שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"אין שום בסיס להערכה שהריבית צריכה לעלות"

הנגיד לא צפוי לשנות את הריבית היום; שמואל קצביאן, אסטרטג שווקים ראשי בדיסקונט, מסביר מדוע הערכות גורמים עולמיים ומקומיים כי יש להעלות ריבית, נובעות מתפיסה שגויה. מה יקרה היום והאם צפויה העלאה בהמשך השנה?
איציק יצחקי | (25)

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, יפרסם את שיעור ריבית בנק ישראל אחר הצהריים וההערכה היא שהיא תהיה ללא שינוי ותעמוד על 4.5%. אחרי שהריבית ירדה בינואר ברבע אחוז, היה נראה שהפחתה נוספת היא רק עניין של חודשים בודדים, אך ככל שהתקדמה המלחמה ועלתה אי הוודאות, התבררה המשמעות הכלכלית. אגרות החוב של המדינה ירדו, הריבית עלתה, חברות הדירוג הורידו דירוגים, הגירעון עלה ובנק ישראל דחה את הורדת הריבית למרות שזה התהליך שמתרחש בעולם.

התחזית הקיימת של בנק ישראל היא להפחתת ריבית ברבעון השני של 2025, אך יש הערכות של כלכלנים שזה יהיה מאוחר יותר ויש גם הערכות לא מעטות שמדברות על עליית ריבית כדי להילחם באינפלציה שמרימה ראש. 

 

שמואל קצביאן: "הנגיד לא צריך להעלות ריבית - אלו הסיבות"

"לאחרונה עלו מספר הערכות של גורמים עולמיים ומקומיים כי תיתכן העלאת ריבית בישראל. הערכות אלו הולכות ותופסות נפח לא מבוטל מהכותרות במדיה המקומית", אומר שמואל קצביאן, אסטרטג שווקים ראשי בדיסקונט. קצביאן מסביר מדוע הערכות גורמים אלו נובעות מתפיסה שגויה. "מניתוח תמונת המצב עולה כי העלאת ריבית בישראל איננה מתאימה למצב המשק, לא תשנה את תמונת האינפלציה ותהיה לה השפעה מתונה (אם בכלל) על השקל. מאידך להעלאת ריבית כזו יהיו השלכות שליליות ניכרות.

"לאחרונה נשמעות מספר דעות בשוק של גורמים גלובליים ומקומיים כי השינוי הבא בריבית בנק ישראל עשוי להיות בכלל כלפי מעלה. בין הסיבות לכך מצויינים ההאצה באינפלציה והצפי להמשך האצה באינפלציה בעתיד, התנודתיות וחולשת השקל, פרמיית הסיכון הגיאופוליטי, הצורך לייצב את השווקים הפיננסים, הגירעון העולה וגורמים נוספים.הסיבה העיקרית שעולה היא כי העלאת ריבית עשויה למתן את חולשת השקל במצב של הרעה ביטחונית".

קצביאן אומר כי בניתוח הגורמים השונים והמציאות הייחודית כעת בישראל, הוא מעריך אחרת. "העלאת ריבית בתקופה הנוכחית לא רק שלא תעזור, אלא היא אף עשויה להחמיר חלק מהקשיים איתם מתמודד המשק בתקופה הנוכחית. המלחמה הנוכחית שנכפתה על ישראל הינה הגורם המהותי לעלייה באינפלציה ובגירעון, לחולשת הכלכלה והתנודתיות הגבוהה בדולר-שקל. מתקפת הטרור הרצחנית של החמאס לפני כשנה הביאה להרג של אזרחים בשיעור הגבוה ביותר בעולם (כאחוז מסך האוכלוסייה) לאירוע טרור בעידן המודרני. לאחר שנים ממושכות של מבצעים מוגבלים מול החמאס מדינת ישראל נאלצה לצאת למלחמה ארוכה, מורכבת ויקרה בכדי לשנות מהיסוד את תמונת המצב הביטחונית מול עזה".

שמואל קצביאן (עזרא לוי)

"ישראל לא תתמוטט כלכלית". קצביאן (עזרא לוי)

לדבריו, גם מבצע "חיצי הצפון" ועליית סף המלחמה מול חיזבאללה התרחשו לאחר שחיזבאללה החל כבר ב-8 לאוקטובר 2023 לשגר רקטות לכיוון ישראל, כשכל ניסיונות התיווך המערביים להגיע להסדר בחזית הצפונית נכשלו. "בנוסף לכך, ישראל ניצבת בפני מצב חסר תקדים, למדינה מערבית, שבו בוצעו כנגדה שתי מתקפות ממדינה אחרת (איראן) שכללו שיגורים של מאות טילים בליסטיים לכיוונה. נקודת הפתיחה של מדינת ישראל ערב המלחמה היתה די חזקה ומדינת ישראל לא תתמוטט כלכלית בשל המלחמה. בכל זאת חשוב לזכור כי למלחמה ישנם השפעות ניכרות על מימדים שונים בכלכלה ובשווקים המקומיים.  ערב המלחמה ישראל נהנתה משוק עבודה חזק, רזרבות מט"ח גבוהות, חוב-תוצר של כ-60% בלבד (ב-2022), סקטור הייטק חזק ועודפים גדולים בחשבון השוטף ובמאזן הנכסים-התחייבויות מול חו"ל. חלק ניכר מיתרונות אלו קיים גם כיום באופן שימתן את היקף הפגיעה הכלכלית בישראל בשל המצב הביטחוני". 

קיראו עוד ב"בארץ"

 

האינפלציה עלתה בגלל המלחמה - היא תרד בסיומה

"האינפלציה עלתה בשל השפעת המלחמה על סעיפים שונים והעלאת ריבית לא תשנה השפעה זו. האינפלציה השנתית בישראל עומדת על 3.6%. מתוך כך 1.2% לפחות הם השפעה ישירה של המלחמה".

בין היתר, קצביאן מונה את העלייה במחירי הפירות והירקות שנבעה בשל בעיות ההיצע בחקלאות בישובי הדרום/הצפון, המחסור בעובדים לא ישראלים או החרם הטורקי על יצוא לישראל. "העלאת ריבית לא היתה מונעת ולא תמנע עליות מחירים של הפירות והירקות, אלא רק תכביד עוד יותר את הנטל על הצרכן הישראלי שמשלם מחירים גבוהים על אותם מוצרי יסוד. סעיף הפירות והירקות בכללו (כולל עגבניות) עלה ב-16% בשנה האחרונה, שיעור שיא מאז שנות התשעים. סעיף זה לבדו תרם 0.53% לאינפלצייה השנתית".

הוא מוסיף כי גם האינפלציה שנגרמה בשל העלאת המיסוי על טבק ומוצרי עישון וביטול סבסוד הבלו נבעה מהמלחמה, זאת בשל הצורך לממן חלק מעליית הגירעון בשל המלחמה. "בחודש מאי העריך נגיד בנק ישראל כי עלות מלחמת חרבות ברזל עומדת על 250 מיליארד שקל (לשנים 2023-2025) וסביר להניח כי המלחמה בצפון תגרור עלויות משמעותיות נוספות. כלכלת ישראל יכולה להתמודד עם הוצאות אלו, אולם הם גררו ויגררו גם העלאות של מיסים עקיפים שתרמו ויתרמו לעלייה באינפלציה. כך למשל העלאת המע"מ בתחילת 2025 צפויה לתרום אף היא לעלייה באינפלציה".

לסיום, הוא מדגיש כי גם העלייה במחירי המלונות בישראל והעלייה במחירי הטיסות לחו"ל (בחלק מהחודשים) הושפעו מהמלחמה על רקע בעיות ההיצע בסעיפים אלו. "צמצום הטיסות של החברות הזרות וחוסר זמינות של חלק מהמלונות בשל המלחמה תמכו בעליות המחירים. להעלאת ריבית לא תהיה כל השפעה על סעיפים אלו".

תגובות לכתבה(25):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 21.
    בת אל 09/10/2024 19:51
    הגב לתגובה זו
    יש לעצור את הביזה ולגייס את הפרזיטים לצבא
  • 20.
    ירון 09/10/2024 15:58
    הגב לתגובה זו
    ככל ,תעלה הריבית מאוחר יותר כך יקרסו חזק יותר המשכנתאות. בסוף כל זה יתגלגל לשוק הנדל"הגווע גם כך.
  • 19.
    dd 09/10/2024 15:25
    הגב לתגובה זו
    יעלה את הריבית הכלכלה מרוסקת!
  • 18.
    הריבית גג 3% צריכה להיות!!! (ל"ת)
    אבי 09/10/2024 15:16
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    מאמינים שתמשיך לפמפם גם בריבית 5.5 09/10/2024 13:58
    הגב לתגובה זו
    מאמינים שתמשיך לפמפם גם בריבית 5.5
  • 16.
    אם נגיד ישמע בקולך האינפלציה תגיע 10אחוז בעזרת השם (ל"ת)
    שרון 09/10/2024 13:58
    הגב לתגובה זו
  • אין לך מושג מה מתחולל (ל"ת)
    נהוראי 09/10/2024 15:16
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    עזוב מהדברנים המבוהלים הם מדברים או מאגנדה/פוזציה 09/10/2024 13:23
    הגב לתגובה זו
    עזוב מהדברנים המבוהלים הם מדברים או מאגנדה/פוזציה או מבורות . האינפלציה תרד מהר מאוד זו אינפלציה של ביקוש לריבית אין משמעות ובכלל המדדים מעוותים בגלל המלחמה הנגיד במקום לשנית את המשקולות במדדים נוח לו שיש מדדים גבוהים כי זה משרת את האגנדה שלו לריבית גבוהה עמ לפגוע בממשלה אז הוא זורם עם זה ! שהאינפלציה היתה ב 2.6 הוא מצא תירוצים אחרים
  • כשהריבית עולה האינפלציה יורדת. ככה זה. (ל"ת)
    רונן 09/10/2024 13:56
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    22.10.2022 " ארסק את המחירים במשק " (ל"ת)
    רק אני אני ורק אני ! 09/10/2024 13:02
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    "מר קלקלה " 09/10/2024 13:02
    הגב לתגובה זו
    180% באגרות למיניהם 200% להגיד בוקר טוב למוסכניק , ומקום 1 בעולם במחירי , הפירות הירקות המזון והטואלטיקה .
  • מני 09/10/2024 13:55
    הגב לתגובה זו
    קופות הגמל והפנסיה, הבנקים, סוכנויות הדרוג, הבנקים העיתונאים כולנו טועים במדד, אנחנו עפר לרגליך.
  • 12.
    6-8% פרשנים "גאונים " (ל"ת)
    האינפלציה בישראל 09/10/2024 13:00
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    בוני 09/10/2024 12:56
    הגב לתגובה זו
    ששוחחת עם הנגיד ,או , לפני. רק שואל!
  • 10.
    מנהל השקעות ותיק 09/10/2024 12:03
    הגב לתגובה זו
    ישראל במצב גרוע ביותר, צמיחה שלילית לנפש עוד לפני שמורידים ממנה את האינפלציה האמיתית ולא הרשמית המזוייפת. ישראל לא משקיעה במנועי צמיחה כלל אלא להיפך. ישראל משקיעה במנועי הרס כמו לימודים ללא ליבה, המשך תחזוק הכלכלה השחורה במגזר החרדי והערבי, המשך אי שילוב של החרדים והערבים בשוק העבודה, אי מתן כלים או עידוד/סנקציות לאוכלוסיות שלא ממצות את כושר ההשתכרות שלהן, אי השקעה בתשתיות, פקקים משוגעים (מהירות הנסיעה בת"א כשליש מבירות אירופה) ועוד. הגרעון צפוי להיות גדול מאוד לאורך שנים ארוכות כיוון שייקח שנים ארוכות להתאושש מהטראומה הבטחונית הקשה ובינתיים תקציב הבטחון יחד עם כספים קואליציוניים מגזריים צרים ישדדו את הקופה ולא ישאירו כסף למנועי צמיחה ולציבור הנושא בנטל. יחד עם זאת, הסיבה העיקרית שהריבית לא צריכה לרדת היא מכיוון שהאינפלציה באירופה ובארה"ב בצניחה חופשית ולפי אינדיקטורים מקדימים היא צפויה להמשיך ולהתרסק. לכן גם אם לא ישנו את הריבית בארץ, פערי הריבית ייפתחו לטובת ישראל רק מהורדות הריבית הצפויות בעולם מה שבאופן יחסי מרסן את הפעילות הכלכלית בישראל ונותן תמיכה לשקל שלא יתמוטט.
  • מני 09/10/2024 13:52
    הגב לתגובה זו
    התקשורת, קופות הגמל והפנסיה, הבנקים, אנליסטים, קרנות השקעה בארץ ובחול, סוכנויות דרוג - כולם חוזים את המדד בדיוק של עשירית לכאן או לשם ורק ללמ''ס שלך יש את הנתון האמיתי ?
  • 9.
    יוסי 09/10/2024 11:44
    הגב לתגובה זו
    משהו יודע מדוע בתוכנית חסכון לכל ילד שמופקד בבנק הריבית לא עולה שם ?
  • 8.
    דני 09/10/2024 10:49
    הגב לתגובה זו
    אמרו גם שריבית הפריים תישאר אפסית...
  • 7.
    העורב 09/10/2024 10:31
    הגב לתגובה זו
    הריבית חייבת לעלות אבל הנגיד לא מעלה אותה משיקולי אגו כדי לא להראות שטעה כשהוריד אותה בתחילת השנה ולא משיקולים כלכליים. שימו לב גם שההחלטה היום שלא לשנות את הריבית לא תתקבל פה אחד.
  • 6.
    גולדפינגר 09/10/2024 10:20
    הגב לתגובה זו
    מצד אחד האינפלציה מרימה ראש כתוצאה ממלחמה ואי זמינות מוצרים, מצד שני תקציב 2025 יהיה מלא גזרות כלכליות שיכבידו על המשק ויצמצמו את כמות הכסף הפנוי לצריכה, דבר שמדכא את האינפלציה. כיצד אפשר לגשר בין הדברים?
  • 5.
    אין שליט בארצו קדוש אבדו גויים והמון ערב רב. (ל"ת)
    מלחמת קץ אחרית 09/10/2024 10:02
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    רדפו וישיגו מוד'יס פיץ' ברקליס גיי פי מורגן (ל"ת)
    הורדת דירוג -BB משמי 09/10/2024 10:00
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הריבית תעלה 09/10/2024 09:53
    הגב לתגובה זו
    נתונים מציג האוצר . הבור גדול חובות מדינה צומחים ויוקר מאמיר דור פני כלב.
  • 2.
    יותר נכון לומר אין שום בסיס והיגיון כלכלי שלא יעלו ריבית אבל הפושע חייב לשקר בשביל להמשיך להריץ את סוס הנדלן המת (ל"ת)
    רועי 09/10/2024 09:39
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שדגשגדשדג 09/10/2024 09:34
    הגב לתגובה זו
    העלאת ריבית יכולה להשפיע על סעיפים אחרים מאלה שתוארו בכתבה, והאינפלציה הכוללת תתכנס כלפי מטה חזרה לתוך היעד. פגיעה ביכולת להתמנף בהלוואות תקטין את הצריכה הפרטית ותקשה על בעלי עסקים להעלות מחירים. האינפלציה תרד וחברות ועסקים פשוט ירוויחו פחות
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.