העוקץ הפיננסי גורם לנזק של יותר מחצי מיליארד שקל בשנה
הכנסת כבר עסקה בעבר בנושא עוקץ הקשישים וחוקקה מספר חוקים בניסיון להקטין את שיעור הפגיעה באזרחים הוותיקים בישראל ע"י חברות שונות שכל מטרתן היא לרמות ולעקוץ. לפני כשנה וחצי שרת הכלכלה לשעבר אורנה ברביבאי והשרה לשוויון חברתי לשעבר מירב כהן, בשיתוף שר המשפטים והרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן, פרסמו תיקון לחוק בכדי לעצור את העברת הכספים מחברות האשראי לחברות אשר עוקצות קשישים.
על פי התיקון לחוק, הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן הוסמכה לקבוע כי עסק הוא מפר בנסיבות מחמירות, ותוכל להעביר מידע על כך באופן ישיר לחברות האשראי, אשר יפסיקו מרגע ההודעה כל שירותי סליקה לאותו עסק. לפני כשנה אישרו גם הטלת קנסות מוגדלים, בגובה של כ-70 אלף שקל למי שיוכח כי עקץ או הטעה או רימה קשישים - אבל האם זה עובד?
חצי מיליארד שקל בשנה
אך חוקים ותקנות לחוד ומציאות לחוד, ראש אגף חקירות ומודיעין ברשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן, אניטה יצחק, אמרה השבוע בוועדת הכלכלה של הכנסת את מה שכולם יודעים: ישראל היא גן עדן לרמאים ולגנבים. במיוחד לאלו שעוקצים ומרמים קשישים. יצחק אמרה כי "אחרי עוקץ הקשישים במתכונתו הקודמת, של מכירת מוצרים שהם לא צריכים, צמח העוקץ הפיננסי שגורם לנזק של למעלה מחצי מיליארד שקל בשנה".
כן קראתם נכון, הקשישים בארץ נעקצים בחצי מיליארד שקל כל שנה ומדינת ישראל ומשמשלת ישראל ממשיכים לישון על האף. יצחק אומנם ציינה כי הרשות מבצעת אכיפה והטילה הודעות קנס של כ-100 מיליון שקל. נו באמת. אז איך זה שהקשישים ממשיכים לשלם ולשלם והפושעים והרמאים ממשיכים לחגוג?
- לקראת הפרטה? "מעל 100 אלף יח"ד חסומות בגלל היעדר תשתיות ביוב"
- בעקבות גרירת הרגלים הממשלתית: בוטלה הקפאת המיזוגים בענף המזון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הנתונים שמסרה, קשישים מתחת לגיל 70 מפסידים כסף פי 5 משאר האוכלוסייה בגלל "האותיות הקטנות", בני 85-90 מפסידים כמעט פי 5 משאר האוכלוסייה בגלל "אדיבות יתר, ובין 60-20 אחוז מהקשישים נפלו קורבן לניסיונות הונאה צרכנית.
לפי הנתונים, 10% מכל הפניות שמגיעות לרשות מגיעות מצרכנים בני 65 ומעלה. יצחק ציינה, כי באוקטובר 2020 קיבלה הממשלה החלטה לתוכנית חירום להגנה על צרכנים פגיעים מפני עוקץ, והתוכנית בשלבי יישום ובין היתר הוקם מאגר "אל תתקשרו אלי". יו"ר הוועדה דוד ביטן אמר כי "צריך לחייב באופן אישי נושאי משרה בחברות שפוגעות בקשישים. יצחק התייחסה לכך ואמרה כי הדבר לקראת שינוי".
לא נגחך על נושאי תפקידים ציבוריים, אבל חברי הכנסת והמופקדים על הטיפול בנושא אומרים את הדברים בשביל לצאת ידי חובה - הם לא עושים שינוי בשטח.
איפה המשטרה?
ואיפה המשטרה אתם שואלים? אז ראש מחלקת קהילה במשטרה, ניצב משנה הוד לוי, אמר בדיון כי בוצעה הסברה בכל תחנות המשטרה באשר להתמודדות עם עוקץ והונאות כאלה ואחרות. הוא הוסיף כי המשטרה פועלת בשיתוף פעולה עם המשרד לשוויון חברתי, ואמר כי רק בפעולה משותפת אפשר להגיע לתוצאות טובות.- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- קבוצת בזלת הגישה בקשה להסדר חוב של 150 מיליון שקל - לאומי פרטנרס מתעניינת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
לא צריך להזכיר שהמשרד לשוויון חברתי נקרע וחולק לחתיכות קטנות לאחר הקמת הממשלה. המשרד חולק מחדש למספר שרים, אז לא ממש הייתי בונה על המשרד בשביל לטפל בבעיה.
נו בוצעה הסברה מה אתם רוצים? עכשיו בטוח השוטרים ידעו איך לטפל בבעיה. אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק.
לוי טען כי "בשנים האחרונות רואים עלייה בכתבי האישום, כי אנו מצליחים להביא לדין הרבה אנשים", אמר. רב פקד שרון סויסה הוסיף, כי מ-2020 ועד היום יש כ-2,000 תיקים בהם הקורבן הוא קשיש, והוגשו כ-200 כתבי אישום בשנה שזה ב-10% מהמקרים, וכי יש שיתוף פעולה עם הרשות להגנת הצרכן.
10% מבחינת המשטרה של הגשת כתבי אישום בנושא זה הישג? מה עם 1,980 המקרים האחרים בהם לא הגשתם כתב אישום. מי דאג להחזיר לקשישים את כספם מי דאג לסייע להם?
נציג הסתדרות הגמלאים, משה אשכנזי, היה היחיד בדיון שאמר את הדברים כהוויתם. אשכנזי אמר כי העונשים על מעשים כאלה הם שנתיים מאסר, והחקיקה הקיימת אינה אפקטיבית. "עונש של 15 שנה היה יכול להרתיע ולבלום את הדבר הזה, בנוסף צריך הרמת מסך וכניסה לכיס האישי של עוקצי הקשישים". היו"ר ביטן אמר כי הוא סבור שהעונש קל מדי, אבל מי שקובע אותו זה בית המשפט. ח"כ עופר כסיף אמר כי הבעיה העיקרית היא שאנשים כאלה הם טרף קל.
נו ח"כ כסיף מצא את האשמים. הקשישים הם טרף קל וזו הבעיה שלנו מדינת ישראל הגדולה. בגלל זה עוקצים אותם, ואנחנו לא עושים כלום כי אנחנו עסוקים בבורקסים בוועדות הכנסת.
ואם חשבתם שהדיון נערך כי מישהו דואג לקשישים, אז פחות. הדיון היום נערך לציון יום "והדרת פני זקן", שיזם ח"כ ישראל אייכלר, וח"כ אייכלר אמר כי הונאת קשישים זה אחד הדברים המזעזעים ואי אפשר להיות סבלני כלפי תופעות מסוג זה. נו אז גם ב-364 הימים האחרים שהם לא יום ו'הדרת' יעסקו בכך בוועדת הכלכלה? לצערי אתם יודעים את התשובה.
- 2.הכנסת נדרשת לקבוע עונשי מינימום של 15 שנה ואז הכל ישתנה (ל"ת)תמיר 21/05/2023 09:03הגב לתגובה זו
- 1.ל 19/05/2023 12:27הגב לתגובה זולקשישים,נהגים,נוער ואחרים להגביל את השימוש בסלולרי שהוא השטן הנוכחי,לא תשתמשו לא תעקצו,כה פשוט
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- פורטינט משיקה מוצר אבטחה חדש לדאטה סנטרס
- מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
