עליה של 18% בייבוא נכסי השקעה בינואר-נובמבר

עם תיקון נתוני הצמיחה - יבוא מוצרי צריכה באותה תקופה עלה ב-18%. יבוא הסחורות למשק ללא אנרגיה, יהלומים, אניות ומוטוסים קפץ ב-2004 ב-21%
שי פאוזנר |

היקף יבוא הסחורות למשק (מנוכה עונתיות וללא אניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה) רשם במהלך שנת 2004 עלייה בשיעור של 21% בהשוואה לשנת 2003, ועלה מ-20.5 מיליארד דולר ל-25 מיליארד דולר. עלייה זו משקפת גידול בשיעור של 18% בהיקף יבוא נכסי השקעה, עלייה בשיעור של 25% בהיקף יבוא חומרי גלם, ועלייה של 18% בייבוא מוצרי צריכה.

כך עולה מסקירה שפרסם היום אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר, המנתחת את נתוני הייבוא על בסיס נתוני הלמ"ס.

כלכלני האיגוד מדגישים, כי העלייה החדה בכל מרכיבי היבוא משקפת גם גידול כמותי, וגם עלייה במחיר הסחורות המיובאות מהאיחוד האירופי. השיפור בנתוני היבוא מעידים על תהליך של תיקון נתוני הצמיחה של כלכלת ישראל - שנבע בין היתר כתוצאה משיפור המצב הכלכלי בעולם בארה"ב ואירופה, ביציבות במצב הביטחוני לאחר מותו של ערפאת, ותחושת היציבות הכלכלית הכוללת גידול בשכר הריאלי, יציבות מחירים, שיעור ריבית נמוך וצמצום בשיעור האבטלה.

עלייה חדה ביבוא נכסי השקעה

היקף יבוא נכסי השקעה למשק (מנוכה עונתיות, ללא אוניות ומטוסים) עלה בשיעור של כ- 18 אחוזים במהלך אחד עשר החודשים של שנת 2004. מדובר בעלייה של 832 מיליון דולר בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. זאת לעומת ירידה של כ- 5 אחוזים בשנת 2003 לעומת 2002, וירידה של 7 אחוזים בשנת 2002 לעומת 2001 - ירידה מצטברת של 650 מיליון דולר.

הגידול בביקושים לנכסי השקעה מיובאים משקלל עלייה בשיעור של 15 אחוזים בהיקף הייבוא של מכונות וציוד (596 מיליון דולר), עלייה בשיעור של 27 אחוזים בייבוא מכוניות נוסעים לצרכים עסקיים (78 מיליון דולר) ועלייה של 26 אחוזים בייבוא משאיות, טנדרים ואוטובוסים (119 מיליון דולר).

בהתייחסו לנתונים אמר נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין: "הגידול המשמעותי ביבוא נכסי השקעה מעיד על תפנית מבנית ביבוא ומעבר המשק לביסוס צמיחה ארוכת טווח".

עלייה ביבוא חומרי גלם

בהיקף הייבוא של חומרי גלם (מנוכה עונתיות, ללא יהלומים וחומרי אנרגיה) נרשמה במהלך אחד עשר החודשים של שנת 2004 עליה בשיעור של 25 אחוזים. מדובר בעלייה של 2.9 מיליארד דולר בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

עלייה זו משקפת עלייה בהיקף יבוא חומרי הגלם בעיקר לתעשיית המכונות והאלקטרוניקה בשיעור של 26 אחוזים (1.1 מיליארד דולר), גידול של 32.7 ביבוא מוצרי ברזל ופלדה (261 מיליון דולר), גידול של 30.4 אחוזים ביבוא חומרי גלם לתעשיית הגומי והפלסטיקה (287 מיליון דולר) ועלייה של 17.7 אחוזים בייבוא לתעשיית הכימיקלים (374 מיליון דולר) בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד.

כלכלני האיגוד מסרו כי הגידול בייבוא של חומרי הגלם בכל קבוצות הסחורות מעיד על המשך ההתאוששות המגזר העסקי.

גידול משמעותי בייבוא מוצרי צריכה

מסקירת כלכלני לשכות המסחר עולה כי היקף יבוא מוצרי צריכה (מנוכה עונתיות) רשם במהלך אחד עשר החודשים של השנה עלייה של 18 אחוזים. מדובר בעלייה של 691 מיליון דולר בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. עליה זו משקללת גידול חד בשיעור של 25 אחוזים בייבוא מוצרים בני קיימא (389 מיליון דולר) זאת לאחר ירידה מצטברת משנת 2001 עד שנת 2003 של 370 מיליון דולר ועלייה בשיעור של כ- 13 אחוז בייבוא מוצרים לצריכה שוטפת (302 מיליון דולר).

כלכלני האיגוד מציינים עוד כי העלייה בייבוא מוצרי הצריכה מבטאת את התאמת הרגלי הצריכה של הצרכנים לתנאי השוק המשתנים. הצריכה הפרטית מושפעת במידה רבה מהתפתחויות בשוק העבודה אך גם משפיעה על שוק זה: ככל שתגבר מגמת הגידול במספר המועסקים במשק כך יגדל הביקוש לצריכה הפרטית, אשר יביא לגידול נוסף בביקוש לעובדים בסקטור העסקי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.