מדד אמון הצרכנים: הישראלים פסימיים, הערבים הישראלים פסימיים יותר
מדד אמון הצרכנים עומד על 28%-, כשבקרב האוכלוסייה הערבית ערך המדד ירד ל-52%- (בדצמבר עמד על 39%-), והוא מצביע על פסימיות רבה יותר לעומת האוכלוסייה היהודית שאצלה ערך המדד עומד על 23%-. הנתונים פורסמו היום על ידי הלמ"ס (לשכה מרכזית לסטטיסטיקה).
המצב בישראל לעומת אירופה (למ"ס)
בקרב אלה שאינם מועסקים ערך המדד עומד על 34%-, והוא מצביע על פסימיות רבה יותר משל המועסקים שאצלם ערך המדד עומד על 25%-.
מדד אמון הצרכנים תחום בטווח שבין מינוס 100 לבין פלוס 100. ככל שערך המדד קרוב יותר לגבול העליון, כך הוא מעיד על אופטימיות גדולה יותר בקרב הפרטים, וככל שערך המדד קרוב יותר לגבול התחתון, כך הוא מעיד על פסימיות רבה יותר. מדד קרוב לאפס מצביע על היעדר ציפיות לשינוי במצב הקיים. בשל המלחמה, ביישובים הממוקמים עד 20 ק"מ מרצועת עזה ובאופקים, איסוף הנתונים נערך באופן חלקי בחודשים אוקטובר ונובמבר.
חשוב לציין כי מחודש מרץ 2020 עד חודש אוקטובר 2020, על רקע משבר הקורונה והשינויים הן במצב התחלואה והן בהחלת ההגבלות וההקלות על המשק, ניתן להבחין בתנודתיות בערכי מדד אמון הצרכנים והמאזנים המרכיבים אותו. מנובמבר 2020 עד אפריל 2021, מדד אמון הצרכנים נמצא במגמת עלייה. באוגוסט 2021 בצל העלייה בנתוני התחלואה והחלה של שורת הגבלות ירד המדד ל-15%-; בספטמבר עלה המדד ל-7%-, ובנובמבר ירד המדד ל-13%- והצביע על החמרה בציפיות.
- OECD: צמיחה גלובלית תעלה ל-3.2% ב-2025, אך תאט ל-2.9% ב-2026 עקב מכסים בארה"ב
- האירוע שסימל את הצטרפותה של ישראל לקהילה הבינל' והצעד של ארה"ב לבלימת משבר 2008
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בינואר 2022 המדד ירד ל-18%-, במרץ עמד המדד על 19%- ללא שינוי משמעותי מפברואר. באפריל ובמאי המדד עמד על 17%- ועל 14%-, בהתאמה. ביוני הוא ירד ל-21%-, וביולי עמד על 23%-. באוגוסט עלה המדד ל-19%-. בספטמבר ובאוקטובר המדד עמד על 21%- ועל 19%-, בהתאמה. בנובמבר, מדד אמון הצרכנים עלה ל-15%-, ובדצמבר עמד המדד על 17%-, ללא שינוי משמעותי מנובמבר.
בינואר 2023 מדד אמון הצרכנים עמד על 21%-. בפברואר ובמרץ המדד עמד על 17%- ועל 20%-, בהתאמה. באפריל ובמאי המדד עמד על 19%- ועל 18%-, בהתאמה. ביוני מדד אמון הצרכנים עמד על 21%-, וביולי עמד על 18%-. באוגוסט ובספטמבר המדד עמד על 20%- ועל 18%-, בהתאמה.
ב-7 באוקטובר 2023 פרצה מלחמת חרבות ברזל, בעקבות האירועים הקשים ביישובי עוטף עזה. באוקטובר מדד אמון הצרכנים ירד ל-24%-, בנובמבר ירד ל-29%- ובדצמבר המדד עלה ל-25%-. בינואר, מדד אמון הצרכנים עומד על 28%-.
- בנק ישראל השלים את המעבר לתקן EMV, כולל בתחנות דלק
- רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
המאזן המתייחס לשינוי הצפוי במצב הכלכלי במדינה בשנה הקרובה נמצא במגמת ירידה מאז דצמבר 2022, ועומד על 49%-. המאזן המתייחס לשינוי שחל במצב הכלכלי של משק הבית בשנה האחרונה עומד על 21%-. המאזן המתייחס לשינוי הצפוי במצב הכלכלי של משק הבית בשנה הקרובה עומד על 11%-.
בקרב אלה שאינם מועסקים ערך המדד עומד על 34%-, והוא מצביע על פסימיות רבה יותר משל המועסקים שאצלם ערך המדד עומד על 25%-. בקרב האוכלוסייה הערבית ערך המדד ירד ל-52%- (בדצמבר עמד על 39%-), והוא מצביע על פסימיות רבה יותר לעומת האוכלוסייה היהודית[3] שאצלה ערך המדד עומד על 23%-.
כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?
רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל
העלמות מס בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים.
סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.
מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל.
אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון.
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- אב ובנו ממזרח ירושלים חשודים בהעלמת כ-8 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק
לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.
החות'ים חיבלו בכבלים ופגעו באינטרנט במדינות המפרץ, הודו ופקיסטן
חות'ים פעולת חבלה בים האדום גרמה לשיבושים משמעותיים באינטרנט במדינות רבות באסיה ובמזרח התיכון, ביניהן איחוד האמירויות, הודו ופקיסטן. לפי הדיווחים חיתוך של כבלי תקשורת תת־ימיים העוברים סמוך לג'דה שבסעודיה הוביל לפגיעה בקישוריות האינטרנט באזור רחב. אמנם הגורמים הרשמיים טרם הצביעו על מבצע החבלה, האצבע המאשימה מופנית לעבר המורדים החות'ים בתימן, שפעלו בשנים האחרונות נגד מטרות ימיות באזור, בין היתר במסגרת מאבקם המדיני־צבאי על רקע המלחמה בעזה.
החות'ים כבר הכחישו בעבר כל קשר לפגיעות בכבלים, אך ערוץ החדשות החות'י "אל מסירה" דיווח אתמול על חבלה באותו אזור.
החבלה פגעה גם במיקרוסופט, /הודיעה באתר הרשמי שלה על שיבושים צפויים למשתמשי פלטפורמת Azure במזרח התיכון. החברה ציינה כי "חתכים בכבלים הסיביים בים האדום משפיעים על תעבורת מידע במספר אזורים", אך הבהירה כי משתמשים מחוץ לאזור אינם צפויים להיפגע. שעות לאחר מכן, פרסמה עדכון לפיו הבעיה טופלה והגישה חזרה להתייצב.
שירות הענן של מיקרוסופט משרת מאות מיליוני משתמשים פרטיים, מוסדיים וביטחוניים , לרבות גופים ממשלתיים, ובכללם גם מערכת הביטחון הישראלית. פגיעה בפלטפורמה מהווה אירוע רגיש במיוחד, בעיקר בתקופה של לחימה מתמשכת בדרום.
- החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3
- הסיבה שהחות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה; והאם אפשר למנוע את הפגיעות בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבלים קריטיים, תיקון מורכב
הכבלים שנפגעו כוללים את מערכת SEA-ME-WE 4, המחברת בין דרום מזרח אסיה, המזרח התיכון ומערב אירופה, וכן את מערכת IMEWE, המחברת בין הודו לאירופה דרך המזרח התיכון. שתי המערכות נשלטות על ידי תאגידים מהודו ומאירופה, אך נכון לעכשיו לא התקבלו מהם תגובות פומביות.
