הצרות של ד"ר אקרמן - האם דויטשה בנק יעמוד ביעדים?

אורית לוין, אנליסטית בנקים וביטוח, יחידת השקעות ואסטרטגיה במזרחי טפחות, מציגה את הצרות של ענק הבנקאות - דויטשה בנק, והאם יצליח לצאת מהמשבר?
אורית לוין | (8)

דויטשה בנק השכיל להפנים לקחים ממשבר 2008 ולהתמודד עם הקשיים הרבים שהציב בדרכו. הבנק נתון בבעיית הון משמעותית, אך תימחורו זול ויכולתו לגייס את ההון הנחוץ תשיבו לפסי צמיחה.

בדויטשה הבינו את הנוסחה: קמעונאות שווה יציבת

בדויטשה בנק הבינו די מהר את הפרנציפ במשבר האחרון, עסקי קמעונאות מסורתית (אשראי ופיקדונות למשקי הבית) מניבים רווחים יציבים לאורך זמן (לבטח בתקופות מיתון), אך מנגד, בנקאות להשקעות, ניהול תיקים וייעוץ בנושאי מיזוגים ורכישות יכולים להביא לזינוק ברווח בתקופות גאות, וגם לנפילה חדה בתקופות שפל.

כדי לנטרל תנודתיות זו, החליט הבנק לרכוש את Postbank, הבנק הקמעונאי הגדול בגרמניה. המהלך הכפיל את נתח השוק של דויטשה בנק בגרמניה, ומשקל הבנקאות הפרטית והלקוחות העסקיים ברווחיו גדל בתוך שנה מ-20% ל-30%. בנוסף, הכריזה הנהלת הבנק לפני מספר ימים כי תציע למכירה לבנקים הגדולים בעולם את פעילות הנכסים הגלובאלית הענקית שלו בתמורה ל-2 מיליארד דולר. כמו כן, האסטרטגיה של דויטשה עונה למגמה הרגולאטורית המתגבשת כיום בעולם. אסטרטגיה של הפרדת ניהול השקעות מהבנקים המסחריים. בבריטניה עלתה לאחרונה הצעה כזו ע"י שר האוצר.

ובנוסף, חתך הבנק את חשיפתו לחוב ריבוני...

מתחילת השנה צמצם דויטשה בנק את חשיפתו הישירה ברוטו למדינות הפריפריאליות באירופה (פורטוגל, אירלנד, איטליה, יוון וספרד) מ-7.5 ל-2 מיליארד אירו. זאת לנוכח התרחבות משבר החוב באירופה.

אמון המשקיעים נותר יחסית גבוה...

סוכנות הדירוג סטנדרד אנד פורס הודיעה כי היא בוחנת הורדה של דירוג דויטשה בנק. סוכנות פיץ' כבר עשתה זאת. המשקיעים ערים לכך, אך עדיין רוכשים איגרות חוב בתשואות פדיון נמוכות ממתחריו ביבשת. עלות ביטוח אג"ח ל-5 שנים בסך 10 מיליון אירו שהנפיק דויטשה בנק, עומדת עתה על 215 אלף אירו לשנה, נמוך בהרבה מעלות ביטוח אג"ח דומות שהנפיקו מתחריו, לרבות Societe Generale הצרפתי (370), Santander הספרדי (389), או Commerzbank הגרמני (323). לשלושה מתומחר סיכון גבוה יותר. הכרזת הבנק לפני שמונה חודשים על תכנית גיוס של 26 מיליארד אירו הצליחה עד כה והדבר מהוות עדות נוספת לאמון המשקיעים בבנק.

...אם כי עמידתו בדרישות הון עדיין בעייתית

עננה כבדה אחת מרחפת בכל זאת על הבנק - יכולת מוגבלת לעמוד בדרישות הון מחמירות. בנקים גדולים בעולם כגון דויטשה בנק חויבו להחזיק הון בשיעור 9.5% לפחות מסך הנכסים המסוכנים שלהם עד שנת 2013 (תקנות באזל 3). מדובר בהון ליבה, הכולל כריות ביטחון הוניות. מנכ"ל הבנק, ד"ר יוסף אקרמן, הביע במספר רב של הזדמנויות ביטחון בהגעה ליעדים, אך בשוק ההון לא בטוחים בכך.

אנליסטים רבים חוששים כי בשנה הבאה יחסר לבנק הון בסך 11-10 מיליארד אירו. הודעת הבנק כאמור, כי ימכור את פעילות הנכסים הגלובאלית תסייע לפתור את הבעיה, בצד מכירת נכסים מאזניים היסטוריים של Postbank. עם זאת, בשל לחץ הזמן, ייתכן כי התמורה שיקבל תהיה נמוכה, דבר שישליך רבות על מבנהו העתידי.

מניית דויטשה בנק נסחרת כיום במכפיל 0.5 על הונה העצמי, לאחר שירדה 28% מתחילת השנה. תמחור זול זה שם דגש על שאלת העמידה בדרישות ההון שטרם נפתרה. להערכתי, מימוש נכסים יסייע בגיוס ההון הנחוץ וישיב את דויטשה בנק למסלול הצמיחה.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    mike 22/12/2011 02:51
    הגב לתגובה זו
    כמי שמחזיק מניות אלה מאז השפל בשנת 2008 , היה לי מענין מאד לקרוא את הכתבה הזו ואשמח מאד, אורית, אם תכתבי עוד פעם על הבנק גם בעתיד--מה עם מאמר על קרדיט סוויס--כור--
  • 5.
    ג' ורג כהן 21/12/2011 13:27
    הגב לתגובה זו
    מאמר מצויין , ניכרת בקיאות מרובה ביחוד לאחר המאמר הקודם (האם מבחני הקיצון של הפד האמריקני אכן יסייעו למגזר הפיננסי בארה" ב ) שהיה ברמה מיקצועית גבוה ולא פחות חשוב נכתב באופן מרתק . (לפחות אותי)
  • 4.
    טל 21/12/2011 12:16
    הגב לתגובה זו
    כתבה מעניינת.מה דעתך על חברת הביטוח ההולנדית דלתא לויד? היא לא נפגעה בהשקעות במשבר הקודם,גם הפעם אין לה כמעט אגח PIIGS,יחסי ההון שלה גבוהים,היא מאוד שמרנית ומחלקת דיבידנד של 1.05 יורו למניה(מעל 8%) שכבר הודיעה שיועלה ב3% בשנה הבאה.
  • 3.
    יש בנק מומלץ באירופה או שרק בנקים בישראל? (ל"ת)
    יפה 21/12/2011 11:27
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אריאל 21/12/2011 11:21
    הגב לתגובה זו
    הי אורית האם אג" ח ממשלתי של מדינות שכרגע אינן " בעייתיות" (נגיד גרמניה אן להגביל צרפת) נחשב כהון ליבה?
  • אורית 21/12/2011 11:43
    הגב לתגובה זו
    שאלה טובה. היום יש הרבה בלגן עם ההגדרה של הון ליבה, כי כל מדינה עונה לתקנות אחרות בהתאם לקצב התקדמותה להיענות לדרישות באזל 3. בגדול, ההון ליבה כולל רק את המניות, קרנות והעודפים. הבנקים נדרשים ליחס הון ליבה לנכסי סיכון. השונות בין הבנקים היא באופן חישוב נכסי הסיכון. כשחשבו בהתחלה על הרעיון של נכסי סיכון אף אחד לא חשב שמדינה יכולה לקרוס. לכן, אם למשל בנק ספרדי מחזיק בעצמו אג" ח של ממשלת ספרד, זה לא הוגדר כנכס מסוכן מכיוון שמדובר באג" ח של הממשלה המקומית, ולפי התאוריה זה חסר סיכון. כלומר, אין יחסיות בין הסיכונים. באזל 3 מנסה לתקן את העיוות הזה, אבל כאמור, יחלוף זמן עד שיישמו אותו...
  • 1.
    מנטליסט 21/12/2011 09:01
    הגב לתגובה זו
    שלום אורית. נהניתי לקרוא את הכתבה. רציתי לדעת מה סדרי הגדול של הירידות במניותיהן של הבנקים המתחרים שהזכרת. האם הירידה במניית דויטשה בנק משקפת לדעתך בעיקר את בעיותיו הייחודיות, או שחלק גדול יותר ממנה נובע מהסנטימנט השלילי כלפי כל הסקטור ואירופה בכלל. תודה.
  • אורית 21/12/2011 10:00
    הגב לתגובה זו
    שלום ותודה על תגובתך. בגדול מניות הפיננסים האירופאיות איבדו בממוצע כ 30% מתחילת השנה, אולם השונות גבוהה. בנק סנטנדר הספרדי איבד 28%, בנק קומרזבנק הגרמני איבד 70% וסוסיטה הצרפתי כ 60%.
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.