הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
איש חושב
צילום: canva מאת JHRS

העסק נכנס למשבר בגלל המלחמה - מה אפשר לעשות?

אלי דליצקי | (4)
נושאים בכתבה חרבות ברזל משבר עסקי

מאז אותו יום שבת השחור עוברים על כולנו ימים קשים מאד המלווים בחוסר ודאות גדול גם מבחינה כלכלית. המשבר הנוכחי הוא מהחמורים שידעה ישראל ועשוי להוביל עסקים מסוימים, בעיקר בענפים שחשופים למשבר כמו ענפי השירותים והמסחר, ענף הבינוי, עסקים המתאפיינים במינוף גבוה ועסקים הממוקמים בדרום ובצפון, לפגיעה כלכלית משמעותית כפי שגם עלה מסקר של הלמ"ס שפורסם אתמול לפיו 51% מהעסקים איבדו מעל 50% מההכנסות שלהן בחודש אוקטובר. בענף הבינוי 62% מהעסקים נמצאים במצב של כמעט סגירה. 

איך מתמודדים עם מצב של לקראת סגירה, איך מתמודדים עם סיכונים עסקיים בזמן משבר? אנסה לענות בטור על שאלות של מנהלי חברות ועסקים שמגיעות אלינו בתקופה הנוכחית. שאלה ראשונה היא מהם הדברים הראשונים שצריך לעשות בזמן משבר וירידה בהכנסות?

בשלב המיידי על ההנהלה להעריך את משך הזמן הצפוי ללחימה למרות כמובן שזה נעלם גדול. ועדיין - ההנהלה צריכה לנסות להעריך לדעתה את הסיכוי להתרחבות המלחמה לגזרות נוספות ולזהות סיכונים ספציפיים שעשויים לפגוע בעסק בתקופה הזו. ההנהלה נדרשת לנקוט יוזמה, לפעול בצורה מהירה ומדויקת על בסיס תכנון מוקפד וככל שתמונת המצב קשה יותר וכוללת ירידה חדה בהכנסות ופגיעה בתזרים המזומנים, לא להסס לנקוט בפעולות אגרסיביות על מנת לעצור את הדימום של העסק וזה כולל הוצאה לחל"ת, לצד חיסכון וצמצום הוצאות משתנות וגם ניסיון לצמצם את ההוצאות הקבועות דרך פתיחה מול ספקים שונים. 

במקביל ההנהלה צריכה לגבש במהירות תוכנית פעולה אשר תתמקד בשתי תקופות עיקריות: האחת - תכנון של התנהלות הנדרשת בתקופת המשבר והשנייה - תכנון של התאוששות הנדרשת לשם יציאה מהמשבר ולהפעילם ללא שיהוי. חשוב מאד כי  התוכנית לשלב הראשון תתבצע בצורה מושכלת וממוקדת, על בסיס ניתוח ובחינה מהירה של כלל הפעילויות אשר מבוצעות בעסק, על בסיס שני קריטריונים: תרומתה של הפעילות לרווח הגולמי. ותרומתה של הפעילות למחזור הפעילות.

 

הוצאת עובדים לחל"ת - מה היתרונות ומה החסרונות  ומתי עדיף לחכות?

מומלץ לנסות וגבש בשלב תוכנית אשר תתבסס על עקרון של שמירת העובדים ותתבסס על  עקרון של רתימת ושיתוף של כלל העובדים במהלכים המתוכננים, ללא קשר לתפקידם ופעילותם בעסק. תוכנית אשר תקבע את סה"כ הקיצוץ הנדרש בתשומת עבודה כנדרש מצימצום הפעילות המכבידה, ותתרגם אותה לצימצום שוויוני בהיקף המשרה של כל אחד מן העובדים, עד יעבור זעם. באופן בו כל אחד מן העובדים אומנם יפגע במקצת אבל לא יאבד את פרנסתו.

באופן זה יצליח העסק להקטין הן את הוצאות הפעילות המשתנה והן את הוצאות הקבועות. בין היתרונות הבולטים של צעד זה ניתן למנות את האפשרות לקיצור משמעותי של תקופת ההתאוששות וחזרה לשגרה מהירה בתום המשבר, על בסיס כ"א אורגני ונאמן.

כמו כן, מומלץ לבחון ללמוד בקפידה את כל תוכניות הסיוע שמעניקה המדינה לעסקים בתקופת המשבר ולבחון את התאמתם למטרות העסק. ניתן להוציא עובדים לחל"ת למשך תקופה של לפחות 14 יום. בתקופה הזו העובדים מקבלים דמי אבטלה. במקרים רבים מדובר על תשלום נמוך מהשכר השוטף שלהם וצריך לשקלל את זה בהערכות - להרחבה: מדריך חל"ת בזמן מלחמה

קיראו עוד ב"בארץ"

 

שואלים אותנו האם לחכות עד יעבור זעם או לעשות פעולות? אחרי הכל כולם סובלים, אז בוא נחכה כמה זמן שיידרש ונראה אחר כך מה יקרה או שנעשה פעולות? התשובה היא לעשות פעולות. האתגר מחייב את הנהלות של העסקים האלו להתארגנות מהירה הכוללת לימוד מהיר ואפיון של תמונת המצב הנוכחית ומצבת הסיכונים הניצבים בפניהם, כל זאת במציאות המשתנה ותחת מעטה כבד של חוסר בהירות, לשם גיבוש תוכנית פעולה שכוללת התמודדות עם מרכיבי הסיכון המהותיים שזוהו. על ההנהלות לבצע צעדים דחופים על מנת לסייע בידן להקטין את הסיכונים ולהשיג תוצאות טובות יותר על ידי התארגנות ותיכנון מהיר. 

איפה הכי קל לחסוך? האם הוצאות קבועות יכולות לרדת?

התוכנית צריכה להתמקד בתמיכה בפעילויות להן תרומה חיובית לרווח ותרומה גבוהה למחזור, ומנגד לזהות ולאתר פעילות מכבידה, שאינה רווחית ותרומתה למחזור הפעילות נמוכה. על ההנהלה, לבטל או לצמצם באופן משמעותי את כל פעילויות שנמצאו מכבידות.

מומלץ כי תוכנית הפעילות שתגבש ההנהלה תתבסס על תזרים מזומנים חודשי, לתקופה של שלושה חודשים, תוך מתן דגש ליעדים הבאים: א.

איזון בתזרים המזומנים התפעולי.

ב. גיבוש תוכנית התאוששות ליציאה מן המשבר. על התוכנית לכלול את מלוא היקף משאבים והמזומנים הנדרשים לתמיכה ביציאה מן המשבר ואת מימון ההון חוזר הנדרש לתקופה זו,  בהתאם למספר החודשים הנדרשים להתאוששות.

צעדים נוספים שיש לנקוט להם השפעה על צד ההכנסות:

א. צימצום פריסת תשלומים (ימי אשראי). והקדמת תשלומי לקוחות.

ב. הגעה להסדרי תשלום עם לקוחות המפגרים בתשלומים, על בסיס הנחה במזומן.

ג. צמצום הנחות.

רו"ח אלי דליצקי, דירקטור, ראש תחום מגזר ציבורי בפאהן קנה

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    נכהצ 03/11/2023 13:58
    הגב לתגובה זו
    מתפקידם. ולתבוע אותם על הפקרה ובגידה באזרחי המדינה. דם הנרצחים על ידיהם. נרדוף אתכם עד יומכם האחרון.
  • א.ברק 1 , א.ברק 2, ש. ברסלר וחבר מרעיהם. (ל"ת)
    המגיב 04/11/2023 00:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שרה 02/11/2023 18:09
    הגב לתגובה זו
    יש לעצור ומיד את הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית בקופת המדינה. זה לא הזמו לחלק כספים קואליציוניים... זו דעתי.
  • המגיב 04/11/2023 00:59
    הגב לתגובה זו
    עד שכולם יעזבו. 20 מיליארד כל שנה.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)

להמשך הכתבה לחץ כאן
יאיר נתניהו (רשתות)יאיר נתניהו (רשתות)
תתביישו

"אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד

יאיר נתניהו יקבל משרה נחשקת בעלות שכר של 80 אלף שקל, צוות ולשכה. יאיר לפיד ימנה מקורבים לתפקידים בכירים - בושה; ולמה על זה הציבור לא יסלח  

מנדי הניג |
נושאים בכתבה יאיר נתניהו בנימין נתניהו

כנראה שחלק גדול מהעם מתייחס בסלחנות או באדישות כשנתניהו מקבל סיגרים מחבר. חלק גדול מהעם גם מעריך שמשפטי נתניהו הם כלום ושום דבר. מבלי להיכנס לשאלה אם יש צדק בדברים או לא, מה שברור הוא שעשרות רבות של מיליוני שקלים הושקעו מצד הפרקליטות במשפטים, וכשלוקחים את הזמן והמשאבים של כל המערכות שהיו מעורבות, כולל משטרה, בתי המשפט, מקבלים עלות של מאות מיליוני שקלים. 

אז מה? - צדק צריך להיעשות  גם אם עולה הרבה כסף. אין מחיר לצדק. הבעיה שלא בטוח שזה מה שחושב העם ואם בסוף התהליך הארוך והמייגע הזה נתניהו ייצא עם "מכה קלה", כמה סעיפי אווירה, אז אמון הציבור בפרקליטות ובמערכת המשפט יירד עוד יותר מהשפל שהוא נמצא בו היום. לא בטוח איך המשפטים האלה יסתיימו אבל מה שבטוח שהם כבר משאירים תחושה חמוצה. העם יזכור איך הפרקליטות התעקשה להכניס את נתניהו לדיון שעתיים אחרי שנחת מפסגה היסטורית בוושינגטון, או שהשופטים היו צריכים להיחשף לפרטים מסווגים הקשורים למערכה הבטחונית כדי שיואילו לשחרר את ראש הממשלה לאשר את התקיפות.

המעמד של בית המשפט והיוקרה שלו נפגעה אבל להבדיל משופטים ועורכי דין שמעמדם הציבורי ייפגע, הפוליטקאים לא יפגעו - אף אחד לא מצפה שהם יהיו הוגנים וישרים. לא נעים לומר, אבל, קבלת מתנות, שיחות עם עיתונאים, שיחות עם בעלי עיתון כדי להשפיע על סיקור, אלו לא דברים שפוליטיקאים לא עושים. העם סולח על זה, כל עוד זה לא על חשבונו, כל עוד לא פוגעים ומזלזלים בכבודו. אם מנצלים ו"גונבים" אותו, אז הוא זוכר את זה בקלפי. 

בסוף, כולם אנשים והכל אישי. מנסים לסדר עכשיו עבודה מכובדת ליאיר נתניהו בעלות שכר של 70-80 אלף שקל בחודש. זה היה אמור להיות בהסתדרות הציונית או בקק"ל. אלו ג'ובים עשירים בלי שליטה עם ייעוד-מטרה טובה, אבל עם שחיתות פוליטית גדולה. אלו גופים שמספקים ג'ובים למקורבים רבים, כולל בני משפחה. סכומי עתק שאמורים לשמש לטובת הציבור נגנבים בדרך הזו. אבל לא נראה שמישהו עשה זאת בצורה בוטה כמו הפעם. 

זה לא עניין של ימין ושמאל, זה עניין בסיסי יותר - כבוד. בלי טיפת כבוד עצמית, בלי טיפת כבוד כלפי המשפחה שלו ובלי טיפת כבוד כלפי הציבור, ניסה יאיר נתניהו להיות בתפקיד מכובד ולקבל שכר בעלות של 70-80 אלף שקל. 

להמשך הכתבה לחץ כאן