איזה ציון פסיכומטרי תצטרכו כדי להתקבל ללימודי רפואה?
הדרישה לציון פסיכומטרי גבוה נמשכת לצד עלייה באחוז המועמדים שנדחו ללימודי תואר ראשון; מועמדות גבוהה יותר של נשים במכללות
הביקוש להשכלה גבוהה נמשך. בחמש השנים האחרונות נרשמה יציבות יחסית במספר המועמדים ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות והמכללות האקדמיות, כאשר בשנת תשע”ז (2016/17) הם עמדו על 31.9 אלף ו-43.2 אלף, בהתאמה. כך על פי נתונים שמפרסמת היום (ד') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
ניתן לציין פער משמעותי בממוצעי הציונים הפסיכומטריים של המועמדים המתקבלים בעדיפות ראשונה (של 103 נקודות בממוצע) בין האוניברסיטאות לבין המכללות האקדמיות (627 לעומת 524 נקודות, בהתאמה), ובמיוחד בביולוגיה (פער של 172 נקודות בממוצע).
המקצועות שבהם נדרשו ציוני פסיכומטרי גבוהים במיוחד כדי להתקבל בעדיפות ראשונה באוניברסיטאות היו רפואה כללית (735), פיזיקה-מתמטיקה (720), מדעי הקוגניציה (713), התוכנית המשולבת של פילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה (709), חישוב ועיבוד מידע-מדעי המוח (696), הנדסה ביו-רפואית (687), מדעי הרפואה (683), איכות הסביבה ומשאבי טבע (681), מדעי המחשב (681), רפואת שיניים (680), הנדסת מחשבים - מדעי המחשב (680), התכנית הרב תחומית במדעי הרוח (678), כימיה פיזיקלית (677), הנדסת חשמל (677), לימודים קלאסיים (676).
במכללות, נדרש ציון פסיכומטרי גבוה במיוחד בתוכנית הרב-תחומית במדעי הרוח (652), הנדסת אלקטרו-אופטיקה (638), הנדסת מערכות תקשורת (633), ביואינפורמטיקה (628), מדע הדתות (627).
- פעילות ותקציבי המו"פ באקדמיה בישראל המשיכו לעלות ב-2023
- תוקפא הצעת החוק לסיוע לסטודנטים במילואים - האוניברסיטאות תסייענה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחוז הנבחנים בבחינה פסיכומטרית באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות:
אחוז המועמדים שנדחו מהאוניברסיטאות עלה בין השנים תשע"ו (2015/16) לתשע”ז (מ-25.0% ל-26.8%, בהתאמה) וכן מהמכללות האקדמיות (מ-15.1% ל-17.5%, בהתאמה).
בהתפלגות לפי מין, נשים היו 53.5% מהמועמדים לאוניברסיטאות ו-56.5% מהמועמדים למכללות האקדמיות. 65.0% מהנשים המועמדות לאוניברסיטאות התקבלו בעדיפות ראשונה, לעומת 63.9% בקרב הגברים המועמדים. 73.5% מהנשים המועמדות למכללות האקדמיות התקבלו בעדיפות ראשונה, בהשוואה ל-72.6% בקרב הגברים המועמדים.
המקצועות שהיו מבוקשים כמעט רק על ידי נשים הם: חינוך מיוחד, ריפוי בעיסוק, הפרעות בתקשורת, עיצוב טקסטיל, חינוך עיוני ומחקרי, בריאות הציבור, ייעוץ חינוכי, לימודי נשים, לימודי עבודה, תולדות האמנות ועיצוב פנים. לעומת זאת, המקצועות שבהם היה ביקוש בעיקר על ידי גברים היו: הנדסת חשמל, הנדסת בניין, הנדסת אלקטרו-אופטיקה, הנדסה וניהול משאבי מים, הנדסת מכונות, פיזיקה-מתמטיקה והנדסת אלקטרוניקה.
- 2.מאוכזב 29/03/2018 06:20הגב לתגובה זוביתי הוציאה 747 לפני כ20 שנה . לא התקבלה מפני "שהוועדה" המהוללת לא מצאה אותה ראויה מספיק.....בושה. היום היא וטרינרית מצליחה. הפסד לבני האדם ורווח נרי לחיות. "וועדה" מפרידה בין מוכשר ופסול לרפואה בישראל.עוד פלופ תוצרת ישראל.
- 1.לימודי רפואה 28/03/2018 15:04הגב לתגובה זוברפואה. תקועים בישראל לנצח
- עושים USMLE כדי לעבוד בארה"ב (ל"ת)דניי 29/03/2018 07:42הגב לתגובה זו

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
