חיסון קורונה
צילום: Mufid Majnun

מחקר הראה: חיסון הספוטניק יעילו יותר משל פייזר נגד האומיקרון

מחקר איטלקי רוסי שהתנהל בעת האחרונה ברוסיה ודגם 51 אנשים שקיבלו את חיסון הספוטניק הרוסי ו-17 שקיבלו את החיסון של פייזר הראה כי אלו שקיבלו את חיסון הספוטניק הראו רמת נוגדנים גבוהה יותר וכזו שדעכה בקצב איטי יותר מאשר זאת של מחוסני פייזר
תומר אמן | (7)

מחקר איטלקי רוסי משותף הראה כי יעילות חיסון הקורונה הרוסי "ספוטניק" גבוהה יותר ממקבילו של חברת התרופות האמריקאית  PFIZER (סימול: PFE) כנגד וריאנט האומיקרון של הנגיף, כך דווח הבוקר. במסגרת המחקר נלקחו דגימות דם של אלו אשר קיבלו את חיסון הקורונה של פייזר והושוו אל מול דגימות הדם של אלו אשר קיבלו את החיסון הרוסי. 

הדגימות נלקחו מהנבדקים כ-3 עד 6 חודשים לאחר קבלת מנת החיסון השני ובמסגרת הבדיקה נצפה כי אלו אשר קיבלו את החיסון הרוסי הראו מספר רב יותר של נוגדנים מאשר אלו שקיבלו את חיסון הקורונה של פייזר, וכן כי מספר הנוגדנים דעך בקצב איטי יותר עבור אלו שקיבלו את החיסון הרוסי. 

המחקר כלל כ-51 אנשים שקיבלו את חיסון הספוטניק ו-17 נוספים שקיבלו את החיסון של פייזר והראה כי 74.2% מאלו שקיבלו את חיסון הספוטניק הראו עמידות כלפי הוריאנט בעוד שנתון זה עמד על כ-56.9% בלבד עבור אלו שקיבלו את החיסון של פייזר. עוד הראה החיסון כי מתן של מנת בוסטר מוחלשת של חיסון הספוטניק מהווה הגנה גבוהה יותר כנגד הוריאנט לעומת שתי מנות חיסון בלבד. 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אריק 24/01/2022 18:22
    הגב לתגובה זו
    מנ חולה? איפה המתים? חלאס עם הסיפורי פוגי על השפעונה הזאת
  • 6.
    חיפאי 23/01/2022 13:15
    הגב לתגובה זו
    וגם, רוסיה מדינה צפופה?...
  • 5.
    רמו 23/01/2022 12:03
    הגב לתגובה זו
    מה אתם מפרסמים שטויות 50 איש מחקר חחחחחח
  • 4.
    גילגמש 22/01/2022 22:37
    הגב לתגובה זו
    51 מול 17? למה לא לקחו אחד מכל סוג חיסון? המחקר הזה הוא חארטא. זו לא כמות למחקר ולהסקת מסקנות, רק ברוסיה יודעים לעשות מחקר מצחיק כזה
  • 3.
    יערי 22/01/2022 20:01
    הגב לתגובה זו
    שחכתה לציין שהחיסון הרוסי הוא מתאים רק לרוסים בלבד כי הוא מוצאם להם ולא לבינאנוש אחר
  • 2.
    המבקרת 22/01/2022 13:17
    הגב לתגובה זו
    מה זה כ-51 איש האם זה בערך? זה מספר שאינו נותן תוקף לתוצאות מחקר רציני זה לפחות מאות אחדות - רצוי מעל אלף. וגם - המחקר נעשה ברוסיה - אתם סומכים על התוצאות המדווחות ?!
  • 1.
    לילי 22/01/2022 09:04
    הגב לתגובה זו
    החיסון הרוסי היינו בטכנולוגיה של נגיף מומת או מוחלש . החיסון הרוסי יוצר רמת נוגדנים גבוהה ורחבת תחום . מנגד תופעות הלוואי של החיסון גדולות מתופעות הלוואי של טכנוליית mRNA . החיסרון בטכנולוגיית mRNA היינה רמת נוגדנים נמוכה שמתפוגגת תוך 4 חודשים .
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.