כמה עולה לנו מערכת בחירות?
תקציב ועדת הבחירות המרכזית לבחירות שיתקיימו ביום שלישי הבא (1 בנובמבר) יעמוד על 538 מיליון שקל, כך אישרה היום ועדת הכספים. בפועל, מדובר בגידול של 80 מיליון שקל לעומת הבחירות הקודמות (בנטרול תוספות קורונה).
אבל צריך לזכור - עלות הבחירות היא גבוהה יותר: מדובר על עוד 200 מיליון שקל למימון המפלגות (ואתם יודעים, המפלגות נמצאות בגירעון. הן לוקחות כספים בידיעה שהן לא יחזירו אותן, וזה לא ממש מעניין אף אחד), ומעבר לכך יש עוד כ-45 מיליון שקל לוועדת הבחירות עצמה. ואי אפשר בלי לקנח בהערכות לגבי עלות אובדן יום עבודה במשק.
בסך הכל, מדובר על עלות כוללת של כ-2-2.5 מיליארד שקל למשק. יש מי שמדברים על עלות של 3 מיליארד אבל הם שוכחים לקזז את אלה שמרוויחים - מקומות בילוי ומסעדות שגוזרים קופון שמן על היום הזה, וגם אובדן של יום עבודה זה לא בהכרח ירידה של יום שלם בתפוקה של העובד, ולכן העלות בפועל של יום הבחירות כנראה מעט נמוכה יותר ובשמרנות אנחנו מדברים על 2-2.5 מיליארד שקל ו-12.5 מיליארד שקל לכל 5 מערכות הבחירות האחרונות.
מדובר בהחלט על הרבה כסף. וכדאי גם לזכור - אנחנו אחרי שנה של אינפלציה, עליית מחירים במשק של 4.6% אחרי עוד שנה עם אינפלציה של 2.8% בשנה שעברה.
בפועל, הבחירות הקרובות יעלו לכם בכיס - לכל אחד מאיתנו - 79 שקלים של עלות ישירה אבל בשקלול כל העלויות זה 250 שקל בערך לאדם, 1,000 שקל למשפחה. בואו נזכור שאנחנו במערכת בחירות חמישית (ולכו תדעו - אולי שישית בדרך) כך שבשביל 'חגיגת הדמוקרטיה' הזו כל אחד מאיתנו שילם כבר 1,250 שקל. וכל משפחה ממוצעת? 6,250 שקל. הסכמתם שהפוליטיקאים ייקחו לכם את הכסף הזה מחשבון הבנק?
- טאקאיצ’י בדרך לראשות הממשלה ביפן - המניות מזנקות והין נופל
- אינפלציה, אורז וטראמפ: יפן הולכת לבחירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אתם לא רואים את זה יורד מחשבון הבנק, אבל האמת שאין הבדל: זה יילקח מכם - במסים, באינפלציה, בהקטנת תמיכה. החוב של המדינה זה החוב של כולנו.
בכל מקרה, ועדת הכספים אישרה את הצעת תקציב ועדת הבחירות המרכזית, לבחירות לכנסת ה-25. כאמור 538 מיליון שקל, מתוכם כ-23 מיליון שקל הוצאות קורונה, וכ-153 מיליון שקל שכר עובדי יום הבחירות, או 28% מהתקציב. וזה בנוסף לתקציב השוטף של ועדת הבחירות לשנת 2022, של 45 מיליון שקל, שאושר בנובמבר 2021.
למה צריך לשלם עוד 80 מיליון שקל? לדברי מנכ"לית ועדת הבחירות אורלי עדס מדובר על עליה בשכר ובאינפלציה: "התייקרויות בעלויות השכירות, גידול בהוצאות שמירה וביטחון, עלייה בשכר מזכירי הקלפיות ועדכון שכר כלל העובדים בהתאם לעדכון המדדים במשק".
ידידיה גרינוולד, נציג משרד האוצר אמר כי "התקציב מובא 9 ימים לפני יום הבחירות, זה די מקשה על היכולת לערוך שינויים מהותיים בתקציב שהוועדה ביקשה. אנחנו לא גורמי המקצוע שדנים או מאשרים את פרטי התקציב, יש בזה סמכות בלעדית לוועדה, אך אנחנו רואים גידול מאוד משמעותי בתקציב הוועדה, אם אני הולך לתקציב לכנסת ה-21, התקציב עמד על 281 מיליון שקל, גידול של 82%, אם אני הולך לבחירות לכנסת הקודמת, אני רואה גידול של 70 מיליון שקל".
- קריית סייבר תוקם בדימונה - ההייטק ינוע דרומה?
- המו"מ התפרק: תמר לא תצטרף להסכם עם חברת החשמל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
עדס טענה מנגד: "כל שנה אנחנו מחזירים עודפים, החזרנו 110 מיליון שקל על הבחירות הקודמות, אבל אנחנו מבקשים 3% של רזרבה כי אני לא יודעת מה יהיה. היו מקרים של מבצעים צבאים במקביל לבחירות, אירוע משמעותי של סייבר יכול חלילה לדרוש תקציב שלא תוקצב, ככל שלא נעשה שימוש, הכסף הזה חוזר".
בהתייחסות ישירה לדברי האוצר היא טענה כי "זה כמו שאשווה את תקציב משרד האוצר לתקציבו לפני 16 שנה, מאז הבחירות לכנסת ה-21 עברנו קפיצה הדומה ל-16 שנה, התפתחות מספר הקלפיות לא דומה לשום דבר, רק פרויקט טוהר הבחירות זה תוספת של 70 מיליון שקל, ואני יכולה לתת דוגמאות רבות, שכל סעיף כזה הוא עשרות מיליוני שקלים".
ביום הבחירות מעסיקה ועדת הבחירות המרכזית באופן ישיר כ-1,100 עובדים. יוקמו למעלה מ-12,600 קלפיות ויעבדו בהם יותר מ-60,000 בעלי תפקידים, וכן למעלה מ-70,000 חברי ועדות קלפי.
מספר בעלי זכות הבחירה הפעם עומד על - 6,788,804 איש.
- 2.ביביסטים מוכנים לתת לביבי גם דירה אז מה זה 6000 שק 23/10/2022 17:14הגב לתגובה זוביביסטים מוכנים לתת לביבי גם דירה אז מה זה 6000 שקל מוכנים לתת לאשתו של ביבי את הדמינה אז מה זה 6000 שח מוכנים להקריב את החיילים שלנו בשביל איזה חרדי טיפש שישב בראש מפלגה שיגיד שהבנים שלו מתפללים וזה יותר קשה או ל 2 ראשי מפלגה שלא עשו צבא ועל הזין שלהם שימותו חיילים בזמן שהם מחפשים איפה אפשר להדליק עוד מדורה אז 6000 שח ?
- לפידיוטים מחרימים את ביבי, הבחירות הנוספות בגללם, עדר (ל"ת)יוני 27/10/2022 20:35הגב לתגובה זו
- 1.מ 23/10/2022 14:47הגב לתגובה זווהכל בגלל איש אחד עם משפחה מטורללת שלא מוכן לצאת לפנסיה
הדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבעאנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום
ענקית השבבים תעתיק את פעילותה למתחם חדש בפארק ההייטק גב-ים בהיקף של כ-3,000 מ"ר; המרכז יורחב עד אמצע 2026 ויתמקד בפיתוח טכנולוגיות AI
ענקית השבבים אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.25% ) מודיעה על הרחבת מרכז המחקר והפיתוח בבאר שבע פי שלושה. המתחם החדש, שייבנה בפארק ההייטק גב-ים בעיר, יתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ועתיד להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026. במקביל, מתכננת החברה לגייס מאות עובדים חדשים באזור הדרום - ובהם מפתחי שבבים, מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים ובוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב וההנדסה.
מעבר להיבט העסקי, המהלך הזה של אנבידיה צפוי להשפיע על תעסוקת ההייטק בדרום ועל יצירת
סביבת עבודה נוחה ואיכותית יותר למהנדסים שרחוקים מהמרכז. יש לזה פוטנציאל לשנות את מפת ההייטק במדינה, אחרי שחברות גלובליות מעדיפות להתרכז סביב תל אביב והרצליה רבתי, להחלטה של אנבידיה להשקיע דווקא בבאר שבע יש משמעות רחבה - לא רק מבחינת פיתוח טכנולוגי, אלא גם
כחלק ממאמץ לחזק את הפריפריה על ידי תעשיית ההייטק.
האתר החדש ממוקם בבניין החמישי שמקימה גב-ים בפארק ההייטק בבאר שבע, בו פועלות גם חברות כמו מיקרוסופט ואלביט וכן יחידות תקשוב של צה"ל. סמיכותו לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה ממחישה את התבססות האזור כאחד ממוקדי החדשנות המרכזיים בדרום. מדובר באחד ממהלכי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה מחוץ לגוש דן, ומבחינת העיר באר שבע - צעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה כעיר טכנולוגית בצמיחה.
עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המו"פ בישראל, אמר כי "הרחבת מרכז הפיתוח בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר - בכל מקום שבו הם נמצאים. הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מהדרום, שייקחו חלק בפיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."
- וול סטריט ננעלה בעליות עד 1.2%; סולראדג' זינקה 5% ופורד טסה 12%
- גילת קפצה ב-7%, טסלה עלתה ב-2.3%; וול-סטריט ננעלה בירוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוסיף כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולנגב כולו. ההחלטה של אנבידיה מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים, שיחזקו את ההון האנושי בעיר וימשיכו להציב את באר שבע בחזית החדשנות הישראלית."
מיכל כהן ומלחמתה בקרטל הבנקים
רשות התחרות עשויה להשיג לכם מה שאף אחד לא עשה למענכם בעבר - להתמודד עם הבנקים החזקים ולהכריח אותם לתת לכם ריבית בעו"ש, לספק עמלות סבירות, ופשוט - לעודד את התחרות על אמת, ולא כמו שבנק ישראל מתנהל - כמפקח שדואג דווקא להגדלת רווחי הבנקים
מיכל כהן, הממונה על רשות התחרות יכולה "לקנות את עולמה". היא נתפסת כיבשה, חלשה, אבל המהלך שהיא מניעה עכשיו יכול למחוק לה שנים של בינוניות ולהציב אותה בצמרת הרגולטורים שהשפיעו על הצרכן הישראלי. כולם יודעים שהבנקים עושקים אותנו. כמעט כולם יודעם שזה בחסות בנק ישראל שמדבר על יציבות הבנקים, אך בעצם דואג לרווחים שלהם. הרווחים האלו לא נורמליים וכשבנקים מרוויחים ככה זה על חשבונכם - אתם לא מקבלים ריבית בעו"ש, אתם מקבלים ריבית נמוכה על פיקדונות, אתם משלמים ריבית גבוהה על הלוואות ואתם משלמים עמלות מאוד גבוהות.
בנק ישראל עוצם עיניים, אבל משקיע המון ביח"צ שמנסה לדברר כמה הוא עוזר לנו - הציבור, מול הבנקים וכמה הוא מצליח לכופף את הבנקים לתת לנו הטבות ומענקים. זה לא נכון, כל תרגילי היח"צ וההשקעה העצומה בהם רק מוכיחה את זה. אם מראש הבנקים היו דואגים פחות לרווחים שלהם ויותר לרווחה של הציבור, הם הרי לא היו צריכים יח"צ. יח"צ צריך בעיקר כדי להשפיע ולסובב את דעת הקהל. בפועל, הבנקים אכן מעבירים לכם עכשיו תשלומים, החזרי עמלות וכו', אבל זה כסף קטן. אם הם היו מספקים לכם את מה שמגיע לכם בעולם הגון והוגן - ריבית על העו"ש, זה היה מיליארדים רבים שנכנסים לחשבון שלכם; אם הם היו לוקחים עמלות סבירות בפעילות בניירות ערך, זה היה מוסיף לכם פי כמה וכמה מכל ההטבות לכאורה שהם נותנים.
זו נתינה לשם יחסי ציבור, בפועל מדובר בזאב שמנסה להתחפש לכבש. כולם יודעים זאת, גם מיכל כהן, אלא שהיא מנסה ללכת עד הסוף. רשות התחרות לקראת הכרעה דרמטית ראשונה מסוגה במגזר הפיננסי, שתעניק לה סמכויות התערבות בפעילות חמשת הבנקים הגדולים - לצד בנק ישראל. זה לא עניין של מה בכך.
השאלה הגדולה היא האם חמשת הבנקים הגדולים יוגדרו כקבוצת ריכוז? רשות התחרות הזמינה אותם לשימוע נוסף, ומתגבש תרחיש שבו הרגולטור עשוי לקבל סמכויות חדשות להתערב בפעילותם. ההכרזה, אם תתבצע, תייצג צעד חסר תקדים במגזר הפיננסי, ותעניק לממונה על התחרות את היכולת להנחות בפועל את הבנקים, במקביל לפיקוח הקיים של בנק ישראל.
- ממשיך בתוכניות: ניר ברקת מקדם את הדחת הממונה על התחרות
- בנק ישראל מכחיש: לא סוכם עם רשות התחרות על בדיקת ריכוזיות הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתרחש על רקע מבנה שוק מרוכז במיוחד - חמשת הבנקים מחזיקים כמעט את כל נכסי המערכת הבנקאית הקמעונאית ומשקי הבית מתמודדים עם חסמי מעבר וכניסה. רשות התחרות טוענת כי התחרות בענף נמוכה והחסמים קיימים, וההכרזה עשויה להיות צעד מפתח בהגדלת כושר המיקוח של הצרכנים וחיזוק התחרות הפיננסית. זה יהיה מאבק. לא ברור ולא ידוע עד כמה מיכל כהן נחושה וחזקה. הבנקים יגיעו, יאיימו, יזיזו את בנק ישראל לטובתם, יהיו לוביסטים, פוליטקאיים שיתנגדו. תזכרו שלא משנה מה אומרים ומי אומר, השורה התחתונה שידועה - אין תחרות אמיתית בין הבנקים. ואם כך - אז בטח שרשות התחרות צריכה להתערב.
