שיטת המימון של ארגון דאע"ש: הכנסות עתק מנפט - שנמכר ב-26 דולר לחבית!

מיליוני דולרים זורמים על בסיס יומי לחשבונות דאע"ש מהברחה של נפט באמצעות משאיות. ומה לגבי תיאוריית הקונספירציה?
מערכת Bizportal | (7)

ביום שאחרי 'צוק איתן' הסיפור הגדול בתקשורת העולמית הוא דאע"ש. הארגון האיסלמי הרצחני שכבר השתלט על שטחים נרחבים בסוריה ועירק תופס בימים אלה את הכותרות בכל כלי התקשורת מסביב לעולם. והכותרות קשות ומדברות על חטיפה של נשים ורצח המוני של גברים. ובזמן שאצלנו המנוע היה כסף קטארי, אצל דאע"ש המנוע הוא נפט.

לפי הערכות, ארגון דאע"ש רואה הכנסות של 3 מיליון דולר ביום כתוצאה ממכירת נפט סורי ועירקי. איך עובדת השיטה? לפי מאמר שפורסם במגזין פורצ'ן בסוף יולי בנוגע לנפט העירקי, דאעש ממלאים משאיות ומוכרים את הנפט לסוחרים עירקים במחיר ריצפה של 26 דולר לחבית ואלה מוכרים את הנפט במחיר שוק של 100 דולר לחבית. במאמר נכתב כי דאע"ש מצליחים למכור 100 משאיות נפט ביום כאשר כל אחת בשווי של 9,000 דולר. כלומר הכנסה של קרוב למיליון דולר ביום.

מאז אותו מאמר, דאע"ש השתלטו על לפחות 2 שדות נפט נוספים בעירק עם יכולת תפוקה של 30 אלף חביות ביום, כלומר הכפלה של היקף ההכנסות. אגב, מרבית הנפט עדיין מגיע מסוריה, שם מחזיק ארגון דאעש בכ-35% ממאגרי הנפט וגם בשדות גז (לגבי שדות גז אפשרות המכירה בשוק שחור לא קיימת, צריך למכור לממשלות - וזה בעייתי יותר).

האם הדבר משפיע על ייצוא הנפט מעירק שהינה יצואנית הנפט השניה בגודלה בארגון אופ"ק ואחראית ל-4% מייצוא הנפט בעולם? לא ממש. עירק מייצאת 3.3 מיליון חביות נפט ביום, חיבור המספרים של השוק השחור של דאע"ש מעלה שהארגון הרצחני מהווה רק קצת יותר מ-1% מסך המכירות של עירק.

רבים במערב סבורים כי המלחמה בדאע"ש צריכה להתמקד במקורות המימון של הארגון, וזה אומר פגיעה אנושה בהברחת הנפט. עם זאת, כיוון שמדובר במערכת שפועלת דרך שוק שחור - סנקציות זה לא ממש עניין רלוונטי. צריך לפעול מחוץ לקופסה.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    יוסי 17/08/2014 20:54
    הגב לתגובה זו
    השואה שהמוסלמים עושים היא בלתי נתפסת - רצח עם והכל בשם הדת הארורה הזאת. חייב טיפול גלובלי ברוצחים האלו, בחמאסניקים ובחיזבלונים ועוד כל מיני שמות כאלו... לרצוח אותם לפני שירצחו אותנו...
  • 6.
    בא 17/08/2014 17:16
    הגב לתגובה זו
    גלויה ו...סמויה .
  • 5.
    דני האדום 17/08/2014 14:46
    הגב לתגובה זו
    כאשר ארה"ב כבשה את עירק בארות נפט רבות בערו כמו לפידים משך חודשים רבים, רק אח"כ הגיעו המומחים מארה"ב וכיבו את הבארות... למה שלא יעשו כך לדע"ש? אז יהיה עוד קצת זיהום אויר אבל לא יהיה להם כסף.
  • 4.
    ho 17/08/2014 14:29
    הגב לתגובה זו
    יש איסלם ... זהו, כל יומיים הם מוצאים שם חדש... לא מבין בכלל למה הקשורת נופלת בפח הזה. כמו שגיבעתי גולני ונחל זה בסוף הכל צה"ל, ככה גם חמאס ודאעש זה בסוף אוץתו דרעק שממומן ע"י קטאר / אירן וארה"ב ...
  • 3.
    אנושות צבועה ורקובה (ל"ת)
    ישראלי 17/08/2014 14:19
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בסוף הכל זה כסף (ל"ת)
    jazz10 17/08/2014 14:14
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ומי מתעשר מזה ??? (ל"ת)
    הצלף 17/08/2014 13:35
    הגב לתגובה זו
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.