פרשת ישראל ביתנו: אירנה וולדברג הורשעה במתן שוחד

וולדברג הודתה בעבירה במסגרת הסדר טיעון; התביעה דורשת 6 חודשי מאסר בפועל בעוד ההגנה מבקשת עבודות שירות
מורן ישעיהו | (1)

בית המשפט המחוזי הרשיע היום את אירנה וולדברג, מנכ"לית התאחדות היזמים בישראל, במתן שוחד. מדובר בהרשעה הראשונה במגרת פרשת 242. בדיון שיתקיים ב-8.3.18 יוכרע עונשה. 

על פי כתב האישום המתוקן, בו הודתה הנאשמת במסגרת הסדר טיעון, בתקופה הרלוונטית שימשה הנאשמת כמנכ"לית התאחדות היזמים בישראל. בשנים 2003-2014 שימשה פאינה קירשנבאום כמזכ"לית מפלגת ישראל ביתנו. בשנים 2014-2009 כיהנה קירשנבאום כחברת כנסת, ובתוך כך, בשנים 2014-2013, אף כיהנה כסגנית שר הפנים. כחלק מסמכויותיה של קירשנבאום במפלגת ישראל ביתנו היא הייתה אמונה על הכספים הקואליציוניים של המפלגה.

החל משנת 2001 ועד לשנת 2014 לפחות, שימש דוד (דאוד) גודובסקי כמנהל אגף הארגון של מפלגת ישראל ביתנו. קירשנבאום הייתה הממונה על גודובסקי בתפקידו כמנהל אגף הארגון. בין קירשנבאום לגודובסקי היו קשרי עבודה הדוקים.

בין הנאשמת לקירשנבאום נוצרו קשרי עבודה בשנת 2009 לכל המאוחר. קירשנבאום פעלה על מנת להשיג תקציבים עבור פעילות ההתאחדות, אשר הסתכמו לסך של כמיליון וחצי ש"ח. בנוסף, בשנת 2014, במועד אשר אינו ידוע במדויק, פנתה הנאשמת אל קירשנבאום, וביקשה את עזרתה בחידוש קשר מקצועי שהיה לה עם הרשות למלחמה בסמים. בעקבות זאת, פנתה קירשנבאום לראש הרשות, והמליצה לו להיפגש עם הנאשמת, במטרה לשלב את ההתאחדות בפעילות הרשות. החל ממרץ 2014, שולבה ההתאחדות בפרויקט של המכללה למנהל בראשון לציון, בנושא של שיקום מכורים, אשר מומן על ידי הרשות.

 

באוגוסט 2014 ביקש גודובסקי לטוס ולשהות בסרביה ובאוקראינה. בהמשך לכך, על פי הנחייתה של קירשנבאום, פנה גודובסקי אל הנאשמת כדי שההתאחדות תממן את הנסיעה. בהמשך לכך, הסכימה הנאשמת לממן את נסיעתם של גודובסקי ושל יועץ התקשורת של קירשנבאום לסרביה ולאוקראינה, בעלות כוללת של 15,084 ש"ח. הנאשמת הניחה כי גודובסקי נוסע לסרביה ולאוקראינה במסגרת תפקידו במפלגת ישראל ביתנו, וכי הנסיעה קשורה לנושא קידום עלייה. הנאשמת מימנה את הנסיעה, באמצעות ההתאחדות, בעד פעולות עתידיות שקשורות בתפקידיה הציבוריים של קירשנבאום, וכדי לא לסכל אפשרות שקירשנבאום תיטיב עמה גם בעתיד.

 

על פי הסדר הטיעון, הפרקליטות תעתור לעונש של 6 חודשי מאסר בפועל וב"כ הנאשמת יעתרו לעונש של 5.5 חודשי מאסר, שירוצו בדרך של עבודות שירות. בנוסף, יעתרו הצדדים במשותף למאסר מותנה כפי שייקבע על ידי ביהמ"ש ולקנס בסך 30 אלף ש"ח. סכום הקנס הינו כפל סכום טובת ההנאה שהנאשמת נתנה לקירשנבאום וגודובסקי.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בדיחה על חשבונינו (ל"ת)
    דרור 17/01/2018 12:30
    הגב לתגובה זו
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.