"אין שום בסיס להערכה שהריבית צריכה לעלות"
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, יפרסם את שיעור ריבית בנק ישראל אחר הצהריים וההערכה היא שהיא תהיה ללא שינוי ותעמוד על 4.5%. אחרי שהריבית ירדה בינואר ברבע אחוז, היה נראה שהפחתה נוספת היא רק עניין של חודשים בודדים, אך ככל שהתקדמה המלחמה ועלתה אי הוודאות, התבררה המשמעות הכלכלית. אגרות החוב של המדינה ירדו, הריבית עלתה, חברות הדירוג הורידו דירוגים, הגירעון עלה ובנק ישראל דחה את הורדת הריבית למרות שזה התהליך שמתרחש בעולם.
התחזית הקיימת של בנק ישראל היא להפחתת ריבית ברבעון השני של 2025, אך יש הערכות של כלכלנים שזה יהיה מאוחר יותר ויש גם הערכות לא מעטות שמדברות על עליית ריבית כדי להילחם באינפלציה שמרימה ראש.
שמואל קצביאן: "הנגיד לא צריך להעלות ריבית - אלו הסיבות"
"לאחרונה עלו מספר הערכות של גורמים עולמיים ומקומיים כי תיתכן העלאת ריבית בישראל. הערכות אלו הולכות ותופסות נפח לא מבוטל מהכותרות במדיה המקומית", אומר שמואל קצביאן, אסטרטג שווקים ראשי בדיסקונט. קצביאן מסביר מדוע הערכות גורמים אלו נובעות מתפיסה שגויה. "מניתוח תמונת המצב עולה כי העלאת ריבית בישראל איננה מתאימה למצב המשק, לא תשנה את תמונת האינפלציה ותהיה לה השפעה מתונה (אם בכלל) על השקל. מאידך להעלאת ריבית כזו יהיו השלכות שליליות ניכרות.
"לאחרונה נשמעות מספר דעות בשוק של גורמים גלובליים ומקומיים כי השינוי הבא בריבית בנק ישראל עשוי להיות בכלל כלפי מעלה. בין הסיבות לכך מצויינים ההאצה באינפלציה והצפי להמשך האצה באינפלציה בעתיד, התנודתיות וחולשת השקל, פרמיית הסיכון הגיאופוליטי, הצורך לייצב את השווקים הפיננסים, הגירעון העולה וגורמים נוספים.הסיבה העיקרית שעולה היא כי העלאת ריבית עשויה למתן את חולשת השקל במצב של הרעה ביטחונית".
- פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
- בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קצביאן אומר כי בניתוח הגורמים השונים והמציאות הייחודית כעת בישראל, הוא מעריך אחרת. "העלאת ריבית בתקופה הנוכחית לא רק שלא תעזור, אלא היא אף עשויה להחמיר חלק מהקשיים איתם מתמודד המשק בתקופה הנוכחית. המלחמה הנוכחית שנכפתה על ישראל הינה הגורם המהותי לעלייה באינפלציה ובגירעון, לחולשת הכלכלה והתנודתיות הגבוהה בדולר-שקל. מתקפת הטרור הרצחנית של החמאס לפני כשנה הביאה להרג של אזרחים בשיעור הגבוה ביותר בעולם (כאחוז מסך האוכלוסייה) לאירוע טרור בעידן המודרני. לאחר שנים ממושכות של מבצעים מוגבלים מול החמאס מדינת ישראל נאלצה לצאת למלחמה ארוכה, מורכבת ויקרה בכדי לשנות מהיסוד את תמונת המצב הביטחונית מול עזה".
"ישראל לא תתמוטט כלכלית". קצביאן (עזרא לוי)
לדבריו, גם מבצע "חיצי הצפון" ועליית סף המלחמה מול חיזבאללה התרחשו לאחר שחיזבאללה החל כבר ב-8 לאוקטובר 2023 לשגר רקטות לכיוון ישראל, כשכל ניסיונות התיווך המערביים להגיע להסדר בחזית הצפונית נכשלו. "בנוסף לכך, ישראל ניצבת בפני מצב חסר תקדים, למדינה מערבית, שבו בוצעו כנגדה שתי מתקפות ממדינה אחרת (איראן) שכללו שיגורים של מאות טילים בליסטיים לכיוונה. נקודת הפתיחה של מדינת ישראל ערב המלחמה היתה די חזקה ומדינת ישראל לא תתמוטט כלכלית בשל המלחמה. בכל זאת חשוב לזכור כי למלחמה ישנם השפעות ניכרות על מימדים שונים בכלכלה ובשווקים המקומיים. ערב המלחמה ישראל נהנתה משוק עבודה חזק, רזרבות מט"ח גבוהות, חוב-תוצר של כ-60% בלבד (ב-2022), סקטור הייטק חזק ועודפים גדולים בחשבון השוטף ובמאזן הנכסים-התחייבויות מול חו"ל. חלק ניכר מיתרונות אלו קיים גם כיום באופן שימתן את היקף הפגיעה הכלכלית בישראל בשל המצב הביטחוני".
- מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
- קנאביס - האם מותר לכם להשתמש, כמה מותר להחזיק, מהם העונשים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
האינפלציה עלתה בגלל המלחמה - היא תרד בסיומה
"האינפלציה עלתה בשל השפעת המלחמה על סעיפים שונים והעלאת ריבית לא תשנה השפעה זו. האינפלציה השנתית בישראל עומדת על 3.6%. מתוך כך 1.2% לפחות הם השפעה ישירה של המלחמה".
בין היתר, קצביאן מונה את העלייה במחירי הפירות והירקות שנבעה בשל בעיות ההיצע בחקלאות בישובי הדרום/הצפון, המחסור בעובדים לא ישראלים או החרם הטורקי על יצוא לישראל. "העלאת ריבית לא היתה מונעת ולא תמנע עליות מחירים של הפירות והירקות, אלא רק תכביד עוד יותר את הנטל על הצרכן הישראלי שמשלם מחירים גבוהים על אותם מוצרי יסוד. סעיף הפירות והירקות בכללו (כולל עגבניות) עלה ב-16% בשנה האחרונה, שיעור שיא מאז שנות התשעים. סעיף זה לבדו תרם 0.53% לאינפלצייה השנתית".
הוא מוסיף כי גם האינפלציה שנגרמה בשל העלאת המיסוי על טבק ומוצרי עישון וביטול סבסוד הבלו נבעה מהמלחמה, זאת בשל הצורך לממן חלק מעליית הגירעון בשל המלחמה. "בחודש מאי העריך נגיד בנק ישראל כי עלות מלחמת חרבות ברזל עומדת על 250 מיליארד שקל (לשנים 2023-2025) וסביר להניח כי המלחמה בצפון תגרור עלויות משמעותיות נוספות. כלכלת ישראל יכולה להתמודד עם הוצאות אלו, אולם הם גררו ויגררו גם העלאות של מיסים עקיפים שתרמו ויתרמו לעלייה באינפלציה. כך למשל העלאת המע"מ בתחילת 2025 צפויה לתרום אף היא לעלייה באינפלציה".
לסיום, הוא מדגיש כי גם העלייה במחירי המלונות בישראל והעלייה במחירי הטיסות לחו"ל (בחלק מהחודשים) הושפעו מהמלחמה על רקע בעיות ההיצע בסעיפים אלו. "צמצום הטיסות של החברות הזרות וחוסר זמינות של חלק מהמלונות בשל המלחמה תמכו בעליות המחירים. להעלאת ריבית לא תהיה כל השפעה על סעיפים אלו".
- 21.בת אל 09/10/2024 19:51הגב לתגובה זויש לעצור את הביזה ולגייס את הפרזיטים לצבא
- 20.ירון 09/10/2024 15:58הגב לתגובה זוככל ,תעלה הריבית מאוחר יותר כך יקרסו חזק יותר המשכנתאות. בסוף כל זה יתגלגל לשוק הנדל"הגווע גם כך.
- 19.dd 09/10/2024 15:25הגב לתגובה זויעלה את הריבית הכלכלה מרוסקת!
- 18.הריבית גג 3% צריכה להיות!!! (ל"ת)אבי 09/10/2024 15:16הגב לתגובה זו
- 17.מאמינים שתמשיך לפמפם גם בריבית 5.5 09/10/2024 13:58הגב לתגובה זומאמינים שתמשיך לפמפם גם בריבית 5.5
- 16.אם נגיד ישמע בקולך האינפלציה תגיע 10אחוז בעזרת השם (ל"ת)שרון 09/10/2024 13:58הגב לתגובה זו
- אין לך מושג מה מתחולל (ל"ת)נהוראי 09/10/2024 15:16הגב לתגובה זו
- 15.עזוב מהדברנים המבוהלים הם מדברים או מאגנדה/פוזציה 09/10/2024 13:23הגב לתגובה זועזוב מהדברנים המבוהלים הם מדברים או מאגנדה/פוזציה או מבורות . האינפלציה תרד מהר מאוד זו אינפלציה של ביקוש לריבית אין משמעות ובכלל המדדים מעוותים בגלל המלחמה הנגיד במקום לשנית את המשקולות במדדים נוח לו שיש מדדים גבוהים כי זה משרת את האגנדה שלו לריבית גבוהה עמ לפגוע בממשלה אז הוא זורם עם זה ! שהאינפלציה היתה ב 2.6 הוא מצא תירוצים אחרים
- כשהריבית עולה האינפלציה יורדת. ככה זה. (ל"ת)רונן 09/10/2024 13:56הגב לתגובה זו
- 14.22.10.2022 " ארסק את המחירים במשק " (ל"ת)רק אני אני ורק אני ! 09/10/2024 13:02הגב לתגובה זו
- 13."מר קלקלה " 09/10/2024 13:02הגב לתגובה זו180% באגרות למיניהם 200% להגיד בוקר טוב למוסכניק , ומקום 1 בעולם במחירי , הפירות הירקות המזון והטואלטיקה .
- מני 09/10/2024 13:55הגב לתגובה זוקופות הגמל והפנסיה, הבנקים, סוכנויות הדרוג, הבנקים העיתונאים כולנו טועים במדד, אנחנו עפר לרגליך.
- 12.6-8% פרשנים "גאונים " (ל"ת)האינפלציה בישראל 09/10/2024 13:00הגב לתגובה זו
- 11.בוני 09/10/2024 12:56הגב לתגובה זוששוחחת עם הנגיד ,או , לפני. רק שואל!
- 10.מנהל השקעות ותיק 09/10/2024 12:03הגב לתגובה זוישראל במצב גרוע ביותר, צמיחה שלילית לנפש עוד לפני שמורידים ממנה את האינפלציה האמיתית ולא הרשמית המזוייפת. ישראל לא משקיעה במנועי צמיחה כלל אלא להיפך. ישראל משקיעה במנועי הרס כמו לימודים ללא ליבה, המשך תחזוק הכלכלה השחורה במגזר החרדי והערבי, המשך אי שילוב של החרדים והערבים בשוק העבודה, אי מתן כלים או עידוד/סנקציות לאוכלוסיות שלא ממצות את כושר ההשתכרות שלהן, אי השקעה בתשתיות, פקקים משוגעים (מהירות הנסיעה בת"א כשליש מבירות אירופה) ועוד. הגרעון צפוי להיות גדול מאוד לאורך שנים ארוכות כיוון שייקח שנים ארוכות להתאושש מהטראומה הבטחונית הקשה ובינתיים תקציב הבטחון יחד עם כספים קואליציוניים מגזריים צרים ישדדו את הקופה ולא ישאירו כסף למנועי צמיחה ולציבור הנושא בנטל. יחד עם זאת, הסיבה העיקרית שהריבית לא צריכה לרדת היא מכיוון שהאינפלציה באירופה ובארה"ב בצניחה חופשית ולפי אינדיקטורים מקדימים היא צפויה להמשיך ולהתרסק. לכן גם אם לא ישנו את הריבית בארץ, פערי הריבית ייפתחו לטובת ישראל רק מהורדות הריבית הצפויות בעולם מה שבאופן יחסי מרסן את הפעילות הכלכלית בישראל ונותן תמיכה לשקל שלא יתמוטט.
- מני 09/10/2024 13:52הגב לתגובה זוהתקשורת, קופות הגמל והפנסיה, הבנקים, אנליסטים, קרנות השקעה בארץ ובחול, סוכנויות דרוג - כולם חוזים את המדד בדיוק של עשירית לכאן או לשם ורק ללמ''ס שלך יש את הנתון האמיתי ?
- 9.יוסי 09/10/2024 11:44הגב לתגובה זומשהו יודע מדוע בתוכנית חסכון לכל ילד שמופקד בבנק הריבית לא עולה שם ?
- 8.דני 09/10/2024 10:49הגב לתגובה זואמרו גם שריבית הפריים תישאר אפסית...
- 7.העורב 09/10/2024 10:31הגב לתגובה זוהריבית חייבת לעלות אבל הנגיד לא מעלה אותה משיקולי אגו כדי לא להראות שטעה כשהוריד אותה בתחילת השנה ולא משיקולים כלכליים. שימו לב גם שההחלטה היום שלא לשנות את הריבית לא תתקבל פה אחד.
- 6.גולדפינגר 09/10/2024 10:20הגב לתגובה זומצד אחד האינפלציה מרימה ראש כתוצאה ממלחמה ואי זמינות מוצרים, מצד שני תקציב 2025 יהיה מלא גזרות כלכליות שיכבידו על המשק ויצמצמו את כמות הכסף הפנוי לצריכה, דבר שמדכא את האינפלציה. כיצד אפשר לגשר בין הדברים?
- 5.אין שליט בארצו קדוש אבדו גויים והמון ערב רב. (ל"ת)מלחמת קץ אחרית 09/10/2024 10:02הגב לתגובה זו
- 4.רדפו וישיגו מוד'יס פיץ' ברקליס גיי פי מורגן (ל"ת)הורדת דירוג -BB משמי 09/10/2024 10:00הגב לתגובה זו
- 3.הריבית תעלה 09/10/2024 09:53הגב לתגובה זונתונים מציג האוצר . הבור גדול חובות מדינה צומחים ויוקר מאמיר דור פני כלב.
- 2.יותר נכון לומר אין שום בסיס והיגיון כלכלי שלא יעלו ריבית אבל הפושע חייב לשקר בשביל להמשיך להריץ את סוס הנדלן המת (ל"ת)רועי 09/10/2024 09:39הגב לתגובה זו
- 1.שדגשגדשדג 09/10/2024 09:34הגב לתגובה זוהעלאת ריבית יכולה להשפיע על סעיפים אחרים מאלה שתוארו בכתבה, והאינפלציה הכוללת תתכנס כלפי מטה חזרה לתוך היעד. פגיעה ביכולת להתמנף בהלוואות תקטין את הצריכה הפרטית ותקשה על בעלי עסקים להעלות מחירים. האינפלציה תרד וחברות ועסקים פשוט ירוויחו פחות

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
