אולמרט דורש הגדלת תקציב הטיפול בבדואים ל-300 מ'

התקציב שאושר עומד על 210 מיליון ש' בלבד. השר פנה לרה"מ בדרישה להגדילו ודורש הרחבת כבישים והעתקת מחנות צה"ל ומפעלי תעשייה צבאית לאיזור הדרום
שי פאוזנר |

שר התמ"ת, אהוד אולמרט קיים אתמול (א') מפגש עבודה של הצוות הבינמשרדי בראשותו בנושא התוכנית לטיפול במגזר הבדואי בנגב. בדיון השתתפו מנכ"לי משרדי הממשלה ונציגיהם (תחבורה, חינוך, דתות, בריאות, משפטים, פנים ומשטרת ישראל).

אולמרט אשר מונה על ידי הממשלה להיות השר הממונה על תוכנית הממשלה לטיפול במיגזר הבדואי בנגב, הסביר את החשיבות העליונה שמייחס רה"מ, אריאל שרון, והממשלה כולה לטיפול במגזר הבדואי בנגב וליישום מלא של החלטת הממשלה מיום מאפריל 2003. נציגי המשרדים השונים הציגו בפני השר אולמרט את תוכנית משרדיהם לשנת 2005 בנושא יעדים ומטרות פעולה.

השר הציג את הערכות משרדו לקראת שנת 2005, הערכות שיש בה לדבריו, כדי להביא למפנה משמעותי ולהעלאת הסוגיה על מסלול של פתרון באמצעות הקמת מטה פעולה שיורכב מנציגי מרבית משרדי הממשלה בראשותו של ניצב בדימ' יהודה בכר.

בימים אלה מגבש משרד התמ"ת עם נציגי המגזר תוכנית אב לתעסוקה במגזר הבדואי בנגב. בישום התוכנית מתוכננת השקעה של חצי מיליון שקל. עוד מקצה משרד התמ"ת בשנת 2005 פעילות במסלולי הכשרה מקצועית בישובים הבדואים בהשקעה כוללת של כ-8 מיליון שקל, ופעילות באזורי פיתוח בישובי המגזר בהשקעה של כ-2.3 מיליון שקל.

יצויין, כי לפני כחודשיים נחתם הסכם במעמד השר אולמרט להקמת אזור תעסוקה משותף בצומת שוקת, ההסכם נחתם בין ארבעת הרשויות המקומיות ששטח שיפוטן גובל בצומת שוקת: לקיה, חורה, מיתר והמועצה המקומית בני שמעון.

"אני רואה בפתרון סוגיית הבדואים בנגב עניין מרכזי ובמידה רבה אף תנאי הכרחי להמשך פיתוחו ושגשוגו של הנגב כולו", אמר אולמרט. יצויין עוד, כי לשנת 2005 מיועד תקציב של כ-210 מיליון שקל לטיפול במגזר הבדואי בנגב. אולמרט פנה לאחרונה לראש הממשלה, וביקש הגדלה משמעותית של תקציבי משרדי הממשלה למגזר הבדואי ב-300 מיליון שקל.

עוד הוסיף השר, כי הוא רואה בפתרון סוגיית המגזר הבדואי בנגב עניין בעל חשיבות לאומית ממדרגה ראשונה ויפעל בנושא באופן אישי. במסגרת הדיון סוכם על: קיצור הליכים בירוקראטיים על מנת להאיץ את פתרון הבעיה. הגדלת המשאבים והתקציבים לשנת 2005 לצורך השקעות בחינוך, בריאות, רווחה ושיפור איכות החיים ביישובי הבדואים. תוכנן גם להגדיל התקציבים בתחום התשתיות-כבישים, ביוב, מים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)

האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?

ולמה זה לא בכותרות הראשיות בתקשורת? גילויים חדשים שנחשפו בשבוע שעבר מייצרים תחושה שיוסי כהן השתמש בדירת ג'ימס פארקר וקיבל טובות הנאה והמשטרה העלימה עין ו"הוציאה" את העדויות על כהן מתיק החקירה נגד נתניהו - לא תקין, מחשיד. קוראים לזה טיוח

מנדי הניג |
נושאים בכתבה יוסי כהן

כבר תקופה ארוכה שמלחשים שיוסי כהן קיבל טובות הנאה מג'יימס פאקר המיליונר, לרבות שימוש בדירתו במלון רואיל ביץ' שבתל אביב. הוא עשה זאת בעודנו ראש המוסד וזה מחייב במשטר תקין צורך בבדיקה משמעותית. הדברים עלו במסגרת תיק 1000 - תיק המתנות נגד נתניהו. במשטרה בדקו וחקרו על טובות הנאה שלכאורה קיבל יאיר נתניהו מפארקר, בעיקר שימוש בדירתו ברויאל ביץ' כשהחשד היה שבין נתניהו האבא ופארקר יש קשר לא חוקי -מתנות בתמורה להטבות. תוך כדי החקירה הזרקור עבר לדמות אחרת - יוסי כהן, אלא ששם היה סוג של טיוח. 

פקד ליזו כהן, חוקרת מיאח"ה, שהייתה חלק מצוותי החקירה בתיק 1000 וב"תיק המעונות"  הסבירה בעדותה בבית המשפט לפני כשנה וחצי כי החקירה התמקדה בקשרים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין פאקר, ובמיוחד בבדיקת חשד לטובות הנאה שהועברו באמצעות מגורים של בנו יאיר בנכס של פאקר. לדבריה אז "החשד היה שיאיר קיבל טובת הנאה עבור אביו, או להפך. יאיר היה הכלי, לא מושא הבדיקה המרכזי".

היא נשאלה אז למה חקרתם דווקא את יאיר ולא את יוסי כהן? "אני גביתי הודעות גם בעניין הזה, אך לא זכור לי שבדקנו את מצלמות האבטחה לגבי יוסי כהן". בהמשך הודתה כי הייתה הנחיה מגבוה לא להזכיר את שמו של כהן בחקירת הדס קליין, נציגת פאקר ומילצ'ן.

פיצול חריג של תמלילי חקירה: "קיבלנו הנחיה מלמעלה"

במהלך הדיון הציג אז עו"ד עמית חדד סניגור נתניהו פיצול חריג בתמלולי חקירה של שלושה עובדים במלון - שני קבלנים וקב"ט. לדבריו, התמלולים כללו גרסאות שונות באשר להופעתו של יוסי כהן בדירה: באחד מהם השם הוזכר, ובאחר - הושמט. כהן אישרה כי מדובר במהלך חריג ולא שגרתי, שלא עשתה בעבר, והסבירה כי מדובר בהנחיה שהועברה מהדרגים הבכירים. "לא יודעת למה פוצל התמליל. זו הייתה הנחיה. אולי כדי להבחין בין גרסה שבה מוזכר שם רגיש לגרסה אחרת. זה לא מקובל, אבל ככה נדרשנו לפעול".

בשבוע שעבר עלה לדוכן העדים חוקר בכיר במשטרה - צחי חבקין. העדות שלו גורמת לזוז באי נוחות. עו"ד חדד שואל אם "השם של יוסי כהן עלה בתשאול של עובדי המלון. מומי (נצ"מ מומי משולם - ראש צוות החקירה בתיקי נתניהו) עלה בשיחה, מה, הוא נלחץ?" 

‏חבקין: "אפשר לומר".

‏חדד: "אז הוא מנחה אותך? ומייצר מצגי שווא?"