מחקר הראה: חיסון הספוטניק יעילו יותר משל פייזר נגד האומיקרון
מחקר איטלקי רוסי משותף הראה כי יעילות חיסון הקורונה הרוסי "ספוטניק" גבוהה יותר ממקבילו של חברת התרופות האמריקאית PFIZER (סימול: PFE) כנגד וריאנט האומיקרון של הנגיף, כך דווח הבוקר. במסגרת המחקר נלקחו דגימות דם של אלו אשר קיבלו את חיסון הקורונה של פייזר והושוו אל מול דגימות הדם של אלו אשר קיבלו את החיסון הרוסי.
הדגימות נלקחו מהנבדקים כ-3 עד 6 חודשים לאחר קבלת מנת החיסון השני ובמסגרת הבדיקה נצפה כי אלו אשר קיבלו את החיסון הרוסי הראו מספר רב יותר של נוגדנים מאשר אלו שקיבלו את חיסון הקורונה של פייזר, וכן כי מספר הנוגדנים דעך בקצב איטי יותר עבור אלו שקיבלו את החיסון הרוסי.
המחקר כלל כ-51 אנשים שקיבלו את חיסון הספוטניק ו-17 נוספים שקיבלו את החיסון של פייזר והראה כי 74.2% מאלו שקיבלו את חיסון הספוטניק הראו עמידות כלפי הוריאנט בעוד שנתון זה עמד על כ-56.9% בלבד עבור אלו שקיבלו את החיסון של פייזר. עוד הראה החיסון כי מתן של מנת בוסטר מוחלשת של חיסון הספוטניק מהווה הגנה גבוהה יותר כנגד הוריאנט לעומת שתי מנות חיסון בלבד.
- 7.אריק 24/01/2022 18:22הגב לתגובה זומנ חולה? איפה המתים? חלאס עם הסיפורי פוגי על השפעונה הזאת
- 6.חיפאי 23/01/2022 13:15הגב לתגובה זווגם, רוסיה מדינה צפופה?...
- 5.רמו 23/01/2022 12:03הגב לתגובה זומה אתם מפרסמים שטויות 50 איש מחקר חחחחחח
- 4.גילגמש 22/01/2022 22:37הגב לתגובה זו51 מול 17? למה לא לקחו אחד מכל סוג חיסון? המחקר הזה הוא חארטא. זו לא כמות למחקר ולהסקת מסקנות, רק ברוסיה יודעים לעשות מחקר מצחיק כזה
- 3.יערי 22/01/2022 20:01הגב לתגובה זושחכתה לציין שהחיסון הרוסי הוא מתאים רק לרוסים בלבד כי הוא מוצאם להם ולא לבינאנוש אחר
- 2.המבקרת 22/01/2022 13:17הגב לתגובה זומה זה כ-51 איש האם זה בערך? זה מספר שאינו נותן תוקף לתוצאות מחקר רציני זה לפחות מאות אחדות - רצוי מעל אלף. וגם - המחקר נעשה ברוסיה - אתם סומכים על התוצאות המדווחות ?!
- 1.לילי 22/01/2022 09:04הגב לתגובה זוהחיסון הרוסי היינו בטכנולוגיה של נגיף מומת או מוחלש . החיסון הרוסי יוצר רמת נוגדנים גבוהה ורחבת תחום . מנגד תופעות הלוואי של החיסון גדולות מתופעות הלוואי של טכנוליית mRNA . החיסרון בטכנולוגיית mRNA היינה רמת נוגדנים נמוכה שמתפוגגת תוך 4 חודשים .
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
