ירידה של למעלה מ-30% במפוטרים בקיץ האחרון בהשוואה לקיץ 2019
פיטורים בקיץ האחרון (20.6-31.8) פוטרו כ-15.7 אלף מועסקים לעומת כ-21 אלף מפוטרים שנרשמו בקיץ 2019 טרום הקורונה - ירידה של 31.5%, כך עולה מדוח שירות התעסוקה. על פי שירות התעסוקה, מספר מפוטרי הקיץ השנה היה נמוך משמעותית ממספרם בשנים שקדמו, זאת נוכח המחסור הגדול בעובדים. מידי שנה בחודשי הקיץ (20.6-31.8) נפלטים זמנית משוק העבודה הישראלי אלפי עובדים, בעיקר בתחומי ההוראה והסיוע להוראה, ונשכרים מחדש לעבודה בספטמבר-אוקטובר, עם פתיחת שנת הלימודים ו\או לאחר תקופת החגים.
עוד עולה מהדוח כי הגורם העיקרי לירידה המשמעותית במספר מפוטרי הקיץ השנה הוא העובדה ששוק העבודה הישראלי - לאחר משבר הקורונה - הוא שוק הדוק המאופיין במחסור גדול בעובדים. ירידה זו, כך עולה מהדוח, נרשמה במשלחי היד בתחום ההוראה, העבודה הסוציאלית, הניקיון והסייעים לילדים. בשירות מדגישים כי אחת התופעות הבולטות היא תופעת הדלת המסתובבת – 5.3 אלף מכלל מפוטרי הקיץ השנה (כ-34%) פוטרו גם בקיץ 2019 ו-74% מ-21 אלף מפוטרי הקיץ בשנת 2019 הוצאו לחל"ת במהלך הסגר הראשון (מרץ 2020). תופעה זו, מבהירים בשירות התעסוקה, מלמדת על הסיכון התעסוקתי, וכמו גם חסכונותיהם הפנסיוניים, בו נתונים העובדים והעובדות שבתחומים המועדים לפיטורי קיץ.
בבחינת התפלגות שיעורי הירידה במספר מפוטרי הקיץ מקיץ 2019 לקיץ 2022 לפי משלחי יד עולה כי ירידה גבוהה משמעותית מהממוצע (שעומד כאמור על כ-31.5%) נרשמה במשלחי היד מטפלים בילדים וסייעים למורים (50.7%), עובדי הוראה (41.7%) ועובדים סוציאליים (40.3%). מנגד, ירידה נמוכה מהממוצע נרשמה בקרב עובדי הניקיון (25.8%) ועובדי ספורט וכושר (23.2%) ונמוכה עוד יותר בקרב עובדי הבריאות (8.5%). לעומת זאת, בקרב משלחי היד פקידים ועוזרים (11.3), מזון ותעשייה (10.7%), מנהלים (4.8%) ואף בקרב עובדי ההייטק (4.5%) נרשמה דווקא עלייה במספר מפוטרי הקיץ.
שיעור השינוי בין קיץ 2019 וקיץ 2022 לפי קבוצות ומשלחי יד נבחרות (למעלה מ- 50 דורשי עבודה) בהשוואה לשיעור הירידה הכללי (שעמד על כ- 31.5%):
חרף הירידה שנרשמה בהיקף מפוטרי הקיץ בהשוואה ל- 2019, בכל זאת ובדומה לשנים שקדמו לה גם ב- 2022 נשים היוו למעלה מ- 87% מכלל מפוטרי הקיץ. נתונים אלו חושפים שוב את אי השוויון המגדרי המאפיין את המשק הישראלי, אשר נתן ביטוייו גם במהלך סגרי הקורונה בהם ראינו כיצד עיקר העובדים שהוצאו לחל"ת היו נשים נוכח העובדה שהענפים תלויי הסגר אופיינו בשיעורים גבוהים יותר של עובדות מאשר של עובדים. בדומה, גם הענפים המועדים יותר לפיטורי קיץ מאופיינים בשיעור גבוה יותר של מועסקות מאשר של מועסקים.
- פטריק דרהי יפטר מעל 100 עובדים ב-i24NEWS
- עוד גל קיצוצים בטידס: פיטורים של עד 10% מהעובדים בעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה
אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף. אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף.
אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק.
:
דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה:
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")