יתרו: עוצמת הזכות לקניין והאיסור לחמוד את כל אשר לרעך
"זכות האדם לקניין היא הזכות ליהנות מנכסיו ולהתנהל עימם באופן שרירותי וללא כל התחשבות באנשים אחרים באופן נפרד מהחברה, זוהי הזכות לאנוכיות". כך כתב קארל מארקס בחיבורו "לשאלת היהודים" שפורסם בשנת 1844. במניפסט הזה הביע מרקס את סלידתו מתפקיד הרכוש הפרטי בחברה, שכן, לדעתו, האדם כיצור חברתי צריך לעבוד ולייצר בשיתוף פעולה, ולכן להיות גם שותף בבעלות על הדברים. הזכות לקניין הופכת לדעתו למכשיר לשיעבוד בו משתמשים בעלי ההון כדי לנצל את המעמדות החלשים, לכן יש להילחם בזכות הקניין עד כמה שניתן.
כ-70 שנה קודם לכן כתב אדם סמית' את הדעה ההפוכה, התומכת בזכות הקניין ורואה בו אבן פינה בהתפתחות האנושות וברווחת הכלל: "כל פרט עמל כדי להגדיל את רווחיה של החברה ככל יכולתו. הוא אינו מתכוין לקדם את עניין הציבור, ואף אינו יודע באיזו מידה הוא מקדם אותו... באמצעות רדיפת עניינו הוא, הוא לעיתים קרובות מקדם את עניינה של החברה ביותר יעילות מאשר אילו התכוון לקדמה". זכות הקניין אמנם נובעת מאנוכיות גם לפי סמית, אולם האנוכיות הזו היא זו שמקדמת את האנושות בצורה היעילה והטובה ביותר, ועל כן יש לשמור על זכות הקניין מכל משמר.
ברוב העולם התרבותי והדמוקרטי הוויכוח הזה הוכרע מזמן, וזכות הקניין הוכרזה כאחד מזכויות האדם במסמכים מכוננים שונים, החל מהצהרת זכויות האדם של האספה המכוננת הלאומית בצרפת בשנת 1789 ועד "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם" של עצרת האומות המאוחדות בשנת 1948. גם בישראל הזכות לקניין נקבעה בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו, אך הייתה מעוגנת בחוק הישראלי עוד לפני חוק היסוד הזה.
ביהדות הזכות לקניין היא אחת ממושכלות היסוד שאינן צריכות ראיה. הביטוי הברור שלה מופיע בפרשתנו בדיבר השמיני: "לא תגנוב", אמנם פרטיה מתפרשים ומתפרטים בפרשה הבאה, פרשת משפטים ובמקומות רבים נוספים בתורה ובספרות חז"ל. מסכתות שלמות עוסקות ביחסים הממוניים בין הבריות, כשהנחת היסוד היא שיש לכבד בצורה מלאה את הרכוש הפרטי של האדם. ההלכה מתייחסת לרכוש באופן רציני ודווקני, ומקפידה על קוצו של יוד בכל הנוגע לזכות של האדם על ממונו שהושג בדין, על החיוב לפצות אותו על פגיעה כלשהי בממונו, והאיסור המוחלט לפגוע בזכות הזו.
- ״תמיכה ותגמול לאנשי המילואים ולמשפחותיהם - משימה ראשונה במעלה"
- מתגייסים למען המילואימניקים: הקרב על הזכויות מגיע לישורת האחרונה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר בא לידי ביטוי במשנה בפרקי אבות:
שלי שלך ושלך שלי: עם הארץ.
שלי שלך ושלך שלך" חסיד.
שלי שלי ושלך שלי" רשע.
זה שסובר שלי שלך ושלך שלי, כלומר שאין לאפשר רכוש פרטי, אלא יש לשתף את כולם ברכוש מכונה עם הארץ. עם הארץ הוא כינוי לאדם לא משכיל שכוונתיו אולי טובות, אך מעשיו אינם מביאים לברכה. כך מפרש את המשנה הרב עובדיה מברטנורא: "שרוצה בתקונה של הארץ, אבל אין בו חכמה להבדיל בתיקונים הראויים". הרב יום טוב ליפמן הלר בפירושו תוספות יום טוב אף מגנה בחריפות את אלו שמנסים לכפות אידיאולוגיה שיתופית שכזו: "ודווקא שהוא רוצה להנות מנכסי אחרים מדעתן, דאילו שלא מדעתן.... הוא גזלן גמור ואין לך רשע גדול מזה". כלומר אותו אחד שרוצה רכוש משותף מכונה עם הארץ רק בתנאי שהוא לא מנסה לכפות את האידיאולוגיה ההרסנית הזו, כי ברגע שהוא מנסה ליישם אותה בכוח הוא הופך לרשע גמור.
זה שאומר שלי שלך ושלך שלך לעומת זאת, הוא החסיד, כלומר המעלה הגבוהה ביותר. אין הכוונה שהוא מוותר על כל רכושו. כך מבאר הרב ברטנורא חלק זה של המשנה: "מהנה את הבריות מנכסיו, והוא אינו נהנה מאחרים" - כלומר הוא, בבחירתו, מחלק מרכושו לנצרכים לכך. כך גם מסייג הרב הלר: "לא שמבזבז כל אשר לו... שלא יבזבז יותר מדאי ויהיה הוא בהכרח מוטל על הבריות, אלא במוותר כפי הראוי".
- האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר , המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
- אקסלנס משיקה חשבון מסחר עצמאי לילדים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
שלי שלי ושלך שלך היא מידה בינונית או אפילו מידת סדום. החסרון בה הוא חסרונה של מידת החסד. אדם שלא מוכן לשתף בממונו הוא יצור אנטי חברתי ואנטי מוסרי.
הרב שמשון רפאל הירש מסביר את את היחס בין מידת עם הארץ לבין המידה של החסיד, תוך כדי שהוא מדגיש את החשיבות של הקניין פרטי, דווקא ליצרת אפשרות של מציאות של חסד אמיתי:
"המידה השניה: 'שלי שלך ושלך שלי' אמורה לבטל את זכויות הפרט ברכוש, ולבסס כל הנכסים על עקרון השיתופיות. מידה זו מיוסדת גם היא על בורות מעוררת רחמים. היא עוקרת את זכות הקנין, ובכך כל אפשרות של עצמאות אמיתית, ובעת ובעונה אחת גם כל אפשרות של גמילת חסד מרצון חופשי. שכן אך אם אתן את זה מרגש חובה חופשי, שאוכל להחזיק בשבילי מצד הדין, ואין לזולת זכות לתבוע ממני, רק אז אני עושה מעשה חסד... רק במקום בו חייבים לכבד זכויות, רק בו יש מקום לדבר על חסד; זאת ועוד: אך במקום, בו אף לחסד כח מוביל, רק בו תשיג הזכות את תכליתה המבורכת. זכות היא אושיות החברה, חסד - היא השלמתה".
אם ישנה שיתופיות ברכוש אין כבר כל משמעות לחסד, שהרי אין לי את יכולת הבחירה לתת לאחר. האפשרות שמה ששלי שלי הוא, וזכות הבחירה נתונה לי, מאפשרת בסופו של דבר את קיום החסד מרצוני החופשי - שלי שלך.
אולם, לצורך כך יש לשמור, כאמור, על הזכות לקניין מכל משמר. הביטוי לקנאות של היהדות לזכות הקניין באה לידי ביטוי באופן קיצוני במסמך החוקי המפורסם ביותר בעולם שכולל את העקרונות החשובים ביותר ביהדות, שרובם גם אומצו בדתות אחרות - עשרת הדיברות. שם, בדיברה האחרונה, מסתתר לו צווי מוזר ויוצא דופן:
לא רק שאסור לך לפגוע במה שלא שייך לך, בזכות הקניין של חברך, אסור לך אפילו לחמוד זאת בלבך. זהו איסור יוצא דופן האוסר על דברים שבלב ועל תשוקות טבעיות של האדם שרואה וחומד מה שרואות עיניו. את השאלה המתבקשת על האיסור מנסח רבי אברהם אבן עזרא: "אנשים רבים יתמהו על זאת המצוה. איך יהיה אדם שלא יחמוד דבר יפה בלבו, כל מה שהוא נחמד למראה עיניו?". כלומר, מה יעשה אדם שרואה משהו והלב חומד? וכי יכול אדם לשלוט במה שהוא רוצה בעומק ליבו?
התשובה של האבן עזרא היא כן מהדהד - אדם יכול לשלוט בתשוקותיו ולבערם מליבו, אך הדבר כרוך בעבודה עמוקה על התודעה. אומר האבן עזרא שכשם שאדם לא מתאווה לאימו אפילו אם היא היפה, שהרי ברור לו כשמש בצהרי היום, והדבר מוטבע בתודעתו בצורה העמוקה ביותר, שאין שום היתכנות למערכת יחסים רומנטית איתה חלילה, הרי שבמצב תודעה כזה החמדה כלל לא מתעוררת בלב. לדבריו, כך צריך כל אדם לפתח את תודעתו ולהטמיע בליבו שזכות הקניין של חברו כל כך עוצמתית עד שלא יעלה על הדעת אפילו לחמוד בסתר הלב בדבר שאינו שלך. כך מנסח רבי עובדיה ספורנו את הרעיון הנ"ל: "יהיה הדבר אצלך לנמנע גמור (כלומר, דבר בלתי אפשרי), כי הנמנע לא יחמדהו הטבע כלל". כאשר ברור לאדם לחלוטין שדבר מסויים נמנע ממנו הוא לא חומד אותו.
ההקפדה הגדולה על איסור חמדה, אפילו בלב, נובעת מההבנה שכיבוד זכות הקניין הוא אחד האתגרים הקשים שעומד בפני האדם. דווקא בגלל התחושה שאולי זה לא הוגן ולא ראוי שלשני יהיה יותר מאשר לי. גם לי "מגיע". תחושת ה"מגיע" והתשוקה לממון עלולים להכשיר מעשים פסולים של גזל ואפילו גרוע מכך. כך מסביר הרמב"ם את הסיבה לאיסור לא תחמוד, כאיסור מקדים שלא יבוא האדם לאיסורים חמורים יותר: "התאוה מביאה לידי חימוד והחימוד מביא לידי גזל, שאם לא רצו הבעלים למכור אף על פי שהרבה להם בדמים והפציר ברֵעים (כלומר,ניסה לשכנע אותם למכור), יבוא לידי גזל שנאמר (מיכה ב', ב) "וחמדו שדות וגזלו". ואם עמדו הבעלים בפניו להציל ממונם או מנעוהו לגזול, יבוא לידי שפיכות דמים...".
הטמעאת זכות הקניין והכבוד לרכושו של הזולת באה לידי ביטוי בעשרת הדיברות ומהווה אתגר אמיתי בפני האנושות, שעוד לא השתחררה לחלוטין מרעיונות הרסניים הנובעים מכוונות טובות מדי, כמו "שלי שלך, שלך שלי".
לקריאה נוספת:
- 4.מעניין מאוד. תודה. (ל"ת)הקורא 11/02/2023 14:56הגב לתגובה זו
- 3.מנפגעי ההסתרות 10/02/2023 14:19הגב לתגובה זוכיצד זה שאין בעשרת הדיברות הציווי הפשוט "לא תשקר" ?
- 2.כתבה נכונה (ל"ת)יורי 10/02/2023 12:23הגב לתגובה זו
- 1.יהודי 10/02/2023 10:15הגב לתגובה זויפה מאוד!
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
