דוח מכון אדוה: המשק הישראלי מתחזק - השכר לא עולה: "חשש לדור שני של עובדים בשכר נמוך"

חלקם של העובדים ב"עוגת ההכנסה הלאומית" מתכווץ; החוקרים מזהירים: עשוי להיווצר מצב בו יוולד דור שני לעבודה בשכר נמוך
גיא ארז | (4)
נושאים בכתבה מרכז אדוה

ההכנסות ופריון העבודה במשק הישראלי עלו, אך חלקם של העובדים ירד והכנסותיהם לא עלו - אלו המסקנות העולות מהדו"ח השנתי של מרכז אדוה שפורסם הלילה. מהמחקר עולה כי בעשורים האחרונים הפריון של המעסיקים בישראל גדל, אך לא זה של העובדים. מעבר לכך, החוקרים אף מזהירים כי המגמה עלולה להימשך, ולהוביל לדור נוסף של עובדים בעלי השכלה מינימלית ושכר נמוך.

הדו"ח, שכותרתו הינו "עובדים, מעסיקים וחלוקת עוגת ההכנסה הלאומית 2015", מציין כי המדיניות הקיימת בישראל זה 30 שנים, מאז התכנית לייצוב המשק ב-1985, הינה  "סיפור הצלחה - אך רק מצד אחד: בפועל, "עלות העבודה אכן הוזלה, אלא שזה בא על חשבונו של המשק כולו", נכתב בדו"ח.

"ישראל מצטיינת בשיעור גבוה של עובדים בשכר נמוך, בשיעור מן הגבוהים ב-OECD". הדבר משקף השקעה מעטה בעובדות ובעובדים — בהכשרה מקצועית, בתנאי העסקה, במיכון, ומכאן פריון נמוך - קבעו בדו"ח, והצביעו כי מצבן של העובדות בארץ אף רע עוד יותר, כשיותר משליש מהן השתכרו שכר נמוך העומד על פחות מ-שני שלישים מהשכר הממוצע במשק.

בהסתכלות על חלוקת "עוגת ההכנסה הלאומית", ניתן להבין באופן פשוט את מצבם המתדרדר של העובדים בישראל, וזוהי אולי גם נורת האזהרה הבוהקת ביותר: בעשורים האחרונים קטן חלקם של העובדים - הן שכירים והן העצמאים - בעוגת ההכנסה הלאומית: בשנת 2015 חלקם של העובדים בעוגה עמד על 57%, והיה זההשיעור הנמוך ביותר מאז שנת 2000, אז הוא עמד על 65%.

ב"אדוה" מסבירים כי אמנם זהו תהליך שהתרחש במרבית המדינות החברות ב-OECD,  אך בכל מקרה - התוצאה היא פגיעה ארוכת-טווח בפריון: עובדים ועובדות "זולים" הם עובדים שאינם מצריכים הדרכה והכשרה מקצועית, ואילו הם עצמם אינם יכולים להשקיע בהשכלה של ילדיהם, בוודאי לא כאשר המדיניות התקציבית מבוססת על העברה של חלק גדול מנטל המימון של השירותים החברתיים מהמדינה אל משקי-הבית. כל אלה מבטיחים פריון נמוך – ואולי אף נמוך עוד יותר - גם בדור הבא. 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דור 01/05/2016 11:11
    הגב לתגובה זו
    איך בדיוק נתניהו זוכה להצבעה פבלובית אוטומטית של הציבור שהכי סובל ממנו זאת תעלומה שאולי ההיסטוריה תתן לה תשובה.
  • 3.
    ביחס שכר דיור ברור שהשכר והמיסוי הם הבעיה (ל"ת)
    אלי 01/05/2016 11:09
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ב.נתניהו הריסות בע"מ 01/05/2016 09:33
    הגב לתגובה זו
    סתם שמאלנים אנטישמים. החיים כאן נפלאים ויש לנו ארץ נהדרת. לא מאמינים לי? תשאלו את י.תשובה.
  • 1.
    אזרח 01/05/2016 08:47
    הגב לתגובה זו
    עובדים עניים וטייקונים
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.