יתרו: עוצמת הזכות לקניין והאיסור לחמוד את כל אשר לרעך
"זכות האדם לקניין היא הזכות ליהנות מנכסיו ולהתנהל עימם באופן שרירותי וללא כל התחשבות באנשים אחרים באופן נפרד מהחברה, זוהי הזכות לאנוכיות". כך כתב קארל מארקס בחיבורו "לשאלת היהודים" שפורסם בשנת 1844. במניפסט הזה הביע מרקס את סלידתו מתפקיד הרכוש הפרטי בחברה, שכן, לדעתו, האדם כיצור חברתי צריך לעבוד ולייצר בשיתוף פעולה, ולכן להיות גם שותף בבעלות על הדברים. הזכות לקניין הופכת לדעתו למכשיר לשיעבוד בו משתמשים בעלי ההון כדי לנצל את המעמדות החלשים, לכן יש להילחם בזכות הקניין עד כמה שניתן.
כ-70 שנה קודם לכן כתב אדם סמית' את הדעה ההפוכה, התומכת בזכות הקניין ורואה בו אבן פינה בהתפתחות האנושות וברווחת הכלל: "כל פרט עמל כדי להגדיל את רווחיה של החברה ככל יכולתו. הוא אינו מתכוין לקדם את עניין הציבור, ואף אינו יודע באיזו מידה הוא מקדם אותו... באמצעות רדיפת עניינו הוא, הוא לעיתים קרובות מקדם את עניינה של החברה ביותר יעילות מאשר אילו התכוון לקדמה". זכות הקניין אמנם נובעת מאנוכיות גם לפי סמית, אולם האנוכיות הזו היא זו שמקדמת את האנושות בצורה היעילה והטובה ביותר, ועל כן יש לשמור על זכות הקניין מכל משמר.
ברוב העולם התרבותי והדמוקרטי הוויכוח הזה הוכרע מזמן, וזכות הקניין הוכרזה כאחד מזכויות האדם במסמכים מכוננים שונים, החל מהצהרת זכויות האדם של האספה המכוננת הלאומית בצרפת בשנת 1789 ועד "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם" של עצרת האומות המאוחדות בשנת 1948. גם בישראל הזכות לקניין נקבעה בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו, אך הייתה מעוגנת בחוק הישראלי עוד לפני חוק היסוד הזה.
ביהדות הזכות לקניין היא אחת ממושכלות היסוד שאינן צריכות ראיה. הביטוי הברור שלה מופיע בפרשתנו בדיבר השמיני: "לא תגנוב", אמנם פרטיה מתפרשים ומתפרטים בפרשה הבאה, פרשת משפטים ובמקומות רבים נוספים בתורה ובספרות חז"ל. מסכתות שלמות עוסקות ביחסים הממוניים בין הבריות, כשהנחת היסוד היא שיש לכבד בצורה מלאה את הרכוש הפרטי של האדם. ההלכה מתייחסת לרכוש באופן רציני ודווקני, ומקפידה על קוצו של יוד בכל הנוגע לזכות של האדם על ממונו שהושג בדין, על החיוב לפצות אותו על פגיעה כלשהי בממונו, והאיסור המוחלט לפגוע בזכות הזו.
- ״תמיכה ותגמול לאנשי המילואים ולמשפחותיהם - משימה ראשונה במעלה"
- מתגייסים למען המילואימניקים: הקרב על הזכויות מגיע לישורת האחרונה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר בא לידי ביטוי במשנה בפרקי אבות:
שלי שלך ושלך שלי: עם הארץ.
שלי שלך ושלך שלך" חסיד.
שלי שלי ושלך שלי" רשע.
זה שסובר שלי שלך ושלך שלי, כלומר שאין לאפשר רכוש פרטי, אלא יש לשתף את כולם ברכוש מכונה עם הארץ. עם הארץ הוא כינוי לאדם לא משכיל שכוונתיו אולי טובות, אך מעשיו אינם מביאים לברכה. כך מפרש את המשנה הרב עובדיה מברטנורא: "שרוצה בתקונה של הארץ, אבל אין בו חכמה להבדיל בתיקונים הראויים". הרב יום טוב ליפמן הלר בפירושו תוספות יום טוב אף מגנה בחריפות את אלו שמנסים לכפות אידיאולוגיה שיתופית שכזו: "ודווקא שהוא רוצה להנות מנכסי אחרים מדעתן, דאילו שלא מדעתן.... הוא גזלן גמור ואין לך רשע גדול מזה". כלומר אותו אחד שרוצה רכוש משותף מכונה עם הארץ רק בתנאי שהוא לא מנסה לכפות את האידיאולוגיה ההרסנית הזו, כי ברגע שהוא מנסה ליישם אותה בכוח הוא הופך לרשע גמור.
זה שאומר שלי שלך ושלך שלך לעומת זאת, הוא החסיד, כלומר המעלה הגבוהה ביותר. אין הכוונה שהוא מוותר על כל רכושו. כך מבאר הרב ברטנורא חלק זה של המשנה: "מהנה את הבריות מנכסיו, והוא אינו נהנה מאחרים" - כלומר הוא, בבחירתו, מחלק מרכושו לנצרכים לכך. כך גם מסייג הרב הלר: "לא שמבזבז כל אשר לו... שלא יבזבז יותר מדאי ויהיה הוא בהכרח מוטל על הבריות, אלא במוותר כפי הראוי".
- ישראל חושפת את "אור איתן": מערכת יירוט לייזר מבצעית ראשונה בעולם
- וואן זירו נלחץ מבנק אש ומשיק מסלול חדש - הגדולים עדיין אדישים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה...
שלי שלי ושלך שלך היא מידה בינונית או אפילו מידת סדום. החסרון בה הוא חסרונה של מידת החסד. אדם שלא מוכן לשתף בממונו הוא יצור אנטי חברתי ואנטי מוסרי.
הרב שמשון רפאל הירש מסביר את את היחס בין מידת עם הארץ לבין המידה של החסיד, תוך כדי שהוא מדגיש את החשיבות של הקניין פרטי, דווקא ליצרת אפשרות של מציאות של חסד אמיתי:
"המידה השניה: 'שלי שלך ושלך שלי' אמורה לבטל את זכויות הפרט ברכוש, ולבסס כל הנכסים על עקרון השיתופיות. מידה זו מיוסדת גם היא על בורות מעוררת רחמים. היא עוקרת את זכות הקנין, ובכך כל אפשרות של עצמאות אמיתית, ובעת ובעונה אחת גם כל אפשרות של גמילת חסד מרצון חופשי. שכן אך אם אתן את זה מרגש חובה חופשי, שאוכל להחזיק בשבילי מצד הדין, ואין לזולת זכות לתבוע ממני, רק אז אני עושה מעשה חסד... רק במקום בו חייבים לכבד זכויות, רק בו יש מקום לדבר על חסד; זאת ועוד: אך במקום, בו אף לחסד כח מוביל, רק בו תשיג הזכות את תכליתה המבורכת. זכות היא אושיות החברה, חסד - היא השלמתה".
אם ישנה שיתופיות ברכוש אין כבר כל משמעות לחסד, שהרי אין לי את יכולת הבחירה לתת לאחר. האפשרות שמה ששלי שלי הוא, וזכות הבחירה נתונה לי, מאפשרת בסופו של דבר את קיום החסד מרצוני החופשי - שלי שלך.
אולם, לצורך כך יש לשמור, כאמור, על הזכות לקניין מכל משמר. הביטוי לקנאות של היהדות לזכות הקניין באה לידי ביטוי באופן קיצוני במסמך החוקי המפורסם ביותר בעולם שכולל את העקרונות החשובים ביותר ביהדות, שרובם גם אומצו בדתות אחרות - עשרת הדיברות. שם, בדיברה האחרונה, מסתתר לו צווי מוזר ויוצא דופן:
לא רק שאסור לך לפגוע במה שלא שייך לך, בזכות הקניין של חברך, אסור לך אפילו לחמוד זאת בלבך. זהו איסור יוצא דופן האוסר על דברים שבלב ועל תשוקות טבעיות של האדם שרואה וחומד מה שרואות עיניו. את השאלה המתבקשת על האיסור מנסח רבי אברהם אבן עזרא: "אנשים רבים יתמהו על זאת המצוה. איך יהיה אדם שלא יחמוד דבר יפה בלבו, כל מה שהוא נחמד למראה עיניו?". כלומר, מה יעשה אדם שרואה משהו והלב חומד? וכי יכול אדם לשלוט במה שהוא רוצה בעומק ליבו?
התשובה של האבן עזרא היא כן מהדהד - אדם יכול לשלוט בתשוקותיו ולבערם מליבו, אך הדבר כרוך בעבודה עמוקה על התודעה. אומר האבן עזרא שכשם שאדם לא מתאווה לאימו אפילו אם היא היפה, שהרי ברור לו כשמש בצהרי היום, והדבר מוטבע בתודעתו בצורה העמוקה ביותר, שאין שום היתכנות למערכת יחסים רומנטית איתה חלילה, הרי שבמצב תודעה כזה החמדה כלל לא מתעוררת בלב. לדבריו, כך צריך כל אדם לפתח את תודעתו ולהטמיע בליבו שזכות הקניין של חברו כל כך עוצמתית עד שלא יעלה על הדעת אפילו לחמוד בסתר הלב בדבר שאינו שלך. כך מנסח רבי עובדיה ספורנו את הרעיון הנ"ל: "יהיה הדבר אצלך לנמנע גמור (כלומר, דבר בלתי אפשרי), כי הנמנע לא יחמדהו הטבע כלל". כאשר ברור לאדם לחלוטין שדבר מסויים נמנע ממנו הוא לא חומד אותו.
ההקפדה הגדולה על איסור חמדה, אפילו בלב, נובעת מההבנה שכיבוד זכות הקניין הוא אחד האתגרים הקשים שעומד בפני האדם. דווקא בגלל התחושה שאולי זה לא הוגן ולא ראוי שלשני יהיה יותר מאשר לי. גם לי "מגיע". תחושת ה"מגיע" והתשוקה לממון עלולים להכשיר מעשים פסולים של גזל ואפילו גרוע מכך. כך מסביר הרמב"ם את הסיבה לאיסור לא תחמוד, כאיסור מקדים שלא יבוא האדם לאיסורים חמורים יותר: "התאוה מביאה לידי חימוד והחימוד מביא לידי גזל, שאם לא רצו הבעלים למכור אף על פי שהרבה להם בדמים והפציר ברֵעים (כלומר,ניסה לשכנע אותם למכור), יבוא לידי גזל שנאמר (מיכה ב', ב) "וחמדו שדות וגזלו". ואם עמדו הבעלים בפניו להציל ממונם או מנעוהו לגזול, יבוא לידי שפיכות דמים...".
הטמעאת זכות הקניין והכבוד לרכושו של הזולת באה לידי ביטוי בעשרת הדיברות ומהווה אתגר אמיתי בפני האנושות, שעוד לא השתחררה לחלוטין מרעיונות הרסניים הנובעים מכוונות טובות מדי, כמו "שלי שלך, שלך שלי".
לקריאה נוספת:
- 4.מעניין מאוד. תודה. (ל"ת)הקורא 11/02/2023 14:56הגב לתגובה זו
- 3.מנפגעי ההסתרות 10/02/2023 14:19הגב לתגובה זוכיצד זה שאין בעשרת הדיברות הציווי הפשוט "לא תשקר" ?
- 2.כתבה נכונה (ל"ת)יורי 10/02/2023 12:23הגב לתגובה זו
- 1.יהודי 10/02/2023 10:15הגב לתגובה זויפה מאוד!
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
