בנק ישראל גיבש מתווה לבעלי העסקים בצפון
בנק ישראל, בשיתוף הבנקים, גיבש מתווה מקיף להקלות כלכליות ללקוחות שנפגעו מהמלחמה. המתווה, שהחל שבוע לאחר פרוץ המלחמה, הורחב לאורך הזמן כדי לכלול אוכלוסיות נוספות, ובהן תושבי הצפון שפונו מבתיהם וחיילי מילואים. המתווה הוארך מספר פעמים במהלך 2023 ו-2024, בהתאם לצרכים שנוצרו עקב המצב הביטחוני המתמשך.
המתווה, שתקף עד ל-31 בדצמבר 2024, מאפשר ללקוחות שנפגעו ישירות מנזקי המלחמה לדחות תשלומי הלוואות ומשכנתאות לשלושה חודשים ללא ריבית או עמלות נוספות. כמו כן, הוא כולל פטור מעמלות ניהול חשבונות ופטור מריבית על יתרות חובה עד לסכום קצוב. ללקוחות אחרים ניתנת אפשרות לדחות תשלומים, אך בתנאים הכוללים ריבית שלא תעלה על הריבית המקורית בחוזה ההלוואה. המתווה ממשיך להוות עוגן כלכלי עבור נפגעי המלחמה.
הארכת המתווה הקיים עד לתאריך 31.3.2025
בנק ישראל הודיע על הארכת מתווה ההקלות בשלושה חודשים נוספים עד 31 במרץ 2025, במטרה לספק סיוע תזרימי לציבור ולהקל על החזרה לשגרת תשלומים. המתווה יכלול התאמות נוספות באוכלוסיות הזכאיות במעגל הראשון, כגון תושבי הצפון שפונו מבתיהם, נפגעי מלחמה, חיילי מילואים שנפצעו, וקרובי משפחה של חטופים ונעדרים.
ההקלות אינן כוללות את תושבי עוטף עזה, אלא לשיקול דעת הבנקים. תנאי המתווה, כמו דחיית הלוואות ומשכנתאות ללא ריבית נוספת או עמלות, נותרו ללא שינוי. הבקשות להיכלל במתווה המעודכן יתקבלו בין 10 בדצמבר 2024 ל-10 בפברואר 2025, כאשר המתווה ייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2025.
- היום שבו התחיל לפעול הבנק המרכזי של המדינה ומה קרה היום לפני 32 שנה
- ד"ר איתמר כספי ימונה למנהל האגף המוניטרי בבנק ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גיבוש מתווה ייעודי נוסף לבעלי עסקים הפועלים באזור הצפון
בנק ישראל גיבש מתווה ייעודי חדש במטרה לסייע לעסקים בצפון שנפגעו מההסלמה הביטחונית והשלכותיה הכלכליות. המתווה נועד להקל על עסקים באזורים אלו על ידי מתן הקלות תזרימיות, תוך תמיכה בתהליך השיקום והחזרה לשגרה. הסיוע מיועד לעסקים הממוקמים בלמעלה מ-300 יישובים המוגדרים בתקנות מס רכוש 2023 ו-2024, והזכאות מותנית בהצגת אסמכתאות המעידות על הפגיעה הכלכלית. בעלי עסקים יכולים לבחור בין שתי חלופות להוכחת זכאותם: הצגת בקשה לפיצוי ממס רכוש שהוגשה לאחר 1 במאי 2024, או אישור מרואה חשבון או יועץ מס המראה ירידה של 25% או יותר בפדיון העסק במהלך תשעת החודשים הראשונים של 2024 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
המתווה כולל דחיית אשראי עסקי בסכום של עד 2 מיליון שקל לעסקים עם מחזור שנתי של עד 25 מיליון שקל, לתקופה של שלושה חודשים. הדחייה תתבצע ללא ריבית נוספת או עמלות, כשהתשלומים הנדחים יתווספו לסוף תקופת ההלוואה. ניתן להגיש בקשות להיכלל במתווה בין ה-10 בדצמבר 2024 ל-10 בפברואר 2025, והדחייה תיכנס לתוקף החל מה-1 בינואר 2025 או בהתאם למועד הגשת הבקשה.
חשוב לציין כי עסקים שכבר ניצלו דחיות במסגרת מתווים אחרים אינם זכאים לממש את זכאותם במתווה זה. עם זאת, בנקים רשאים להיטיב עם לקוחותיהם מעבר לתנאים המינימליים שנקבעו, בהתאם לצורכי הלקוחות.
- מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
- קנאביס - האם מותר לכם להשתמש, כמה מותר להחזיק, מהם העונשים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: "מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, בנק ישראל נוקט במגוון פעולות כדי לתמוך בפעילות הכלכלית ובפרט בפעילות של משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים שנפגעו מהמלחמה. הארכת המתווה הבנקאי וגיבוש מתווה ייעודי לבעלי עסקים תושבי הצפון נועד לתמוך בפעילות של אלו שספגו פגיעה כלכלית מהמלחמה זאת, כחלק מהצעדים לעידוד ההתאוששות של הכלכלה באזור הצפון. נמשיך לעקוב אחר מצב המשק על רקע המלחמה, ולפעול ככל שיידרש על רקע ההתפתחויות. אני מודה לצוות המקצועי בפיקוח על הבנקים ולמערכת הבנקאית על המאמצים להארכת המתווה ולהתאמתו לתנאים המשתנים".
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
