אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

בנק ישראל גיבש מתווה לבעלי העסקים בצפון

המתווה החדש מציע דחיית אשראי לעסקים בצפון שנפגעו מהמצב הביטחוני, לצד הארכת ההקלות התזרימיות לכלל הציבור עד מרץ 2025, עם הטבות מיוחדות לחיילי מילואים ולנפגעי טרור
אביחי טדסה |

בנק ישראל, בשיתוף הבנקים, גיבש מתווה מקיף להקלות כלכליות ללקוחות שנפגעו מהמלחמה. המתווה, שהחל שבוע לאחר פרוץ המלחמה, הורחב לאורך הזמן כדי לכלול אוכלוסיות נוספות, ובהן תושבי הצפון שפונו מבתיהם וחיילי מילואים. המתווה הוארך מספר פעמים במהלך 2023 ו-2024, בהתאם לצרכים שנוצרו עקב המצב הביטחוני המתמשך.

המתווה, שתקף עד ל-31 בדצמבר 2024, מאפשר ללקוחות שנפגעו ישירות מנזקי המלחמה לדחות תשלומי הלוואות ומשכנתאות לשלושה חודשים ללא ריבית או עמלות נוספות. כמו כן, הוא כולל פטור מעמלות ניהול חשבונות ופטור מריבית על יתרות חובה עד לסכום קצוב. ללקוחות אחרים ניתנת אפשרות לדחות תשלומים, אך בתנאים הכוללים ריבית שלא תעלה על הריבית המקורית בחוזה ההלוואה. המתווה ממשיך להוות עוגן כלכלי עבור נפגעי המלחמה.

הארכת המתווה הקיים עד לתאריך 31.3.2025  

בנק ישראל הודיע על הארכת מתווה ההקלות בשלושה חודשים נוספים עד 31 במרץ 2025, במטרה לספק סיוע תזרימי לציבור ולהקל על החזרה לשגרת תשלומים. המתווה יכלול התאמות נוספות באוכלוסיות הזכאיות במעגל הראשון, כגון תושבי הצפון שפונו מבתיהם, נפגעי מלחמה, חיילי מילואים שנפצעו, וקרובי משפחה של חטופים ונעדרים.

ההקלות אינן כוללות את תושבי עוטף עזה, אלא לשיקול דעת הבנקים. תנאי המתווה, כמו דחיית הלוואות ומשכנתאות ללא ריבית נוספת או עמלות, נותרו ללא שינוי. הבקשות להיכלל במתווה המעודכן יתקבלו בין 10 בדצמבר 2024 ל-10 בפברואר 2025, כאשר המתווה ייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2025.

 

גיבוש מתווה ייעודי נוסף לבעלי עסקים הפועלים באזור הצפון

בנק ישראל גיבש מתווה ייעודי חדש במטרה לסייע לעסקים בצפון שנפגעו מההסלמה הביטחונית והשלכותיה הכלכליות. המתווה נועד להקל על עסקים באזורים אלו על ידי מתן הקלות תזרימיות, תוך תמיכה בתהליך השיקום והחזרה לשגרה. הסיוע מיועד לעסקים הממוקמים בלמעלה מ-300 יישובים המוגדרים בתקנות מס רכוש 2023 ו-2024, והזכאות מותנית בהצגת אסמכתאות המעידות על הפגיעה הכלכלית. בעלי עסקים יכולים לבחור בין שתי חלופות להוכחת זכאותם: הצגת בקשה לפיצוי ממס רכוש שהוגשה לאחר 1 במאי 2024, או אישור מרואה חשבון או יועץ מס המראה ירידה של 25% או יותר בפדיון העסק במהלך תשעת החודשים הראשונים של 2024 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

המתווה כולל דחיית אשראי עסקי בסכום של עד 2 מיליון שקל לעסקים עם מחזור שנתי של עד 25 מיליון שקל, לתקופה של שלושה חודשים. הדחייה תתבצע ללא ריבית נוספת או עמלות, כשהתשלומים הנדחים יתווספו לסוף תקופת ההלוואה. ניתן להגיש בקשות להיכלל במתווה בין ה-10 בדצמבר 2024 ל-10 בפברואר 2025, והדחייה תיכנס לתוקף החל מה-1 בינואר 2025 או בהתאם למועד הגשת הבקשה.

חשוב לציין כי עסקים שכבר ניצלו דחיות במסגרת מתווים אחרים אינם זכאים לממש את זכאותם במתווה זה. עם זאת, בנקים רשאים להיטיב עם לקוחותיהם מעבר לתנאים המינימליים שנקבעו, בהתאם לצורכי הלקוחות.

קיראו עוד ב"בארץ"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: "מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, בנק ישראל נוקט במגוון פעולות כדי לתמוך בפעילות הכלכלית ובפרט בפעילות של משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים שנפגעו מהמלחמה. הארכת המתווה הבנקאי וגיבוש מתווה ייעודי לבעלי עסקים תושבי הצפון נועד לתמוך בפעילות של אלו שספגו פגיעה כלכלית מהמלחמה זאת, כחלק מהצעדים לעידוד ההתאוששות של הכלכלה באזור הצפון. נמשיך לעקוב אחר מצב המשק על רקע המלחמה, ולפעול ככל שיידרש על רקע ההתפתחויות. אני מודה לצוות המקצועי בפיקוח על הבנקים ולמערכת הבנקאית על המאמצים להארכת המתווה ולהתאמתו לתנאים המשתנים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).