עליה של 18% בייבוא נכסי השקעה בינואר-נובמבר

עם תיקון נתוני הצמיחה - יבוא מוצרי צריכה באותה תקופה עלה ב-18%. יבוא הסחורות למשק ללא אנרגיה, יהלומים, אניות ומוטוסים קפץ ב-2004 ב-21%
שי פאוזנר |

היקף יבוא הסחורות למשק (מנוכה עונתיות וללא אניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה) רשם במהלך שנת 2004 עלייה בשיעור של 21% בהשוואה לשנת 2003, ועלה מ-20.5 מיליארד דולר ל-25 מיליארד דולר. עלייה זו משקפת גידול בשיעור של 18% בהיקף יבוא נכסי השקעה, עלייה בשיעור של 25% בהיקף יבוא חומרי גלם, ועלייה של 18% בייבוא מוצרי צריכה.

כך עולה מסקירה שפרסם היום אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר, המנתחת את נתוני הייבוא על בסיס נתוני הלמ"ס.

כלכלני האיגוד מדגישים, כי העלייה החדה בכל מרכיבי היבוא משקפת גם גידול כמותי, וגם עלייה במחיר הסחורות המיובאות מהאיחוד האירופי. השיפור בנתוני היבוא מעידים על תהליך של תיקון נתוני הצמיחה של כלכלת ישראל - שנבע בין היתר כתוצאה משיפור המצב הכלכלי בעולם בארה"ב ואירופה, ביציבות במצב הביטחוני לאחר מותו של ערפאת, ותחושת היציבות הכלכלית הכוללת גידול בשכר הריאלי, יציבות מחירים, שיעור ריבית נמוך וצמצום בשיעור האבטלה.

עלייה חדה ביבוא נכסי השקעה

היקף יבוא נכסי השקעה למשק (מנוכה עונתיות, ללא אוניות ומטוסים) עלה בשיעור של כ- 18 אחוזים במהלך אחד עשר החודשים של שנת 2004. מדובר בעלייה של 832 מיליון דולר בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. זאת לעומת ירידה של כ- 5 אחוזים בשנת 2003 לעומת 2002, וירידה של 7 אחוזים בשנת 2002 לעומת 2001 - ירידה מצטברת של 650 מיליון דולר.

הגידול בביקושים לנכסי השקעה מיובאים משקלל עלייה בשיעור של 15 אחוזים בהיקף הייבוא של מכונות וציוד (596 מיליון דולר), עלייה בשיעור של 27 אחוזים בייבוא מכוניות נוסעים לצרכים עסקיים (78 מיליון דולר) ועלייה של 26 אחוזים בייבוא משאיות, טנדרים ואוטובוסים (119 מיליון דולר).

בהתייחסו לנתונים אמר נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין: "הגידול המשמעותי ביבוא נכסי השקעה מעיד על תפנית מבנית ביבוא ומעבר המשק לביסוס צמיחה ארוכת טווח".

עלייה ביבוא חומרי גלם

בהיקף הייבוא של חומרי גלם (מנוכה עונתיות, ללא יהלומים וחומרי אנרגיה) נרשמה במהלך אחד עשר החודשים של שנת 2004 עליה בשיעור של 25 אחוזים. מדובר בעלייה של 2.9 מיליארד דולר בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

עלייה זו משקפת עלייה בהיקף יבוא חומרי הגלם בעיקר לתעשיית המכונות והאלקטרוניקה בשיעור של 26 אחוזים (1.1 מיליארד דולר), גידול של 32.7 ביבוא מוצרי ברזל ופלדה (261 מיליון דולר), גידול של 30.4 אחוזים ביבוא חומרי גלם לתעשיית הגומי והפלסטיקה (287 מיליון דולר) ועלייה של 17.7 אחוזים בייבוא לתעשיית הכימיקלים (374 מיליון דולר) בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד.

כלכלני האיגוד מסרו כי הגידול בייבוא של חומרי הגלם בכל קבוצות הסחורות מעיד על המשך ההתאוששות המגזר העסקי.

גידול משמעותי בייבוא מוצרי צריכה

מסקירת כלכלני לשכות המסחר עולה כי היקף יבוא מוצרי צריכה (מנוכה עונתיות) רשם במהלך אחד עשר החודשים של השנה עלייה של 18 אחוזים. מדובר בעלייה של 691 מיליון דולר בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. עליה זו משקללת גידול חד בשיעור של 25 אחוזים בייבוא מוצרים בני קיימא (389 מיליון דולר) זאת לאחר ירידה מצטברת משנת 2001 עד שנת 2003 של 370 מיליון דולר ועלייה בשיעור של כ- 13 אחוז בייבוא מוצרים לצריכה שוטפת (302 מיליון דולר).

כלכלני האיגוד מציינים עוד כי העלייה בייבוא מוצרי הצריכה מבטאת את התאמת הרגלי הצריכה של הצרכנים לתנאי השוק המשתנים. הצריכה הפרטית מושפעת במידה רבה מהתפתחויות בשוק העבודה אך גם משפיעה על שוק זה: ככל שתגבר מגמת הגידול במספר המועסקים במשק כך יגדל הביקוש לצריכה הפרטית, אשר יביא לגידול נוסף בביקוש לעובדים בסקטור העסקי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי מענק

המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.

מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום

מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.

מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?

ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.

בין מקבלי המענק נמצאים:

  • מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
  • מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
  • זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
  • חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
  • ניצולי שואה
  • משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה

בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

מיכל כהן רשות התחרות
צילום: שריה דיאמנט

רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?

רשות התחרות מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל כ"קבוצת ריכוז"; אם ההכרזה תצא לפועל, מדובר במהלך שעשוי לשנות את יחסי הכוחות במערכת הבנקאית, על רקע רווחיות שיא וביקורת ציבורית גוברת על היעדר תחרות אמיתית

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים תחרות

רשות התחרות צפויה לנקוט צעד רגולטורי תקדימי, כאשר היא מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל, לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי והבינלאומי, כקבוצת ריכוז. מדובר במהלך שכבר היה על השולחן מאז מרץ 2024, ועשוי לשנות את מערך הכוחות בענף הבנקאות הקמעונאית, במיוחד על רקע הרווחיות החריגה של הבנקים בשנים האחרונות, שממשיכה לעורר ביקורת ציבורית חריפה.

השימוע האחרון, שנועד להציג לבנקים את ממצאי הבדיקה העדכנית של הרשות, צפוי להיערך בחודש הבא, כאשר ברשות צפויים לקבל החלטה סופית עד לסוף השנה. ההכרזה, אם תצא לפועל, תאפשר לרשות להטיל מגבלות והוראות על פעילות הבנקים, כולל שינוי אופן התמחור של פיקדונות, חובת הצגת מידע השוואתי ללקוחות והסרת חסמים על ניוד פיקדונות.

המשמעות של ההכרזה

במונחים כלכליים, ההכרזה על קבוצת ריכוז נועדה להתמודד עם מצב שבו קיימת תחרות מועטה בענף, או כאשר מספר מצומצם של שחקנים מרכזיים מתנהל באופן מתואם בפועל או במשתמע, גם מבלי שנחתם ביניהם הסכם פורמלי. בענף הבנקאות, בעוד שמדובר ב-5 שחקנים מרכזיים, בפועל מדובר בתחום עם ריכוזיות גבוהה, חסמים משמעותיים למעבר בין בנקים, ומוצרי אשראי וחיסכון שמתומחרים באופן שמיטיב עם המוסדות הפיננסיים על חשבון הלקוחות.

הביקורת הציבורית, שמובלת בין היתר על ידי גופים כמו לובי 99, מלווה את התהליך מראשיתו. לטענתם, הרווחים החריגים של הבנקים הם תוצר של תחרות חסרה, כוח מיקוח עצום מול הלקוחות, והיעדר שקיפות במוצרים ובתמחור. כפי שציינו שם, "הרווחיות המוגזמת נובעת לא מהצטיינות עסקית, אלא מהיעדר תחרות אפקטיבית".

הרשות מציעה שורת צעדים שיחולו אם תתקבל ההכרזה, ובהם חיוב הצגת מידע השוואתי על ריבית בפיקדונות וקרנות כספיות, איסור על הפליית מחיר בין לקוחות בגין פיקדונות, והנגשת חיסכון באמצעות גופים חוץ בנקאיים שירכזו כספים ויפקידו אותם בבנקים בשם הציבור. צעד נוסף, דרמטי לא פחות, הוא ביטול ההתניה של פתיחת פיקדון באחזקה של מוצרים נוספים כמו כרטיסי אשראי או ניירות ערך.