דוח מכון אדוה: המשק הישראלי מתחזק - השכר לא עולה: "חשש לדור שני של עובדים בשכר נמוך"

חלקם של העובדים ב"עוגת ההכנסה הלאומית" מתכווץ; החוקרים מזהירים: עשוי להיווצר מצב בו יוולד דור שני לעבודה בשכר נמוך
גיא ארז | (4)
נושאים בכתבה מרכז אדוה

ההכנסות ופריון העבודה במשק הישראלי עלו, אך חלקם של העובדים ירד והכנסותיהם לא עלו - אלו המסקנות העולות מהדו"ח השנתי של מרכז אדוה שפורסם הלילה. מהמחקר עולה כי בעשורים האחרונים הפריון של המעסיקים בישראל גדל, אך לא זה של העובדים. מעבר לכך, החוקרים אף מזהירים כי המגמה עלולה להימשך, ולהוביל לדור נוסף של עובדים בעלי השכלה מינימלית ושכר נמוך.

הדו"ח, שכותרתו הינו "עובדים, מעסיקים וחלוקת עוגת ההכנסה הלאומית 2015", מציין כי המדיניות הקיימת בישראל זה 30 שנים, מאז התכנית לייצוב המשק ב-1985, הינה  "סיפור הצלחה - אך רק מצד אחד: בפועל, "עלות העבודה אכן הוזלה, אלא שזה בא על חשבונו של המשק כולו", נכתב בדו"ח.

"ישראל מצטיינת בשיעור גבוה של עובדים בשכר נמוך, בשיעור מן הגבוהים ב-OECD". הדבר משקף השקעה מעטה בעובדות ובעובדים — בהכשרה מקצועית, בתנאי העסקה, במיכון, ומכאן פריון נמוך - קבעו בדו"ח, והצביעו כי מצבן של העובדות בארץ אף רע עוד יותר, כשיותר משליש מהן השתכרו שכר נמוך העומד על פחות מ-שני שלישים מהשכר הממוצע במשק.

בהסתכלות על חלוקת "עוגת ההכנסה הלאומית", ניתן להבין באופן פשוט את מצבם המתדרדר של העובדים בישראל, וזוהי אולי גם נורת האזהרה הבוהקת ביותר: בעשורים האחרונים קטן חלקם של העובדים - הן שכירים והן העצמאים - בעוגת ההכנסה הלאומית: בשנת 2015 חלקם של העובדים בעוגה עמד על 57%, והיה זההשיעור הנמוך ביותר מאז שנת 2000, אז הוא עמד על 65%.

ב"אדוה" מסבירים כי אמנם זהו תהליך שהתרחש במרבית המדינות החברות ב-OECD,  אך בכל מקרה - התוצאה היא פגיעה ארוכת-טווח בפריון: עובדים ועובדות "זולים" הם עובדים שאינם מצריכים הדרכה והכשרה מקצועית, ואילו הם עצמם אינם יכולים להשקיע בהשכלה של ילדיהם, בוודאי לא כאשר המדיניות התקציבית מבוססת על העברה של חלק גדול מנטל המימון של השירותים החברתיים מהמדינה אל משקי-הבית. כל אלה מבטיחים פריון נמוך – ואולי אף נמוך עוד יותר - גם בדור הבא. 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דור 01/05/2016 11:11
    הגב לתגובה זו
    איך בדיוק נתניהו זוכה להצבעה פבלובית אוטומטית של הציבור שהכי סובל ממנו זאת תעלומה שאולי ההיסטוריה תתן לה תשובה.
  • 3.
    ביחס שכר דיור ברור שהשכר והמיסוי הם הבעיה (ל"ת)
    אלי 01/05/2016 11:09
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ב.נתניהו הריסות בע"מ 01/05/2016 09:33
    הגב לתגובה זו
    סתם שמאלנים אנטישמים. החיים כאן נפלאים ויש לנו ארץ נהדרת. לא מאמינים לי? תשאלו את י.תשובה.
  • 1.
    אזרח 01/05/2016 08:47
    הגב לתגובה זו
    עובדים עניים וטייקונים
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.