האוניברסיטה העברית התחייבה להגדלת מספר החרדים והערבים

תכנית ההתייעלות תתפרס לאורך עשור וכוללת שורה של צעדים שיחייבו את האוניברסיטה לממש נכסים, להתייעל ולערוך רה-ארגון פנימי, אקדמי ומנהלי
|
האוניברסיטה העברית התחייבה להגדלת מספר החרדים והערבים
משרד האוצר והוועדה לתכנון ולתקצוב גיבשו תכנית להבראת האוניברסיטה העברית בהיקף של 2.7 מיליארד שקל, כאשר תכנית ההתייעלות היא רב שנתית ותימשך לאורך עשור. זאת בעקבות קשיים כלכליים משמעותיים אליהם נקלעה האוניברסיטה בשני העשורים האחרונים.
במסגרת התכנית, האוניברסיטה העברית תכסה את גרעונה הצבור, בסך של כ-1.8 מיליארד שקל הגרעון יכוסה ממקורות מימון עצמיים שאינם משמשים לפעילות אקדמית ובהם: מכירת נכסים (400 מיליון שקל) והעמדת בטוחות ומקורות נוספים (600 מיליון שקל). כמו כן, באמצעים ניהוליים וכלכליים אחרים.
עוד מתוכנן איזון של התקציב השוטף באמצעות צעדי התייעלות פנים מוסדיים, בהיקף של כ-900 מיליון שקל (90 מיליון שקל בממוצע בשנה):צמצום משרות והפחתת רכיבי שכר (26 מיליון שקל בשנה), הגדלת תקורות (15 מיליון שקל בשנה), הכנסות נוספות לתקציב השוטף (49 מיליון שקל בשנה).  כמו כן, המוסד מתחייב להתייעלות ניהולית
אל מול צעדים אלו, המדינה תקצה תוספות תקציביות, מעבר לתקציב הקיים של האוניברסיטה, בסך כ- 700 מיליון שקלים (70 מיליון שקל בממוצע בשנה) במשך עשור.
להלן עיקרי התכנית:
התחייבויות האוניברסיטה העברית:
 
1. כיסוי הגרעון הצבור: האוניברסיטה העברית מתחייבת כי הגרעון הצבור בסך 1.8 מיליארד שקלים ייסגר בתום עשור, בין היתר, ממקורות מימון עצמיים שבמרכזם עומדת תכנית למימוש נכסי המוסד שאינם משמשים לפעילות אקדמית, בהם: 
 
  • 600 מיליון שקל - העמדת בטוחות: שעבוד נכסים אל מול התחייבות.
  • 400 מיליון שקל - מימוש נכסים: המוסד מתחייב לממש נכסים בגובה 300 מיליון שקל כנגד התחייבויותיו ו-100 מיליון שקל נוספים עבור יצירת כרית ביטחון למקרה של שינויים פיננסיים בלתי צפויים.
  • אמצעים ניהוליים וכלכליים אחרים. 

2. צמצום הגרעון השוטף: האוניברסיטה העברית התחייבה לתכנית התייעלות רב שנתית שתביא לחסכון מצטבר של כ-900 מיליון שקלים, הפרוסים על פני עשור (כ-90 מיליון שקל בממוצע בשנה). 
תכנית ההתייעלות מוערכת בכ-90 מיליון שקל בשנה:
  • 26 מיליון שקל בשנה - צמצום משרות והפחתת רכיבי שכר של הסגל.
  • 15 מיליון שקל בשנה - הגדלת תקורות.
  • 49 מיליון שקל בשנה - הגדלת הכנסות לתקציב השוטף.
  • כמו כן, התחייבה האוניברסיטה להתייעלות ניהולית, ובכלל זה: ייעול הרכש, תקינת כוח אדם וכיוצא בזה. 

3. התגייסות המוסד לעמידה במטרות לאומיות: האוניברסיטה העברית התחייבה לפעול באופן אינטנסיבי לעמידה במטרות לאומיות שבאו לידי ביטוי בתכנית הרב שנתית להשכלה הגבוהה לשנים תשע"ז-תשפ"ב. לשם כך, האוניברסיטה התחייבה לעמוד ביעד הגידול של 70% במספר הסטודנטים הלומדים את מקצועות ההיי-טק.
כמו כן, האוניברסיטה התחייבה להגדלה משמעותית של מספר הסטודנטים הערבים והחרדים הלומדים במוסד, כך שמספר הסטודנטים החרדים יעמוד על 1000 סטודנטים ושיעור הסטודנטים הערבים מסך הסטודנטים הלומדים במוסד יעמוד על 18% בתואר ראשון ו-12% לתואר שני. יעד נוסף אשר האוניברסיטה תיקח בו חלק משמעותי – גיוס סטודנטים בינלאומיים ללמוד בירושלים.
 
4. הידוק הפיקוח של הוועד המנהל: האוניברסיטה העברית התחייבה לבצע שינויים במבנה התאגידי באופן שיחזק את אפקטיביות הפיקוח של הוועד המנהל על הנהלת המוסד.
 
התחייבויות הוועדה לתכנון ולתקצוב ומשרד האוצר:
 
1. תמיכת המדינה: הוועדה לתכנון ולתקצוב ומשרד האוצר התחייבו להקצות בעשר השנים הקרובות תוספות תקציביות, מעבר לתקציב הקיים של האוניברסיטה, בסך כ-70 מיליון שקלים בשנה בממוצע (סה"כ כ-700 מיליון שקל). ההקצאה הכספית תותנה בעמידה בתכנית ההבראה ותבחן כל שנה. 
2. שקיפות ובקרה: ועדה מקצועית מטעם הוועדה לתכנון ולתקצוב תבדוק את תהליך יישום התכנית ותוודא שהאוניברסיטה עומדת בהתחייבויותיה. הוועדה תדווח לוועדה לתכנון ולתקצוב ומשרד האוצר מדי רבעון. 
3. תמיכה מותנית: תמיכת הוועדה לתכנון ולתקצוב תהיה מותנית בעמידת המוסד בכל יעדי התכנית, במידה ולא, התמיכה תוגבל.
שר האוצר משה כחלון: "האוניברסיטה העברית היא חלק בלתי נפרד מהחוסן הכלכלי של המשק הישראלי.  ההסכם אליו הגענו יאפשר לאוניברסיטה להמשיך ולתרום לצמיחה של כלכלת ישראל באמצעות השקעה במחקר ופיתוח וטיפוח ההון האנושי. מטרת כלל הגורמים שנרתמו והביאו לחתימת ההסכם היא שהאוניברסיטה תהיה לא רק מוסד אקדמי מוביל ופורץ דרך, אלא גם גוף עם איתנות ועצמאות פיננסית".
שר החינוך ויו"ר המל"ג נפתלי בנט: "האוניברסיטה העברית הייתה ועודנה אחת האוניברסיטאות הטובות בעולם, מקור גאווה למדינת ישראל ובעיקר מוסד אקדמי מפואר שגידל לאורך עשרות שנים אלפי חוקרים מהוללים שתרומתם למחקר ולמדינה היא אדירה. תכנית ההבראה מעמידה  אתגרים רבים בפני האוניברסיטה והמדינה, אך יישומה יבטיח שגם בעתיד האוניברסיטה תדורג בצמרת האוניברסיטאות בעולם".
נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן: "האוניברסיטה העברית מובילה מזה שנות דור את האקדמיה בישראל.  בשנים האחרונות נקלענו למצב תקציבי בעייתי שיצר קשיים רבים וסיכן את יכולתנו להמשיך להוביל את האקדמיה הישראלית.  אני שמח לומר כי היום האוניברסיטה העברית יוצאת לדרך חדשה ומאתגרת. בנינו תכנית ארוכת טווח אשר מחייבת את המוסד לתהליכים משמעותיים ומציבה אתגרים רבים, ותאפשר צמיחה והתחדשות אקדמית, מחקרית והוראתית. צעדים אלו  יאפשרו לאוניברסיטה העברית להמשיך להוביל את ההשכלה הגבוהה בישראל ולהצעיד אותה להישגים בינלאומיים נוספים. אנחנו שמחים גם להשתלב בכל יעדי המדינה הכוללים הרחבת תחומי הלימוד - ההנדסה ומדעי המחשב והנגשת האקדמיה למגזרים ייחודיים כמו חרדים וערבים.  אנו מודים לפרופ' יפה זילברשץ, לצוות ות"ת ולאוצר על התמיכה שקיבלנו מהם בעת בניית התכנית ועל הסכמתם לספק את הסיוע הנדרש ליישום התכנית".
תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות