דוח מכון אדוה: המשק הישראלי מתחזק - השכר לא עולה: "חשש לדור שני של עובדים בשכר נמוך"

חלקם של העובדים ב"עוגת ההכנסה הלאומית" מתכווץ; החוקרים מזהירים: עשוי להיווצר מצב בו יוולד דור שני לעבודה בשכר נמוך
גיא ארז | (4)
נושאים בכתבה מרכז אדוה

ההכנסות ופריון העבודה במשק הישראלי עלו, אך חלקם של העובדים ירד והכנסותיהם לא עלו - אלו המסקנות העולות מהדו"ח השנתי של מרכז אדוה שפורסם הלילה. מהמחקר עולה כי בעשורים האחרונים הפריון של המעסיקים בישראל גדל, אך לא זה של העובדים. מעבר לכך, החוקרים אף מזהירים כי המגמה עלולה להימשך, ולהוביל לדור נוסף של עובדים בעלי השכלה מינימלית ושכר נמוך.

הדו"ח, שכותרתו הינו "עובדים, מעסיקים וחלוקת עוגת ההכנסה הלאומית 2015", מציין כי המדיניות הקיימת בישראל זה 30 שנים, מאז התכנית לייצוב המשק ב-1985, הינה  "סיפור הצלחה - אך רק מצד אחד: בפועל, "עלות העבודה אכן הוזלה, אלא שזה בא על חשבונו של המשק כולו", נכתב בדו"ח.

"ישראל מצטיינת בשיעור גבוה של עובדים בשכר נמוך, בשיעור מן הגבוהים ב-OECD". הדבר משקף השקעה מעטה בעובדות ובעובדים — בהכשרה מקצועית, בתנאי העסקה, במיכון, ומכאן פריון נמוך - קבעו בדו"ח, והצביעו כי מצבן של העובדות בארץ אף רע עוד יותר, כשיותר משליש מהן השתכרו שכר נמוך העומד על פחות מ-שני שלישים מהשכר הממוצע במשק.

בהסתכלות על חלוקת "עוגת ההכנסה הלאומית", ניתן להבין באופן פשוט את מצבם המתדרדר של העובדים בישראל, וזוהי אולי גם נורת האזהרה הבוהקת ביותר: בעשורים האחרונים קטן חלקם של העובדים - הן שכירים והן העצמאים - בעוגת ההכנסה הלאומית: בשנת 2015 חלקם של העובדים בעוגה עמד על 57%, והיה זההשיעור הנמוך ביותר מאז שנת 2000, אז הוא עמד על 65%.

ב"אדוה" מסבירים כי אמנם זהו תהליך שהתרחש במרבית המדינות החברות ב-OECD,  אך בכל מקרה - התוצאה היא פגיעה ארוכת-טווח בפריון: עובדים ועובדות "זולים" הם עובדים שאינם מצריכים הדרכה והכשרה מקצועית, ואילו הם עצמם אינם יכולים להשקיע בהשכלה של ילדיהם, בוודאי לא כאשר המדיניות התקציבית מבוססת על העברה של חלק גדול מנטל המימון של השירותים החברתיים מהמדינה אל משקי-הבית. כל אלה מבטיחים פריון נמוך – ואולי אף נמוך עוד יותר - גם בדור הבא. 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דור 01/05/2016 11:11
    הגב לתגובה זו
    איך בדיוק נתניהו זוכה להצבעה פבלובית אוטומטית של הציבור שהכי סובל ממנו זאת תעלומה שאולי ההיסטוריה תתן לה תשובה.
  • 3.
    ביחס שכר דיור ברור שהשכר והמיסוי הם הבעיה (ל"ת)
    אלי 01/05/2016 11:09
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ב.נתניהו הריסות בע"מ 01/05/2016 09:33
    הגב לתגובה זו
    סתם שמאלנים אנטישמים. החיים כאן נפלאים ויש לנו ארץ נהדרת. לא מאמינים לי? תשאלו את י.תשובה.
  • 1.
    אזרח 01/05/2016 08:47
    הגב לתגובה זו
    עובדים עניים וטייקונים
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.