אינפלציה מדד המחירים
צילום: תמר מצפי

הכלכלנים מעריכים: הריבית תעלה בחודש הבא; עוד שנה האינפלציה עדיין מעל 3%

בנק ישראל מעריך שתוך שנה האינפלציה תחזור לטווח היעד, וזו ההערכה הרווחת בין הכלכלנים. האם כעת, בעקבות המדד הגבוה, יסתמן שינוי וכלכלנים נוספים יעדכנו את תחזית האינפלציה שלהם כלפי מעלה? "בנק ישראל כנראה יעלה את הריבית בהחלטתו הקרובה, בסוף אוקטובר"
נתנאל אריאל | (12)

בנק ישראל מעריך שהאינפלציה בעוד שנה כבר תהיה בתוך טווח היעד שלו, אמנם בחלק העליון של טווח היעד (1-3% בשנה) אבל פחות מ-3%. כעת, בעקבות המדד הגבוה של חודש אוגוסט שהפתיע עם עליה של 0.5%, מעל התחזיות, והאינפלציה עלתה ל-4.1%, מזהיר ד״ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי שהאינפלציה תהיה מעל היעד של בנק ישראל, גם בעוד שנה. לדעתו היא צפויה להיות בטווח של 3% - 3.5%.

לשם השוואה, בבנק מזרחי דיברו השבוע על אינפלציה של 2.8% בעוד שנה, במיטב צפו 2.7%, ובלידר העריכו 3%, כך גם העריך בנק ישראל בתחזית האחרונה שלו מחודש יולי.

בפמן: "האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים (במדד ספטמבר שיתפרסם בעוד חודש) צפויה להיות 4% - 4.5%. מדובר בסביבת אינפלציה הגבוהה מן הגבול העליון של יעד יציבות המחירים. החלטת הריבית הבאה תהיה במחצית השנייה של חודש אוקטובר, לאחר פרסום מדד ספטמבר ומידת ההפתעה במדד זה, לצד התפתחות שער החליפין של השקל, תשפיע על הסיכויים להעלאת ריבית נוספת."

החלטת הריבית של בנק ישראל תתקבל ב-23 באוקטובר. יש עוד הרבה זמן עד אז. קודם לכן, ביום רביעי הקרוב, 20 בספטמבר תתקבל החלטת הריבית הבאה של הפד' האמריקאי, שמשפיע כמובן על ההחלטות של בנק ישראל. לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, ב-15 באוקטובר יתפרסם עוד נתון של מדד המחירים לצרכן בארץ, כאשר הכלכלנים מעריכים ששם תהיה יציבות (עליה של 0.1% ויציאה מהמדד של 0.2% מלפני שנה). 

"ביחס לתחזית", אומר בפמן "היו הפתעות בסעיפים הבאים: דיור, תחזוקת הדירה, ריהוט וציוד לבית ותחבורה ותקשורת, זאת בעיקר עקב התייקרות גדולה מהצפוי של מחירי הטיסות לחו"ל."

"כמו בהרבה מדינות, גם אצלנו סימון התחתית של האינפלציה נובע ממיצוי השפעת ירידת מחירי האנרגיה והסחורות, אל מול השיאים של הקיץ שעבר. על אלה נוספים התמשכות אפקט המדידה המאוחר של סעיפי השכירות, בעיקר, אשר עלו בשנה האחרונה לאור ההאטה באכלוס דירות, עקב עליית הריבית. ועוד בנתונים האינפלציוניים, על זה ניתן להוסיף עוד קצת רכיבים עונתיים, כמו הטיסות לחו"ל, המשפיעות ביתר שאת על המדד, נוכח היחלשות השקל" מוסיף יוני פנינג, אסטרטג ראשי חדר עסקאות בבנק מזרחי טפחות.

 

לדבריו, "ייתכן שנראה בחודש הבא עלייה נוספת במחירי הדלק בתחנה, לאור עליית מחירי הנפט העולמיים. אבל בהתחשב במצב הצרכנים בעולם, בשלב הזה, נעריך כי המהלך במחירי הנפט מתקרב למיצוי. כנ"ל, בגזרת הדיור, העלייה בנטילת המשכנתאות באוגוסט, לשיא של חצי שנה יחד עם הצמצום בהכנסה הפנויה, צפויים להערכתנו להמשיך ולמתן את קצב עליית שכר הדירה.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    כלכלן 16/09/2023 09:44
    הגב לתגובה זו
    ציפו למדד 0.4 קיבלו 0.5 - בחודשים קודמים הציפייה היתה גבוהה יותר מבפועל ביותר מ 0.1 אחוז - לא צריך לחנוק את המשק כי עופרה שטרואס מנהגת כמונופול ומעלה מחירים , צריך פשוט לטפל יסודית במונופולים - אין צורך בהעלאת ריבית
  • 8.
    dd 16/09/2023 07:51
    הגב לתגובה זו
    ישראל היה צריך להקדים תרופה לאינפלציה ולהעלות כפר בהחלטתו האחרונה להעלות את הריבית!
  • 7.
    אבנר 16/09/2023 01:19
    הגב לתגובה זו
    כל עוד ההנהגה החרדית בוזזת את קופת המדינה
  • 6.
    כלומר- הנדל"ן קורס 15/09/2023 22:23
    הגב לתגובה זו
    וזה מעולה:) שנה טובה
  • 5.
    טוב נו 15/09/2023 22:14
    הגב לתגובה זו
    פער של 0.75 מארהב הכל התייקר בין 10-20 אחוז סמים קשים במשך 13 שנה של ריבית אפסית נפט/דולר נגיד מהונדס כמו הלמס ממשלה בקיצור יש לעלות עודדדד הרבההההה!!!!!!!
  • דווקא הנגיד הוא המבוגר האחראי היחיד בסיפור הזה (ל"ת)
    נגיד מקצועי ומהימן 16/09/2023 19:04
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    עובדים עליכם 15/09/2023 20:27
    הגב לתגובה זו
    הרי הממשלה שולטת בלמ"ס
  • 3.
    תבדקו אינטרסנטים בממשלה מנסים להשפיע על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.המדדים האחרונים היו צריכים להיות גבוהים יותר. (ל"ת)
    שלטון מושחת 15/09/2023 18:22
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    YOS 15/09/2023 15:51
    הגב לתגובה זו
    בחודש הקודם שלא העלה את הריבית לדעתי פיחד מהתגובות בממשלה וברחוב שתפו עכשיו הכל יעלה גם המשכנתא שלי אוי ואבוי
  • הטעות שלו שהוא לא מכר דולרים במחיר טוב (ל"ת)
    אלון 15/09/2023 17:50
    הגב לתגובה זו
  • המחיר מצויין גם עכשיו 3.82 (ל"ת)
    גידי 15/09/2023 19:08
  • 1.
    אף אחד לא הופתע-דולר ונפט בעליה המדד טס . (ל"ת)
    לילי 15/09/2023 15:44
    הגב לתגובה זו
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).