פרשת ישראל ביתנו: אירנה וולדברג הורשעה במתן שוחד
בית המשפט המחוזי הרשיע היום את אירנה וולדברג, מנכ"לית התאחדות היזמים בישראל, במתן שוחד. מדובר בהרשעה הראשונה במגרת פרשת 242. בדיון שיתקיים ב-8.3.18 יוכרע עונשה.
על פי כתב האישום המתוקן, בו הודתה הנאשמת במסגרת הסדר טיעון, בתקופה הרלוונטית שימשה הנאשמת כמנכ"לית התאחדות היזמים בישראל. בשנים 2003-2014 שימשה פאינה קירשנבאום כמזכ"לית מפלגת ישראל ביתנו. בשנים 2014-2009 כיהנה קירשנבאום כחברת כנסת, ובתוך כך, בשנים 2014-2013, אף כיהנה כסגנית שר הפנים. כחלק מסמכויותיה של קירשנבאום במפלגת ישראל ביתנו היא הייתה אמונה על הכספים הקואליציוניים של המפלגה.
החל משנת 2001 ועד לשנת 2014 לפחות, שימש דוד (דאוד) גודובסקי כמנהל אגף הארגון של מפלגת ישראל ביתנו. קירשנבאום הייתה הממונה על גודובסקי בתפקידו כמנהל אגף הארגון. בין קירשנבאום לגודובסקי היו קשרי עבודה הדוקים.
בין הנאשמת לקירשנבאום נוצרו קשרי עבודה בשנת 2009 לכל המאוחר. קירשנבאום פעלה על מנת להשיג תקציבים עבור פעילות ההתאחדות, אשר הסתכמו לסך של כמיליון וחצי ש"ח. בנוסף, בשנת 2014, במועד אשר אינו ידוע במדויק, פנתה הנאשמת אל קירשנבאום, וביקשה את עזרתה בחידוש קשר מקצועי שהיה לה עם הרשות למלחמה בסמים. בעקבות זאת, פנתה קירשנבאום לראש הרשות, והמליצה לו להיפגש עם הנאשמת, במטרה לשלב את ההתאחדות בפעילות הרשות. החל ממרץ 2014, שולבה ההתאחדות בפרויקט של המכללה למנהל בראשון לציון, בנושא של שיקום מכורים, אשר מומן על ידי הרשות.
באוגוסט 2014 ביקש גודובסקי לטוס ולשהות בסרביה ובאוקראינה. בהמשך לכך, על פי הנחייתה של קירשנבאום, פנה גודובסקי אל הנאשמת כדי שההתאחדות תממן את הנסיעה. בהמשך לכך, הסכימה הנאשמת לממן את נסיעתם של גודובסקי ושל יועץ התקשורת של קירשנבאום לסרביה ולאוקראינה, בעלות כוללת של 15,084 ש"ח. הנאשמת הניחה כי גודובסקי נוסע לסרביה ולאוקראינה במסגרת תפקידו במפלגת ישראל ביתנו, וכי הנסיעה קשורה לנושא קידום עלייה. הנאשמת מימנה את הנסיעה, באמצעות ההתאחדות, בעד פעולות עתידיות שקשורות בתפקידיה הציבוריים של קירשנבאום, וכדי לא לסכל אפשרות שקירשנבאום תיטיב עמה גם בעתיד.
על פי הסדר הטיעון, הפרקליטות תעתור לעונש של 6 חודשי מאסר בפועל וב"כ הנאשמת יעתרו לעונש של 5.5 חודשי מאסר, שירוצו בדרך של עבודות שירות. בנוסף, יעתרו הצדדים במשותף למאסר מותנה כפי שייקבע על ידי ביהמ"ש ולקנס בסך 30 אלף ש"ח. סכום הקנס הינו כפל סכום טובת ההנאה שהנאשמת נתנה לקירשנבאום וגודובסקי.
- 1.בדיחה על חשבונינו (ל"ת)דרור 17/01/2018 12:30הגב לתגובה זו
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
