שיטת המימון של ארגון דאע"ש: הכנסות עתק מנפט - שנמכר ב-26 דולר לחבית!

מיליוני דולרים זורמים על בסיס יומי לחשבונות דאע"ש מהברחה של נפט באמצעות משאיות. ומה לגבי תיאוריית הקונספירציה?
מערכת Bizportal | (7)

ביום שאחרי 'צוק איתן' הסיפור הגדול בתקשורת העולמית הוא דאע"ש. הארגון האיסלמי הרצחני שכבר השתלט על שטחים נרחבים בסוריה ועירק תופס בימים אלה את הכותרות בכל כלי התקשורת מסביב לעולם. והכותרות קשות ומדברות על חטיפה של נשים ורצח המוני של גברים. ובזמן שאצלנו המנוע היה כסף קטארי, אצל דאע"ש המנוע הוא נפט.

לפי הערכות, ארגון דאע"ש רואה הכנסות של 3 מיליון דולר ביום כתוצאה ממכירת נפט סורי ועירקי. איך עובדת השיטה? לפי מאמר שפורסם במגזין פורצ'ן בסוף יולי בנוגע לנפט העירקי, דאעש ממלאים משאיות ומוכרים את הנפט לסוחרים עירקים במחיר ריצפה של 26 דולר לחבית ואלה מוכרים את הנפט במחיר שוק של 100 דולר לחבית. במאמר נכתב כי דאע"ש מצליחים למכור 100 משאיות נפט ביום כאשר כל אחת בשווי של 9,000 דולר. כלומר הכנסה של קרוב למיליון דולר ביום.

מאז אותו מאמר, דאע"ש השתלטו על לפחות 2 שדות נפט נוספים בעירק עם יכולת תפוקה של 30 אלף חביות ביום, כלומר הכפלה של היקף ההכנסות. אגב, מרבית הנפט עדיין מגיע מסוריה, שם מחזיק ארגון דאעש בכ-35% ממאגרי הנפט וגם בשדות גז (לגבי שדות גז אפשרות המכירה בשוק שחור לא קיימת, צריך למכור לממשלות - וזה בעייתי יותר).

האם הדבר משפיע על ייצוא הנפט מעירק שהינה יצואנית הנפט השניה בגודלה בארגון אופ"ק ואחראית ל-4% מייצוא הנפט בעולם? לא ממש. עירק מייצאת 3.3 מיליון חביות נפט ביום, חיבור המספרים של השוק השחור של דאע"ש מעלה שהארגון הרצחני מהווה רק קצת יותר מ-1% מסך המכירות של עירק.

רבים במערב סבורים כי המלחמה בדאע"ש צריכה להתמקד במקורות המימון של הארגון, וזה אומר פגיעה אנושה בהברחת הנפט. עם זאת, כיוון שמדובר במערכת שפועלת דרך שוק שחור - סנקציות זה לא ממש עניין רלוונטי. צריך לפעול מחוץ לקופסה.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    יוסי 17/08/2014 20:54
    הגב לתגובה זו
    השואה שהמוסלמים עושים היא בלתי נתפסת - רצח עם והכל בשם הדת הארורה הזאת. חייב טיפול גלובלי ברוצחים האלו, בחמאסניקים ובחיזבלונים ועוד כל מיני שמות כאלו... לרצוח אותם לפני שירצחו אותנו...
  • 6.
    בא 17/08/2014 17:16
    הגב לתגובה זו
    גלויה ו...סמויה .
  • 5.
    דני האדום 17/08/2014 14:46
    הגב לתגובה זו
    כאשר ארה"ב כבשה את עירק בארות נפט רבות בערו כמו לפידים משך חודשים רבים, רק אח"כ הגיעו המומחים מארה"ב וכיבו את הבארות... למה שלא יעשו כך לדע"ש? אז יהיה עוד קצת זיהום אויר אבל לא יהיה להם כסף.
  • 4.
    ho 17/08/2014 14:29
    הגב לתגובה זו
    יש איסלם ... זהו, כל יומיים הם מוצאים שם חדש... לא מבין בכלל למה הקשורת נופלת בפח הזה. כמו שגיבעתי גולני ונחל זה בסוף הכל צה"ל, ככה גם חמאס ודאעש זה בסוף אוץתו דרעק שממומן ע"י קטאר / אירן וארה"ב ...
  • 3.
    אנושות צבועה ורקובה (ל"ת)
    ישראלי 17/08/2014 14:19
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בסוף הכל זה כסף (ל"ת)
    jazz10 17/08/2014 14:14
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ומי מתעשר מזה ??? (ל"ת)
    הצלף 17/08/2014 13:35
    הגב לתגובה זו
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.