מינויים בבנק ישראל: בוועדה המוניטרית, בחטיבת המחקר ובתשתיות
בבנק ישראל מודיעים היום על מינויים של שלושה אנשים לתפקידים שונים בבנק. פרופ' נעמי פלדמן תמונה לחברת הוועדה המוניטרית של הבנק, ד"ר יוסי סעדון ימונה למנהל האגף הפיננסי בחטיבת המחקר בבנק, ואייל זפרני ימונה למנהל אגף תשתיות טכנולוגיות בחטיבת טכנולוגית המידע בבנק. המינוי של פרופ' נעמי פלדמן, אושר בממשלה, והיא תחליף את פרופ' ראובן גרונאו שיפרוש מהוועדה המוניטרית לאחר 10 שנים. פלדמן גם ייעצה לנשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ וראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, והיא תומכת בביטול הפטור ממס על דירות להשכרה, כלומר שמשכירי דירות יצטרכו לשוב ולשלם מס כפי שהיה בעבר - כמו בכל השקעה אחרת. במקביל, אישרה הממשלה גם את המשך חברותם בוועדה של פרופ' משה חזן ופרופ' צבי הרקוביץ' לקדנציה נוספת. על פי חוק בנק ישראל, הוועדה המוניטרית צריכה למנות שישה חברים: הנגיד (יו"ר הוועדה), המשנה לנגיד, עובד בנק ישראל שמינה הנגיד, ושלושה חברים מקרב הציבור אותם ממנה הממשלה. פרופ' פלדמן בעלת תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת אילינוי, ובעלת תואר דוקטור בכלכלה מאוניברסיטת מישיגן ומתמחה בתחומי מימון ציבורי, מיסים וכלכלה התנהגותית. הפרופ' פלדמן משמשת כפרופסור חבר במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית מאז שנת 2018, וכן משמשת כעורכת בכתב העת הכלכלי American Economic Journal: Economic Policy. כמו כן שימשה בין השנים 2011-2018 ככלכלנית בכירה במדור ניתוח פיסקאלי בפדרל-ריזרב, ובתווך גם כיהנה כשנה במועצת היועצים הכלכליים של הנשיא בארה"ב (CEA). קודם לכן גם שימשה פלדמן כיועצת לאגף הערכה ואסטרטגיה מוניטרית בבנק המרכזי של אנגליה בשנת 2004. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: "אני מאחל לפרופ' פלדמן הצלחה רבה במילוי תפקידה כנציגת הציבור בוועדה המוניטרית בבנק ישראל ומודה לה על נכונתה לקחת על עצמה את האחריות הכרוכה בכך. לפרופ' פלדמן ניסיון מקצועי רלוונטי ועשיר ואני בטוח שתתרום רבות לעבודת הוועדה. בנוסף ברצוני להודות מקרב לב לפרופ' ראובן גרונאו על 10 שנותיו כחבר בוועדה המוניטרית של בנק ישראל, שהוא חבר בה מיום היווסדה, ועל תרומתו המקצועית להתוויית המדיניות הכלכלית שהובילה הוועדה במשק הישראלי בשנים אלו." כאמור, גם ד"ר יוסי סעדון ימונה למנהל האגף הפיננסי בחטיבת המחקר בבנק. סעדון יחליף את מיקי קהן שפורש, והוא שימש עד כה כראש תחום מדיניות מאקרו-יציבותית שבאגף הפיננסי. היחידה שבראשה עמד עוסקת בבניה ויישום של מודלים לזיהוי סיכונים מערכתיים במשק הישראלי, מעקב אחר יציבות המערכת הפיננסית בכללותה, פיתוח כלים למדידת הקישוריות בתוך המערכת הפיננסית ובינה למגזר העסקי הריאלי. . סעדון החל את דרכו בבנק ישראל ככלכלן בתחום היציבות הפיננסית בחטיבת המחקר. בהמשך כיהן כדובר בנק ישראל כ-6 שנים ולאחר מכן היה הנציג של מדינת ישראל בדירקטוריונים של הבנק העולמי, הבנק לפיתוח אמריקה הלטינית (IDB) וזרוע ההשקעות הפרטיות של הבנק לפיתוח אמריקה הלטינית (IIC). כמו כן, שימש בעבר כיועץ חיצוני לקרן המטבע. סעדון, בעל תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים ותארים שני ושלישי בכלכלה מאוניברסיטת בן גוריון, תושב באר שבע ומזה שנים רבות היה מרצה בתחומי הכלכלה, המימון, המתמטיקה והסטטיסטיקה באוניברסיטת בן גוריון, מכללת ספיר ועוד. האגף הפיננסי שבחטיבת המחקר בבנק ישראל אמון על חקר ומעקב המערכת הפיננסית על מנת לזהות איומים פוטנציאליים ליציבותה ובתוך כך, מעקב אחר השווקים הפיננסים, המוסדות הפיננסיים, והרגולציה הפיננסית. בנוסף, האגף הפיננסי חוקר את תפקוד המערכת הפיננסית והשווקים הפיננסיים במטרה לייעל את אספקת המימון לפעילות המשק ולהגן על חסכונות הציבור. מנהל האגף הפיננסי משמש גם כיו"ר ועדת ההיגוי של הועדה ליציבות פיננסית. המינוי השלישי הוא של אייל זפרני, שימונה למנהל אגף תשתיות טכנולוגיות בחטיבת טכנולוגית המידע בבנק. אייל יעמוד בראש האגף האמון על פיתוח ותחזוקת תשתיות המחשוב של הבנק התומכות במערכות הפיננסיות, במערכות המידע המנהליות, תשתיות התקשורת, בסיסי נתונים ואבטחת המידע. זפרני הוא בעל תואר ראשון בהנדסת מערכות מידע מאוניברסיטת בן גוריון שבנגב ותואר שני בניהול תעשייתי מאוניברסיטת בר אילן. הוא החל את דרכו המקצועית בבנק ישראל בשנת 2007 ושימש במגוון תפקידי ניהול בחטיבת טכנולוגית המידע, תפקידו האחרון היה יועץ טכנולוגי בכיר למנהל החטיבה.
- 1.שמילו 05/10/2021 15:40הגב לתגובה זוממגדלי השן שאינם יודעים מה קורה בשטח במציאות. אנשי האקדמיה מנותקים מהראלתי מסודרים כספית ולרב תאורטיקנים שמתאימים אולי לכתוב ספרים אבל לא תמיד מבינים בכלכלה המעשית!!!!!

מדוע מזנק הדולר ל-3.44?
ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל
אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.52% . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים.
רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן.
הקשר העקיף לוול סטריט
בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד.
כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.
- מניית הבורסה לני"ע זינקה 11% גפן ב-12%; קמטק צנחה 10%; נעילה שלילית במדדים
- הבורסה באדום: הבנקים ירדו ב-3.2%, הנדל״ן איבד כ-3.5%; עמרם נפלה 8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעת הריבית
עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה.

כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
בתקופה של שבעה חודשים בלבד: 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות; מנגנון משומן של ניפוח מלאכותי של הוצאות כדי להתחמק ממס - נעצר; מקרה חריג או שזה רק קצה הקרחון של הקומבינות בענף הבניה?
כתב אישום חמור הוגש נגד נביל מחאמיד, תושב אום אל־פחם ובעליה של חברת הבנייה "מן בזאר בנייה בע"מ". האישום הוא בגין ניכוי 96 חשבוניות פיקטיביות בהיקף עסקאות של כ-69 מיליון שקל, מתוכן נוכה מס תשומות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל. כתב האישום מייחס למחאמיד עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תוך ניסיון להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד שגיא דימנט מהיחידה המשפטית מע"מ מרכז ברשות המיסים בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ חיפה.
על פי פרטי כתב האישום, מחאמיד שימש כדירקטור, בעל מניות ומנהל בפועל של החברה, ובמהלך תקופה של שבעה חודשים בלבד - בין ינואר ליולי 2020 - הוא ביצע רישום של חשבוניות פיקטיביות שלא שיקפו עסקאות אמיתיות.
החשבוניות הפיקטיביות נרשמו על שם חברת "מן בזאר בנייה בע"מ" והוגשו במסגרת הדיווחים התקופתיים של החברה לרשות המסים. סכום המס שנוכה במסגרת אותן חשבוניות מסתכם ב-10,115,210 שקל. מחאמיד פעל באופן שיטתי כדי להתחמק מתשלום מס, תוך ניכוי מס תשומות "מבלי שיש לגביו מסמך כדין".
היקף החשבוניות והמס שנוכה בפועל מעיד, לפי רשות המסים, על פעולה נרחבת שבוצעה בזמן קצר יחסית. שבעה חודשים בלבד, 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות. מנגנון ניפוח מלאכותי של הוצאות לצורך התחמקות ממס. הרשויות מתייחסות להיקף הגבוה ולשיטתיות שבביצוע כאל נסיבות מחמירות, שמהוות בסיס להגשת כתב האישום הפלילי.
- זארה ניצחה את רשות המסים: תשלם 5% מס במקום 30%
- "לא כל עוגמת נפש היא התעמרות": נדחתה תביעת עובד רשות המסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרשה הזאת משתלבת בתופעה מוכרת המאפיינת ענפים מסוימים, ובפרט את תחום הבנייה. בענף זה, המבוסס לא פעם על חוזים חלקיים, שימוש בתתי־קבלנים, חברות "מטריה" ופעילות עסקית מול גורמים רבים בשטח מאפשרת להחליק ביתר קלות עסקאות שלא קרו במציאות.