השלכות המס בבקשת חברה רגילה להפוך לחברה משפחתית עד 1.12.2013
בהוראות המעבר לתיקון 197 נקבע בין היתר כי חברה "רגילה" אשר עומדת בתנאי הסף שבסעיף, תוכל לבקש להפוך לחברה משפחתית בתוך שלושה חודשים לאחר התאגדותה. עם זאת, הוראות המעבר מאפשרות לחברות "רגילות" העומדות בתנאי הסף לבקש את שינוי סיווגן ל"חברה משפחתית" וזאת עד ליום 1.12.2013 .
גז שאלה:
__________
בעל מניות מעוניין להשקיע את הכסף שנצבר בחברה שמקורו ברווח הון. האם מומלץ להפוך את החברה לחברה משפחתית כך שתשלום המס על הכסף שנצבר יהיה רק ב-2017?
תשובה:
__________
תיקון 197 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") אשר פורסם ברשומות ביום 5.8.2013, תיקן באופן מהותי את סעיף 64א לפקודה הקובע את כללי המיסוי החלים על "חברה משפחתית", כולל את התנאים לסיווגה כחברה משפחתית.
בהוראות המעבר לתיקון 197 (להלן: "הוראות המעבר") נקבע בין היתר כי חברה "רגילה" אשר עומדת בתנאי הסף שבסעיף, תוכל לבקש להפוך לחברה משפחתית בתוך שלושה חודשים לאחר התאגדותה. כלומר, חברה שלא תבקש להפוך לחברה משפחתית בתוך שלושה חודשים ממועד התאגדותה כאמור, לא תוכל לעשות זאת לעולם.
עם זאת, הוראות המעבר מאפשרות לחברות "רגילות" העומדות בתנאי הסף לבקש את שינוי סיווגן ל"חברה משפחתית" וזאת עד ליום 1.12.2013 [1].
בקשה כאמור יכולה לגבות מחיר יקר ועל כן מומלץ לשקול בכובד ראש את הגשת הבקשה, שכן הגשת בקשה להפיכת חברה "רגילה" לחברה משפחתית מכוח הוראות המעבר תביא להחלתן של שתי הוראות היכולות להביא לתאונות מס במקרים מסוימים, כדלהלן:
האחת, יראו את כל העודפים שנצברו בחברה עד ליום 31.12.2013 [2] כאילו חולקו כדיווידנד לבעלי המניות, אשר ישולמו לפקיד השומה עד ליום 31.12.2017 ללא ריבית והפרשי הצמדה, כפוף לתנאים המנויים בהוראת השעה שבבסיסם באים למנוע את חלוקת יתרת העודפים בדרכים "יצירתיות" אל בעלי המניות.
- טורקיה מתקרבת להסכם חיפושי גז בלוב: מהלך אסטרטגי שיכול לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון
- איראן צפויה לחדש את אספקת הגז לעיראק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השנייה, כאשר החברה המשפחתית תמכור בעתיד נכסים הרשומים בבעלותה ביום 31.12.2013, רווח ההון הריאלי שיירשם בחברה המשפחתית כתוצאה ממכירתם בעתיד ימוסה אצל "הנישום המייצג" לפי חישוב לינארי, כך שרווח ההון הריאלי המיוחס אל חלק מהתקופה שבה הוחזק הנכס מיום הרכישה ועד ליום 31.12.2013, יהיה חייב במס לפי שיעור המס השולי הגבוה ביותר החל על הנישום המייצג ביום המכירה לפי סעיף 121 לפקודה (48% נכון להיום), ועל יתרת הרווח הריאלי יחול שיעור המס החל על רווחי הון לפי סעיף 91(ב)(1) או (2) לפקודה לפי העניין (25% או 30% [3]).
לצד המחיר היכול להשתלם בהפיכת החברה לחברה משפחתית, אם בכלל, יש לשקול את היתרונות המיסויים היכולים להיווצר לבעל מניות המחזיק בחברה המוגדרת לצורכי מס כחברה משפחתית, למשל במצב שבו מדובר בחברה אשר אין בה יתרת עודפים מהותיים לחלוקה המחזיקה בנכסי מקרקעין אשר מיועדים למכירה בזמן הקרוב, ייתכן כי כתוצאה מסיווגה כחברה משפחתית ייהנו בעלי המניות בחברה ממיסוי חד שלבי בשיעור המס החל על היחיד, במקום המיסוי הדו השלבי החל במקרה של משיכת רווחים מחברה רגילה "עד הבית".
לאור האמור, נראה שיש לבצע בדיקה מעמיקה וזריזה בהתחשב במועד האחרון לדיווח (1.12.2013), בקשר לכדאיות לשינוי סיווג מעמדה של החברה למעמד של "חברה משפחתית" בעזרת אנשי מקצוע, והכול בכדי להימנע מתאונות מס עתידיות.
- מדד המחירים בספטמבר - מה הצפי והאם הריבית תרד?
- גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה...
[1] כפוף להגשת בקשה מתאימה על גבי טופס 2585א לפקיד השומה.
[2] בנקודה זו חשוב לציין כי אין בחוק התייחסות לאילו עודפים התכוון המחוקק, קרי האם מדובר בעודפים חשבונאיים או ביתרת רווחים שהתחייבו במס. עם זאת, על עמדת רשות המסים ניתן ללמוד מתוך ניסוחו של טופס הבקשה להיחשב חברה משפחתית (ראה הערה 1 לעיל), ומשם ניתן להסיק כי מדובר בעודפים חשבונאיים הניתנים לחלוקה.
[3] במקרה שבעל המניות מוגדר כבעל מניות מהותי באותה חברה כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה.
המשיב - שותף מחלקת המיסוי במשרד ברון ושות' עורכי דין
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן
מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.
מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.
