הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ

השלכות המס בבקשת חברה רגילה להפוך לחברה משפחתית עד 1.12.2013

עו"ד, רו"ח יניב סיימון

בהוראות המעבר לתיקון 197 נקבע בין היתר כי חברה "רגילה" אשר עומדת בתנאי הסף שבסעיף, תוכל לבקש להפוך לחברה משפחתית בתוך שלושה חודשים לאחר התאגדותה. עם זאת, הוראות המעבר מאפשרות לחברות "רגילות" העומדות בתנאי הסף לבקש את שינוי סיווגן ל"חברה משפחתית" וזאת עד ליום 1.12.2013 .
חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בעמ |
נושאים בכתבה גז

שאלה:

__________

בעל מניות מעוניין להשקיע את הכסף שנצבר בחברה שמקורו ברווח הון. האם מומלץ להפוך את החברה לחברה משפחתית כך שתשלום המס על הכסף שנצבר יהיה רק ב-2017?

תשובה:

__________

תיקון 197 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") אשר פורסם ברשומות ביום 5.8.2013, תיקן באופן מהותי את סעיף 64א לפקודה הקובע את כללי המיסוי החלים על "חברה משפחתית", כולל את התנאים לסיווגה כחברה משפחתית.

בהוראות המעבר לתיקון 197 (להלן: "הוראות המעבר") נקבע בין היתר כי חברה "רגילה" אשר עומדת בתנאי הסף שבסעיף, תוכל לבקש להפוך לחברה משפחתית בתוך שלושה חודשים לאחר התאגדותה. כלומר, חברה שלא תבקש להפוך לחברה משפחתית בתוך שלושה חודשים ממועד התאגדותה כאמור, לא תוכל לעשות זאת לעולם.

עם זאת, הוראות המעבר מאפשרות לחברות "רגילות" העומדות בתנאי הסף לבקש את שינוי סיווגן ל"חברה משפחתית" וזאת עד ליום 1.12.2013 [1].

בקשה כאמור יכולה לגבות מחיר יקר ועל כן מומלץ לשקול בכובד ראש את הגשת הבקשה, שכן הגשת בקשה להפיכת חברה "רגילה" לחברה משפחתית מכוח הוראות המעבר תביא להחלתן של שתי הוראות היכולות להביא לתאונות מס במקרים מסוימים, כדלהלן:

האחת, יראו את כל העודפים שנצברו בחברה עד ליום 31.12.2013 [2] כאילו חולקו כדיווידנד לבעלי המניות, אשר ישולמו לפקיד השומה עד ליום 31.12.2017 ללא ריבית והפרשי הצמדה, כפוף לתנאים המנויים בהוראת השעה שבבסיסם באים למנוע את חלוקת יתרת העודפים בדרכים "יצירתיות" אל בעלי המניות.

השנייה, כאשר החברה המשפחתית תמכור בעתיד נכסים הרשומים בבעלותה ביום 31.12.2013, רווח ההון הריאלי שיירשם בחברה המשפחתית כתוצאה ממכירתם בעתיד ימוסה אצל "הנישום המייצג" לפי חישוב לינארי, כך שרווח ההון הריאלי המיוחס אל חלק מהתקופה שבה הוחזק הנכס מיום הרכישה ועד ליום 31.12.2013, יהיה חייב במס לפי שיעור המס השולי הגבוה ביותר החל על הנישום המייצג ביום המכירה לפי סעיף 121 לפקודה (48% נכון להיום), ועל יתרת הרווח הריאלי יחול שיעור המס החל על רווחי הון לפי סעיף 91(ב)(1) או (2) לפקודה לפי העניין (25% או 30% [3]).

לצד המחיר היכול להשתלם בהפיכת החברה לחברה משפחתית, אם בכלל, יש לשקול את היתרונות המיסויים היכולים להיווצר לבעל מניות המחזיק בחברה המוגדרת לצורכי מס כחברה משפחתית, למשל במצב שבו מדובר בחברה אשר אין בה יתרת עודפים מהותיים לחלוקה המחזיקה בנכסי מקרקעין אשר מיועדים למכירה בזמן הקרוב, ייתכן כי כתוצאה מסיווגה כחברה משפחתית ייהנו בעלי המניות בחברה ממיסוי חד שלבי בשיעור המס החל על היחיד, במקום המיסוי הדו השלבי החל במקרה של משיכת רווחים מחברה רגילה "עד הבית".

לאור האמור, נראה שיש לבצע בדיקה מעמיקה וזריזה בהתחשב במועד האחרון לדיווח (1.12.2013), בקשר לכדאיות לשינוי סיווג מעמדה של החברה למעמד של "חברה משפחתית" בעזרת אנשי מקצוע, והכול בכדי להימנע מתאונות מס עתידיות.

קיראו עוד ב"בארץ"

[1] כפוף להגשת בקשה מתאימה על גבי טופס 2585א לפקיד השומה.

[2] בנקודה זו חשוב לציין כי אין בחוק התייחסות לאילו עודפים התכוון המחוקק, קרי האם מדובר בעודפים חשבונאיים או ביתרת רווחים שהתחייבו במס. עם זאת, על עמדת רשות המסים ניתן ללמוד מתוך ניסוחו של טופס הבקשה להיחשב חברה משפחתית (ראה הערה 1 לעיל), ומשם ניתן להסיק כי מדובר בעודפים חשבונאיים הניתנים לחלוקה.

[3] במקרה שבעל המניות מוגדר כבעל מניות מהותי באותה חברה כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה.

המשיב - שותף מחלקת המיסוי במשרד ברון ושות' עורכי דין

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

להמשך הכתבה לחץ כאן
צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

מנכ"ל האוצר: "לתקציב הביטחון חייבת להיות תקרה - אחרת אין יעילות"

בנאומו בכנס החשב הכללי, התייחס אילן רום להכפלת תקציב הביטחון מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, וקרא לבחון מחדש את סדרי העדיפויות הלאומיים. לדבריו, ההוצאה הביטחונית חייבת להיות מוגבלת כדי לאפשר השקעה בתחומי החינוך, התשתיות והטכנולוגיה. רום הדגיש כי הכלכלה תמשיך לתמוך במערכת הביטחון עד להשגת הכרעה, אך דרש ליישם במקביל צעדים של התייעלות ובקרה

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה משרד האוצר חרבות ברזל אילן רום

מנכ"ל משרד האוצר, אילן רום, התריע על הגידול החריג בתקציב הביטחון בשנתיים האחרונות בנאום שנשאט במסגרת כנס החשב הכללי. "מאז פרוץ חרבות ברזל בשנים 2025-2023 תקציב הביטחון הכפיל את עצמו תוך שנתיים", הוא אמר. "זהו הון תועפות שאזרחי ישראל זקוקים לו לשירותים, לתשתית ולצמיחה. ילדינו ונכדינו מצפים כי נשאיר להם מדינה בטוחה אך גם משגשגת".

רום הדגיש כי עם תחילת ההתייצבות הביטחונית, יש מקום לחשיבה מחודשת על אופן הקצאת המשאבים. "כאשר מפת האיומים סביבנו התעדכנה, ודאי שגם תפיסת הביטחון צריכה להתעדכן", הוא אמר, והוסיף כי "למדיניות המרחיבה בה נקטנו יש מחיר, ולהוצאה הזו יש עלות אלטרנטיבית לא פשוטה".

לדבריו, הכלכלה סיפקה בשנתיים האחרונות גיבוי מלא למערכת הביטחון ותמשיך לעשות זאת "ככל שיידרש עד לניצחון ולהכרעה, ועד לחזרת החטופים כולם". עם זאת, הוא קרא לשקול מחדש את ניהול הסיכונים הכלכליים ולפנות משאבים לתחומים אזרחיים. "האם אין מקום להביט אל הצרכים החשובים הנוספים של אזרחי ישראל - בשיפור תחום החינוך, בביסוס יכולות הבינה המלאכותית? הרי אלו ערובה לא רק לרווחה כלכלית אלא גם לביטחון איתן בדור הקרוב ובאלו שאחריו", הסביר רום בנאומו.

הוא אף השווה את ניהול תקציב המדינה לניהול משק בית, והבהיר כי יש צורך בתקרה ברורה להוצאות הביטחון. "להוצאה הביטחונית צריך שתהיה תקרה, ולפעמים עושה רושם כי התקרה גבוהה כל כך עד שאינה נראית. וכשאין תקרה, אין יעילות ואין התייעלות".

הוא אף מתח ביקורת על ניהול ההוצאות בשנתיים האחרונות: לדבריו, "חיפשתי וחקרתי, אך במשך השנתיים האחרונות לא מצאתי צעד של התייעלות כלכלית בתחום ההוצאות הביטחוניות". כדוגמה לכך, הוא ציין את ניהול ימי המילואים: "ניהול כלכלת ימי המילואים נעשה בלי מעצורים, בלי בקרה ולעיתים קרובות מדי אף חורג מכללי המינהל התקין".