האוניברסיטה העברית התחייבה להגדלת מספר החרדים והערבים
משרד האוצר והוועדה לתכנון ולתקצוב גיבשו תכנית להבראת האוניברסיטה העברית בהיקף של 2.7 מיליארד שקל, כאשר תכנית ההתייעלות היא רב שנתית ותימשך לאורך עשור. זאת בעקבות קשיים כלכליים משמעותיים אליהם נקלעה האוניברסיטה בשני העשורים האחרונים.
במסגרת התכנית, האוניברסיטה העברית תכסה את גרעונה הצבור, בסך של כ-1.8 מיליארד שקל הגרעון יכוסה ממקורות מימון עצמיים שאינם משמשים לפעילות אקדמית ובהם: מכירת נכסים (400 מיליון שקל) והעמדת בטוחות ומקורות נוספים (600 מיליון שקל). כמו כן, באמצעים ניהוליים וכלכליים אחרים.
עוד מתוכנן איזון של התקציב השוטף באמצעות צעדי התייעלות פנים מוסדיים, בהיקף של כ-900 מיליון שקל (90 מיליון שקל בממוצע בשנה):צמצום משרות והפחתת רכיבי שכר (26 מיליון שקל בשנה), הגדלת תקורות (15 מיליון שקל בשנה), הכנסות נוספות לתקציב השוטף (49 מיליון שקל בשנה). כמו כן, המוסד מתחייב להתייעלות ניהולית
אל מול צעדים אלו, המדינה תקצה תוספות תקציביות, מעבר לתקציב הקיים של האוניברסיטה, בסך כ- 700 מיליון שקלים (70 מיליון שקל בממוצע בשנה) במשך עשור.
להלן עיקרי התכנית:
התחייבויות האוניברסיטה העברית:
1. כיסוי הגרעון הצבור: האוניברסיטה העברית מתחייבת כי הגרעון הצבור בסך 1.8 מיליארד שקלים ייסגר בתום עשור, בין היתר, ממקורות מימון עצמיים שבמרכזם עומדת תכנית למימוש נכסי המוסד שאינם משמשים לפעילות אקדמית, בהם:
- פעילות ותקציבי המו"פ באקדמיה בישראל המשיכו לעלות ב-2023
- תוקפא הצעת החוק לסיוע לסטודנטים במילואים - האוניברסיטאות תסייענה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 600 מיליון שקל - העמדת בטוחות: שעבוד נכסים אל מול התחייבות.
- 400 מיליון שקל - מימוש נכסים: המוסד מתחייב לממש נכסים בגובה 300 מיליון שקל כנגד התחייבויותיו ו-100 מיליון שקל נוספים עבור יצירת כרית ביטחון למקרה של שינויים פיננסיים בלתי צפויים.
- אמצעים ניהוליים וכלכליים אחרים.
2. צמצום הגרעון השוטף: האוניברסיטה העברית התחייבה לתכנית התייעלות רב שנתית שתביא לחסכון מצטבר של כ-900 מיליון שקלים, הפרוסים על פני עשור (כ-90 מיליון שקל בממוצע בשנה).
תכנית ההתייעלות מוערכת בכ-90 מיליון שקל בשנה:
- 26 מיליון שקל בשנה - צמצום משרות והפחתת רכיבי שכר של הסגל.
- 15 מיליון שקל בשנה - הגדלת תקורות.
- 49 מיליון שקל בשנה - הגדלת הכנסות לתקציב השוטף.
- כמו כן, התחייבה האוניברסיטה להתייעלות ניהולית, ובכלל זה: ייעול הרכש, תקינת כוח אדם וכיוצא בזה.
- מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
- קנאביס - האם מותר לכם להשתמש, כמה מותר להחזיק, מהם העונשים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
3. התגייסות המוסד לעמידה במטרות לאומיות: האוניברסיטה העברית התחייבה לפעול באופן אינטנסיבי לעמידה במטרות לאומיות שבאו לידי ביטוי בתכנית הרב שנתית להשכלה הגבוהה לשנים תשע"ז-תשפ"ב. לשם כך, האוניברסיטה התחייבה לעמוד ביעד הגידול של 70% במספר הסטודנטים הלומדים את מקצועות ההיי-טק.
כמו כן, האוניברסיטה התחייבה להגדלה משמעותית של מספר הסטודנטים הערבים והחרדים הלומדים במוסד, כך שמספר הסטודנטים החרדים יעמוד על 1000 סטודנטים ושיעור הסטודנטים הערבים מסך הסטודנטים הלומדים במוסד יעמוד על 18% בתואר ראשון ו-12% לתואר שני. יעד נוסף אשר האוניברסיטה תיקח בו חלק משמעותי – גיוס סטודנטים בינלאומיים ללמוד בירושלים.
4. הידוק הפיקוח של הוועד המנהל: האוניברסיטה העברית התחייבה לבצע שינויים במבנה התאגידי באופן שיחזק את אפקטיביות הפיקוח של הוועד המנהל על הנהלת המוסד.
התחייבויות הוועדה לתכנון ולתקצוב ומשרד האוצר:
1. תמיכת המדינה: הוועדה לתכנון ולתקצוב ומשרד האוצר התחייבו להקצות בעשר השנים הקרובות תוספות תקציביות, מעבר לתקציב הקיים של האוניברסיטה, בסך כ-70 מיליון שקלים בשנה בממוצע (סה"כ כ-700 מיליון שקל). ההקצאה הכספית תותנה בעמידה בתכנית ההבראה ותבחן כל שנה.
2. שקיפות ובקרה: ועדה מקצועית מטעם הוועדה לתכנון ולתקצוב תבדוק את תהליך יישום התכנית ותוודא שהאוניברסיטה עומדת בהתחייבויותיה. הוועדה תדווח לוועדה לתכנון ולתקצוב ומשרד האוצר מדי רבעון.
3. תמיכה מותנית: תמיכת הוועדה לתכנון ולתקצוב תהיה מותנית בעמידת המוסד בכל יעדי התכנית, במידה ולא, התמיכה תוגבל.
שר האוצר משה כחלון: "האוניברסיטה העברית היא חלק בלתי נפרד מהחוסן הכלכלי של המשק הישראלי. ההסכם אליו הגענו יאפשר לאוניברסיטה להמשיך ולתרום לצמיחה של כלכלת ישראל באמצעות השקעה במחקר ופיתוח וטיפוח ההון האנושי. מטרת כלל הגורמים שנרתמו והביאו לחתימת ההסכם היא שהאוניברסיטה תהיה לא רק מוסד אקדמי מוביל ופורץ דרך, אלא גם גוף עם איתנות ועצמאות פיננסית".
שר החינוך ויו"ר המל"ג נפתלי בנט: "האוניברסיטה העברית הייתה ועודנה אחת האוניברסיטאות הטובות בעולם, מקור גאווה למדינת ישראל ובעיקר מוסד אקדמי מפואר שגידל לאורך עשרות שנים אלפי חוקרים מהוללים שתרומתם למחקר ולמדינה היא אדירה. תכנית ההבראה מעמידה אתגרים רבים בפני האוניברסיטה והמדינה, אך יישומה יבטיח שגם בעתיד האוניברסיטה תדורג בצמרת האוניברסיטאות בעולם".
נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן: "האוניברסיטה העברית מובילה מזה שנות דור את האקדמיה בישראל. בשנים האחרונות נקלענו למצב תקציבי בעייתי שיצר קשיים רבים וסיכן את יכולתנו להמשיך להוביל את האקדמיה הישראלית. אני שמח לומר כי היום האוניברסיטה העברית יוצאת לדרך חדשה ומאתגרת. בנינו תכנית ארוכת טווח אשר מחייבת את המוסד לתהליכים משמעותיים ומציבה אתגרים רבים, ותאפשר צמיחה והתחדשות אקדמית, מחקרית והוראתית. צעדים אלו יאפשרו לאוניברסיטה העברית להמשיך להוביל את ההשכלה הגבוהה בישראל ולהצעיד אותה להישגים בינלאומיים נוספים. אנחנו שמחים גם להשתלב בכל יעדי המדינה הכוללים הרחבת תחומי הלימוד - ההנדסה ומדעי המחשב והנגשת האקדמיה למגזרים ייחודיים כמו חרדים וערבים. אנו מודים לפרופ' יפה זילברשץ, לצוות ות"ת ולאוצר על התמיכה שקיבלנו מהם בעת בניית התכנית ועל הסכמתם לספק את הסיוע הנדרש ליישום התכנית".
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
מסמך הפיתיון שבו השתמשה קבוצת התקיפה, קרדיט: פאלו אלטומסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו
חוקרים ישראלים בפאלו אלטו, חושפים את קבוצת Ashen Lepus המזוהה עם חמאס שמפעילה קמפיין ריגול מתמשך לכריית מידע ממדינות ערב; בין היעדים שהותקפו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית
משם הכול קורה בלי שהקורבן מרגיש. הקובץ שמתחזה למסמך מדיני מפעיל שרשרת של רכיבים שמורידים ומפעילים את ערכת התקיפה החדשה של קבוצת Ashen Lepus, קבוצת APT המזוהה עם חמאס ושפועלת כבר שנים נגד גופים ממשלתיים במזרח התיכון. רק שהפעם, כך חושפים החוקרים
הישראלים של פאלו אלטו נטוורקס, הקבוצה מגיעה עם מערך מתקדם בהרבה מבעבר.
מסמך פיתיון כפי שנחשף על ידי צוות החוקרים של פאלו אלטו
חוקרים ישראלים של פאלו אלטו חושפים: קמפיין ריגול חדש, מתמשך ומתוחכם של חמאס נגד ממשלות ערביות
צוותי UNIT 42 של פאלו אלטו נטוורקס ישראל מפרסמים דוח מקיף על קמפיין ריגול שנמשך חודשים ארוכים, ומטרתו חדירה ואיסוף מידע מגופים ממשלתיים ודיפלומטיים ברחבי המזרח התיכון. הקבוצה שעומדת
מאחורי הקמפיין היא Ashen Lepus, המכונה גם WIRTE, ואם בעבר היא נחשבה לשחקן בינוני בזירה, בזמן האחרון היא שדרגה משמעותית את היכולות שלה הן מבחינת תשתיות והן מבחינת כלים וטכניקות תקיפה.
הקמפיין היה פעיל לא רק בתקופות שקטות יחסית, אלא וביתר שאת בזמן
המערכה בין ישראל לחמאס, והקמפיין הזה נמשך גם אחרי הסכם הפסקת האש בעזה באוקטובר האחרון. כאן גם אפשר למצוא הבדל בין Ashen Lepus לבין קבוצות אחרות המזוהות עם חמאס: בעוד אחרות הורידו פעילות, הקבוצה המשיכה לפעול בעקביות, הוסיפה כלים חדשים, והרחיבה את תחומי הפעולה
והיעדים. בין המדינות שנפגעו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית.
החוקרים מסבירים כי הפתיונות - כמו המסמך מהליגה הערבית - מותאמים בדיוק לעולמות התוכן של הקורבנות. רובם עוסקים בענייני פלסטין, החלטות מדיניות או יחסי מדינות, אך בקמפיין
הנוכחי נוספו גם מסמכים הקשורים ליחסי טורקיה–פלסטין, מה שמרמז על כיוון מודיעיני חדש של הקבוצה.
