שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"אין שום בסיס להערכה שהריבית צריכה לעלות"

הנגיד לא צפוי לשנות את הריבית היום; שמואל קצביאן, אסטרטג שווקים ראשי בדיסקונט, מסביר מדוע הערכות גורמים עולמיים ומקומיים כי יש להעלות ריבית, נובעות מתפיסה שגויה. מה יקרה היום והאם צפויה העלאה בהמשך השנה?
איציק יצחקי | (25)

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, יפרסם את שיעור ריבית בנק ישראל אחר הצהריים וההערכה היא שהיא תהיה ללא שינוי ותעמוד על 4.5%. אחרי שהריבית ירדה בינואר ברבע אחוז, היה נראה שהפחתה נוספת היא רק עניין של חודשים בודדים, אך ככל שהתקדמה המלחמה ועלתה אי הוודאות, התבררה המשמעות הכלכלית. אגרות החוב של המדינה ירדו, הריבית עלתה, חברות הדירוג הורידו דירוגים, הגירעון עלה ובנק ישראל דחה את הורדת הריבית למרות שזה התהליך שמתרחש בעולם.

התחזית הקיימת של בנק ישראל היא להפחתת ריבית ברבעון השני של 2025, אך יש הערכות של כלכלנים שזה יהיה מאוחר יותר ויש גם הערכות לא מעטות שמדברות על עליית ריבית כדי להילחם באינפלציה שמרימה ראש. 

 

שמואל קצביאן: "הנגיד לא צריך להעלות ריבית - אלו הסיבות"

"לאחרונה עלו מספר הערכות של גורמים עולמיים ומקומיים כי תיתכן העלאת ריבית בישראל. הערכות אלו הולכות ותופסות נפח לא מבוטל מהכותרות במדיה המקומית", אומר שמואל קצביאן, אסטרטג שווקים ראשי בדיסקונט. קצביאן מסביר מדוע הערכות גורמים אלו נובעות מתפיסה שגויה. "מניתוח תמונת המצב עולה כי העלאת ריבית בישראל איננה מתאימה למצב המשק, לא תשנה את תמונת האינפלציה ותהיה לה השפעה מתונה (אם בכלל) על השקל. מאידך להעלאת ריבית כזו יהיו השלכות שליליות ניכרות.

"לאחרונה נשמעות מספר דעות בשוק של גורמים גלובליים ומקומיים כי השינוי הבא בריבית בנק ישראל עשוי להיות בכלל כלפי מעלה. בין הסיבות לכך מצויינים ההאצה באינפלציה והצפי להמשך האצה באינפלציה בעתיד, התנודתיות וחולשת השקל, פרמיית הסיכון הגיאופוליטי, הצורך לייצב את השווקים הפיננסים, הגירעון העולה וגורמים נוספים.הסיבה העיקרית שעולה היא כי העלאת ריבית עשויה למתן את חולשת השקל במצב של הרעה ביטחונית".

קצביאן אומר כי בניתוח הגורמים השונים והמציאות הייחודית כעת בישראל, הוא מעריך אחרת. "העלאת ריבית בתקופה הנוכחית לא רק שלא תעזור, אלא היא אף עשויה להחמיר חלק מהקשיים איתם מתמודד המשק בתקופה הנוכחית. המלחמה הנוכחית שנכפתה על ישראל הינה הגורם המהותי לעלייה באינפלציה ובגירעון, לחולשת הכלכלה והתנודתיות הגבוהה בדולר-שקל. מתקפת הטרור הרצחנית של החמאס לפני כשנה הביאה להרג של אזרחים בשיעור הגבוה ביותר בעולם (כאחוז מסך האוכלוסייה) לאירוע טרור בעידן המודרני. לאחר שנים ממושכות של מבצעים מוגבלים מול החמאס מדינת ישראל נאלצה לצאת למלחמה ארוכה, מורכבת ויקרה בכדי לשנות מהיסוד את תמונת המצב הביטחונית מול עזה".

שמואל קצביאן (עזרא לוי)

"ישראל לא תתמוטט כלכלית". קצביאן (עזרא לוי)

לדבריו, גם מבצע "חיצי הצפון" ועליית סף המלחמה מול חיזבאללה התרחשו לאחר שחיזבאללה החל כבר ב-8 לאוקטובר 2023 לשגר רקטות לכיוון ישראל, כשכל ניסיונות התיווך המערביים להגיע להסדר בחזית הצפונית נכשלו. "בנוסף לכך, ישראל ניצבת בפני מצב חסר תקדים, למדינה מערבית, שבו בוצעו כנגדה שתי מתקפות ממדינה אחרת (איראן) שכללו שיגורים של מאות טילים בליסטיים לכיוונה. נקודת הפתיחה של מדינת ישראל ערב המלחמה היתה די חזקה ומדינת ישראל לא תתמוטט כלכלית בשל המלחמה. בכל זאת חשוב לזכור כי למלחמה ישנם השפעות ניכרות על מימדים שונים בכלכלה ובשווקים המקומיים.  ערב המלחמה ישראל נהנתה משוק עבודה חזק, רזרבות מט"ח גבוהות, חוב-תוצר של כ-60% בלבד (ב-2022), סקטור הייטק חזק ועודפים גדולים בחשבון השוטף ובמאזן הנכסים-התחייבויות מול חו"ל. חלק ניכר מיתרונות אלו קיים גם כיום באופן שימתן את היקף הפגיעה הכלכלית בישראל בשל המצב הביטחוני". 

קיראו עוד ב"בארץ"

 

האינפלציה עלתה בגלל המלחמה - היא תרד בסיומה

"האינפלציה עלתה בשל השפעת המלחמה על סעיפים שונים והעלאת ריבית לא תשנה השפעה זו. האינפלציה השנתית בישראל עומדת על 3.6%. מתוך כך 1.2% לפחות הם השפעה ישירה של המלחמה".

בין היתר, קצביאן מונה את העלייה במחירי הפירות והירקות שנבעה בשל בעיות ההיצע בחקלאות בישובי הדרום/הצפון, המחסור בעובדים לא ישראלים או החרם הטורקי על יצוא לישראל. "העלאת ריבית לא היתה מונעת ולא תמנע עליות מחירים של הפירות והירקות, אלא רק תכביד עוד יותר את הנטל על הצרכן הישראלי שמשלם מחירים גבוהים על אותם מוצרי יסוד. סעיף הפירות והירקות בכללו (כולל עגבניות) עלה ב-16% בשנה האחרונה, שיעור שיא מאז שנות התשעים. סעיף זה לבדו תרם 0.53% לאינפלצייה השנתית".

הוא מוסיף כי גם האינפלציה שנגרמה בשל העלאת המיסוי על טבק ומוצרי עישון וביטול סבסוד הבלו נבעה מהמלחמה, זאת בשל הצורך לממן חלק מעליית הגירעון בשל המלחמה. "בחודש מאי העריך נגיד בנק ישראל כי עלות מלחמת חרבות ברזל עומדת על 250 מיליארד שקל (לשנים 2023-2025) וסביר להניח כי המלחמה בצפון תגרור עלויות משמעותיות נוספות. כלכלת ישראל יכולה להתמודד עם הוצאות אלו, אולם הם גררו ויגררו גם העלאות של מיסים עקיפים שתרמו ויתרמו לעלייה באינפלציה. כך למשל העלאת המע"מ בתחילת 2025 צפויה לתרום אף היא לעלייה באינפלציה".

לסיום, הוא מדגיש כי גם העלייה במחירי המלונות בישראל והעלייה במחירי הטיסות לחו"ל (בחלק מהחודשים) הושפעו מהמלחמה על רקע בעיות ההיצע בסעיפים אלו. "צמצום הטיסות של החברות הזרות וחוסר זמינות של חלק מהמלונות בשל המלחמה תמכו בעליות המחירים. להעלאת ריבית לא תהיה כל השפעה על סעיפים אלו".

תגובות לכתבה(25):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 21.
    בת אל 09/10/2024 19:51
    הגב לתגובה זו
    יש לעצור את הביזה ולגייס את הפרזיטים לצבא
  • 20.
    ירון 09/10/2024 15:58
    הגב לתגובה זו
    ככל ,תעלה הריבית מאוחר יותר כך יקרסו חזק יותר המשכנתאות. בסוף כל זה יתגלגל לשוק הנדל"הגווע גם כך.
  • 19.
    dd 09/10/2024 15:25
    הגב לתגובה זו
    יעלה את הריבית הכלכלה מרוסקת!
  • 18.
    הריבית גג 3% צריכה להיות!!! (ל"ת)
    אבי 09/10/2024 15:16
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    מאמינים שתמשיך לפמפם גם בריבית 5.5 09/10/2024 13:58
    הגב לתגובה זו
    מאמינים שתמשיך לפמפם גם בריבית 5.5
  • 16.
    אם נגיד ישמע בקולך האינפלציה תגיע 10אחוז בעזרת השם (ל"ת)
    שרון 09/10/2024 13:58
    הגב לתגובה זו
  • אין לך מושג מה מתחולל (ל"ת)
    נהוראי 09/10/2024 15:16
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    עזוב מהדברנים המבוהלים הם מדברים או מאגנדה/פוזציה 09/10/2024 13:23
    הגב לתגובה זו
    עזוב מהדברנים המבוהלים הם מדברים או מאגנדה/פוזציה או מבורות . האינפלציה תרד מהר מאוד זו אינפלציה של ביקוש לריבית אין משמעות ובכלל המדדים מעוותים בגלל המלחמה הנגיד במקום לשנית את המשקולות במדדים נוח לו שיש מדדים גבוהים כי זה משרת את האגנדה שלו לריבית גבוהה עמ לפגוע בממשלה אז הוא זורם עם זה ! שהאינפלציה היתה ב 2.6 הוא מצא תירוצים אחרים
  • כשהריבית עולה האינפלציה יורדת. ככה זה. (ל"ת)
    רונן 09/10/2024 13:56
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    22.10.2022 " ארסק את המחירים במשק " (ל"ת)
    רק אני אני ורק אני ! 09/10/2024 13:02
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    "מר קלקלה " 09/10/2024 13:02
    הגב לתגובה זו
    180% באגרות למיניהם 200% להגיד בוקר טוב למוסכניק , ומקום 1 בעולם במחירי , הפירות הירקות המזון והטואלטיקה .
  • מני 09/10/2024 13:55
    הגב לתגובה זו
    קופות הגמל והפנסיה, הבנקים, סוכנויות הדרוג, הבנקים העיתונאים כולנו טועים במדד, אנחנו עפר לרגליך.
  • 12.
    6-8% פרשנים "גאונים " (ל"ת)
    האינפלציה בישראל 09/10/2024 13:00
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    בוני 09/10/2024 12:56
    הגב לתגובה זו
    ששוחחת עם הנגיד ,או , לפני. רק שואל!
  • 10.
    מנהל השקעות ותיק 09/10/2024 12:03
    הגב לתגובה זו
    ישראל במצב גרוע ביותר, צמיחה שלילית לנפש עוד לפני שמורידים ממנה את האינפלציה האמיתית ולא הרשמית המזוייפת. ישראל לא משקיעה במנועי צמיחה כלל אלא להיפך. ישראל משקיעה במנועי הרס כמו לימודים ללא ליבה, המשך תחזוק הכלכלה השחורה במגזר החרדי והערבי, המשך אי שילוב של החרדים והערבים בשוק העבודה, אי מתן כלים או עידוד/סנקציות לאוכלוסיות שלא ממצות את כושר ההשתכרות שלהן, אי השקעה בתשתיות, פקקים משוגעים (מהירות הנסיעה בת"א כשליש מבירות אירופה) ועוד. הגרעון צפוי להיות גדול מאוד לאורך שנים ארוכות כיוון שייקח שנים ארוכות להתאושש מהטראומה הבטחונית הקשה ובינתיים תקציב הבטחון יחד עם כספים קואליציוניים מגזריים צרים ישדדו את הקופה ולא ישאירו כסף למנועי צמיחה ולציבור הנושא בנטל. יחד עם זאת, הסיבה העיקרית שהריבית לא צריכה לרדת היא מכיוון שהאינפלציה באירופה ובארה"ב בצניחה חופשית ולפי אינדיקטורים מקדימים היא צפויה להמשיך ולהתרסק. לכן גם אם לא ישנו את הריבית בארץ, פערי הריבית ייפתחו לטובת ישראל רק מהורדות הריבית הצפויות בעולם מה שבאופן יחסי מרסן את הפעילות הכלכלית בישראל ונותן תמיכה לשקל שלא יתמוטט.
  • מני 09/10/2024 13:52
    הגב לתגובה זו
    התקשורת, קופות הגמל והפנסיה, הבנקים, אנליסטים, קרנות השקעה בארץ ובחול, סוכנויות דרוג - כולם חוזים את המדד בדיוק של עשירית לכאן או לשם ורק ללמ''ס שלך יש את הנתון האמיתי ?
  • 9.
    יוסי 09/10/2024 11:44
    הגב לתגובה זו
    משהו יודע מדוע בתוכנית חסכון לכל ילד שמופקד בבנק הריבית לא עולה שם ?
  • 8.
    דני 09/10/2024 10:49
    הגב לתגובה זו
    אמרו גם שריבית הפריים תישאר אפסית...
  • 7.
    העורב 09/10/2024 10:31
    הגב לתגובה זו
    הריבית חייבת לעלות אבל הנגיד לא מעלה אותה משיקולי אגו כדי לא להראות שטעה כשהוריד אותה בתחילת השנה ולא משיקולים כלכליים. שימו לב גם שההחלטה היום שלא לשנות את הריבית לא תתקבל פה אחד.
  • 6.
    גולדפינגר 09/10/2024 10:20
    הגב לתגובה זו
    מצד אחד האינפלציה מרימה ראש כתוצאה ממלחמה ואי זמינות מוצרים, מצד שני תקציב 2025 יהיה מלא גזרות כלכליות שיכבידו על המשק ויצמצמו את כמות הכסף הפנוי לצריכה, דבר שמדכא את האינפלציה. כיצד אפשר לגשר בין הדברים?
  • 5.
    אין שליט בארצו קדוש אבדו גויים והמון ערב רב. (ל"ת)
    מלחמת קץ אחרית 09/10/2024 10:02
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    רדפו וישיגו מוד'יס פיץ' ברקליס גיי פי מורגן (ל"ת)
    הורדת דירוג -BB משמי 09/10/2024 10:00
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הריבית תעלה 09/10/2024 09:53
    הגב לתגובה זו
    נתונים מציג האוצר . הבור גדול חובות מדינה צומחים ויוקר מאמיר דור פני כלב.
  • 2.
    יותר נכון לומר אין שום בסיס והיגיון כלכלי שלא יעלו ריבית אבל הפושע חייב לשקר בשביל להמשיך להריץ את סוס הנדלן המת (ל"ת)
    רועי 09/10/2024 09:39
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שדגשגדשדג 09/10/2024 09:34
    הגב לתגובה זו
    העלאת ריבית יכולה להשפיע על סעיפים אחרים מאלה שתוארו בכתבה, והאינפלציה הכוללת תתכנס כלפי מטה חזרה לתוך היעד. פגיעה ביכולת להתמנף בהלוואות תקטין את הצריכה הפרטית ותקשה על בעלי עסקים להעלות מחירים. האינפלציה תרד וחברות ועסקים פשוט ירוויחו פחות
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.35%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.