"אין שום בסיס להערכה שהריבית צריכה לעלות"
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, יפרסם את שיעור ריבית בנק ישראל אחר הצהריים וההערכה היא שהיא תהיה ללא שינוי ותעמוד על 4.5%. אחרי שהריבית ירדה בינואר ברבע אחוז, היה נראה שהפחתה נוספת היא רק עניין של חודשים בודדים, אך ככל שהתקדמה המלחמה ועלתה אי הוודאות, התבררה המשמעות הכלכלית. אגרות החוב של המדינה ירדו, הריבית עלתה, חברות הדירוג הורידו דירוגים, הגירעון עלה ובנק ישראל דחה את הורדת הריבית למרות שזה התהליך שמתרחש בעולם.
התחזית הקיימת של בנק ישראל היא להפחתת ריבית ברבעון השני של 2025, אך יש הערכות של כלכלנים שזה יהיה מאוחר יותר ויש גם הערכות לא מעטות שמדברות על עליית ריבית כדי להילחם באינפלציה שמרימה ראש.
שמואל קצביאן: "הנגיד לא צריך להעלות ריבית - אלו הסיבות"
"לאחרונה עלו מספר הערכות של גורמים עולמיים ומקומיים כי תיתכן העלאת ריבית בישראל. הערכות אלו הולכות ותופסות נפח לא מבוטל מהכותרות במדיה המקומית", אומר שמואל קצביאן, אסטרטג שווקים ראשי בדיסקונט. קצביאן מסביר מדוע הערכות גורמים אלו נובעות מתפיסה שגויה. "מניתוח תמונת המצב עולה כי העלאת ריבית בישראל איננה מתאימה למצב המשק, לא תשנה את תמונת האינפלציה ותהיה לה השפעה מתונה (אם בכלל) על השקל. מאידך להעלאת ריבית כזו יהיו השלכות שליליות ניכרות.
"לאחרונה נשמעות מספר דעות בשוק של גורמים גלובליים ומקומיים כי השינוי הבא בריבית בנק ישראל עשוי להיות בכלל כלפי מעלה. בין הסיבות לכך מצויינים ההאצה באינפלציה והצפי להמשך האצה באינפלציה בעתיד, התנודתיות וחולשת השקל, פרמיית הסיכון הגיאופוליטי, הצורך לייצב את השווקים הפיננסים, הגירעון העולה וגורמים נוספים.הסיבה העיקרית שעולה היא כי העלאת ריבית עשויה למתן את חולשת השקל במצב של הרעה ביטחונית".
- פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
- בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קצביאן אומר כי בניתוח הגורמים השונים והמציאות הייחודית כעת בישראל, הוא מעריך אחרת. "העלאת ריבית בתקופה הנוכחית לא רק שלא תעזור, אלא היא אף עשויה להחמיר חלק מהקשיים איתם מתמודד המשק בתקופה הנוכחית. המלחמה הנוכחית שנכפתה על ישראל הינה הגורם המהותי לעלייה באינפלציה ובגירעון, לחולשת הכלכלה והתנודתיות הגבוהה בדולר-שקל. מתקפת הטרור הרצחנית של החמאס לפני כשנה הביאה להרג של אזרחים בשיעור הגבוה ביותר בעולם (כאחוז מסך האוכלוסייה) לאירוע טרור בעידן המודרני. לאחר שנים ממושכות של מבצעים מוגבלים מול החמאס מדינת ישראל נאלצה לצאת למלחמה ארוכה, מורכבת ויקרה בכדי לשנות מהיסוד את תמונת המצב הביטחונית מול עזה".
"ישראל לא תתמוטט כלכלית". קצביאן (עזרא לוי)
לדבריו, גם מבצע "חיצי הצפון" ועליית סף המלחמה מול חיזבאללה התרחשו לאחר שחיזבאללה החל כבר ב-8 לאוקטובר 2023 לשגר רקטות לכיוון ישראל, כשכל ניסיונות התיווך המערביים להגיע להסדר בחזית הצפונית נכשלו. "בנוסף לכך, ישראל ניצבת בפני מצב חסר תקדים, למדינה מערבית, שבו בוצעו כנגדה שתי מתקפות ממדינה אחרת (איראן) שכללו שיגורים של מאות טילים בליסטיים לכיוונה. נקודת הפתיחה של מדינת ישראל ערב המלחמה היתה די חזקה ומדינת ישראל לא תתמוטט כלכלית בשל המלחמה. בכל זאת חשוב לזכור כי למלחמה ישנם השפעות ניכרות על מימדים שונים בכלכלה ובשווקים המקומיים. ערב המלחמה ישראל נהנתה משוק עבודה חזק, רזרבות מט"ח גבוהות, חוב-תוצר של כ-60% בלבד (ב-2022), סקטור הייטק חזק ועודפים גדולים בחשבון השוטף ובמאזן הנכסים-התחייבויות מול חו"ל. חלק ניכר מיתרונות אלו קיים גם כיום באופן שימתן את היקף הפגיעה הכלכלית בישראל בשל המצב הביטחוני".
- הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
האינפלציה עלתה בגלל המלחמה - היא תרד בסיומה
"האינפלציה עלתה בשל השפעת המלחמה על סעיפים שונים והעלאת ריבית לא תשנה השפעה זו. האינפלציה השנתית בישראל עומדת על 3.6%. מתוך כך 1.2% לפחות הם השפעה ישירה של המלחמה".
בין היתר, קצביאן מונה את העלייה במחירי הפירות והירקות שנבעה בשל בעיות ההיצע בחקלאות בישובי הדרום/הצפון, המחסור בעובדים לא ישראלים או החרם הטורקי על יצוא לישראל. "העלאת ריבית לא היתה מונעת ולא תמנע עליות מחירים של הפירות והירקות, אלא רק תכביד עוד יותר את הנטל על הצרכן הישראלי שמשלם מחירים גבוהים על אותם מוצרי יסוד. סעיף הפירות והירקות בכללו (כולל עגבניות) עלה ב-16% בשנה האחרונה, שיעור שיא מאז שנות התשעים. סעיף זה לבדו תרם 0.53% לאינפלצייה השנתית".
הוא מוסיף כי גם האינפלציה שנגרמה בשל העלאת המיסוי על טבק ומוצרי עישון וביטול סבסוד הבלו נבעה מהמלחמה, זאת בשל הצורך לממן חלק מעליית הגירעון בשל המלחמה. "בחודש מאי העריך נגיד בנק ישראל כי עלות מלחמת חרבות ברזל עומדת על 250 מיליארד שקל (לשנים 2023-2025) וסביר להניח כי המלחמה בצפון תגרור עלויות משמעותיות נוספות. כלכלת ישראל יכולה להתמודד עם הוצאות אלו, אולם הם גררו ויגררו גם העלאות של מיסים עקיפים שתרמו ויתרמו לעלייה באינפלציה. כך למשל העלאת המע"מ בתחילת 2025 צפויה לתרום אף היא לעלייה באינפלציה".
לסיום, הוא מדגיש כי גם העלייה במחירי המלונות בישראל והעלייה במחירי הטיסות לחו"ל (בחלק מהחודשים) הושפעו מהמלחמה על רקע בעיות ההיצע בסעיפים אלו. "צמצום הטיסות של החברות הזרות וחוסר זמינות של חלק מהמלונות בשל המלחמה תמכו בעליות המחירים. להעלאת ריבית לא תהיה כל השפעה על סעיפים אלו".
- 21.בת אל 09/10/2024 19:51הגב לתגובה זויש לעצור את הביזה ולגייס את הפרזיטים לצבא
- 20.ירון 09/10/2024 15:58הגב לתגובה זוככל ,תעלה הריבית מאוחר יותר כך יקרסו חזק יותר המשכנתאות. בסוף כל זה יתגלגל לשוק הנדל"הגווע גם כך.
- 19.dd 09/10/2024 15:25הגב לתגובה זויעלה את הריבית הכלכלה מרוסקת!
- 18.הריבית גג 3% צריכה להיות!!! (ל"ת)אבי 09/10/2024 15:16הגב לתגובה זו
- 17.מאמינים שתמשיך לפמפם גם בריבית 5.5 09/10/2024 13:58הגב לתגובה זומאמינים שתמשיך לפמפם גם בריבית 5.5
- 16.אם נגיד ישמע בקולך האינפלציה תגיע 10אחוז בעזרת השם (ל"ת)שרון 09/10/2024 13:58הגב לתגובה זו
- אין לך מושג מה מתחולל (ל"ת)נהוראי 09/10/2024 15:16הגב לתגובה זו
- 15.עזוב מהדברנים המבוהלים הם מדברים או מאגנדה/פוזציה 09/10/2024 13:23הגב לתגובה זועזוב מהדברנים המבוהלים הם מדברים או מאגנדה/פוזציה או מבורות . האינפלציה תרד מהר מאוד זו אינפלציה של ביקוש לריבית אין משמעות ובכלל המדדים מעוותים בגלל המלחמה הנגיד במקום לשנית את המשקולות במדדים נוח לו שיש מדדים גבוהים כי זה משרת את האגנדה שלו לריבית גבוהה עמ לפגוע בממשלה אז הוא זורם עם זה ! שהאינפלציה היתה ב 2.6 הוא מצא תירוצים אחרים
- כשהריבית עולה האינפלציה יורדת. ככה זה. (ל"ת)רונן 09/10/2024 13:56הגב לתגובה זו
- 14.22.10.2022 " ארסק את המחירים במשק " (ל"ת)רק אני אני ורק אני ! 09/10/2024 13:02הגב לתגובה זו
- 13."מר קלקלה " 09/10/2024 13:02הגב לתגובה זו180% באגרות למיניהם 200% להגיד בוקר טוב למוסכניק , ומקום 1 בעולם במחירי , הפירות הירקות המזון והטואלטיקה .
- מני 09/10/2024 13:55הגב לתגובה זוקופות הגמל והפנסיה, הבנקים, סוכנויות הדרוג, הבנקים העיתונאים כולנו טועים במדד, אנחנו עפר לרגליך.
- 12.6-8% פרשנים "גאונים " (ל"ת)האינפלציה בישראל 09/10/2024 13:00הגב לתגובה זו
- 11.בוני 09/10/2024 12:56הגב לתגובה זוששוחחת עם הנגיד ,או , לפני. רק שואל!
- 10.מנהל השקעות ותיק 09/10/2024 12:03הגב לתגובה זוישראל במצב גרוע ביותר, צמיחה שלילית לנפש עוד לפני שמורידים ממנה את האינפלציה האמיתית ולא הרשמית המזוייפת. ישראל לא משקיעה במנועי צמיחה כלל אלא להיפך. ישראל משקיעה במנועי הרס כמו לימודים ללא ליבה, המשך תחזוק הכלכלה השחורה במגזר החרדי והערבי, המשך אי שילוב של החרדים והערבים בשוק העבודה, אי מתן כלים או עידוד/סנקציות לאוכלוסיות שלא ממצות את כושר ההשתכרות שלהן, אי השקעה בתשתיות, פקקים משוגעים (מהירות הנסיעה בת"א כשליש מבירות אירופה) ועוד. הגרעון צפוי להיות גדול מאוד לאורך שנים ארוכות כיוון שייקח שנים ארוכות להתאושש מהטראומה הבטחונית הקשה ובינתיים תקציב הבטחון יחד עם כספים קואליציוניים מגזריים צרים ישדדו את הקופה ולא ישאירו כסף למנועי צמיחה ולציבור הנושא בנטל. יחד עם זאת, הסיבה העיקרית שהריבית לא צריכה לרדת היא מכיוון שהאינפלציה באירופה ובארה"ב בצניחה חופשית ולפי אינדיקטורים מקדימים היא צפויה להמשיך ולהתרסק. לכן גם אם לא ישנו את הריבית בארץ, פערי הריבית ייפתחו לטובת ישראל רק מהורדות הריבית הצפויות בעולם מה שבאופן יחסי מרסן את הפעילות הכלכלית בישראל ונותן תמיכה לשקל שלא יתמוטט.
- מני 09/10/2024 13:52הגב לתגובה זוהתקשורת, קופות הגמל והפנסיה, הבנקים, אנליסטים, קרנות השקעה בארץ ובחול, סוכנויות דרוג - כולם חוזים את המדד בדיוק של עשירית לכאן או לשם ורק ללמ''ס שלך יש את הנתון האמיתי ?
- 9.יוסי 09/10/2024 11:44הגב לתגובה זומשהו יודע מדוע בתוכנית חסכון לכל ילד שמופקד בבנק הריבית לא עולה שם ?
- 8.דני 09/10/2024 10:49הגב לתגובה זואמרו גם שריבית הפריים תישאר אפסית...
- 7.העורב 09/10/2024 10:31הגב לתגובה זוהריבית חייבת לעלות אבל הנגיד לא מעלה אותה משיקולי אגו כדי לא להראות שטעה כשהוריד אותה בתחילת השנה ולא משיקולים כלכליים. שימו לב גם שההחלטה היום שלא לשנות את הריבית לא תתקבל פה אחד.
- 6.גולדפינגר 09/10/2024 10:20הגב לתגובה זומצד אחד האינפלציה מרימה ראש כתוצאה ממלחמה ואי זמינות מוצרים, מצד שני תקציב 2025 יהיה מלא גזרות כלכליות שיכבידו על המשק ויצמצמו את כמות הכסף הפנוי לצריכה, דבר שמדכא את האינפלציה. כיצד אפשר לגשר בין הדברים?
- 5.אין שליט בארצו קדוש אבדו גויים והמון ערב רב. (ל"ת)מלחמת קץ אחרית 09/10/2024 10:02הגב לתגובה זו
- 4.רדפו וישיגו מוד'יס פיץ' ברקליס גיי פי מורגן (ל"ת)הורדת דירוג -BB משמי 09/10/2024 10:00הגב לתגובה זו
- 3.הריבית תעלה 09/10/2024 09:53הגב לתגובה זונתונים מציג האוצר . הבור גדול חובות מדינה צומחים ויוקר מאמיר דור פני כלב.
- 2.יותר נכון לומר אין שום בסיס והיגיון כלכלי שלא יעלו ריבית אבל הפושע חייב לשקר בשביל להמשיך להריץ את סוס הנדלן המת (ל"ת)רועי 09/10/2024 09:39הגב לתגובה זו
- 1.שדגשגדשדג 09/10/2024 09:34הגב לתגובה זוהעלאת ריבית יכולה להשפיע על סעיפים אחרים מאלה שתוארו בכתבה, והאינפלציה הכוללת תתכנס כלפי מטה חזרה לתוך היעד. פגיעה ביכולת להתמנף בהלוואות תקטין את הצריכה הפרטית ותקשה על בעלי עסקים להעלות מחירים. האינפלציה תרד וחברות ועסקים פשוט ירוויחו פחות
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
