הלמ"ס: יותר מ-2 מיליון משרות מציעות שכר נמוך מהממוצע
השכר הממוצע במשק: 9,912 שקל. המגזר הגדול ביותר - החברות הלא פיננסיות עם 64% מכלל המשרות
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (א') את דו"ח הנתונים לשכר הממוצע במשק נכון לנובמבר 2017 שעמד על 9,912 שקל. למעלה מ-2 מיליון משרות המהוות 65.9% מהמשק, נמצאות בענפים בהם השכר הממוצע נמוך מזה של כלל המשק - שירותי בריאות, רווחה וסעד; חקלאות ודיג; בינוי; חינוך - שכר ממוצע של 7,835 שקל.
1.2 מיליון משרות (34.1%), נמצאות בענפים בהם השכר הממוצע גבוה מכלל המשק -שירותי תחבורה, אחסנה, דואר ובלדרות; מנהל מקומי, ציבורי וביטחון, ביטוח לאומי; אספקת חשמל ומים, שירותי ביוב; מידע ותקשורת.
בחודש נובמבר 2017 המגזר הגדול ביותר היה מגזר החברות הלא-פיננסיות, ובו היו 2.3 מיליון משרות שכיר (64.6% מכלל המשרות במשק). השכר הממוצע למשרת שכיר במגזר זה היה 10,551 שקל. במגזר הממשלתי השכר הממוצע עמד על 10,100 שקל, במגזר משקי הבית השכר הממוצע עמד על 4,781 שקל ובמגזר החברות הפיננסיות השכר הממוצע עמד על 16,633 שקל.
על פי הנתונים, קיימת עלייה בשכר הממוצע במשק. בחודשים ספטמבר-נובמבר 2017 עלה השכר ב-1.1% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 1.6% בחישוב שנתי בחודשים יוני-אוגוסט 2017.
- סקר הלמ"ס: לראשונה מאז תחילת המלחמה ציפיות חיוביות לתיירות הנכנסת
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, נרשם גידול במספר משרות השכיר. בחודשים ספטמבר-נובמבר 2017 עלה מספר משרות השכיר ב- 1.1% בחישוב שנתי בהמשך לעלייה של 1.8% בחישוב שנתי בחודשים יוני-אוגוסט 2017.
כך למשל, בענף מנהל מקומי, ציבורי ובטחון וביטוח לאומי עלה מספר משרות השכיר ב-4.2% בחישוב שנתי בחודשים ספטמבר-נובמבר 2017 בהמשך לעלייה של 3.9% בחישוב שנתי בחודשים יוני-אוגוסט 2017. בענף חקלאות, ייעור ודיג ירד מספר משרות השכיר ב-5.8% בחישוב שנתי בחודשים ספטמבר-נובמבר 2017 בהמשך לירידה של 4.5% בחישוב שנתי בחודשים יוני-אוגוסט 2017.
- 1.בישראל זה שוק עבדים (ל"ת)אהרון 11/02/2018 17:28הגב לתגובה זו
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
