פרשת ישראל ביתנו: אירנה וולדברג הורשעה במתן שוחד

וולדברג הודתה בעבירה במסגרת הסדר טיעון; התביעה דורשת 6 חודשי מאסר בפועל בעוד ההגנה מבקשת עבודות שירות
מורן ישעיהו | (1)

בית המשפט המחוזי הרשיע היום את אירנה וולדברג, מנכ"לית התאחדות היזמים בישראל, במתן שוחד. מדובר בהרשעה הראשונה במגרת פרשת 242. בדיון שיתקיים ב-8.3.18 יוכרע עונשה. 

על פי כתב האישום המתוקן, בו הודתה הנאשמת במסגרת הסדר טיעון, בתקופה הרלוונטית שימשה הנאשמת כמנכ"לית התאחדות היזמים בישראל. בשנים 2003-2014 שימשה פאינה קירשנבאום כמזכ"לית מפלגת ישראל ביתנו. בשנים 2014-2009 כיהנה קירשנבאום כחברת כנסת, ובתוך כך, בשנים 2014-2013, אף כיהנה כסגנית שר הפנים. כחלק מסמכויותיה של קירשנבאום במפלגת ישראל ביתנו היא הייתה אמונה על הכספים הקואליציוניים של המפלגה.

החל משנת 2001 ועד לשנת 2014 לפחות, שימש דוד (דאוד) גודובסקי כמנהל אגף הארגון של מפלגת ישראל ביתנו. קירשנבאום הייתה הממונה על גודובסקי בתפקידו כמנהל אגף הארגון. בין קירשנבאום לגודובסקי היו קשרי עבודה הדוקים.

בין הנאשמת לקירשנבאום נוצרו קשרי עבודה בשנת 2009 לכל המאוחר. קירשנבאום פעלה על מנת להשיג תקציבים עבור פעילות ההתאחדות, אשר הסתכמו לסך של כמיליון וחצי ש"ח. בנוסף, בשנת 2014, במועד אשר אינו ידוע במדויק, פנתה הנאשמת אל קירשנבאום, וביקשה את עזרתה בחידוש קשר מקצועי שהיה לה עם הרשות למלחמה בסמים. בעקבות זאת, פנתה קירשנבאום לראש הרשות, והמליצה לו להיפגש עם הנאשמת, במטרה לשלב את ההתאחדות בפעילות הרשות. החל ממרץ 2014, שולבה ההתאחדות בפרויקט של המכללה למנהל בראשון לציון, בנושא של שיקום מכורים, אשר מומן על ידי הרשות.

 

באוגוסט 2014 ביקש גודובסקי לטוס ולשהות בסרביה ובאוקראינה. בהמשך לכך, על פי הנחייתה של קירשנבאום, פנה גודובסקי אל הנאשמת כדי שההתאחדות תממן את הנסיעה. בהמשך לכך, הסכימה הנאשמת לממן את נסיעתם של גודובסקי ושל יועץ התקשורת של קירשנבאום לסרביה ולאוקראינה, בעלות כוללת של 15,084 ש"ח. הנאשמת הניחה כי גודובסקי נוסע לסרביה ולאוקראינה במסגרת תפקידו במפלגת ישראל ביתנו, וכי הנסיעה קשורה לנושא קידום עלייה. הנאשמת מימנה את הנסיעה, באמצעות ההתאחדות, בעד פעולות עתידיות שקשורות בתפקידיה הציבוריים של קירשנבאום, וכדי לא לסכל אפשרות שקירשנבאום תיטיב עמה גם בעתיד.

 

על פי הסדר הטיעון, הפרקליטות תעתור לעונש של 6 חודשי מאסר בפועל וב"כ הנאשמת יעתרו לעונש של 5.5 חודשי מאסר, שירוצו בדרך של עבודות שירות. בנוסף, יעתרו הצדדים במשותף למאסר מותנה כפי שייקבע על ידי ביהמ"ש ולקנס בסך 30 אלף ש"ח. סכום הקנס הינו כפל סכום טובת ההנאה שהנאשמת נתנה לקירשנבאום וגודובסקי.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בדיחה על חשבונינו (ל"ת)
    דרור 17/01/2018 12:30
    הגב לתגובה זו
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת

מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר

תמיר חכמוף |

מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.5%.  עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.

בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%. 

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.




מה קרה למחירי הדירות?

מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.

בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.