מנהלי/קציבת משך כהונה של נושא משרה ע"י הרשות/עליון

@ אחריותו של הגורם הממנה אינה מסתיימת באקט המינוי. היא מתפרשת גם למישור הזמן שלאחר אקט המינוי, ומחייבת בחינה והערכה באשר לאופן בו מבצע נושא התפקיד את משימתו. על רקע זה, ישנה חשיבות רבה למניעת מצב שבו הנושאים בכהונה בתפקידים מסוימים יכהנו בתפקידם תקופת זמן ארוכה בלא הגדרת משך הכהונה מראש. עם זאת ראוי להבטיח כי תקופת המינוי המוגדרת מראש תהיה ארוכה מספיק על מנת לאפשר לנושא התפקיד להשיא בו תרומה מקצועית @
עודד ארבל |

עובדות וטענות: העותר משמש מאז 1997 כיושב ראש ועדת הערר לפי חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989. ביוני 2003 שיגר המשיב 1, שר המשפטים, המוסמך בין יתר תפקידיו למנות את חברי ועדת הערר על פי סעיף 20(א) לחוק, מכתב לעותר ובו נאמר כי בחלוף 6 שנים מיום מינויו לתפקיד יו"ר ועדת הערר, "ובשל הצורך לרענן את השורות", בכוונתו להודיע לו על סיום תפקידו בתקופה הקרובה. זאת בהתאם למדיניות חדשה שתוחמת את תקופת המינוי לועדת הערר לקדנציה של שלוש שנים, עם אפשרות הארכה לתקופה אחת נוספת של שלוש שנים. מכאן העתירה נשוא הדיון. לטענת העותר, מאחורי יוזמת החלפתו עמד שר התשתיות, אשר ביקש למנות תחתיו אדם פוליטי, ופנה לצורך כך לשר המשפטים.

דיון משפטי:

כב' הש' א' פרוקצ'יה:

ישנם בעלי תפקידים סטטוטוריים בשירות הציבורי אשר הדין גופו קובע מפורשות את משך תקופת כהונתם. בצידם, ישנן משרות ציבוריות אשר החוק אינו קובע את משך זמן הכהונה בהן, ומשאיר את הדבר בלא הסדר חקיקתי. העדר קציבה סטטוטורי של משך הכהונה באותם תפקידים, מותיר בידי הרשות המוסמכת את הסמכות לקצוב, על דרך קביעת מדיניות מינהלית, מסגרת זמן סבירה לכהונה, מקום שקביעה כזו משתלבת בתכליות ובמטרות שהכהונה באותן משרות נועדו להשיג. אכן, אחריותו של הגורם הממנה אינה מתחילה ומסתיימת באקט המינוי. היא מתפרשת גם למישור הזמן שלאחר אקט המינוי, ומחייבת בחינה והערכה באשר לאופן בו מבצע נושא התפקיד את משימתו. על רקע זה, ישנה חשיבות רבה למניעת מצב שבו הנושאים בכהונה בתפקידים מסוימים, ובמקרה זה חברים בועדה סטטוטורית, יכהנו בתפקידם תקופת זמן ארוכה בלא הגדרת משך הכהונה מראש. קציבת זמן לכהונה, ובכללה החלת שיטה של קדנציות, המאפשרת מינוי חוזר מוגדר בזמן, מבטיחה התחדשות בהליכי המינויים והערכה מחודשת מעת לעת של הרמה התיפקודית וההתאמה של ממלאי התפקידים לכהונותיהם. היא מונעת הנצחת תקופות כהונה לשנים רבות, העלולה להביא לשחיקתו של ממלא התפקיד, ועלולה בנסיבות מסוימות גם להקשות על שמירת מידת הניתוק מגורמי לחץ והשפעה על נושא המשרה. היא מגדילה סיכוייהם של כוחות חדשים לאייש משרות שונות, ומקדמת בכך את ערך שוויון ההזדמנויות במערכת המינויים. מצד שני, ראוי להבטיח כי תקופת המינוי המוגדרת מראש תהיה ארוכה מספיק על מנת לאפשר לנושא התפקיד להשיא בו תרומה מקצועית ראויה על פני טווח סביר של זמן.

מן הכלל אל הפרט: בענייננו, חוק הגז לא קבע מסגרת זמן מוגדרת לכהונת חברי ועדת הערר. שר המשפטים, כגורם המוסמך לענין מינויים, רשאי, במסגרת סמכותו למנות ולבטל מינוי חבר ועדה, לקבוע מדיניות התוחמת את משך הזמן הסביר לכהונה בתפקיד זה. לעניין זה, קביעת תקופת המינוי לקדנציה של שלוש שנים, עם אפשרות הארכה לתקופה אחת נוספת של שלוש שנים עומדת במתחם הסבירות. יחד עם זאת במקרה הנדון פנייתו של שר התשתיות אל שר המשפטים בעניין לביטול כהונתו של העותר מעוררת קושי מסוים שכן עד לפניית שר התשתיות, לא הפעיל שר המשפטים מדיניות של קציבת כהונתם של ראש הועדה וחבריה. ברם, למרות הקושי, נוכח הודעת המדינה במהלך הדיון בו חזרה בה המדינה למעשה מן ההחלטה לבטל את מינויו של העותר, יש לדחות את העתירה.

העתירה נדחית

אין צו להוצאות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.