צילום: אתר הכנסת

ציון נכשל למדינה: רק 33% מהציבור נותנים אמון במוסדות המדינה

רק 57% סבורים שצריכה להיות לבית המשפט העליון סמכות לבטל חוקים שחוקקה הכנסת, אם הם "נוגדים את עקרונות הדמוקרטיה", אבל החלוקה המחנאית ברורה - השמאל והערבים בעד, הימין נגד; 85% מהיהודים ו-82% מהערבים סבורים שהפוליטיקאים דואגים לאינטרסים האישיים שלהם ולא לציבור

דור עצמון | 15/01/2023 16:00 (3)

נושאים בכתבה המכון הישראלי לדמוקרטיה מדדי אמון הציבור

האמון בבית המשפט העליון הולך ונשחק. השנה האמון בבית המשפט ירד ל-42% בלבד, לעומת ממוצע רב שנתי של 55%. אבל למרות זאת יש רוב קטן בציבור הישראלי שמתנגד לרפורמה המשפטית שמוביל שר המשפטים יריב לוין, כך עולה מ'מדד הדמוקרטיה הישראלית. אבל התמונה הרבה יותר מורכבת ותלויה בעיקר במחנה שאליו אתה משתייך: בכלל המדגם ב-5 מדידות לאורך יותר מעשור רוב ממוצע של 55.6% תומכים בכך שלבית המשפט העליון תהיה סמכות לבטל חוקים שחוקקה הכנסת אם נמצא שהם נוגדים את עקרונות הדמוקרטיה. אבל החלוקה בין המחנות בישראל ברורה - בקרב הערבים התמיכה בכך גבוהה בהרבה מאשר בקרב היהודים (87% לעומת 51%). פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) העלה רוב של תומכים בשמאל ובמרכז (89% ו-70%) לעומת מיעוט בימין (37.5%). כלומר - הסיפור של הרפורמה המשפטית כעת היא בכלל לא שאלה משפטית אלא פוליטית נטו: אם אתה בשמאל אתה מתנגד, אם אתה בימין - אתה תומך. רק שתכלס - על כך בדיוק היו הבחירות האחרונות והציבור הצביע בעד הימין, כלומר בעד השינויים של יריב לוין.

מדד הדמוקרטיה הישראלית של המכון הישראלי לדמוקרטי משרטט תמונת מצב מורכבת בנוגע להערכת הציבור את חוסן הדמוקרטיה הישראלית, מידת האמון במוסדות המדינה והערכת הציבור את תפקוד השירות הציבורי. השנה, עורך הדו"ח השוואה בין דעת הקהל הישראלית בראי השנים.

מהנתונים עולה כי לאורך השנים חלה התחזקות מובהקת בקשר שבין המיקום העצמי הפוליטי (ימין, מרכז, שמאל) של המרואיינים (היהודים) לבין כלל עמדותיהם בשאלות שבהן עוסק מדד הדמוקרטיה, כשהפערים בין המחנות הם ברורים ושיטתיים. כך הדבר גם בציבור הערבי, בפילוח לפי מי שהצביעו למפלגות לא ציוניות (ערביות) או למפלגות ציוניות.

שלא כבעבר, האבחנה בין ימין לשמאל (יהודים) הולכת מתרחקת מנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני, והיא כוללת כיום כמעט את כל התחומים הפוליטיים-חברתיים הפנים והחוץ מדינתיים. מאפיין נוסף המתחזק עם השנים הוא החפיפה בין מיקום עצמי פוליטי לבין מיקום עצמי על הרצף חרדים-חילונים: בקרב הציבור החילוני יש חלוקה כמעט שווה בין הממקמים עצמם בשמאל, במרכז ובימין, אבל שבשאר הקבוצות, ובעיקר בקרב הדתיים לאומיים והחרדים, יש רוב ברור למי שממקמים עצמם בימין.

מצבה של ישראל

אופטימיים לגבי עתיד המדינה? בין מדידת 2012 למדידת 2022 ניכרת ירידה חדה בשיעור האופטימיים לגבי עתידה של ישראל (בכלל המדגם מ-76% ל-49%). המגמה דומה בקרב יהודים וערבים, אם כי אצל היהודים נשמר רוב אופטימי ואילו אצל הערבים מדובר כיום במיעוט (יהודים 2012 – 79%, 2022 – 51%; ערבים 2012 – 60%, 2022– 37%).

מצבה הכללי של ישראל - מ-2003 עד 2018 הייתה עלייה מתמדת בשיעור המעריכים את מצבה של ישראל כטוב וטוב מאוד (מ-11% ל-53%). לעומת זאת מהשיא ב-2018 ועד יוני 2022 חלה ירידה רציפה בשיעור זה (מ-53% ל-25%). במדידה האחרונה (אוקטובר 2022) מצאנו עלייה בשיעור המגדירים את מצבה של ישראל בטוב או טוב מאוד וירידה בשיעור המגדירים את מצבה כ"רע מאוד ודי רע". אין הבדלים ניכרים בשאלה זו בין יהודים לערבים.

גאים להיות ישראלים - בקרב היהודים שיעור הגאים בהיותם ישראלים הוא יציב (ממוצע רב-שנתי 2022-2003 - 85.9%). בקרב הערבים שיעור זה יציב פחות ונמוך בהרבה (ממוצע רב שנתי 2003-2022 - 46%). רוצים להישאר בארץ - רוב גדול ויציב של יהודים וערבים, בהבדלים קטנים בלבד בין קבוצות המשנה, מעוניינים להישאר בארץ. כך הדבר לא רק בקרב המבוגרים אלא גם בקרב הצעירים (18-24): פחות מרבע רוצים לחיות במקום אחר (23% מהיהודים ו-22% מהערבים).

קיראו עוד ב"בארץ"

מוסדות השלטון

במדידת 2022 (ממוצע יוני ואוקטובר) נמצאה ירידה באמון הציבור בכל המוסדות בהשוואה לממוצע הרב-שנתי של כל אחד מהם. ואולם, במדידת אוקטובר 2022 גם נמצאה עלייה באמון בשני מוסדות בהשוואה לשנה שעברה – צה"ל (יהודים – מ-78% ל-85%) ונשיא המדינה (כלל המדגם מ-55% ל-62%). עבור ארבעה מוסדות מדידת אוקטובר 2022 היא הנמוכה ביותר אי פעם: בית המשפט העליון (42%), התקשורת (23%), הכנסת (18%) והמפלגות (9%).

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

2.
שנים שפוליטיקאים מימין מסיתים נגד בתי המשפט, לכן הירידה (ל"ת)
יוסי 15/01/2023 16:53
הגב לתגובה זו
התכוונת - השמאל לא מסוגל לקבל ביקורת (ל"ת)
אמנון דוד 15/01/2023 21:46
הגב לתגובה זו
1.
יואב 15/01/2023 16:42
הגב לתגובה זו
הכותרת מסתמכת על ממוצע על עשר שנים. מעיון בפרטים מתברר שב 2022 האמון בבית המשפט העליון ירד ל 42 אחוזים. התוצאה שכביכול מעל 50 אחוזים נותנים אמון בבית המשפט העליון מתקבלת רק אם עושים ממוצע על עשר שנים. זה לא מיצג את המצב עכשיו.

צילום: Freepik

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?

בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח

עמית בר | 12/12/2025 18:43

נושאים בכתבה ויזה זהב

ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.

ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.

מהי ויזת זהב

ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.

בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.

דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.

להמשך הכתבה לחץ כאן