חיסון קורונה
צילום: Mufid Majnun

מחקר הראה: חיסון הספוטניק יעילו יותר משל פייזר נגד האומיקרון

מחקר איטלקי רוסי שהתנהל בעת האחרונה ברוסיה ודגם 51 אנשים שקיבלו את חיסון הספוטניק הרוסי ו-17 שקיבלו את החיסון של פייזר הראה כי אלו שקיבלו את חיסון הספוטניק הראו רמת נוגדנים גבוהה יותר וכזו שדעכה בקצב איטי יותר מאשר זאת של מחוסני פייזר
תומר אמן | (7)

מחקר איטלקי רוסי משותף הראה כי יעילות חיסון הקורונה הרוסי "ספוטניק" גבוהה יותר ממקבילו של חברת התרופות האמריקאית  PFIZER (סימול: PFE) כנגד וריאנט האומיקרון של הנגיף, כך דווח הבוקר. במסגרת המחקר נלקחו דגימות דם של אלו אשר קיבלו את חיסון הקורונה של פייזר והושוו אל מול דגימות הדם של אלו אשר קיבלו את החיסון הרוסי. 

הדגימות נלקחו מהנבדקים כ-3 עד 6 חודשים לאחר קבלת מנת החיסון השני ובמסגרת הבדיקה נצפה כי אלו אשר קיבלו את החיסון הרוסי הראו מספר רב יותר של נוגדנים מאשר אלו שקיבלו את חיסון הקורונה של פייזר, וכן כי מספר הנוגדנים דעך בקצב איטי יותר עבור אלו שקיבלו את החיסון הרוסי. 

המחקר כלל כ-51 אנשים שקיבלו את חיסון הספוטניק ו-17 נוספים שקיבלו את החיסון של פייזר והראה כי 74.2% מאלו שקיבלו את חיסון הספוטניק הראו עמידות כלפי הוריאנט בעוד שנתון זה עמד על כ-56.9% בלבד עבור אלו שקיבלו את החיסון של פייזר. עוד הראה החיסון כי מתן של מנת בוסטר מוחלשת של חיסון הספוטניק מהווה הגנה גבוהה יותר כנגד הוריאנט לעומת שתי מנות חיסון בלבד. 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אריק 24/01/2022 18:22
    הגב לתגובה זו
    מנ חולה? איפה המתים? חלאס עם הסיפורי פוגי על השפעונה הזאת
  • 6.
    חיפאי 23/01/2022 13:15
    הגב לתגובה זו
    וגם, רוסיה מדינה צפופה?...
  • 5.
    רמו 23/01/2022 12:03
    הגב לתגובה זו
    מה אתם מפרסמים שטויות 50 איש מחקר חחחחחח
  • 4.
    גילגמש 22/01/2022 22:37
    הגב לתגובה זו
    51 מול 17? למה לא לקחו אחד מכל סוג חיסון? המחקר הזה הוא חארטא. זו לא כמות למחקר ולהסקת מסקנות, רק ברוסיה יודעים לעשות מחקר מצחיק כזה
  • 3.
    יערי 22/01/2022 20:01
    הגב לתגובה זו
    שחכתה לציין שהחיסון הרוסי הוא מתאים רק לרוסים בלבד כי הוא מוצאם להם ולא לבינאנוש אחר
  • 2.
    המבקרת 22/01/2022 13:17
    הגב לתגובה זו
    מה זה כ-51 איש האם זה בערך? זה מספר שאינו נותן תוקף לתוצאות מחקר רציני זה לפחות מאות אחדות - רצוי מעל אלף. וגם - המחקר נעשה ברוסיה - אתם סומכים על התוצאות המדווחות ?!
  • 1.
    לילי 22/01/2022 09:04
    הגב לתגובה זו
    החיסון הרוסי היינו בטכנולוגיה של נגיף מומת או מוחלש . החיסון הרוסי יוצר רמת נוגדנים גבוהה ורחבת תחום . מנגד תופעות הלוואי של החיסון גדולות מתופעות הלוואי של טכנוליית mRNA . החיסרון בטכנולוגיית mRNA היינה רמת נוגדנים נמוכה שמתפוגגת תוך 4 חודשים .
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.