שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"אין שום בסיס להערכה שהריבית צריכה לעלות"

הנגיד לא צפוי לשנות את הריבית היום; שמואל קצביאן, אסטרטג שווקים ראשי בדיסקונט, מסביר מדוע הערכות גורמים עולמיים ומקומיים כי יש להעלות ריבית, נובעות מתפיסה שגויה. מה יקרה היום והאם צפויה העלאה בהמשך השנה?
איציק יצחקי | (25)

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, יפרסם את שיעור ריבית בנק ישראל אחר הצהריים וההערכה היא שהיא תהיה ללא שינוי ותעמוד על 4.5%. אחרי שהריבית ירדה בינואר ברבע אחוז, היה נראה שהפחתה נוספת היא רק עניין של חודשים בודדים, אך ככל שהתקדמה המלחמה ועלתה אי הוודאות, התבררה המשמעות הכלכלית. אגרות החוב של המדינה ירדו, הריבית עלתה, חברות הדירוג הורידו דירוגים, הגירעון עלה ובנק ישראל דחה את הורדת הריבית למרות שזה התהליך שמתרחש בעולם.

התחזית הקיימת של בנק ישראל היא להפחתת ריבית ברבעון השני של 2025, אך יש הערכות של כלכלנים שזה יהיה מאוחר יותר ויש גם הערכות לא מעטות שמדברות על עליית ריבית כדי להילחם באינפלציה שמרימה ראש. 

 

שמואל קצביאן: "הנגיד לא צריך להעלות ריבית - אלו הסיבות"

"לאחרונה עלו מספר הערכות של גורמים עולמיים ומקומיים כי תיתכן העלאת ריבית בישראל. הערכות אלו הולכות ותופסות נפח לא מבוטל מהכותרות במדיה המקומית", אומר שמואל קצביאן, אסטרטג שווקים ראשי בדיסקונט. קצביאן מסביר מדוע הערכות גורמים אלו נובעות מתפיסה שגויה. "מניתוח תמונת המצב עולה כי העלאת ריבית בישראל איננה מתאימה למצב המשק, לא תשנה את תמונת האינפלציה ותהיה לה השפעה מתונה (אם בכלל) על השקל. מאידך להעלאת ריבית כזו יהיו השלכות שליליות ניכרות.

"לאחרונה נשמעות מספר דעות בשוק של גורמים גלובליים ומקומיים כי השינוי הבא בריבית בנק ישראל עשוי להיות בכלל כלפי מעלה. בין הסיבות לכך מצויינים ההאצה באינפלציה והצפי להמשך האצה באינפלציה בעתיד, התנודתיות וחולשת השקל, פרמיית הסיכון הגיאופוליטי, הצורך לייצב את השווקים הפיננסים, הגירעון העולה וגורמים נוספים.הסיבה העיקרית שעולה היא כי העלאת ריבית עשויה למתן את חולשת השקל במצב של הרעה ביטחונית".

קצביאן אומר כי בניתוח הגורמים השונים והמציאות הייחודית כעת בישראל, הוא מעריך אחרת. "העלאת ריבית בתקופה הנוכחית לא רק שלא תעזור, אלא היא אף עשויה להחמיר חלק מהקשיים איתם מתמודד המשק בתקופה הנוכחית. המלחמה הנוכחית שנכפתה על ישראל הינה הגורם המהותי לעלייה באינפלציה ובגירעון, לחולשת הכלכלה והתנודתיות הגבוהה בדולר-שקל. מתקפת הטרור הרצחנית של החמאס לפני כשנה הביאה להרג של אזרחים בשיעור הגבוה ביותר בעולם (כאחוז מסך האוכלוסייה) לאירוע טרור בעידן המודרני. לאחר שנים ממושכות של מבצעים מוגבלים מול החמאס מדינת ישראל נאלצה לצאת למלחמה ארוכה, מורכבת ויקרה בכדי לשנות מהיסוד את תמונת המצב הביטחונית מול עזה".

שמואל קצביאן (עזרא לוי)

"ישראל לא תתמוטט כלכלית". קצביאן (עזרא לוי)

לדבריו, גם מבצע "חיצי הצפון" ועליית סף המלחמה מול חיזבאללה התרחשו לאחר שחיזבאללה החל כבר ב-8 לאוקטובר 2023 לשגר רקטות לכיוון ישראל, כשכל ניסיונות התיווך המערביים להגיע להסדר בחזית הצפונית נכשלו. "בנוסף לכך, ישראל ניצבת בפני מצב חסר תקדים, למדינה מערבית, שבו בוצעו כנגדה שתי מתקפות ממדינה אחרת (איראן) שכללו שיגורים של מאות טילים בליסטיים לכיוונה. נקודת הפתיחה של מדינת ישראל ערב המלחמה היתה די חזקה ומדינת ישראל לא תתמוטט כלכלית בשל המלחמה. בכל זאת חשוב לזכור כי למלחמה ישנם השפעות ניכרות על מימדים שונים בכלכלה ובשווקים המקומיים.  ערב המלחמה ישראל נהנתה משוק עבודה חזק, רזרבות מט"ח גבוהות, חוב-תוצר של כ-60% בלבד (ב-2022), סקטור הייטק חזק ועודפים גדולים בחשבון השוטף ובמאזן הנכסים-התחייבויות מול חו"ל. חלק ניכר מיתרונות אלו קיים גם כיום באופן שימתן את היקף הפגיעה הכלכלית בישראל בשל המצב הביטחוני". 

קיראו עוד ב"בארץ"

 

האינפלציה עלתה בגלל המלחמה - היא תרד בסיומה

"האינפלציה עלתה בשל השפעת המלחמה על סעיפים שונים והעלאת ריבית לא תשנה השפעה זו. האינפלציה השנתית בישראל עומדת על 3.6%. מתוך כך 1.2% לפחות הם השפעה ישירה של המלחמה".

בין היתר, קצביאן מונה את העלייה במחירי הפירות והירקות שנבעה בשל בעיות ההיצע בחקלאות בישובי הדרום/הצפון, המחסור בעובדים לא ישראלים או החרם הטורקי על יצוא לישראל. "העלאת ריבית לא היתה מונעת ולא תמנע עליות מחירים של הפירות והירקות, אלא רק תכביד עוד יותר את הנטל על הצרכן הישראלי שמשלם מחירים גבוהים על אותם מוצרי יסוד. סעיף הפירות והירקות בכללו (כולל עגבניות) עלה ב-16% בשנה האחרונה, שיעור שיא מאז שנות התשעים. סעיף זה לבדו תרם 0.53% לאינפלצייה השנתית".

הוא מוסיף כי גם האינפלציה שנגרמה בשל העלאת המיסוי על טבק ומוצרי עישון וביטול סבסוד הבלו נבעה מהמלחמה, זאת בשל הצורך לממן חלק מעליית הגירעון בשל המלחמה. "בחודש מאי העריך נגיד בנק ישראל כי עלות מלחמת חרבות ברזל עומדת על 250 מיליארד שקל (לשנים 2023-2025) וסביר להניח כי המלחמה בצפון תגרור עלויות משמעותיות נוספות. כלכלת ישראל יכולה להתמודד עם הוצאות אלו, אולם הם גררו ויגררו גם העלאות של מיסים עקיפים שתרמו ויתרמו לעלייה באינפלציה. כך למשל העלאת המע"מ בתחילת 2025 צפויה לתרום אף היא לעלייה באינפלציה".

לסיום, הוא מדגיש כי גם העלייה במחירי המלונות בישראל והעלייה במחירי הטיסות לחו"ל (בחלק מהחודשים) הושפעו מהמלחמה על רקע בעיות ההיצע בסעיפים אלו. "צמצום הטיסות של החברות הזרות וחוסר זמינות של חלק מהמלונות בשל המלחמה תמכו בעליות המחירים. להעלאת ריבית לא תהיה כל השפעה על סעיפים אלו".

תגובות לכתבה(25):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 21.
    בת אל 09/10/2024 19:51
    הגב לתגובה זו
    יש לעצור את הביזה ולגייס את הפרזיטים לצבא
  • 20.
    ירון 09/10/2024 15:58
    הגב לתגובה זו
    ככל ,תעלה הריבית מאוחר יותר כך יקרסו חזק יותר המשכנתאות. בסוף כל זה יתגלגל לשוק הנדל"הגווע גם כך.
  • 19.
    dd 09/10/2024 15:25
    הגב לתגובה זו
    יעלה את הריבית הכלכלה מרוסקת!
  • 18.
    הריבית גג 3% צריכה להיות!!! (ל"ת)
    אבי 09/10/2024 15:16
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    מאמינים שתמשיך לפמפם גם בריבית 5.5 09/10/2024 13:58
    הגב לתגובה זו
    מאמינים שתמשיך לפמפם גם בריבית 5.5
  • 16.
    אם נגיד ישמע בקולך האינפלציה תגיע 10אחוז בעזרת השם (ל"ת)
    שרון 09/10/2024 13:58
    הגב לתגובה זו
  • אין לך מושג מה מתחולל (ל"ת)
    נהוראי 09/10/2024 15:16
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    עזוב מהדברנים המבוהלים הם מדברים או מאגנדה/פוזציה 09/10/2024 13:23
    הגב לתגובה זו
    עזוב מהדברנים המבוהלים הם מדברים או מאגנדה/פוזציה או מבורות . האינפלציה תרד מהר מאוד זו אינפלציה של ביקוש לריבית אין משמעות ובכלל המדדים מעוותים בגלל המלחמה הנגיד במקום לשנית את המשקולות במדדים נוח לו שיש מדדים גבוהים כי זה משרת את האגנדה שלו לריבית גבוהה עמ לפגוע בממשלה אז הוא זורם עם זה ! שהאינפלציה היתה ב 2.6 הוא מצא תירוצים אחרים
  • כשהריבית עולה האינפלציה יורדת. ככה זה. (ל"ת)
    רונן 09/10/2024 13:56
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    22.10.2022 " ארסק את המחירים במשק " (ל"ת)
    רק אני אני ורק אני ! 09/10/2024 13:02
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    "מר קלקלה " 09/10/2024 13:02
    הגב לתגובה זו
    180% באגרות למיניהם 200% להגיד בוקר טוב למוסכניק , ומקום 1 בעולם במחירי , הפירות הירקות המזון והטואלטיקה .
  • מני 09/10/2024 13:55
    הגב לתגובה זו
    קופות הגמל והפנסיה, הבנקים, סוכנויות הדרוג, הבנקים העיתונאים כולנו טועים במדד, אנחנו עפר לרגליך.
  • 12.
    6-8% פרשנים "גאונים " (ל"ת)
    האינפלציה בישראל 09/10/2024 13:00
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    בוני 09/10/2024 12:56
    הגב לתגובה זו
    ששוחחת עם הנגיד ,או , לפני. רק שואל!
  • 10.
    מנהל השקעות ותיק 09/10/2024 12:03
    הגב לתגובה זו
    ישראל במצב גרוע ביותר, צמיחה שלילית לנפש עוד לפני שמורידים ממנה את האינפלציה האמיתית ולא הרשמית המזוייפת. ישראל לא משקיעה במנועי צמיחה כלל אלא להיפך. ישראל משקיעה במנועי הרס כמו לימודים ללא ליבה, המשך תחזוק הכלכלה השחורה במגזר החרדי והערבי, המשך אי שילוב של החרדים והערבים בשוק העבודה, אי מתן כלים או עידוד/סנקציות לאוכלוסיות שלא ממצות את כושר ההשתכרות שלהן, אי השקעה בתשתיות, פקקים משוגעים (מהירות הנסיעה בת"א כשליש מבירות אירופה) ועוד. הגרעון צפוי להיות גדול מאוד לאורך שנים ארוכות כיוון שייקח שנים ארוכות להתאושש מהטראומה הבטחונית הקשה ובינתיים תקציב הבטחון יחד עם כספים קואליציוניים מגזריים צרים ישדדו את הקופה ולא ישאירו כסף למנועי צמיחה ולציבור הנושא בנטל. יחד עם זאת, הסיבה העיקרית שהריבית לא צריכה לרדת היא מכיוון שהאינפלציה באירופה ובארה"ב בצניחה חופשית ולפי אינדיקטורים מקדימים היא צפויה להמשיך ולהתרסק. לכן גם אם לא ישנו את הריבית בארץ, פערי הריבית ייפתחו לטובת ישראל רק מהורדות הריבית הצפויות בעולם מה שבאופן יחסי מרסן את הפעילות הכלכלית בישראל ונותן תמיכה לשקל שלא יתמוטט.
  • מני 09/10/2024 13:52
    הגב לתגובה זו
    התקשורת, קופות הגמל והפנסיה, הבנקים, אנליסטים, קרנות השקעה בארץ ובחול, סוכנויות דרוג - כולם חוזים את המדד בדיוק של עשירית לכאן או לשם ורק ללמ''ס שלך יש את הנתון האמיתי ?
  • 9.
    יוסי 09/10/2024 11:44
    הגב לתגובה זו
    משהו יודע מדוע בתוכנית חסכון לכל ילד שמופקד בבנק הריבית לא עולה שם ?
  • 8.
    דני 09/10/2024 10:49
    הגב לתגובה זו
    אמרו גם שריבית הפריים תישאר אפסית...
  • 7.
    העורב 09/10/2024 10:31
    הגב לתגובה זו
    הריבית חייבת לעלות אבל הנגיד לא מעלה אותה משיקולי אגו כדי לא להראות שטעה כשהוריד אותה בתחילת השנה ולא משיקולים כלכליים. שימו לב גם שההחלטה היום שלא לשנות את הריבית לא תתקבל פה אחד.
  • 6.
    גולדפינגר 09/10/2024 10:20
    הגב לתגובה זו
    מצד אחד האינפלציה מרימה ראש כתוצאה ממלחמה ואי זמינות מוצרים, מצד שני תקציב 2025 יהיה מלא גזרות כלכליות שיכבידו על המשק ויצמצמו את כמות הכסף הפנוי לצריכה, דבר שמדכא את האינפלציה. כיצד אפשר לגשר בין הדברים?
  • 5.
    אין שליט בארצו קדוש אבדו גויים והמון ערב רב. (ל"ת)
    מלחמת קץ אחרית 09/10/2024 10:02
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    רדפו וישיגו מוד'יס פיץ' ברקליס גיי פי מורגן (ל"ת)
    הורדת דירוג -BB משמי 09/10/2024 10:00
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הריבית תעלה 09/10/2024 09:53
    הגב לתגובה זו
    נתונים מציג האוצר . הבור גדול חובות מדינה צומחים ויוקר מאמיר דור פני כלב.
  • 2.
    יותר נכון לומר אין שום בסיס והיגיון כלכלי שלא יעלו ריבית אבל הפושע חייב לשקר בשביל להמשיך להריץ את סוס הנדלן המת (ל"ת)
    רועי 09/10/2024 09:39
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שדגשגדשדג 09/10/2024 09:34
    הגב לתגובה זו
    העלאת ריבית יכולה להשפיע על סעיפים אחרים מאלה שתוארו בכתבה, והאינפלציה הכוללת תתכנס כלפי מטה חזרה לתוך היעד. פגיעה ביכולת להתמנף בהלוואות תקטין את הצריכה הפרטית ותקשה על בעלי עסקים להעלות מחירים. האינפלציה תרד וחברות ועסקים פשוט ירוויחו פחות
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".