ישיבת ממשלה בנימין נתניהו
צילום: קובי גדעון / לעמ

מנכ"לי חברות ציבוריות גלובליות בקריאה לנתניהו לבצע שינויים רק בהסכמה רחבה

מנכ"לי חברות ציבוריות גלובליות הפעילות בישראל ובעולם ותומכות בכלכלה הישראלית יוצאים בקריאה לראש הממשלה נתניהו לבצע שינויים חוקתיים משמעותיים רק על בסיס הסכמה רחבה 
נחמן שפירא | (9)

מנכ"לי חברות ציבוריות גלובליות יוצאים בקריאה לממשלה לבצע שינויים חוקתיים רק בהסכמה רחבה. המנכ"לים כתבו "אנו, מנכ"לי חברות ציבוריות גלובליות הפעילות בישראל ובעולם ותומכות בכלכלה הישראלית, רואים בדאגה את האירועים העכשוויים בישראל וקוראים לראש הממשלה נתניהו לבצע שינויים חוקתיים משמעותיים רק על בסיס הסכמה רחבה כדי לאפשר המשך צמיחה של המשק הישראלי בכלל ותעשיית ההיי-טק בפרט".

 

על המכתב חתומים (לפי סדר הא׳-ב׳):

אודי מוקדי, מנכ"ל ויו״ר פעיל סייברארק.

אור עופר, מייסד ומנכ"ל סימילר ווב.

ברק עילם, מנכ"ל נייס.

גבי ויסמן, מנכ"ל נובה.

דורון בלשר, מנכ"ל אורמת.

טוביה ברלב, מייסד-שותף ומנכ"ל אקטליס.

יואב זייף, מנכ"ל סטרטסיס.

מיכה קאופמן, מייסד-שותף ומנכ"ל פייבר.

ניר זוהר, נשיא וויקס.

ערן זינמן, מייסד ומנכ"ל משותף מאנדיי.

צבי לנדו, מנכ"ל סולאראדג'.

ראסל אלוונגר, מנכ"ל טאואר סמיקונדקטור.

רוברט אנטוקול, מייסד ומנכ"ל פלייטיקה.

רון יקותיאל, מייסד-שותף ומנכ"ל קלטורה.

רונן סמואל, מנכ"ל קורנית דיגיטל.

רועי מן, מייסד ומנכ"ל משותף מאנדיי.

תומר וינגרטן, מייסד-שותף ומנכ"ל סנטינל וואן.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    בוריס 16/08/2023 18:46
    הגב לתגובה זו
    איפה עצומת הסמנכ"ל ומה אומר המנהל וחבל שלא שומעים גם את דעתם של העובדים בחברה אוי.... ושכחנו שיש גם לקוחות שגם להם כנראה יש דעה בעניין
  • 6.
    מיחזור 16/08/2023 13:21
    הגב לתגובה זו
    נגמר לכם האיומים וההפחדות הציבור ועולם לא קונים את הקלושים אז מנסים למחזר את ההצלחה לא יעזור כלום לשקר אין רגליים
  • 5.
    ירושלמית 16/08/2023 12:56
    הגב לתגובה זו
    הקריאה היתה צריכה ניסוח ממוקד יותר: לא לבצע שינוי ללא הסכמה. הרי נתניהו יאמר פניתי, נסיתי אך הם, האופוזיציה, לא הסכימה. מה נותר לי לעשות כדי לחזק את הדימוקרטיה כך על-פי השקפתו ? לבצע את הריפורמה המשפטית שהיא הופכת את הרשות המבצעת לכוח שלטוני ללא מעצור. בעברית פשוטה: הפיכה שלטונית. חבל מאוד שאין הדברים נאמרים בפשטות כך.
  • 4.
    ילדי המהפכה 16/08/2023 12:35
    הגב לתגובה זו
    כל המטרה של הנאשם בשוחד זה לחמוק מכלא ע"י מינוי שופטים ופרקליטים . וע"י קשירת ודו של בית המשפט
  • 3.
    מבין2 16/08/2023 12:17
    הגב לתגובה זו
    למה אתם משחקים לידים של מוקדי וחבריו?
  • 2.
    השמאל לא רוצה הסכמה אלא כניעה.הם רוצים מהפיכה (ל"ת)
    שלמה 16/08/2023 12:16
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אני ספרתי 17 קולות, לא כזה הרבה (ל"ת)
    תום 16/08/2023 11:47
    הגב לתגובה זו
  • יוני 16/08/2023 12:39
    הגב לתגובה זו
    לא הגעתי ל 17... די הרבה
  • אייקיו בע"מ 16/08/2023 18:42
    שגעון גדלות
מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?

רן קידר |
נושאים בכתבה מילואימניקים

יש בסיפור הזה כמה תובנות מעניינות - כולנו עם המילואימניקים, מגיע להם הרבה על השמירה, הגנה ועל הניצחונות. אין לאף אחד ספק בכך. הם ראויים לכל תשלום שיקבלו. חלק מהם גם בזכות כל המענקים מסביב הגיעו למספרים מאוד גבוהים. ההכנסות שלהם היו מעל השכר באזרחות, ושוב - זה מוצדק. אבל מה קורה אם באזרחות הם חייבים הרבה כסף - האם השכר במילואים יכסה את החוב כפי שלכאורה צריך להיות? אחרי הכל, דמיינו שמילואימניק הקים עסק ונפל ובדרך אנשים שילמו ולא קיבלו את השירות, האם בזכות העובדה שהוא מילואימניק הוא יקבל הקלה בהחזרת החוב לאזרחים התמימים האלו? זו שאלה קשה. התשובה היא כן.

בית המשפט הכריע והקל על מילואימניק שהעסק שלו נפל חודשים לפני המלחמה כי הוא מילואימניק בית המשפט השלום בירושלים, בשבתו כבית משפט לענייני חדלות פירעון, קבע בימים אלה כי תגמולי ימי מילואים המשולמים לחייבים המשרתים שירות מילואים ממושך, מוגנים, ולא יועברו לקופת הנשייה. ההחלטה ניתנה בימים אלה על ידי השופט עופר יובל, בעקבות מחלוקת ממושכת בין מילואימניק לבין הנאמן שמונה לו, שבמהלכה ייחס הנאמן למילואימניק ולבא כוחו חוסר תום לב והסתרת הכנסות.

בעקבות כישלון החופשה, האיצה החשיפה השלילית ברשתות החברתיות את קריסת חברת התיירות וגררה את החייב לחובות כבדים. במסגרת הבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון נאמדו חובותיו לנושיו בכ-3.42 מיליון שקלים. ימים ספורים לאחר שהוגשה הבקשה, פרצה מלחמת "חרבות ברזל". כבר ב-7 באוקטובר גויס החייב בצו 8 לשירות מילואים פעיל, ומאז הוא משרת ברציפות כרס״פ פלוגה בגדוד מילואים, כבר יותר מ-630 ימים ברציפות, לרבות שבתות וחגים. 

הדמיה של קריית הסייבר דימונה, קרדיט: מנספלד קהת אדריכליםהדמיה של קריית הסייבר דימונה, קרדיט: מנספלד קהת אדריכלים

קריית סייבר תוקם בדימונה - ההייטק ינוע דרומה?

התוכנית שאושרה ע"י הועדה המחוזית-דרום כוללת הקמת קמפוס אקדמי למקצועות הסייבר, שלושה מגדלי מגורים, מעונות סטודנטים, פארק עירוני, קריית ממשלה ואצטדיון חדש ומבקשת להפוך את דימונה למוקד ידע ותעסוקה בנגב - הפרסום מגיע במקביל לתכנית אנבידיה להכפלת מרכז המו"פ בבאר שבע

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דימונה סייבר

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום אישרה להפקדה את התוכנית להקמת קריית הסייבר בדימונה - מהלך רחב היקף שמטרתו לחזק את מעמדה של העיר כמרכז חינוך, חדשנות ותעסוקה. התוכנית, המשתרעת על פני כ-180 דונם בלב העיר, תכלול קמפוס אקדמי בן שמונה קומות ללימודי סייבר, שלושה מגדלי מגורים בני 15 קומות הכוללים 150 יחידות דיור מעל חזית מסחרית, ומעונות סטודנטים בני שמונה קומות ובהם 180 חדרים. לצדם יוקמו פארק עירוני רחב ידיים בשטח של כ-12 דונם, קריית ממשלה הפונה לרחוב בן גוריון, ואצטדיון עירוני חדש לאירועי ספורט ותרבות.

אישור התוכנית מגיע במקביל להודעת אנבידיה על הרחבת מרכז המו"פ בבאר שבע פי שלושה מהלך הכולל הקמת אתר חדש בפארק ההייטק גב-ים וגיוס מאות עובדים נוספים בדרום. שני המהלכים יחד עשויים לעצב מציאות חדשה במפת ההייטק במדינה שבה הדרום מתבסס כמוקד פעילות משמעותי של תעשיות ידע, השכלה ותעסוקה, וליצור רצף גיאוגרפי-כלכלי חדש שיחזק את אזור הנגב ויתרום לפיזור התעשייה בישראל אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום.

התוכנית כוללת גם הסדרה של מוסדות חינוך וציבור קיימים בתחומה - ארבעה בתי ספר, בתי כנסת, מרכז רפואי, בית משפט שלום ותחנת מד"א. המתחם גובל ברחובות המעפיל, הרצל, בן גוריון ובר לב, וממוקם בסמוך למרכז העיר. על פי החזון העירוני, קמפוס הסייבר ישמש מוקד ידע שיקשור בין מערכת החינוך המקומית, ההשכלה הגבוהה והתעשייה, ויהווה נדבך משלים לפארק ההייטק בבאר שבע - כך שבוגרי הקמפוס יוכלו להשתלב בתעשיות הסייבר והטכנולוגיה באזור.

"צעד מחולל שינוי לעיר דימונה ולנגב כולו"

עודד פלוס, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום, אמר כי "תוכנית קמפוס הסייבר בדימונה היא תוכנית מחוללת שינוי. ברמה המקומית, זהו צעד חשוב לעיר דימונה שנמצאת בתקופת פיתוח, וברמה האזורית, התוכנית תיתן מענה משמעותי לצורך שקיים בכל המרחב, וכן תתרום ליצירת הזדמנויות חדשות להשכלה, תעסוקה, דיור, מסחר ושירותים ציבוריים, תוך חיזוק מעמדה של דימונה כעיר מתפתחת ומרכזית בנגב".

גם מתכננת מחוז דרום במינהל התכנון, מיכל מריל, התייחסה לחשיבות הפרויקט וציינה כי "מדובר בתוכנית משמעותית וחשובה לעיר דימונה ולנגב כולו. לראשונה יוקם בדימונה קמפוס אקדמי למקצועות הסייבר שיהיה חלק מבנייה של אקו-סיסטם שלם בנגב - יחד עם מוסדות חינוך וציבור נוספים ועם פארק ההייטק בבאר שבע שיהווה מוקד תעסוקה לבוגרי הקמפוס".