הצרות של ד"ר אקרמן - האם דויטשה בנק יעמוד ביעדים?

אורית לוין, אנליסטית בנקים וביטוח, יחידת השקעות ואסטרטגיה במזרחי טפחות, מציגה את הצרות של ענק הבנקאות - דויטשה בנק, והאם יצליח לצאת מהמשבר?
אורית לוין | (8)

דויטשה בנק השכיל להפנים לקחים ממשבר 2008 ולהתמודד עם הקשיים הרבים שהציב בדרכו. הבנק נתון בבעיית הון משמעותית, אך תימחורו זול ויכולתו לגייס את ההון הנחוץ תשיבו לפסי צמיחה.

בדויטשה הבינו את הנוסחה: קמעונאות שווה יציבת

בדויטשה בנק הבינו די מהר את הפרנציפ במשבר האחרון, עסקי קמעונאות מסורתית (אשראי ופיקדונות למשקי הבית) מניבים רווחים יציבים לאורך זמן (לבטח בתקופות מיתון), אך מנגד, בנקאות להשקעות, ניהול תיקים וייעוץ בנושאי מיזוגים ורכישות יכולים להביא לזינוק ברווח בתקופות גאות, וגם לנפילה חדה בתקופות שפל.

כדי לנטרל תנודתיות זו, החליט הבנק לרכוש את Postbank, הבנק הקמעונאי הגדול בגרמניה. המהלך הכפיל את נתח השוק של דויטשה בנק בגרמניה, ומשקל הבנקאות הפרטית והלקוחות העסקיים ברווחיו גדל בתוך שנה מ-20% ל-30%. בנוסף, הכריזה הנהלת הבנק לפני מספר ימים כי תציע למכירה לבנקים הגדולים בעולם את פעילות הנכסים הגלובאלית הענקית שלו בתמורה ל-2 מיליארד דולר. כמו כן, האסטרטגיה של דויטשה עונה למגמה הרגולאטורית המתגבשת כיום בעולם. אסטרטגיה של הפרדת ניהול השקעות מהבנקים המסחריים. בבריטניה עלתה לאחרונה הצעה כזו ע"י שר האוצר.

ובנוסף, חתך הבנק את חשיפתו לחוב ריבוני...

מתחילת השנה צמצם דויטשה בנק את חשיפתו הישירה ברוטו למדינות הפריפריאליות באירופה (פורטוגל, אירלנד, איטליה, יוון וספרד) מ-7.5 ל-2 מיליארד אירו. זאת לנוכח התרחבות משבר החוב באירופה.

אמון המשקיעים נותר יחסית גבוה...

סוכנות הדירוג סטנדרד אנד פורס הודיעה כי היא בוחנת הורדה של דירוג דויטשה בנק. סוכנות פיץ' כבר עשתה זאת. המשקיעים ערים לכך, אך עדיין רוכשים איגרות חוב בתשואות פדיון נמוכות ממתחריו ביבשת. עלות ביטוח אג"ח ל-5 שנים בסך 10 מיליון אירו שהנפיק דויטשה בנק, עומדת עתה על 215 אלף אירו לשנה, נמוך בהרבה מעלות ביטוח אג"ח דומות שהנפיקו מתחריו, לרבות Societe Generale הצרפתי (370), Santander הספרדי (389), או Commerzbank הגרמני (323). לשלושה מתומחר סיכון גבוה יותר. הכרזת הבנק לפני שמונה חודשים על תכנית גיוס של 26 מיליארד אירו הצליחה עד כה והדבר מהוות עדות נוספת לאמון המשקיעים בבנק.

...אם כי עמידתו בדרישות הון עדיין בעייתית

עננה כבדה אחת מרחפת בכל זאת על הבנק - יכולת מוגבלת לעמוד בדרישות הון מחמירות. בנקים גדולים בעולם כגון דויטשה בנק חויבו להחזיק הון בשיעור 9.5% לפחות מסך הנכסים המסוכנים שלהם עד שנת 2013 (תקנות באזל 3). מדובר בהון ליבה, הכולל כריות ביטחון הוניות. מנכ"ל הבנק, ד"ר יוסף אקרמן, הביע במספר רב של הזדמנויות ביטחון בהגעה ליעדים, אך בשוק ההון לא בטוחים בכך.

אנליסטים רבים חוששים כי בשנה הבאה יחסר לבנק הון בסך 11-10 מיליארד אירו. הודעת הבנק כאמור, כי ימכור את פעילות הנכסים הגלובאלית תסייע לפתור את הבעיה, בצד מכירת נכסים מאזניים היסטוריים של Postbank. עם זאת, בשל לחץ הזמן, ייתכן כי התמורה שיקבל תהיה נמוכה, דבר שישליך רבות על מבנהו העתידי.

מניית דויטשה בנק נסחרת כיום במכפיל 0.5 על הונה העצמי, לאחר שירדה 28% מתחילת השנה. תמחור זול זה שם דגש על שאלת העמידה בדרישות ההון שטרם נפתרה. להערכתי, מימוש נכסים יסייע בגיוס ההון הנחוץ וישיב את דויטשה בנק למסלול הצמיחה.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    mike 22/12/2011 02:51
    הגב לתגובה זו
    כמי שמחזיק מניות אלה מאז השפל בשנת 2008 , היה לי מענין מאד לקרוא את הכתבה הזו ואשמח מאד, אורית, אם תכתבי עוד פעם על הבנק גם בעתיד--מה עם מאמר על קרדיט סוויס--כור--
  • 5.
    ג' ורג כהן 21/12/2011 13:27
    הגב לתגובה זו
    מאמר מצויין , ניכרת בקיאות מרובה ביחוד לאחר המאמר הקודם (האם מבחני הקיצון של הפד האמריקני אכן יסייעו למגזר הפיננסי בארה" ב ) שהיה ברמה מיקצועית גבוה ולא פחות חשוב נכתב באופן מרתק . (לפחות אותי)
  • 4.
    טל 21/12/2011 12:16
    הגב לתגובה זו
    כתבה מעניינת.מה דעתך על חברת הביטוח ההולנדית דלתא לויד? היא לא נפגעה בהשקעות במשבר הקודם,גם הפעם אין לה כמעט אגח PIIGS,יחסי ההון שלה גבוהים,היא מאוד שמרנית ומחלקת דיבידנד של 1.05 יורו למניה(מעל 8%) שכבר הודיעה שיועלה ב3% בשנה הבאה.
  • 3.
    יש בנק מומלץ באירופה או שרק בנקים בישראל? (ל"ת)
    יפה 21/12/2011 11:27
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אריאל 21/12/2011 11:21
    הגב לתגובה זו
    הי אורית האם אג" ח ממשלתי של מדינות שכרגע אינן " בעייתיות" (נגיד גרמניה אן להגביל צרפת) נחשב כהון ליבה?
  • אורית 21/12/2011 11:43
    הגב לתגובה זו
    שאלה טובה. היום יש הרבה בלגן עם ההגדרה של הון ליבה, כי כל מדינה עונה לתקנות אחרות בהתאם לקצב התקדמותה להיענות לדרישות באזל 3. בגדול, ההון ליבה כולל רק את המניות, קרנות והעודפים. הבנקים נדרשים ליחס הון ליבה לנכסי סיכון. השונות בין הבנקים היא באופן חישוב נכסי הסיכון. כשחשבו בהתחלה על הרעיון של נכסי סיכון אף אחד לא חשב שמדינה יכולה לקרוס. לכן, אם למשל בנק ספרדי מחזיק בעצמו אג" ח של ממשלת ספרד, זה לא הוגדר כנכס מסוכן מכיוון שמדובר באג" ח של הממשלה המקומית, ולפי התאוריה זה חסר סיכון. כלומר, אין יחסיות בין הסיכונים. באזל 3 מנסה לתקן את העיוות הזה, אבל כאמור, יחלוף זמן עד שיישמו אותו...
  • 1.
    מנטליסט 21/12/2011 09:01
    הגב לתגובה זו
    שלום אורית. נהניתי לקרוא את הכתבה. רציתי לדעת מה סדרי הגדול של הירידות במניותיהן של הבנקים המתחרים שהזכרת. האם הירידה במניית דויטשה בנק משקפת לדעתך בעיקר את בעיותיו הייחודיות, או שחלק גדול יותר ממנה נובע מהסנטימנט השלילי כלפי כל הסקטור ואירופה בכלל. תודה.
  • אורית 21/12/2011 10:00
    הגב לתגובה זו
    שלום ותודה על תגובתך. בגדול מניות הפיננסים האירופאיות איבדו בממוצע כ 30% מתחילת השנה, אולם השונות גבוהה. בנק סנטנדר הספרדי איבד 28%, בנק קומרזבנק הגרמני איבד 70% וסוסיטה הצרפתי כ 60%.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.