אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

בנק ישראל גיבש מתווה לבעלי העסקים בצפון

המתווה החדש מציע דחיית אשראי לעסקים בצפון שנפגעו מהמצב הביטחוני, לצד הארכת ההקלות התזרימיות לכלל הציבור עד מרץ 2025, עם הטבות מיוחדות לחיילי מילואים ולנפגעי טרור
אביחי טדסה |

בנק ישראל, בשיתוף הבנקים, גיבש מתווה מקיף להקלות כלכליות ללקוחות שנפגעו מהמלחמה. המתווה, שהחל שבוע לאחר פרוץ המלחמה, הורחב לאורך הזמן כדי לכלול אוכלוסיות נוספות, ובהן תושבי הצפון שפונו מבתיהם וחיילי מילואים. המתווה הוארך מספר פעמים במהלך 2023 ו-2024, בהתאם לצרכים שנוצרו עקב המצב הביטחוני המתמשך.

המתווה, שתקף עד ל-31 בדצמבר 2024, מאפשר ללקוחות שנפגעו ישירות מנזקי המלחמה לדחות תשלומי הלוואות ומשכנתאות לשלושה חודשים ללא ריבית או עמלות נוספות. כמו כן, הוא כולל פטור מעמלות ניהול חשבונות ופטור מריבית על יתרות חובה עד לסכום קצוב. ללקוחות אחרים ניתנת אפשרות לדחות תשלומים, אך בתנאים הכוללים ריבית שלא תעלה על הריבית המקורית בחוזה ההלוואה. המתווה ממשיך להוות עוגן כלכלי עבור נפגעי המלחמה.

הארכת המתווה הקיים עד לתאריך 31.3.2025  

בנק ישראל הודיע על הארכת מתווה ההקלות בשלושה חודשים נוספים עד 31 במרץ 2025, במטרה לספק סיוע תזרימי לציבור ולהקל על החזרה לשגרת תשלומים. המתווה יכלול התאמות נוספות באוכלוסיות הזכאיות במעגל הראשון, כגון תושבי הצפון שפונו מבתיהם, נפגעי מלחמה, חיילי מילואים שנפצעו, וקרובי משפחה של חטופים ונעדרים.

ההקלות אינן כוללות את תושבי עוטף עזה, אלא לשיקול דעת הבנקים. תנאי המתווה, כמו דחיית הלוואות ומשכנתאות ללא ריבית נוספת או עמלות, נותרו ללא שינוי. הבקשות להיכלל במתווה המעודכן יתקבלו בין 10 בדצמבר 2024 ל-10 בפברואר 2025, כאשר המתווה ייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2025.

 

גיבוש מתווה ייעודי נוסף לבעלי עסקים הפועלים באזור הצפון

בנק ישראל גיבש מתווה ייעודי חדש במטרה לסייע לעסקים בצפון שנפגעו מההסלמה הביטחונית והשלכותיה הכלכליות. המתווה נועד להקל על עסקים באזורים אלו על ידי מתן הקלות תזרימיות, תוך תמיכה בתהליך השיקום והחזרה לשגרה. הסיוע מיועד לעסקים הממוקמים בלמעלה מ-300 יישובים המוגדרים בתקנות מס רכוש 2023 ו-2024, והזכאות מותנית בהצגת אסמכתאות המעידות על הפגיעה הכלכלית. בעלי עסקים יכולים לבחור בין שתי חלופות להוכחת זכאותם: הצגת בקשה לפיצוי ממס רכוש שהוגשה לאחר 1 במאי 2024, או אישור מרואה חשבון או יועץ מס המראה ירידה של 25% או יותר בפדיון העסק במהלך תשעת החודשים הראשונים של 2024 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

המתווה כולל דחיית אשראי עסקי בסכום של עד 2 מיליון שקל לעסקים עם מחזור שנתי של עד 25 מיליון שקל, לתקופה של שלושה חודשים. הדחייה תתבצע ללא ריבית נוספת או עמלות, כשהתשלומים הנדחים יתווספו לסוף תקופת ההלוואה. ניתן להגיש בקשות להיכלל במתווה בין ה-10 בדצמבר 2024 ל-10 בפברואר 2025, והדחייה תיכנס לתוקף החל מה-1 בינואר 2025 או בהתאם למועד הגשת הבקשה.

חשוב לציין כי עסקים שכבר ניצלו דחיות במסגרת מתווים אחרים אינם זכאים לממש את זכאותם במתווה זה. עם זאת, בנקים רשאים להיטיב עם לקוחותיהם מעבר לתנאים המינימליים שנקבעו, בהתאם לצורכי הלקוחות.

קיראו עוד ב"בארץ"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: "מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, בנק ישראל נוקט במגוון פעולות כדי לתמוך בפעילות הכלכלית ובפרט בפעילות של משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים שנפגעו מהמלחמה. הארכת המתווה הבנקאי וגיבוש מתווה ייעודי לבעלי עסקים תושבי הצפון נועד לתמוך בפעילות של אלו שספגו פגיעה כלכלית מהמלחמה זאת, כחלק מהצעדים לעידוד ההתאוששות של הכלכלה באזור הצפון. נמשיך לעקוב אחר מצב המשק על רקע המלחמה, ולפעול ככל שיידרש על רקע ההתפתחויות. אני מודה לצוות המקצועי בפיקוח על הבנקים ולמערכת הבנקאית על המאמצים להארכת המתווה ולהתאמתו לתנאים המשתנים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.