הלמ"ס: יותר מ-2 מיליון משרות מציעות שכר נמוך מהממוצע
השכר הממוצע במשק: 9,912 שקל. המגזר הגדול ביותר - החברות הלא פיננסיות עם 64% מכלל המשרות
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (א') את דו"ח הנתונים לשכר הממוצע במשק נכון לנובמבר 2017 שעמד על 9,912 שקל. למעלה מ-2 מיליון משרות המהוות 65.9% מהמשק, נמצאות בענפים בהם השכר הממוצע נמוך מזה של כלל המשק - שירותי בריאות, רווחה וסעד; חקלאות ודיג; בינוי; חינוך - שכר ממוצע של 7,835 שקל.
1.2 מיליון משרות (34.1%), נמצאות בענפים בהם השכר הממוצע גבוה מכלל המשק -שירותי תחבורה, אחסנה, דואר ובלדרות; מנהל מקומי, ציבורי וביטחון, ביטוח לאומי; אספקת חשמל ומים, שירותי ביוב; מידע ותקשורת.
בחודש נובמבר 2017 המגזר הגדול ביותר היה מגזר החברות הלא-פיננסיות, ובו היו 2.3 מיליון משרות שכיר (64.6% מכלל המשרות במשק). השכר הממוצע למשרת שכיר במגזר זה היה 10,551 שקל. במגזר הממשלתי השכר הממוצע עמד על 10,100 שקל, במגזר משקי הבית השכר הממוצע עמד על 4,781 שקל ובמגזר החברות הפיננסיות השכר הממוצע עמד על 16,633 שקל.
על פי הנתונים, קיימת עלייה בשכר הממוצע במשק. בחודשים ספטמבר-נובמבר 2017 עלה השכר ב-1.1% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 1.6% בחישוב שנתי בחודשים יוני-אוגוסט 2017.
- סקר הלמ"ס: לראשונה מאז תחילת המלחמה ציפיות חיוביות לתיירות הנכנסת
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, נרשם גידול במספר משרות השכיר. בחודשים ספטמבר-נובמבר 2017 עלה מספר משרות השכיר ב- 1.1% בחישוב שנתי בהמשך לעלייה של 1.8% בחישוב שנתי בחודשים יוני-אוגוסט 2017.
כך למשל, בענף מנהל מקומי, ציבורי ובטחון וביטוח לאומי עלה מספר משרות השכיר ב-4.2% בחישוב שנתי בחודשים ספטמבר-נובמבר 2017 בהמשך לעלייה של 3.9% בחישוב שנתי בחודשים יוני-אוגוסט 2017. בענף חקלאות, ייעור ודיג ירד מספר משרות השכיר ב-5.8% בחישוב שנתי בחודשים ספטמבר-נובמבר 2017 בהמשך לירידה של 4.5% בחישוב שנתי בחודשים יוני-אוגוסט 2017.
- 1.בישראל זה שוק עבדים (ל"ת)אהרון 11/02/2018 17:28הגב לתגובה זו
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
