דוד ביטן
צילום: הכנסת

יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ ביטן מזהיר: המחסור בעובדים יביא לזינוק של 20-10% במחירי הדיור

ועדת הכלכלה עסקה היום בסיוע לענפי החקלאות, המלונאות והתעשייה על רקע המחסור באלפי עובדים בעקבות המלחמה. ביטן קרא למשרדי הממשלה לטפל בזה ישירות ללא צורך באישור ממשלה; נציגי החקלאים: "הפרי נופל מהעצים ובינתיים החקלאים מתמוטטים"
נחמן שפירא | (10)
נושאים בכתבה ועדת הכלכלה

האם המחסור בעובדים בתחומים רבים במשק הישראלי בעקבות המלחמה יביא בקרוב לעליות מחירים? אם אתם שואלים את יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן התשובה לכך היא חיובית.

ועדת הכלכלה של הכנסת, עסקה היום בסיוע לענפי המלונאות, החקלאות והתעשייה על רקע המחסור בכוח אדם בעקבות המלחמה. בדיון ביקש ביטן פתרונות למחסור החמור בעובדים בענפי המשק השונים. הוא אמר כי המחסור בעובדים זרים לחקלאות ימנע מהחקלאים לחזור לעבודה מלאה ויעלה למדינה הרבה ביותר במתן פיצוי לחקלאים, והזהיר כי בענף הבנייה המחסור בעובדים והעלייה במחיר חומרי הגלם עשויה להוביל לעלייה של 10-20%במחירי הדיור.

דובר צהל              המלחמה טרפה את הקלפים צילום דובר צה"ל

ח"כ שלום דנינו אמר כי צריך להחליף את העובדים הפלסטינאים באופן מדורג, בתהליך שיימשך שנה בין היתר כדי לא להפיל בבת אחת את רמת החיים ביהודה ושומרון באופן שיכול להביא לבעיה ביטחונית. ח"כ אלון שוסטר ציין כי צריך לתת פתרון כמה שיותר מהר, ולא להתחייב מראש על נתק מיהודה ושומרון. ח"כ אלי דלל ציין גם הוא כי צריך לבצע צעדים בהדרגה ואמר כי אם יהיה רעב ביהודה ושומרון זאת תהייה בעיה. ח"כ ולדימיר בליאק אמר כי אין ספק שיש ענפים שלמים שעומדים בפני שוקת שבורה, וצריך למצוא להם את הפתרונות.

אי אפשר להביא עובדים פלשתינים

ח"כ סימון דוידסון אמר כי אחרי ה-7 באוקטובר אי אפשר לחזור להביא עובדים מיהודה ושומרון, ויש פתרונות אחרים. ח"כ ששון גואטה הצטרף לדברים, ואמר כי המלחמה רק העצימה את המחסור בכוח אדם שכבר היה קיים קודם לכן.

מנכ"ל משרד החקלאות, אורן לביא, ציין כי עד ה-3 בינואר החקלאים צריכים להעביר למשרד בקשות והוא יבחן אותן ויחלק כ-9,000 היתרים תוך פחות משבועיים לחקלאים הפעילים. לדבריו, ביום ראשון הקרוב מתכוון שר החקלאות להביא לממשלה הצעת החלטה להגדיל היתרים לעובדים זרים בחקלאות.

היו"ר ביטן שאל למה צריך החלטת ממשלה, אם כולם יודעים שיש מחסור, וקרא לאפשר לכל משרד לבצע מדיניות בהתאם לענפים עליהם הוא אמור ללא צורך בהחלטות ממשלה. נציגת משרד האוצר, נועה שוקרון, ציינה כי הקבינט המדיני ביטחוני עדיין לא קיבל החלטה באשר למדיניות ביחס לעובדים פלסטינאים. ח"כ שוסטר מתח ביקורת על כך שהאוצר מנווט את נושא העובדים הזרים, ואמר: "השתלטתם בלא סמכות על נושא שהוא בכלל לא תקציבי. אתם מנהלים את זה בהפקרות מוחלטת כלפי הכלכלה הישראלית ומונעים ממנה להתחיל לעבוד".

קיראו עוד ב"בארץ"

נדלן בניה דירה  תמר מצפי              האם שוב האזרחים ישלמו את המחיר? צילום תמר מצפי

מחסור של 4,000 עובדי תיירות עוד לפני המלחמה

ראש מטה שר התיירות, מיכאל יצחקוב, אמר כי ב-6 באוקטובר היו חסרים כ-3,900 עובדים בענף המלונאות. הוא ציין כי מפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים אישרה כ-650 היתרים לעובדים מיהודה ושומרון ומתוכם מגיעים כ-300-350 עובדים. עם זאת הוא הוסיף כי מלון זה לא שדה חקלאי ולא משנה איזה איש ביטחון אישר זאת עובדים פלסטינאים לא צריכים להיות בבתי מלון. לדבריו, המשרד מבקש להחליף הקצאה של כ-2,000 עובדים פלסטינאים בעובדים זרים.

נציגת האוצר שוקרון שבה וציינה כי יש פלסטינאים שנכנסים לישראל באישור פרטניים, והוסיפה כי אין החלטה של הקבינט המדיני ביטחוני, לכאן או לכאן, ולכן לא ניתן לייצר מדיניות שתומכת את ההחלטה להחליף את העובדים הפלסטינאים.

מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן, אמר בוועדה כי  אחרי 3 חודשי מלחמה יש לחקלאים נזק אדים והם צריכים את העובדים כבר מחר, מאחר והפרי כבר נופל מהעצים ובינתיים החקלאים מתמוטטים. שוקרון השיבה כי גם אם מחר יתווספו עוד 10,000 היתרים זה לא יפתור את הבעיה בטווח המידי. 

לתעשייה חסרים 20 אלף עובדים

ראש אגף העבודה בהתאחדות התעשיינים, עו"ד מיכל וקסמן חילי, ציינה בדיון בוועדה כי לתעשייה חסרים כ-7,000 עובדים ועוד כ-12,050 עובדים פלסטינאים, במקצועות שישראלים לא רוצים לבצע או לא מקצועיים מכדי לבצע. נציגת משרד הכלכלה, נועה שפיצר, ציינה כי עמדת השר היא שאין להכניס יותר עובדים פלסטינאים.

נציגת האוצר שוקרון הסבירה כי בתעשייה צריך להיזהר שלא לפגוע בשכר הישראלים, ולכן האוצר תומך בהבאת עובדים מיומנים בתנאי שיקבלו את השכר הממוצע המשולם לבעלי אותו מקצוע. קונסול הכבוד של מלאווי בישראל, ניר גז, ציין כי במלאווי ממתינים כ-1,400 עובדים שמוכנים מחר לעלות על מטוס לישראל.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    לא לקנות דירות הכל עוד ירד בייחוד אפ המצב יחריף 03/01/2024 14:32
    הגב לתגובה זו
    לא לקנות דירות הכל עוד ירד בייחוד אפ המצב יחריף
  • 8.
    נקנה איפה שעוד זול עם פינוי ובינוי בצפון הירוק (ל"ת)
    ויטה 02/01/2024 09:03
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    לפרקליטות 01/01/2024 21:42
    הגב לתגובה זו
    מה עם המשפט של דוד ביטן ???
  • 6.
    אנונימי 01/01/2024 18:47
    הגב לתגובה זו
    חחח אנשים חנוקים, הכול ממשיך לעלות ומפמפי הנדלן צוחקים כל הדרך אל הבנק
  • 5.
    שיהיה זינוק גם 200%. אין כסף. מזון ודלק עולים כל חודש (ל"ת)
    קונה שפוי 01/01/2024 17:31
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    משה 01/01/2024 15:38
    הגב לתגובה זו
    אז יקנו אם באמת המחירים יעלו כמו שאתה חושב....?
  • 3.
    עוד פושע מחירי הנדלן קורסים העם דורש ועדת חקירה ממלכתית חובה (ל"ת)
    רועי 01/01/2024 14:10
    הגב לתגובה זו
  • לביזפורטל 01/01/2024 21:43
    הגב לתגובה זו
    מה עם המשפט של דוד ביתן ? אוי ביזפורטל יבדוק??
  • 2.
    הממשלה הזו,על כל שריה,טובה באזהרות ואיומים.. (ל"ת)
    מרקו 01/01/2024 13:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דני 01/01/2024 13:39
    הגב לתגובה זו
    והריבית על המשכנתא מטורפת
ליאור כגן, מנכ״ל הקרנות של מיטבליאור כגן, מנכ״ל הקרנות של מיטב
ראיון

"המניות בתל אביב לא זולות, אבל זו לא בועה; השוק נתמך באופטימיות גבוהה"

ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, אומר כי "כשהרגש מוביל את השוק, האלוקציה קובעת את התוצאה"; לדבריו, בטווח הקצר המסחר מונע מפחד לפספס את הראלי, בטווח הארוך השיקולים נטולי-רגש; מי פועל בשוק עכשיו, מי קונה ומי מוכר ואיזה סקטורים יכולים הכי ליהנות מהסביבה החדשה?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מיטב

השוק רותח, המדדים שוברים שיאים, והמשקיעים מתקשים להישאר על הגדר. מדד ת"א־35 פרץ בשבועות האחרונים שוב את השיא ההיסטורי שלו, בפעם ה־40 מתחילת השנה, על רקע שילוב של אופטימיות סביב תכנית טראמפ ותחושה כללית ש"מי שלא בפנים - מפספס".

אבל מאחורי הכותרות והראלי עומדים דפוסים מורכבים יותר. בשיחה עם ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, עולה תמונה שמבחינה היטב בין מסחר קצר־טווח, פסיכולוגי, לבין ניהול השקעות שמבוסס על החלטות לטווח ארוך. לדבריו, הסנטימנט הציבורי מתחלף במהירות, אבל אצל השחקנים הגדולים - המוסדיים והזרים - הדברים נמדדים אחרת לגמרי.

מחקר מעניין: למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך 

כתבה מעוררת מחשבה: רמז עבה לסיום העליות בבורסה

"בטווח הקצר זה פחד לפספס, בטווח הארוך זה שיקול דעת"

“צריך להבחין בין מה שקורה ביומיום לבין מה שקורה באמת בטווח הארוך,” אומר כגן. “המסחר הקצר־טווח, כמו שאנחנו רואים בימים האחרונים, מונע מ־FOMO - פחד לפספס את הראלי. כל מי שמנהל כסף נמדד מול התעשייה ומול התחרות שלו, וכולם מפחדים להישאר בחוץ. זה מסחר רגשי, של חדשות, של מומנטום.”

עודד מקלר
צילום: מערכת ביזפורטל
ראיון

״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״

הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עודד מקלר IBI

הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.

21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.

יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.

אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?

כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.