עליה של 18% בייבוא נכסי השקעה בינואר-נובמבר

עם תיקון נתוני הצמיחה - יבוא מוצרי צריכה באותה תקופה עלה ב-18%. יבוא הסחורות למשק ללא אנרגיה, יהלומים, אניות ומוטוסים קפץ ב-2004 ב-21%
שי פאוזנר |

היקף יבוא הסחורות למשק (מנוכה עונתיות וללא אניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה) רשם במהלך שנת 2004 עלייה בשיעור של 21% בהשוואה לשנת 2003, ועלה מ-20.5 מיליארד דולר ל-25 מיליארד דולר. עלייה זו משקפת גידול בשיעור של 18% בהיקף יבוא נכסי השקעה, עלייה בשיעור של 25% בהיקף יבוא חומרי גלם, ועלייה של 18% בייבוא מוצרי צריכה.

כך עולה מסקירה שפרסם היום אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר, המנתחת את נתוני הייבוא על בסיס נתוני הלמ"ס.

כלכלני האיגוד מדגישים, כי העלייה החדה בכל מרכיבי היבוא משקפת גם גידול כמותי, וגם עלייה במחיר הסחורות המיובאות מהאיחוד האירופי. השיפור בנתוני היבוא מעידים על תהליך של תיקון נתוני הצמיחה של כלכלת ישראל - שנבע בין היתר כתוצאה משיפור המצב הכלכלי בעולם בארה"ב ואירופה, ביציבות במצב הביטחוני לאחר מותו של ערפאת, ותחושת היציבות הכלכלית הכוללת גידול בשכר הריאלי, יציבות מחירים, שיעור ריבית נמוך וצמצום בשיעור האבטלה.

עלייה חדה ביבוא נכסי השקעה

היקף יבוא נכסי השקעה למשק (מנוכה עונתיות, ללא אוניות ומטוסים) עלה בשיעור של כ- 18 אחוזים במהלך אחד עשר החודשים של שנת 2004. מדובר בעלייה של 832 מיליון דולר בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. זאת לעומת ירידה של כ- 5 אחוזים בשנת 2003 לעומת 2002, וירידה של 7 אחוזים בשנת 2002 לעומת 2001 - ירידה מצטברת של 650 מיליון דולר.

הגידול בביקושים לנכסי השקעה מיובאים משקלל עלייה בשיעור של 15 אחוזים בהיקף הייבוא של מכונות וציוד (596 מיליון דולר), עלייה בשיעור של 27 אחוזים בייבוא מכוניות נוסעים לצרכים עסקיים (78 מיליון דולר) ועלייה של 26 אחוזים בייבוא משאיות, טנדרים ואוטובוסים (119 מיליון דולר).

בהתייחסו לנתונים אמר נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין: "הגידול המשמעותי ביבוא נכסי השקעה מעיד על תפנית מבנית ביבוא ומעבר המשק לביסוס צמיחה ארוכת טווח".

עלייה ביבוא חומרי גלם

בהיקף הייבוא של חומרי גלם (מנוכה עונתיות, ללא יהלומים וחומרי אנרגיה) נרשמה במהלך אחד עשר החודשים של שנת 2004 עליה בשיעור של 25 אחוזים. מדובר בעלייה של 2.9 מיליארד דולר בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

עלייה זו משקפת עלייה בהיקף יבוא חומרי הגלם בעיקר לתעשיית המכונות והאלקטרוניקה בשיעור של 26 אחוזים (1.1 מיליארד דולר), גידול של 32.7 ביבוא מוצרי ברזל ופלדה (261 מיליון דולר), גידול של 30.4 אחוזים ביבוא חומרי גלם לתעשיית הגומי והפלסטיקה (287 מיליון דולר) ועלייה של 17.7 אחוזים בייבוא לתעשיית הכימיקלים (374 מיליון דולר) בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד.

כלכלני האיגוד מסרו כי הגידול בייבוא של חומרי הגלם בכל קבוצות הסחורות מעיד על המשך ההתאוששות המגזר העסקי.

גידול משמעותי בייבוא מוצרי צריכה

מסקירת כלכלני לשכות המסחר עולה כי היקף יבוא מוצרי צריכה (מנוכה עונתיות) רשם במהלך אחד עשר החודשים של השנה עלייה של 18 אחוזים. מדובר בעלייה של 691 מיליון דולר בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. עליה זו משקללת גידול חד בשיעור של 25 אחוזים בייבוא מוצרים בני קיימא (389 מיליון דולר) זאת לאחר ירידה מצטברת משנת 2001 עד שנת 2003 של 370 מיליון דולר ועלייה בשיעור של כ- 13 אחוז בייבוא מוצרים לצריכה שוטפת (302 מיליון דולר).

כלכלני האיגוד מציינים עוד כי העלייה בייבוא מוצרי הצריכה מבטאת את התאמת הרגלי הצריכה של הצרכנים לתנאי השוק המשתנים. הצריכה הפרטית מושפעת במידה רבה מהתפתחויות בשוק העבודה אך גם משפיעה על שוק זה: ככל שתגבר מגמת הגידול במספר המועסקים במשק כך יגדל הביקוש לצריכה הפרטית, אשר יביא לגידול נוסף בביקוש לעובדים בסקטור העסקי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מתוך מפגש של שר האוצר עם נשיאות המגזר העסקי, קרדיט צילום- איתי קדם נשיאות המגזר העסקימתוך מפגש של שר האוצר עם נשיאות המגזר העסקי, קרדיט צילום- איתי קדם נשיאות המגזר העסקי

סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"

שר האוצר אומר שיוריד מיסים ויפתח את שוק האשראי לתחרות שתוריד את המחירים, אבל מאחורי ההצהרות מסתתר פער בין פוליטיקה לכלכלה

תמיר חכמוף |

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', נפגש היום עם נשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי וצוות האוצר, כחלק מההיערכות לגיבוש תקציב המדינה לשנת 2026. במפגש השתתפו ראשי האיגודים המרכזיים במשק, מהתאחדות התעשיינים, איגוד הבנקים וחברות הביטוח ועד התאחדות הקבלנים ולשכת המסחר.

במהלך הדיון, סמוטריץ' בחר להתמקד בסוגיות המאקרו החשובות, כמו הריבית הגבוהה, עתיד התקציב והצורך ביצירת תחרות במערכת הבנקאית, אך במקום להתמקד בתחום הפיסקלי שבאחריותו, הוא בחר למתוח ביקורת חריפה על המדיניות המוניטרית ועל נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ואמר כי "הנגיד היה צריך להוריד את הריבית מזמן. אם הוא לא יעשה כן, אני אוריד את המיסים". מיד לאחר מכן סייג כי "עצמאותו של הנגיד קריטית ואסור לפגוע בסמכויותיו, אך הנגיד אחראי על המדיניות המוניטרית ואני על הפיסקלית".

בנוגע לתקציב המדינה לשנת 2026, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הטיל ספק ביכולת הממשלה להעבירו לנוכח המצב הפוליטי המורכב. סמוטריץ' מנגד התחייב: ״יהיה תקציב. מבינים את הצורך בשמירת אמון השחקנים כולם בכלכלה הישראלית. תקציב 2026 ממלחמה לצמיחה״.. עוד ציין כי בכוונתו להיאבק בהון השחור באמצעות "חניקה כלכלית של ארגוני הפשיעה".

על מערכת הבנקאות אמר סמוטריץ': "אני נחוש לגוון את מקורות ההון. גם לכם המגזר העסקי זו דרמה. אתם מכירים את הרפורמה שאנחנו עושים בפיקדונות. נגישות לכסף זול לשחקנים שיצרו תחרות על הבנקים, בעיני זו רפורמה שסוגרת את המעגל. אני מקווה שנצליח להרגיל גם את האזרחים להשתחרר מהדביקות לבנק ולחפש את האלטרנטיבות, אבל גם לכם לעסקים ולמשקי הבית תהיה נגישות הרבה יותר משמעותית. כמות האשראי תגדל, מחיר האשראי ירד, והתוצאה תביא לירידת מחירים".

בנק ישראל ציין כי ״הנגיד ובנק ישראל מקבלים החלטות אך ורק על בסיס אמות מידה מקצועיות. אינפלציה גבוהה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות וריסונה הוא תנאי הכרחי לפעילות כלכלית תקינה. אחריות תקציבית, במיוחד בעת הזו, היא צורך השעה״.