השלכות המס בבקשת חברה רגילה להפוך לחברה משפחתית עד 1.12.2013
בהוראות המעבר לתיקון 197 נקבע בין היתר כי חברה "רגילה" אשר עומדת בתנאי הסף שבסעיף, תוכל לבקש להפוך לחברה משפחתית בתוך שלושה חודשים לאחר התאגדותה. עם זאת, הוראות המעבר מאפשרות לחברות "רגילות" העומדות בתנאי הסף לבקש את שינוי סיווגן ל"חברה משפחתית" וזאת עד ליום 1.12.2013 .
גז שאלה:
__________
בעל מניות מעוניין להשקיע את הכסף שנצבר בחברה שמקורו ברווח הון. האם מומלץ להפוך את החברה לחברה משפחתית כך שתשלום המס על הכסף שנצבר יהיה רק ב-2017?
תשובה:
__________
תיקון 197 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") אשר פורסם ברשומות ביום 5.8.2013, תיקן באופן מהותי את סעיף 64א לפקודה הקובע את כללי המיסוי החלים על "חברה משפחתית", כולל את התנאים לסיווגה כחברה משפחתית.
בהוראות המעבר לתיקון 197 (להלן: "הוראות המעבר") נקבע בין היתר כי חברה "רגילה" אשר עומדת בתנאי הסף שבסעיף, תוכל לבקש להפוך לחברה משפחתית בתוך שלושה חודשים לאחר התאגדותה. כלומר, חברה שלא תבקש להפוך לחברה משפחתית בתוך שלושה חודשים ממועד התאגדותה כאמור, לא תוכל לעשות זאת לעולם.
עם זאת, הוראות המעבר מאפשרות לחברות "רגילות" העומדות בתנאי הסף לבקש את שינוי סיווגן ל"חברה משפחתית" וזאת עד ליום 1.12.2013 [1].
בקשה כאמור יכולה לגבות מחיר יקר ועל כן מומלץ לשקול בכובד ראש את הגשת הבקשה, שכן הגשת בקשה להפיכת חברה "רגילה" לחברה משפחתית מכוח הוראות המעבר תביא להחלתן של שתי הוראות היכולות להביא לתאונות מס במקרים מסוימים, כדלהלן:
האחת, יראו את כל העודפים שנצברו בחברה עד ליום 31.12.2013 [2] כאילו חולקו כדיווידנד לבעלי המניות, אשר ישולמו לפקיד השומה עד ליום 31.12.2017 ללא ריבית והפרשי הצמדה, כפוף לתנאים המנויים בהוראת השעה שבבסיסם באים למנוע את חלוקת יתרת העודפים בדרכים "יצירתיות" אל בעלי המניות.
- לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השנייה, כאשר החברה המשפחתית תמכור בעתיד נכסים הרשומים בבעלותה ביום 31.12.2013, רווח ההון הריאלי שיירשם בחברה המשפחתית כתוצאה ממכירתם בעתיד ימוסה אצל "הנישום המייצג" לפי חישוב לינארי, כך שרווח ההון הריאלי המיוחס אל חלק מהתקופה שבה הוחזק הנכס מיום הרכישה ועד ליום 31.12.2013, יהיה חייב במס לפי שיעור המס השולי הגבוה ביותר החל על הנישום המייצג ביום המכירה לפי סעיף 121 לפקודה (48% נכון להיום), ועל יתרת הרווח הריאלי יחול שיעור המס החל על רווחי הון לפי סעיף 91(ב)(1) או (2) לפקודה לפי העניין (25% או 30% [3]).
לצד המחיר היכול להשתלם בהפיכת החברה לחברה משפחתית, אם בכלל, יש לשקול את היתרונות המיסויים היכולים להיווצר לבעל מניות המחזיק בחברה המוגדרת לצורכי מס כחברה משפחתית, למשל במצב שבו מדובר בחברה אשר אין בה יתרת עודפים מהותיים לחלוקה המחזיקה בנכסי מקרקעין אשר מיועדים למכירה בזמן הקרוב, ייתכן כי כתוצאה מסיווגה כחברה משפחתית ייהנו בעלי המניות בחברה ממיסוי חד שלבי בשיעור המס החל על היחיד, במקום המיסוי הדו השלבי החל במקרה של משיכת רווחים מחברה רגילה "עד הבית".
לאור האמור, נראה שיש לבצע בדיקה מעמיקה וזריזה בהתחשב במועד האחרון לדיווח (1.12.2013), בקשר לכדאיות לשינוי סיווג מעמדה של החברה למעמד של "חברה משפחתית" בעזרת אנשי מקצוע, והכול בכדי להימנע מתאונות מס עתידיות.
- המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
- מנסיכות נפט למעצמת AI: החזון הטכנולוגי והצבאי החדש של סעודיה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
[1] כפוף להגשת בקשה מתאימה על גבי טופס 2585א לפקיד השומה.
[2] בנקודה זו חשוב לציין כי אין בחוק התייחסות לאילו עודפים התכוון המחוקק, קרי האם מדובר בעודפים חשבונאיים או ביתרת רווחים שהתחייבו במס. עם זאת, על עמדת רשות המסים ניתן ללמוד מתוך ניסוחו של טופס הבקשה להיחשב חברה משפחתית (ראה הערה 1 לעיל), ומשם ניתן להסיק כי מדובר בעודפים חשבונאיים הניתנים לחלוקה.
[3] במקרה שבעל המניות מוגדר כבעל מניות מהותי באותה חברה כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה.
המשיב - שותף מחלקת המיסוי במשרד ברון ושות' עורכי דין
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
