משרד האוצר: "צופים גירעון של פחות מ-6.6% בסוף 2024"
ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, קיימה היום דיון בנושא 'תמונת מצב הגרעון והיערכות הממשלה לפריצה משמעותית של יעד הגירעון בניגוד להתחייבות האוצר'. בנוסף עסק הדיון בהצעה לדיון מהיר בנושא 'האינפלציה זינקה לקצב שנתי של 2.8% באפריל – הרבה מעל הצפי'.
"בנתונים עד כה, נתוני הגרעון לחודש אפריל הגיעו ל-7 אחוזים, כאשר דובר על 6.6% במסגרת התקציב שאושר, עלה כאן גם הנושא של 40 מיליארד שקל חריגה בקרן מס רכוש וביטוח לאומי, לצד זה תוכנית מאזנת שלא עברה במלואה, אי קיצוץ כספים קואליציוניים, תוכנית צמיחה שלא בהלימה, אין כמעט ספק שפריצת הגרעון תהייה מעל מספר דו ספרתי, בלי שיש על זה דיונים אינטסיבים, ובלי לדון במענים ופתרונות, זה מעלה תמונה בעייתית מול חברות הדירוג גם", אמרה ח"כ נעמה לזימי.
ח"כ אורית פרקש הכהן הוסיפה: "אני רוצה לשאול באמת איך נראית ההתנהלות הכלכלית שלנו בזמן מלחמה, יש לנו שר אוצר עם 0 אמינות פיסקלית, נושא הגרעון הוא רק דוגמא לכישלון בתפקוד שלו. עמד שר האוצר שבוע אחרי הטבח ואמר כשלנו, נשנה את סדרי העדיפויות, אני ממנה צוות שכל תפקידו יהיה קיצוץ של 70% בכספים הקואליציוניים, לא קיצוץ ולא כלום, קיצוץ של כ-3 מיליארד שקל בלבד, קיצוץ מביך. מישהו שמע את שר האוצר על העלייה הצפויה בגרעון? שומעים אותו רק על רפיח. יש גם התפרצות מחירים. יש גם נושאים תקציביים שלא אושרו בוועדה הזו, אחריות מול חברות הדירוג, אפילו לא אישרנו את תקציב המדינה המקורי, כי הוועדה מעכבת כל מיני צעדים שנכללו שם. אנחנו רגע לפני תהום, הנושא הזה לא מספיק מדובר".
"משרד האוצר, מי החליט על הנומרטור שפתאום מוציאים אותו?", אמר יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני. "שאתם מאשרים את התקציב, כמה זמן אתם מנהלים דיון עם השרים בממשלה על התקציבים שלהם, כמה זמן אורך הדיון אצלכם וכמה זמן עם השרים? אני יו"ר ועדת הכספים, אתם מביאים אישור תקציב ואני כחבר קואליציה מצביע בעד, אני יכול להבין למה מיד אחרי אתם מביאים העברות תקציביות? רשימה כאורך הגלות כעודפים, למה אתם לא חושבים על זה מראש? איך הכנתם את התקציב, עם מי דיברתם, כמה זמן? מי בסוף הביא יעד גרעון? מי אמר לשר האוצר שיעד הגרעון יהיה כזה וכזה? אחרי שהכנתם את התקציב, אחרי שהצבעתם, איך הגעתם לפה מיד אחרי זה ואמרתם שצריכים לעשות שינויים?".
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהמשך עסק הדיון גם בעלייה באינפלציה: "יו"ר הוועדה אתה מודאג מהעלייה בגובה הריבית, וההשלכות על המשכנתא, והסבירו לנו שזה הכלי המרכזי של בנק ישראל לרסן אינפלציה ולמרות הדבר הזה והמחיר שאנחנו משלמים על סביבת ריבית גבוה, נראה שהאינפלציה פה ועלולה להתפרץ במלוא עוצמתה. בעוד בעולם קצב האינפלציה מתמתן, ועליות ריביות גרמו לירידתה, פה ישראל מתנתקת מהעולם, ויש עליית אינפלציה כסיפור מקומי בלבד", אמרה ח"כ אורית פרקש הכהן. "אזרחי ישראל משלמים על העלייה גם בגין התפרצות מחירים מטורפת, וגם על הריבית. אני יכולה לומר שעליות מחירים בולטות נרשמו בתחומים שונים".
"היינו לא מעט שנים בסביבה של אינפלציה אפסית, עד לקורונה שזה השתנה, תקפתם אותנו כשהאינפלציה הסתכמה ב-2023 בסביבות 5 אחוז, אבל זה היה חצי מארה"ב או אירופה, לעומת זאת בממשלה שלכם האינפלציה מזנקת בניגוד מוחלט למגמה העולמית", אמר ח"כ ולדימיר בליאק. "אני רוצה לדעת מה הממשלה חושבת שיש לעשות כדי למתן את האינפלציה? למשל ביטול ההנחה על הדלק, על רקע סביבת אינפלציה גבוה, מלחמה וביטול רוב הפרויקטים של התחבורה הציבורית, אולי זה נכון".
בשלב הזה, אסף וקסלר, נציג אגף תקציבים באוצר השיב לדברים: "גרעון נמדד על 12 חודשים, אנחנו עומדים מאחורי הנתון שהוצג על 6.6%, אנחנו מאמינים שנסיים את השנה בגרעון נמוך יותר. החודשים שחלפו היו של לחימה עצימה והאטה כלכלית, אנחנו תמיד מודדים את עצמנו. מדדנו את עצמנו בחודשים של סוף שנת 23, ושאנחנו מודדים את הגרעון של 2024, הוא נמדד מינואר עד דצמבר, אנחנו מאמינים שהוא יהיה נמוך מה-6.6%, הגרעון נמדד הכנסות מול הוצאות. אנחנו בסיטואציה של אי וודאות מאוד גבוה, היינו בתרחיש מסוים כשאושר התקציב, הלחימה יותר עצימה ממה שקיווינו שתהייה, אנחנו כל הזמן לומדים את הסיטואציה. גם במדינות הנוכחיות, אנחנו רואים שאנחנו עומדים מאחורי המספרים שהגשנו. ככל שנראה אחרת, נבוא לוועדה, ונעשה את השינויים, אבל אנחנו מאמינים שנעמוד בגרעון נמוך יותר. המצב יכול להשתנות אם תתפתח לחימה מאוד עצימה בגבול הצפון או בגזרות נוספות, אז במידת הצורך נבוא עם שינויים".
- מסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו
- בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
עוד הוסיף וקסלר: "חוק יסודות התקציב נבנה כך שנעדכן את הממשלה בתחזיות, הגשנו מסמך נומרטור לממשלה לאחרונה, בסופו של דבר עדכנו את התחזיות, אנחנו רואים תמונה עדכנית, ומבצעים תוכנית כלכלית בהתאם לזה. גפ בתמונה שהלחימה ממשיכה מעבר לחציון הראשון כפי שחזינו בהתחלה, אנחנו מאמינים שנעמוד ביעד הגרעון ונמוך ממנו, כולל קופסת הביטחון וכל הוצאות 2024.
- 1.מריה 04/06/2024 19:02הגב לתגובה זועצירת הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית הארורה בקופת המדינה.
מותגי השנה - 2025מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025
שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?
כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה.
זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג
השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.
אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:
לאומי
השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.
2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת
הסביבה"
מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 0.87% , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".
על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.
בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.
- בזן: עליה במרווחי הזיקוק, התקבולים על הפגיעה במתקנים תרמו למעבר לרווח
- בזן הפסידה 37 מיליון ד' ברבעון - מרווח הזיקוק הסתכם על 10.5 דולר לחבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.
