אולמרט דורש הגדלת תקציב הטיפול בבדואים ל-300 מ'
שר התמ"ת, אהוד אולמרט קיים אתמול (א') מפגש עבודה של הצוות הבינמשרדי בראשותו בנושא התוכנית לטיפול במגזר הבדואי בנגב. בדיון השתתפו מנכ"לי משרדי הממשלה ונציגיהם (תחבורה, חינוך, דתות, בריאות, משפטים, פנים ומשטרת ישראל).
אולמרט אשר מונה על ידי הממשלה להיות השר הממונה על תוכנית הממשלה לטיפול במיגזר הבדואי בנגב, הסביר את החשיבות העליונה שמייחס רה"מ, אריאל שרון, והממשלה כולה לטיפול במגזר הבדואי בנגב וליישום מלא של החלטת הממשלה מיום מאפריל 2003. נציגי המשרדים השונים הציגו בפני השר אולמרט את תוכנית משרדיהם לשנת 2005 בנושא יעדים ומטרות פעולה.
השר הציג את הערכות משרדו לקראת שנת 2005, הערכות שיש בה לדבריו, כדי להביא למפנה משמעותי ולהעלאת הסוגיה על מסלול של פתרון באמצעות הקמת מטה פעולה שיורכב מנציגי מרבית משרדי הממשלה בראשותו של ניצב בדימ' יהודה בכר.
בימים אלה מגבש משרד התמ"ת עם נציגי המגזר תוכנית אב לתעסוקה במגזר הבדואי בנגב. בישום התוכנית מתוכננת השקעה של חצי מיליון שקל. עוד מקצה משרד התמ"ת בשנת 2005 פעילות במסלולי הכשרה מקצועית בישובים הבדואים בהשקעה כוללת של כ-8 מיליון שקל, ופעילות באזורי פיתוח בישובי המגזר בהשקעה של כ-2.3 מיליון שקל.
יצויין, כי לפני כחודשיים נחתם הסכם במעמד השר אולמרט להקמת אזור תעסוקה משותף בצומת שוקת, ההסכם נחתם בין ארבעת הרשויות המקומיות ששטח שיפוטן גובל בצומת שוקת: לקיה, חורה, מיתר והמועצה המקומית בני שמעון.
"אני רואה בפתרון סוגיית הבדואים בנגב עניין מרכזי ובמידה רבה אף תנאי הכרחי להמשך פיתוחו ושגשוגו של הנגב כולו", אמר אולמרט. יצויין עוד, כי לשנת 2005 מיועד תקציב של כ-210 מיליון שקל לטיפול במגזר הבדואי בנגב. אולמרט פנה לאחרונה לראש הממשלה, וביקש הגדלה משמעותית של תקציבי משרדי הממשלה למגזר הבדואי ב-300 מיליון שקל.
עוד הוסיף השר, כי הוא רואה בפתרון סוגיית המגזר הבדואי בנגב עניין בעל חשיבות לאומית ממדרגה ראשונה ויפעל בנושא באופן אישי. במסגרת הדיון סוכם על: קיצור הליכים בירוקראטיים על מנת להאיץ את פתרון הבעיה. הגדלת המשאבים והתקציבים לשנת 2005 לצורך השקעות בחינוך, בריאות, רווחה ושיפור איכות החיים ביישובי הבדואים. תוכנן גם להגדיל התקציבים בתחום התשתיות-כבישים, ביוב, מים.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
מסמך הפיתיון שבו השתמשה קבוצת התקיפה, קרדיט: פאלו אלטומסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו
חוקרים ישראלים בפאלו אלטו, חושפים את קבוצת Ashen Lepus המזוהה עם חמאס שמפעילה קמפיין ריגול מתמשך לכריית מידע ממדינות ערב; בין היעדים שהותקפו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית
משם הכול קורה בלי שהקורבן מרגיש. הקובץ שמתחזה למסמך מדיני מפעיל שרשרת של רכיבים שמורידים ומפעילים את ערכת התקיפה החדשה של קבוצת Ashen Lepus, קבוצת APT המזוהה עם חמאס ושפועלת כבר שנים נגד גופים ממשלתיים במזרח התיכון. רק שהפעם, כך חושפים החוקרים
הישראלים של פאלו אלטו נטוורקס, הקבוצה מגיעה עם מערך מתקדם בהרבה מבעבר.
מסמך פיתיון כפי שנחשף על ידי צוות החוקרים של פאלו אלטו
חוקרים ישראלים של פאלו אלטו חושפים: קמפיין ריגול חדש, מתמשך ומתוחכם של חמאס נגד ממשלות ערביות
צוותי UNIT 42 של פאלו אלטו נטוורקס ישראל מפרסמים דוח מקיף על קמפיין ריגול שנמשך חודשים ארוכים, ומטרתו חדירה ואיסוף מידע מגופים ממשלתיים ודיפלומטיים ברחבי המזרח התיכון. הקבוצה שעומדת
מאחורי הקמפיין היא Ashen Lepus, המכונה גם WIRTE, ואם בעבר היא נחשבה לשחקן בינוני בזירה, בזמן האחרון היא שדרגה משמעותית את היכולות שלה הן מבחינת תשתיות והן מבחינת כלים וטכניקות תקיפה.
הקמפיין היה פעיל לא רק בתקופות שקטות יחסית, אלא וביתר שאת בזמן
המערכה בין ישראל לחמאס, והקמפיין הזה נמשך גם אחרי הסכם הפסקת האש בעזה באוקטובר האחרון. כאן גם אפשר למצוא הבדל בין Ashen Lepus לבין קבוצות אחרות המזוהות עם חמאס: בעוד אחרות הורידו פעילות, הקבוצה המשיכה לפעול בעקביות, הוסיפה כלים חדשים, והרחיבה את תחומי הפעולה
והיעדים. בין המדינות שנפגעו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית.
החוקרים מסבירים כי הפתיונות - כמו המסמך מהליגה הערבית - מותאמים בדיוק לעולמות התוכן של הקורבנות. רובם עוסקים בענייני פלסטין, החלטות מדיניות או יחסי מדינות, אך בקמפיין
הנוכחי נוספו גם מסמכים הקשורים ליחסי טורקיה–פלסטין, מה שמרמז על כיוון מודיעיני חדש של הקבוצה.
