אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

בנק ישראל גיבש מתווה לבעלי העסקים בצפון

המתווה החדש מציע דחיית אשראי לעסקים בצפון שנפגעו מהמצב הביטחוני, לצד הארכת ההקלות התזרימיות לכלל הציבור עד מרץ 2025, עם הטבות מיוחדות לחיילי מילואים ולנפגעי טרור
אביחי טדסה |

בנק ישראל, בשיתוף הבנקים, גיבש מתווה מקיף להקלות כלכליות ללקוחות שנפגעו מהמלחמה. המתווה, שהחל שבוע לאחר פרוץ המלחמה, הורחב לאורך הזמן כדי לכלול אוכלוסיות נוספות, ובהן תושבי הצפון שפונו מבתיהם וחיילי מילואים. המתווה הוארך מספר פעמים במהלך 2023 ו-2024, בהתאם לצרכים שנוצרו עקב המצב הביטחוני המתמשך.

המתווה, שתקף עד ל-31 בדצמבר 2024, מאפשר ללקוחות שנפגעו ישירות מנזקי המלחמה לדחות תשלומי הלוואות ומשכנתאות לשלושה חודשים ללא ריבית או עמלות נוספות. כמו כן, הוא כולל פטור מעמלות ניהול חשבונות ופטור מריבית על יתרות חובה עד לסכום קצוב. ללקוחות אחרים ניתנת אפשרות לדחות תשלומים, אך בתנאים הכוללים ריבית שלא תעלה על הריבית המקורית בחוזה ההלוואה. המתווה ממשיך להוות עוגן כלכלי עבור נפגעי המלחמה.

הארכת המתווה הקיים עד לתאריך 31.3.2025  

בנק ישראל הודיע על הארכת מתווה ההקלות בשלושה חודשים נוספים עד 31 במרץ 2025, במטרה לספק סיוע תזרימי לציבור ולהקל על החזרה לשגרת תשלומים. המתווה יכלול התאמות נוספות באוכלוסיות הזכאיות במעגל הראשון, כגון תושבי הצפון שפונו מבתיהם, נפגעי מלחמה, חיילי מילואים שנפצעו, וקרובי משפחה של חטופים ונעדרים.

ההקלות אינן כוללות את תושבי עוטף עזה, אלא לשיקול דעת הבנקים. תנאי המתווה, כמו דחיית הלוואות ומשכנתאות ללא ריבית נוספת או עמלות, נותרו ללא שינוי. הבקשות להיכלל במתווה המעודכן יתקבלו בין 10 בדצמבר 2024 ל-10 בפברואר 2025, כאשר המתווה ייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2025.

 

גיבוש מתווה ייעודי נוסף לבעלי עסקים הפועלים באזור הצפון

בנק ישראל גיבש מתווה ייעודי חדש במטרה לסייע לעסקים בצפון שנפגעו מההסלמה הביטחונית והשלכותיה הכלכליות. המתווה נועד להקל על עסקים באזורים אלו על ידי מתן הקלות תזרימיות, תוך תמיכה בתהליך השיקום והחזרה לשגרה. הסיוע מיועד לעסקים הממוקמים בלמעלה מ-300 יישובים המוגדרים בתקנות מס רכוש 2023 ו-2024, והזכאות מותנית בהצגת אסמכתאות המעידות על הפגיעה הכלכלית. בעלי עסקים יכולים לבחור בין שתי חלופות להוכחת זכאותם: הצגת בקשה לפיצוי ממס רכוש שהוגשה לאחר 1 במאי 2024, או אישור מרואה חשבון או יועץ מס המראה ירידה של 25% או יותר בפדיון העסק במהלך תשעת החודשים הראשונים של 2024 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

המתווה כולל דחיית אשראי עסקי בסכום של עד 2 מיליון שקל לעסקים עם מחזור שנתי של עד 25 מיליון שקל, לתקופה של שלושה חודשים. הדחייה תתבצע ללא ריבית נוספת או עמלות, כשהתשלומים הנדחים יתווספו לסוף תקופת ההלוואה. ניתן להגיש בקשות להיכלל במתווה בין ה-10 בדצמבר 2024 ל-10 בפברואר 2025, והדחייה תיכנס לתוקף החל מה-1 בינואר 2025 או בהתאם למועד הגשת הבקשה.

חשוב לציין כי עסקים שכבר ניצלו דחיות במסגרת מתווים אחרים אינם זכאים לממש את זכאותם במתווה זה. עם זאת, בנקים רשאים להיטיב עם לקוחותיהם מעבר לתנאים המינימליים שנקבעו, בהתאם לצורכי הלקוחות.

קיראו עוד ב"בארץ"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: "מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, בנק ישראל נוקט במגוון פעולות כדי לתמוך בפעילות הכלכלית ובפרט בפעילות של משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים שנפגעו מהמלחמה. הארכת המתווה הבנקאי וגיבוש מתווה ייעודי לבעלי עסקים תושבי הצפון נועד לתמוך בפעילות של אלו שספגו פגיעה כלכלית מהמלחמה זאת, כחלק מהצעדים לעידוד ההתאוששות של הכלכלה באזור הצפון. נמשיך לעקוב אחר מצב המשק על רקע המלחמה, ולפעול ככל שיידרש על רקע ההתפתחויות. אני מודה לצוות המקצועי בפיקוח על הבנקים ולמערכת הבנקאית על המאמצים להארכת המתווה ולהתאמתו לתנאים המשתנים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות

מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?  

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.

לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב. 

אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.

מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים? 

אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל. 

אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.  

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב

על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'

רן קידר |

תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.

"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.


"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.


"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.

ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.