האמון בבית המשפט העליון הולך ונשחק. השנה האמון בבית המשפט ירד ל-42% בלבד, לעומת ממוצע רב שנתי של 55%. אבל למרות זאת יש רוב קטן בציבור הישראלי שמתנגד לרפורמה המשפטית שמוביל שר המשפטים יריב לוין, כך עולה מ'מדד הדמוקרטיה הישראלית. אבל התמונה הרבה יותר מורכבת ותלויה בעיקר במחנה שאליו אתה משתייך: בכלל המדגם ב-5 מדידות לאורך יותר מעשור רוב ממוצע של 55.6% תומכים בכך שלבית המשפט העליון תהיה סמכות לבטל חוקים שחוקקה הכנסת אם נמצא שהם נוגדים את עקרונות הדמוקרטיה. אבל החלוקה בין המחנות בישראל ברורה - בקרב הערבים התמיכה בכך גבוהה בהרבה מאשר בקרב היהודים (87% לעומת 51%). פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) העלה רוב של תומכים בשמאל ובמרכז (89% ו-70%) לעומת מיעוט בימין (37.5%). כלומר - הסיפור של הרפורמה המשפטית כעת היא בכלל לא שאלה משפטית אלא פוליטית נטו: אם אתה בשמאל אתה מתנגד, אם אתה בימין - אתה תומך. רק שתכלס - על כך בדיוק היו הבחירות האחרונות והציבור הצביע בעד הימין, כלומר בעד השינויים של יריב לוין.

מדד הדמוקרטיה הישראלית של המכון הישראלי לדמוקרטי משרטט תמונת מצב מורכבת בנוגע להערכת הציבור את חוסן הדמוקרטיה הישראלית, מידת האמון במוסדות המדינה והערכת הציבור את תפקוד השירות הציבורי. השנה, עורך הדו"ח השוואה בין דעת הקהל הישראלית בראי השנים.

מהנתונים עולה כי לאורך השנים חלה התחזקות מובהקת בקשר שבין המיקום העצמי הפוליטי (ימין, מרכז, שמאל) של המרואיינים (היהודים) לבין כלל עמדותיהם בשאלות שבהן עוסק מדד הדמוקרטיה, כשהפערים בין המחנות הם ברורים ושיטתיים. כך הדבר גם בציבור הערבי, בפילוח לפי מי שהצביעו למפלגות לא ציוניות (ערביות) או למפלגות ציוניות.

שלא כבעבר, האבחנה בין ימין לשמאל (יהודים) הולכת מתרחקת מנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני, והיא כוללת כיום כמעט את כל התחומים הפוליטיים-חברתיים הפנים והחוץ מדינתיים. מאפיין נוסף המתחזק עם השנים הוא החפיפה בין מיקום עצמי פוליטי לבין מיקום עצמי על הרצף חרדים-חילונים: בקרב הציבור החילוני יש חלוקה כמעט שווה בין הממקמים עצמם בשמאל, במרכז ובימין, אבל שבשאר הקבוצות, ובעיקר בקרב הדתיים לאומיים והחרדים, יש רוב ברור למי שממקמים עצמם בימין.

• המבקר: "דלות העשייה של הממשלה גורמת נזקים לכלכלת ישראל"
• יו"ר רשות ני"ע סבור שהשוק הפגין חוסן יוצא דופן; למה הוא מודאג?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מצבה של ישראל

אופטימיים לגבי עתיד המדינה? בין מדידת 2012 למדידת 2022 ניכרת ירידה חדה בשיעור האופטימיים לגבי עתידה של ישראל (בכלל המדגם מ-76% ל-49%). המגמה דומה בקרב יהודים וערבים, אם כי אצל היהודים נשמר רוב אופטימי ואילו אצל הערבים מדובר כיום במיעוט (יהודים 2012 – 79%, 2022 – 51%; ערבים 2012 – 60%, 2022– 37%).

מצבה הכללי של ישראל - מ-2003 עד 2018 הייתה עלייה מתמדת בשיעור המעריכים את מצבה של ישראל כטוב וטוב מאוד (מ-11% ל-53%). לעומת זאת מהשיא ב-2018 ועד יוני 2022 חלה ירידה רציפה בשיעור זה (מ-53% ל-25%). במדידה האחרונה (אוקטובר 2022) מצאנו עלייה בשיעור המגדירים את מצבה של ישראל בטוב או טוב מאוד וירידה בשיעור המגדירים את מצבה כ"רע מאוד ודי רע". אין הבדלים ניכרים בשאלה זו בין יהודים לערבים.

• מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
• ועדת המינויים בלמה את מינוי פרוזנפר לראשות אגף התקציבים
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות

גאים להיות ישראלים - בקרב היהודים שיעור הגאים בהיותם ישראלים הוא יציב (ממוצע רב-שנתי 2022-2003 - 85.9%). בקרב הערבים שיעור זה יציב פחות ונמוך בהרבה (ממוצע רב שנתי 2003-2022 - 46%). רוצים להישאר בארץ - רוב גדול ויציב של יהודים וערבים, בהבדלים קטנים בלבד בין קבוצות המשנה, מעוניינים להישאר בארץ. כך הדבר לא רק בקרב המבוגרים אלא גם בקרב הצעירים (18-24): פחות מרבע רוצים לחיות במקום אחר (23% מהיהודים ו-22% מהערבים).

מוסדות השלטון

במדידת 2022 (ממוצע יוני ואוקטובר) נמצאה ירידה באמון הציבור בכל המוסדות בהשוואה לממוצע הרב-שנתי של כל אחד מהם. ואולם, במדידת אוקטובר 2022 גם נמצאה עלייה באמון בשני מוסדות בהשוואה לשנה שעברה – צה"ל (יהודים – מ-78% ל-85%) ונשיא המדינה (כלל המדגם מ-55% ל-62%). עבור ארבעה מוסדות מדידת אוקטובר 2022 היא הנמוכה ביותר אי פעם: בית המשפט העליון (42%), התקשורת (23%), הכנסת (18%) והמפלגות (9%).