שטרום מגיע לשלב האופרטיבי במלחמה בהסדרים ברשתות
הממונה על הגבלים עסקיים, דרור שטרום פרסם היום (ד') החלטתו, לפיה הוא הורה לנקוט בהליכים משפטיים שונים להבטחת הפסקתם של ההסדרים הכובלים ברשתות השיווק בישראל. הטיפול יכלול מתן הוראות, בקשות וצווי מניעה מבית הדין להגבלים עסקיים והליכים אחרים שיידרשו. מדובר בשורת ההסדרים שנהגו בחלק מן השוק בשנים 2000-2002 בין רשתות השיווק בישראל לספקים - כהסדרים כובלים אשר סייעו לקיבוע מעמדם של הספקים כדומיננטיים ברשתות השיווק הגדולות.
במסגרת ההסדרים - הסדירו ספקים מול הרשתות הגדולות במשק את מספר המתחרים שיהיו "על המדף", שריינו את נתח השוק שלהם במכירות ברשתות הללו, וקיבלו בלעדיות בתצוגות מובחרות.
הממונה מסר, כי החלק העיקרי של ההסדרים הללו כבר חדל מאז פרסם את עמדתה הראשונית של רשות ההגבלים העסקיים, בחודש מאי 2003, אולם הרשות תפעיל סמכויותיה ותקיים בדיקה מקיפה בעניין זה בכדי לוודא כי אכן חדלו כל ההסדרים והנוהגים המפורטים בעמדת הממונה.
על פי ממצאי החקירה - מדובר בהסדרים בהם קבעו הרשת וספקים גדולים במשותף את מספר המתחרים שיהיו על המדף, רכישת שטח תצוגה על ידי ספקים גדולים, הבטחת נתח שוק על ידי הרשת לספק המזון, ניהול קטגוריות על ידי הספקים הגדולים וסדרנות המדפים על ידם (בהקשר זה החליט הממונה כי הסדרי הסדרנות במתכונתם הנוכחית מהווים הסדרים כובלים העלולים לפגוע בתחרות).
עמדתו הסופית של הממונה מתייחסת לכל אחד מההסדרים ומנתחת את מעמדם לפי חוק ההגבלים העסקיים, על פי הפסיקה והספרות בתחום ההגבלים העסקיים בארץ ובעולם, וזאת - בהתייחס להערות עיקריות שהשמיעו הספקים, הרשתות והציבור. הממונה מסר כאמור, כי יינקטו צעדי אכיפה אופרטיביים במטרה להביא לסיום סופי של השימוש בהסדרים אנטי תחרותיים ולהבטיח חזרה של ענף המזון למסלול תחרותי תקין וחוקי.
בהחלטתו הדגיש הממונה, כי למרות שמדובר במקבץ של הסדרים שונים הרי שיש להם מן המשותף שכן כולם מקנים לספקים הדומיננטיים הקשורים בהם אחיזה ושליטה מסויימת בנעשה על מדפי הרשת. עמדת הממונה מדגישה כי תשלום כסף לרשת עבור מתן יכולת הכתבה לספקים דומיננטיים (חלקם בעלי מונופולין) בקשר למה ייעשה על המדף ברשתות השיווק הגדולות בישראל ? הינו פסול.
עמדתה הסופית של הרשות
באופן פרטני, החליט הממונה כי אלה נחשבים להסדרים כובלים:
- הסדרים בין ספק לרשת שעניינם מניעת הכנסתם של מוצרים מתחרים למוצרי הספק לרשת שיווק ? הם הסדרים כובלים אסורים. על אלה נמנים גם הסדרים לצמצום מספר המתחרים, בהם שילם ספק כסף כדי לצמצם את מספר המתחרים בו. בקבוצה זו נכללים גם הסדרים בהם התחייבה הרשת למנוע מכירה של מוצרים מיבוא מקביל ולהימנע מהכנסת מותג פרטי למדפיה. הממונה החליט כי הסדרים כאלה ייחשבו לכובלים משום שאין לספק זכות לצמצם, בעד תשלום כסף לרשת, את התחרות בו ברשת.
- הסדרים בהם משריינים לעצמם ספקי מזון גדולים את החלק העיקרי משטח המדף או ממכירות הרשת בתחומי מוצריהם. הממונה קבע כי הסדרים כאלה מקימים חסמים לכניסה של ספקים חדשים ולהתרחבות של ספקים קיימים, מתחרים, אל "במת התחרות" ? מדפי רשתות השיווק ובכך מבצרים את מעמדם של ספקים דומיננטיים.
- הסדרים בהם מנהל ספק מזון גדול עבור רשת שיווק את "הקטגוריה" ? שטח המדף המוקצה לסוג מוצרים מסוים, כולל שטחי המדף ומיקומם על המדף של מתחריו. הממונה מסביר, כי ניהול קטגוריה מקנה לספק שמנהל את הקטגוריה השפעה על זירת התחרות בינו לבין הספקים האחרים. הממונה מציין, כי בארץ ובעולם נחשפים ממצאים התומכים בעמדה כי ניהול קטגוריות עשוי לסייע לספקים דומיננטיים לחזק את מעמדם על חשבון מתחריהם.
- הסדרי סדרנות בין רשתות השיווק לספקי המזון הגדולים. הממונה מצא כי הפקדת סידור המדפים בידי נציגי הספקים הגדולים, עלולה לפגוע בתחרות, שכן נוכחות הסדרנים מטעמם מעובה וקבועה, בעוד שלספקים קטנים נוכחות דלילה וארעית. בנוסף, ניתן לעתים לסדרן תגמול בזיקה למכירות הספק באותה רשת. ההסדר הוא כובל וככל הסדר כזה ניתן יהיה לבקש פטור או אישור לו, אולם לשם כך הבהיר הממונה כי ידרשו שינויים מהותיים בהסדרי הסדרנות הקיימים.
- הממונה מצא כי הסדרים למתן בונוס לרשת על כלל המכירות של ספק מונופוליסטי המותנים בכך שהרשת תעמוד ביעדי מכירה מוגדל בסוף השנה ? עלולים לחסום את יכולת הגידול של המתחרים, שכן הבונוס משתלם על כל הכמות שנמכרה ובעניין זה קיים יתרון מובנה לספק שהוא בעל מונופולין.
- הסדרים בין ספק לרשת שיווק, שעניינם מניעת יכולתם של ספקים או רשתות מתחרות להגיב למבצע שעורך הספק ברשת הם הסדרים כובלים אסורים. הסדרים אלה מבודדים את הצדדים להם מפני תחרות ולמעשה מווסתים את תחרות המבצעים בין הספקים השונים. תחרות מוסדרת אינה תחרות במיטבה.
- הסדרים בהם הכתיב ספק דומיננטי לרשתות השיווק את מחיר המכירה לצרכן של מוצריו תוך הבעת מחאה בפני רשתות שהוזילו את המוצר מתחת לרמה שקבע ונסיונות לשכנן להעלות את המחיר לרף המוסכם. הממונה קובע שהתערבות זו מקבעת את המחיר המכירה של מוצרי הספק ברשתות השיווק ויוצרת האחדה אסורה שלהם, כל כן מדובר בהסדר כובל אסור.
- הסדרים במסגרתם רשתות שיווק "קנסו" ספקים דומיננטיים בשל כך שמותרי אותם ספקים נמכרו על ידי רשתות שיווק או מרכולים מתחרים במחיר זול יותר. הממונה קובע שהטלת קנסות אלה יוצרת לספקים תמריץ למנוע תחרות בין קמעונאים וככזו אסורה היא. משמעות עמדת הממונה היא שמעתה חל איסור להיות צד להסדרים אלה, מבלי לקבל אישור מוקדם מבית הדין להגבלים עסקיים או מהממונה.
פעולות הרשות בעתיד
נייר העמדה חותם את מהלך ההסדרה וההכוונה של הסדרי הסחר בין רשתות קמעונאיות וספקים, מהלך בו החל הממונה בחודש מאי 2003.
בד בבד עם פרסום עמדתו הסופית של הממונה, הודיע הממונה שבכוונתו לנקוט בהליכים משפטיים להבטחת הפסקתם של ההסדרים הכובלים, לרבות מתן הוראות לבעלי מונופולין והליכים למתן צווי מניעה לפי סעיף 50 א' לחוק ההגבלים העסקיים. כן מתכוון הממונה לפנות בימים הקרובים לרשתות השיווק וספקי המזון ולדרוש מהם להעביר לידיו את כלל המסמכים העדכניים המסדירים את יחסי הסחר ביניהם, בכדי לוודא שפסקו לחלוטין ההסדרים הכובלים בענף. הממונה אף מתכוון להרחיב כעת את הבדיקה גם ליחסי הספקים הדומיננטיים עם מרכולים שאינם נמנים על רשתות השיווק הגדולות.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס?
עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.
ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך.
עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות. בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.
עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו.
- גם בצפון: בכל עסק שלישי נתפסו ליקויי ספרים - האם זה קל מידי?
- משבר מתמשך: העסקים הקטנים בסין עדיין מתקשים להתאושש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.
מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו.

אמריקן איירליינס חוזרת לטוס לישראל - התחרות תעלה, המחירים ירדו?
מי החוזרות, מי תיפגע מכך - על שוק התעופה הצפוי בחודשים הקרובים
אמריקן איירליינס חוזרת לישראל במרץ 2026 - גם חברות נוספות מאותתות על חידוש קווים. אחרי תקופה ארוכה של היעדרות, אמריקן איירליינס, אחת משלוש ענקיות התעופה האמריקאיות, הודיעה כי תחזור להפעיל טיסות ישירות לישראל החל מה-26 במרץ 2026. החברה מצטרפת ליונייטד איירליינס ולדלתא איירליינס שכבר חידשו את פעילותן בקווים לישראל במהלך יולי וספטמבר.
ההודעה של אמריקן איירליינס נתפסת בענף כסימן חיובי למגמה של חזרת השוק לשגרה, זאת לאחר קריסה כמעט מוחלטת של קווי התעופה הבינלאומיים עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר 2023. במהלך השנה שלאחר מכן, מרבית חברות התעופה הזרות עצרו את קווי הטיסה שלהן לתל אביב, ורק בתחילת 2024 החלה חזרה הדרגתית, אם כי לסירוגין היא הופסקה שוב על רקע המלחמה ביוני עם איראן והתקפות החות'ים.
החזרה הזו מבורכת לתחרות, אבל לא בטוח שזה יוריד את המחירים שכבר ירדו - טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה
לא רק אמריקה: גם חברות מאירופה ואסיה מאותתות על חזרה
לצד חברות התעופה האמריקאיות, ניכרת התעוררות גם בקרב שחקניות אירופיות ואסייתיות שחזרו לפעילות בארץ. למעשה, יש כבר רשימה ארוכה של חברות ששבו לפעילות בישראל, בהן יונייטד, דלתא, KLM, לופטהנזה, סוויס, אג'יאן, אייר פראנס, וויזאייר, איתיחאד ופליי דובאי. גם חברות קטנות יותר כמו פליילילי, טארום, גאורגיאן איירווייז וסייפרוס איירווייז שבו להפעיל טיסות סדירות. בשבועות הקרובים צפויות להצטרף גם סקיי אקספרס (החל מ־2 בדצמבר) ו־SAS (החל מ־26 באוקטובר). כנסו כאן לתמונת מצב מלאה: חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
מי שסובלת מחזרת חברות התעופה הזרות היא אל על. החברה היתה סוג של מונפול על הקווים העיקריים בשנתיים של מלחמה והיא גרפה רווים עצומים של כ-400-500 מיליון דולר בשנה. זה לא יחזור ועדיין אל על עשויה להמשיך ולספק רווחיות טובה בעיקר בזכות נתח גדול משוק התעופה המקומי, לצד התייעלות שהיתה ולצד מחירים עדיין גבוהים בשל המצב העולמי בשוק התעופה שבו יש מחסור במטוסים. הביקוש למטוסים ול"מושבים" גדול ויוצר בהתאמה עליות מחירים.
