דוח מכון אדוה: המשק הישראלי מתחזק - השכר לא עולה: "חשש לדור שני של עובדים בשכר נמוך"

חלקם של העובדים ב"עוגת ההכנסה הלאומית" מתכווץ; החוקרים מזהירים: עשוי להיווצר מצב בו יוולד דור שני לעבודה בשכר נמוך
גיא ארז | (4)
נושאים בכתבה מרכז אדוה

ההכנסות ופריון העבודה במשק הישראלי עלו, אך חלקם של העובדים ירד והכנסותיהם לא עלו - אלו המסקנות העולות מהדו"ח השנתי של מרכז אדוה שפורסם הלילה. מהמחקר עולה כי בעשורים האחרונים הפריון של המעסיקים בישראל גדל, אך לא זה של העובדים. מעבר לכך, החוקרים אף מזהירים כי המגמה עלולה להימשך, ולהוביל לדור נוסף של עובדים בעלי השכלה מינימלית ושכר נמוך.

הדו"ח, שכותרתו הינו "עובדים, מעסיקים וחלוקת עוגת ההכנסה הלאומית 2015", מציין כי המדיניות הקיימת בישראל זה 30 שנים, מאז התכנית לייצוב המשק ב-1985, הינה  "סיפור הצלחה - אך רק מצד אחד: בפועל, "עלות העבודה אכן הוזלה, אלא שזה בא על חשבונו של המשק כולו", נכתב בדו"ח.

"ישראל מצטיינת בשיעור גבוה של עובדים בשכר נמוך, בשיעור מן הגבוהים ב-OECD". הדבר משקף השקעה מעטה בעובדות ובעובדים — בהכשרה מקצועית, בתנאי העסקה, במיכון, ומכאן פריון נמוך - קבעו בדו"ח, והצביעו כי מצבן של העובדות בארץ אף רע עוד יותר, כשיותר משליש מהן השתכרו שכר נמוך העומד על פחות מ-שני שלישים מהשכר הממוצע במשק.

בהסתכלות על חלוקת "עוגת ההכנסה הלאומית", ניתן להבין באופן פשוט את מצבם המתדרדר של העובדים בישראל, וזוהי אולי גם נורת האזהרה הבוהקת ביותר: בעשורים האחרונים קטן חלקם של העובדים - הן שכירים והן העצמאים - בעוגת ההכנסה הלאומית: בשנת 2015 חלקם של העובדים בעוגה עמד על 57%, והיה זההשיעור הנמוך ביותר מאז שנת 2000, אז הוא עמד על 65%.

ב"אדוה" מסבירים כי אמנם זהו תהליך שהתרחש במרבית המדינות החברות ב-OECD,  אך בכל מקרה - התוצאה היא פגיעה ארוכת-טווח בפריון: עובדים ועובדות "זולים" הם עובדים שאינם מצריכים הדרכה והכשרה מקצועית, ואילו הם עצמם אינם יכולים להשקיע בהשכלה של ילדיהם, בוודאי לא כאשר המדיניות התקציבית מבוססת על העברה של חלק גדול מנטל המימון של השירותים החברתיים מהמדינה אל משקי-הבית. כל אלה מבטיחים פריון נמוך – ואולי אף נמוך עוד יותר - גם בדור הבא. 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דור 01/05/2016 11:11
    הגב לתגובה זו
    איך בדיוק נתניהו זוכה להצבעה פבלובית אוטומטית של הציבור שהכי סובל ממנו זאת תעלומה שאולי ההיסטוריה תתן לה תשובה.
  • 3.
    ביחס שכר דיור ברור שהשכר והמיסוי הם הבעיה (ל"ת)
    אלי 01/05/2016 11:09
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ב.נתניהו הריסות בע"מ 01/05/2016 09:33
    הגב לתגובה זו
    סתם שמאלנים אנטישמים. החיים כאן נפלאים ויש לנו ארץ נהדרת. לא מאמינים לי? תשאלו את י.תשובה.
  • 1.
    אזרח 01/05/2016 08:47
    הגב לתגובה זו
    עובדים עניים וטייקונים
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".