עובדת המנצלת את זכאותה לחל"ת לאחר חופשת לידה אינה זכאית לדמי אבטלה

העובדות ------------ שושנה גנוט (להלן: "העובדת"), מורה במקצועה, יצאה לחופשת לידה ולאחריה ביקשה לצאת לחופשה ללא תשלום ממקום עבודתה. תביעתה של העובדת לתשלום דמי אבטלה בתקופה בה שהתה בחופשה ללא תשלום נדחתה ברוב דעות על ידי בית הדין האזורי, מן הטעם שנותרה עובדת, ויחסי העבודה בינה ובין מעסיקה לא נותקו. נקבע כי העובדת בחרה לממש את זכותה על פי חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 (להלן: "חוק עבודת נשים") לצאת לחופשה ללא תשלום, ועל כן אין היא זכאית לדמי אבטלה. על כך הגישה העובדת ערעור לבית הדין הארצי. לטענת העובדת יציאתה לחל"ת לא הייתה בגלל הלידה אלא בשל מצבה אשר לא אפשר עבודה כמורה בבית הספר. לטענתה הייתה זמינה לעבודה אחרת שלא בהוראה בכל אותה תקופה ועובדה היא כי התייצבה כדורשת עבודה בלשכה. אולם לא הוצעה לה כל עבודה בכל אותה תקופה. פסק הדין ----------- בית הדין הארצי לעבודה דחה את הערעור וקבע: -------------------------------------------------------------------- העובדת ביקשה שלא לשוב לעבודתה בסמוך לאחר תום חופשת הלידה שלה, באופן שהיעדרותה מן העבודה תחשב לה כחופשה ללא תשלום. היעדרות העובדת מעבודתה בנסיבות אלה מוסדרת בהוראת סעיף 7(ד) ס"ק (1) ו-(2) לחוק עבודת נשים. זכות העובדת על פי הוראות חוק עבודת נשים להיעדר מעבודתה לאחר תום חופשת הלידה אינה מותנית בתנאי, בין בקשר לסיבת ההיעדרות ובין בכלל. האם זכאית עובדת בנסיבות של היעדרות כאמור לדמי אבטלה? ----------------------------------------------------------------------------------------- שאלת הזכאות לדמי אבטלה נבחנת, על יסוד התשתית הנורמטיבית העומדת בבסיס הזכאות לדמי אבטלה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בהוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי") ובפסיקה כפי שפרשה אותן, והכל תוך שימת לב לנסיבות המקרה הספציפי, לרבות הסיבה שבגינה יצאו העובדת או העובד ממעגל העבודה. התכלית העומדת בבסיס ביטוח אבטלה הינה "לאפשר לעובדים אשר נפלטו ממעגל העבודה קיום בכבוד עד שיקלטו במקום העבודה החדש" (דב"ע ש"ן 02-140 המוסד - אוחנה, פד"ע כ"ב 34, 37, להלן: "עניין אוחנה"). הזכאות לדמי אבטלה נתונה על פי הוראת סעיף 166 לחוק הביטוח הלאומי גם למי שהפסיק את עבודתו מרצונו, אלא שהזכאות לדמי אבטלה נתונה למתפטר מרצונו, אך לאחר שחלפו 90 ימים מיום הפסקת העבודה. מתוך ראיית התכלית של דמי האבטלה שהיא בראש ובראשונה לאפשר לעובדים קיום בכבוד עקב הוצאתם בניגוד לרצונם מחוץ למעגל העבודה, הורחבה, על פי פסיקה מאוחרת יותר, הזכאות לדמי אבטלה תוך שנקבע כי "מובטל" הינו גם עובד שהוצא לחופשה ללא תשלום בניגוד לרצונו, ומתקיימות לגביו יתר הדרישות כקבוע בחוק (למשל עב"ל 131/10 המוסד לביטוח לאומי - ויזניצר, מיום 28.11.2012). ההתייצבות בשירות התעסוקה כשלעצמה אינה בבחינת חזות הכל לעניין הזכאות לדמי אבטלה. הזכאות לדמי אבטלה תלויה בבחינה מהותית של כלל נסיבות המקרה, לרבות השאלה אם מדובר בפיטורים או התפטרות, או בחופשה ללא תשלום. ככל שמדובר בהתפטרות, יש להוסיף ולבחון אם זו התפטרות שיש לה הצדקה כמשמעה בחוק. ככל שמדובר בחופשה ללא תשלום, יש לבדוק אם מדובר בחופשה אליה הוצא העובד בעל כורחו, שרק אז קמה לו זכאות לדמי אבטלה. כאמור היעדרות מן העבודה לאחר חופשת לידה מותרת על פי החוק ללא תנאי, והיא תוכר בכל מקרה כחופשה ללא תשלום, בין שהיא נסמכת על טעם זה או על טעם אחר.

(*) הכותב - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"

אין במידע המופיע באתר "כל עובד" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.