חיסון קורונה
צילום: Mufid Majnun

מחקר הראה: חיסון הספוטניק יעילו יותר משל פייזר נגד האומיקרון

מחקר איטלקי רוסי שהתנהל בעת האחרונה ברוסיה ודגם 51 אנשים שקיבלו את חיסון הספוטניק הרוסי ו-17 שקיבלו את החיסון של פייזר הראה כי אלו שקיבלו את חיסון הספוטניק הראו רמת נוגדנים גבוהה יותר וכזו שדעכה בקצב איטי יותר מאשר זאת של מחוסני פייזר
תומר אמן | (7)

מחקר איטלקי רוסי משותף הראה כי יעילות חיסון הקורונה הרוסי "ספוטניק" גבוהה יותר ממקבילו של חברת התרופות האמריקאית  PFIZER (סימול: PFE) כנגד וריאנט האומיקרון של הנגיף, כך דווח הבוקר. במסגרת המחקר נלקחו דגימות דם של אלו אשר קיבלו את חיסון הקורונה של פייזר והושוו אל מול דגימות הדם של אלו אשר קיבלו את החיסון הרוסי. 

הדגימות נלקחו מהנבדקים כ-3 עד 6 חודשים לאחר קבלת מנת החיסון השני ובמסגרת הבדיקה נצפה כי אלו אשר קיבלו את החיסון הרוסי הראו מספר רב יותר של נוגדנים מאשר אלו שקיבלו את חיסון הקורונה של פייזר, וכן כי מספר הנוגדנים דעך בקצב איטי יותר עבור אלו שקיבלו את החיסון הרוסי. 

המחקר כלל כ-51 אנשים שקיבלו את חיסון הספוטניק ו-17 נוספים שקיבלו את החיסון של פייזר והראה כי 74.2% מאלו שקיבלו את חיסון הספוטניק הראו עמידות כלפי הוריאנט בעוד שנתון זה עמד על כ-56.9% בלבד עבור אלו שקיבלו את החיסון של פייזר. עוד הראה החיסון כי מתן של מנת בוסטר מוחלשת של חיסון הספוטניק מהווה הגנה גבוהה יותר כנגד הוריאנט לעומת שתי מנות חיסון בלבד. 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אריק 24/01/2022 18:22
    הגב לתגובה זו
    מנ חולה? איפה המתים? חלאס עם הסיפורי פוגי על השפעונה הזאת
  • 6.
    חיפאי 23/01/2022 13:15
    הגב לתגובה זו
    וגם, רוסיה מדינה צפופה?...
  • 5.
    רמו 23/01/2022 12:03
    הגב לתגובה זו
    מה אתם מפרסמים שטויות 50 איש מחקר חחחחחח
  • 4.
    גילגמש 22/01/2022 22:37
    הגב לתגובה זו
    51 מול 17? למה לא לקחו אחד מכל סוג חיסון? המחקר הזה הוא חארטא. זו לא כמות למחקר ולהסקת מסקנות, רק ברוסיה יודעים לעשות מחקר מצחיק כזה
  • 3.
    יערי 22/01/2022 20:01
    הגב לתגובה זו
    שחכתה לציין שהחיסון הרוסי הוא מתאים רק לרוסים בלבד כי הוא מוצאם להם ולא לבינאנוש אחר
  • 2.
    המבקרת 22/01/2022 13:17
    הגב לתגובה זו
    מה זה כ-51 איש האם זה בערך? זה מספר שאינו נותן תוקף לתוצאות מחקר רציני זה לפחות מאות אחדות - רצוי מעל אלף. וגם - המחקר נעשה ברוסיה - אתם סומכים על התוצאות המדווחות ?!
  • 1.
    לילי 22/01/2022 09:04
    הגב לתגובה זו
    החיסון הרוסי היינו בטכנולוגיה של נגיף מומת או מוחלש . החיסון הרוסי יוצר רמת נוגדנים גבוהה ורחבת תחום . מנגד תופעות הלוואי של החיסון גדולות מתופעות הלוואי של טכנוליית mRNA . החיסרון בטכנולוגיית mRNA היינה רמת נוגדנים נמוכה שמתפוגגת תוך 4 חודשים .
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.