משרד האוצר: "צופים גירעון של פחות מ-6.6% בסוף 2024"

במסגרת דיון על הגרעון הצפוי לשנת 2024 ציין נציג אגף תקציבים כי "גרעון נמדד על פני 12 חודשים" והוסיף כי גם נוכח הימשכות המלחמה, האוצר עומד מאחוריי התחזית שהציג; עם זאת ציין כי "המצב יכול להשתנות אם תתפתח לחימה עצימה בגבול הצפון או בגזרות נוספות"
רוי שיינמן | (1)

ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, קיימה היום דיון בנושא 'תמונת מצב הגרעון והיערכות הממשלה לפריצה משמעותית של יעד הגירעון בניגוד להתחייבות האוצר'. בנוסף עסק הדיון בהצעה לדיון מהיר בנושא 'האינפלציה זינקה לקצב שנתי של 2.8% באפריל – הרבה מעל הצפי'.

"בנתונים עד כה, נתוני הגרעון לחודש אפריל הגיעו ל-7 אחוזים, כאשר דובר על 6.6% במסגרת התקציב שאושר, עלה כאן גם הנושא של 40 מיליארד שקל חריגה בקרן מס רכוש וביטוח לאומי, לצד זה תוכנית מאזנת שלא עברה במלואה, אי קיצוץ כספים קואליציוניים, תוכנית צמיחה שלא בהלימה, אין כמעט ספק שפריצת הגרעון תהייה מעל מספר דו ספרתי, בלי שיש על זה דיונים אינטסיבים, ובלי לדון במענים ופתרונות, זה מעלה תמונה בעייתית מול חברות הדירוג גם", אמרה ח"כ נעמה לזימי. 

ח"כ אורית פרקש הכהן הוסיפה: "אני רוצה לשאול באמת איך נראית ההתנהלות הכלכלית שלנו בזמן מלחמה, יש לנו שר אוצר עם 0 אמינות פיסקלית, נושא הגרעון הוא רק דוגמא לכישלון בתפקוד שלו. עמד שר האוצר שבוע אחרי הטבח ואמר כשלנו, נשנה את סדרי העדיפויות, אני ממנה צוות שכל תפקידו יהיה קיצוץ של 70% בכספים הקואליציוניים, לא קיצוץ ולא כלום, קיצוץ של כ-3 מיליארד שקל בלבד, קיצוץ מביך. מישהו שמע את שר האוצר על העלייה הצפויה בגרעון? שומעים אותו רק על רפיח. יש גם התפרצות מחירים. יש גם נושאים תקציביים שלא אושרו בוועדה הזו, אחריות מול חברות הדירוג, אפילו לא אישרנו את תקציב המדינה המקורי, כי הוועדה מעכבת כל מיני צעדים שנכללו שם. אנחנו רגע לפני תהום, הנושא הזה לא מספיק מדובר". 

"משרד האוצר, מי החליט על הנומרטור שפתאום מוציאים אותו?", אמר יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני. "שאתם מאשרים את התקציב, כמה זמן אתם מנהלים דיון עם השרים בממשלה על התקציבים שלהם, כמה זמן אורך הדיון אצלכם וכמה זמן עם השרים? אני יו"ר ועדת הכספים, אתם מביאים אישור תקציב ואני כחבר קואליציה מצביע בעד, אני יכול להבין למה מיד אחרי אתם מביאים העברות תקציביות? רשימה כאורך הגלות כעודפים, למה אתם לא חושבים על זה מראש? איך הכנתם את התקציב, עם מי דיברתם, כמה זמן? מי בסוף הביא יעד גרעון? מי אמר לשר האוצר שיעד הגרעון יהיה כזה וכזה? אחרי שהכנתם את התקציב, אחרי שהצבעתם, איך הגעתם לפה מיד אחרי זה ואמרתם שצריכים לעשות שינויים?".

בהמשך עסק הדיון גם בעלייה באינפלציה: "יו"ר הוועדה אתה מודאג מהעלייה בגובה הריבית, וההשלכות על המשכנתא, והסבירו לנו שזה הכלי המרכזי של בנק ישראל לרסן אינפלציה ולמרות הדבר הזה והמחיר שאנחנו משלמים על סביבת ריבית גבוה, נראה שהאינפלציה פה ועלולה להתפרץ במלוא עוצמתה. בעוד בעולם קצב האינפלציה מתמתן, ועליות ריביות גרמו לירידתה, פה ישראל מתנתקת מהעולם, ויש עליית אינפלציה כסיפור מקומי בלבד", אמרה ח"כ אורית פרקש הכהן. "אזרחי ישראל משלמים על העלייה גם בגין התפרצות מחירים מטורפת, וגם על הריבית. אני יכולה לומר שעליות מחירים בולטות נרשמו בתחומים שונים". 

"היינו לא מעט שנים בסביבה של אינפלציה אפסית, עד לקורונה שזה השתנה, תקפתם אותנו כשהאינפלציה הסתכמה ב-2023 בסביבות 5 אחוז, אבל זה היה חצי מארה"ב או אירופה, לעומת זאת בממשלה שלכם האינפלציה מזנקת בניגוד מוחלט למגמה העולמית", אמר ח"כ ולדימיר בליאק. "אני רוצה לדעת מה הממשלה חושבת שיש לעשות כדי למתן את האינפלציה? למשל ביטול ההנחה על הדלק, על רקע סביבת אינפלציה גבוה, מלחמה וביטול רוב הפרויקטים של התחבורה הציבורית, אולי זה נכון".

בשלב הזה, אסף וקסלר, נציג אגף תקציבים באוצר השיב לדברים: "גרעון נמדד על 12 חודשים, אנחנו עומדים מאחורי הנתון שהוצג על 6.6%, אנחנו מאמינים שנסיים את השנה בגרעון נמוך יותר. החודשים שחלפו היו של לחימה עצימה והאטה כלכלית, אנחנו תמיד מודדים את עצמנו. מדדנו את עצמנו בחודשים של סוף שנת 23, ושאנחנו מודדים את הגרעון של 2024, הוא נמדד מינואר עד דצמבר, אנחנו מאמינים שהוא יהיה נמוך מה-6.6%, הגרעון נמדד הכנסות מול הוצאות. אנחנו בסיטואציה של אי וודאות מאוד גבוה, היינו בתרחיש מסוים כשאושר התקציב, הלחימה יותר עצימה ממה שקיווינו שתהייה, אנחנו כל הזמן לומדים את הסיטואציה. גם במדינות הנוכחיות, אנחנו רואים שאנחנו עומדים מאחורי המספרים שהגשנו. ככל שנראה אחרת, נבוא לוועדה, ונעשה את השינויים, אבל אנחנו מאמינים שנעמוד בגרעון נמוך יותר. המצב יכול להשתנות אם תתפתח לחימה מאוד עצימה בגבול הצפון או בגזרות נוספות, אז במידת הצורך נבוא עם שינויים".  

קיראו עוד ב"בארץ"

עוד הוסיף וקסלר: "חוק יסודות התקציב נבנה כך שנעדכן את הממשלה בתחזיות, הגשנו מסמך נומרטור לממשלה לאחרונה, בסופו של דבר עדכנו את התחזיות, אנחנו רואים תמונה עדכנית, ומבצעים תוכנית כלכלית בהתאם לזה. גפ בתמונה שהלחימה ממשיכה מעבר לחציון הראשון כפי שחזינו בהתחלה, אנחנו מאמינים שנעמוד ביעד הגרעון ונמוך ממנו, כולל קופסת הביטחון וכל הוצאות 2024. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מריה 04/06/2024 19:02
    הגב לתגובה זו
    עצירת הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית הארורה בקופת המדינה.
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

ישראל במקום הרביעי בעולם במיסוי על הכנסות גבוהות

מס היסף החדש - המדינה מרוויחה מההצלחה שלכם. אתם שותף זוטר לרווחים; העלייה במס היסף מביאה את היקף המיסוי בארץ למספרים חסרי תקדים - על המצוי ועל הרצוי

אריאל כץ |
נושאים בכתבה מס יסף

בתחילת שנת 2025 במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית מס היסף קפץ בעוד 2% והעלה את שיעור המס הכולל המוטל על הכנסות גבוהות לשיא חדש ועל הכנסות מסוימות יחול מס בשיעור שיא של 52%(!).
ומכאן שהנישום הוא ה"שותף הקטן" בפעילות הכלכלית, בעוד המדינה היא השותף הראשי.

מהו בעצם מס היסף?

מדובר במס שמתווסף לשיעורי המס הקיימים וקיים בהכנסה גבוהה במיוחד - מעל 721,560 שקל בשנה נכון לשנת 2025, המס נועד במטרה לצמצם פערים חברתיים, ולעשות צדק חברתי עם מיסוי פרוגרסיבי  (מס הכנסה שבו שיעור המס עולה ככל שההכנסה עולה).

איפה האבסורד?

עד היום, הכנסות שלא נקבע להן שיעור מס מיוחד, חויבו במס פרוגרסיבי בהתאם למדרגות המס כאשר שיעור המס על הכנסה היה משתנה בהתאם לרמות ההכנסה. מדרגות המס החלו מ-10% (בגין הכנסות אקטיביות) ונעו עד 47%