אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

בנק ישראל גיבש מתווה לבעלי העסקים בצפון

המתווה החדש מציע דחיית אשראי לעסקים בצפון שנפגעו מהמצב הביטחוני, לצד הארכת ההקלות התזרימיות לכלל הציבור עד מרץ 2025, עם הטבות מיוחדות לחיילי מילואים ולנפגעי טרור
אביחי טדסה |

בנק ישראל, בשיתוף הבנקים, גיבש מתווה מקיף להקלות כלכליות ללקוחות שנפגעו מהמלחמה. המתווה, שהחל שבוע לאחר פרוץ המלחמה, הורחב לאורך הזמן כדי לכלול אוכלוסיות נוספות, ובהן תושבי הצפון שפונו מבתיהם וחיילי מילואים. המתווה הוארך מספר פעמים במהלך 2023 ו-2024, בהתאם לצרכים שנוצרו עקב המצב הביטחוני המתמשך.

המתווה, שתקף עד ל-31 בדצמבר 2024, מאפשר ללקוחות שנפגעו ישירות מנזקי המלחמה לדחות תשלומי הלוואות ומשכנתאות לשלושה חודשים ללא ריבית או עמלות נוספות. כמו כן, הוא כולל פטור מעמלות ניהול חשבונות ופטור מריבית על יתרות חובה עד לסכום קצוב. ללקוחות אחרים ניתנת אפשרות לדחות תשלומים, אך בתנאים הכוללים ריבית שלא תעלה על הריבית המקורית בחוזה ההלוואה. המתווה ממשיך להוות עוגן כלכלי עבור נפגעי המלחמה.

הארכת המתווה הקיים עד לתאריך 31.3.2025  

בנק ישראל הודיע על הארכת מתווה ההקלות בשלושה חודשים נוספים עד 31 במרץ 2025, במטרה לספק סיוע תזרימי לציבור ולהקל על החזרה לשגרת תשלומים. המתווה יכלול התאמות נוספות באוכלוסיות הזכאיות במעגל הראשון, כגון תושבי הצפון שפונו מבתיהם, נפגעי מלחמה, חיילי מילואים שנפצעו, וקרובי משפחה של חטופים ונעדרים.

ההקלות אינן כוללות את תושבי עוטף עזה, אלא לשיקול דעת הבנקים. תנאי המתווה, כמו דחיית הלוואות ומשכנתאות ללא ריבית נוספת או עמלות, נותרו ללא שינוי. הבקשות להיכלל במתווה המעודכן יתקבלו בין 10 בדצמבר 2024 ל-10 בפברואר 2025, כאשר המתווה ייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2025.

 

גיבוש מתווה ייעודי נוסף לבעלי עסקים הפועלים באזור הצפון

בנק ישראל גיבש מתווה ייעודי חדש במטרה לסייע לעסקים בצפון שנפגעו מההסלמה הביטחונית והשלכותיה הכלכליות. המתווה נועד להקל על עסקים באזורים אלו על ידי מתן הקלות תזרימיות, תוך תמיכה בתהליך השיקום והחזרה לשגרה. הסיוע מיועד לעסקים הממוקמים בלמעלה מ-300 יישובים המוגדרים בתקנות מס רכוש 2023 ו-2024, והזכאות מותנית בהצגת אסמכתאות המעידות על הפגיעה הכלכלית. בעלי עסקים יכולים לבחור בין שתי חלופות להוכחת זכאותם: הצגת בקשה לפיצוי ממס רכוש שהוגשה לאחר 1 במאי 2024, או אישור מרואה חשבון או יועץ מס המראה ירידה של 25% או יותר בפדיון העסק במהלך תשעת החודשים הראשונים של 2024 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

המתווה כולל דחיית אשראי עסקי בסכום של עד 2 מיליון שקל לעסקים עם מחזור שנתי של עד 25 מיליון שקל, לתקופה של שלושה חודשים. הדחייה תתבצע ללא ריבית נוספת או עמלות, כשהתשלומים הנדחים יתווספו לסוף תקופת ההלוואה. ניתן להגיש בקשות להיכלל במתווה בין ה-10 בדצמבר 2024 ל-10 בפברואר 2025, והדחייה תיכנס לתוקף החל מה-1 בינואר 2025 או בהתאם למועד הגשת הבקשה.

חשוב לציין כי עסקים שכבר ניצלו דחיות במסגרת מתווים אחרים אינם זכאים לממש את זכאותם במתווה זה. עם זאת, בנקים רשאים להיטיב עם לקוחותיהם מעבר לתנאים המינימליים שנקבעו, בהתאם לצורכי הלקוחות.

קיראו עוד ב"בארץ"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: "מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, בנק ישראל נוקט במגוון פעולות כדי לתמוך בפעילות הכלכלית ובפרט בפעילות של משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים שנפגעו מהמלחמה. הארכת המתווה הבנקאי וגיבוש מתווה ייעודי לבעלי עסקים תושבי הצפון נועד לתמוך בפעילות של אלו שספגו פגיעה כלכלית מהמלחמה זאת, כחלק מהצעדים לעידוד ההתאוששות של הכלכלה באזור הצפון. נמשיך לעקוב אחר מצב המשק על רקע המלחמה, ולפעול ככל שיידרש על רקע ההתפתחויות. אני מודה לצוות המקצועי בפיקוח על הבנקים ולמערכת הבנקאית על המאמצים להארכת המתווה ולהתאמתו לתנאים המשתנים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.