביישובי הבדואים. תוכנן גם להגדיל התקציבים בתחום התשתיות-כבישים, ביוב, מים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.