על החלטות מיסוי ומס אמת
לאחרונה ניתן על ידי ועדת הערר שליד בית המשפטי המחוזי בחיפה פסק דין מרתק, העוסק בשאלת היחס בין החלטת מיסוי בהסכם (רולינג) לבין אפשרות הנישום להעלות טענות בדבר אי חבותו במס. הנסיבות בפסק הדין שניתן בעניינה של מגדל חברה לביטוח (ו"ע 723-05-10) היו כדלהלן:
בשנת 2006 התמזגו חברת המגן וחברת מגדל (להלן: "מגדל"). החברות פנו לקבלת אישור מראש של רשות המסים, והתקבלה החלטת מיסוי בהסכם שלפיה בגין זכויות במקרקעין וזכויות באיגוד מקרקעין, אשר פורטו ברשימה ויעברו למגדל בעת המיזוג - ישולם מס רכישה בשיעור 0.5%. ברשימת הזכויות האמורות נכללו גם זכויות בבנייני קריית הממשלה בבאר שבע ובחיפה.
באוגוסט 2007 פנתה מגדל למנהל מיסוי מקרקעין וטענה כי יש לבטל את שומת מס הרכישה, מאחר שהזכויות בבנייני קריית הממשלה אינן "זכות במקרקעין". זאת כיוון שאף על פי שזכות החכירה אשר ניתנה לחברת המגן הייתה ל-49 שנה, עמדה למדינה הזכות לקצר את תקופת החכירה ולרכוש את הבניינים, והיא אכן עשתה שימוש בזכותה זו (עוד בחודש אוקטובר 2006).
כתוצאה מכך, בפועל ניתנו זכויות החכירה לתקופה של פחות מ-25 שנה ולא היו בבחינת זכות במקרקעין. טענת מגדל נדחתה על ידי מנהל מיסוי מקרקעין (לרבות בהשגה), בטענה שלא ניתן לסטות באופן חד צדדי מהחלטת מיסוי בהסכם, ועל כך הגישה מגדל - שיוצגה על ידי עו"ד מאיר מזרחי - ערר.
המנהל טען כי לוועדה כלל אין סמכות לדון בנושא, וביסס את טענתו על הוראות סעיף 103ט(ה) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") הקובעות כי לא ניתן לערער על החלטת המנהל בבקשה לאישור תוכנית מיזוג, וכן על הוראות סעיף 158ג(ה) לפקודה הקובעות כי לא יהיה ערעור על החלטת מיסוי בהסכם.
ועדת הערר דחתה טענות אלה, וקיבלה את טענת חברת מגדל כי בסמכותה לדון בנושא. נימוקי פסק הדין ניתנו הן במישור הדיוני (העלאת הטענה על ידי המנהל בשלב מאוחר מדי) והן - וכאן עיקר החשיבות בפסק דין זה - במישור המהותי. פסק הדין בוחן את השאלה לאור דיני החוזים, וקובע כי הצדדים לא דנו ברשימת הנכסים ובשאלה אם הם בבחינת זכות במקרקעין אם לאו, אלא אך ורק בשיעור המס שיחול עליהם. הרשימה אינה חלק מההסכמות החוזיות אלא נתון עובדתי שנפלה בו טעות, ועל כן אפשר להעלות טענה שיש לתקנה.
הוראות הפקודה שעליהן הסתמך המנהל אינן מונעות כל הליך של השגה וערעור, וכפי שרשאי היה המנהל להעלות טענה באשר לשווי שונה - טענה שאפשר היה לחלוק עליה, הוא הדין אף לעניין זכותה של מגדל. לבסוף מציין בית המשפט כי קבלת עמדת המנהל עלולה להביא למצב שבו רק בשל החלטת מיסוי ייאלץ נישום לשאת בתשלום מס, אף אם אינו חייב בו. משמעות הדברים היא הטלת מס שלא כדין, ועל כן יש מקום לאפשר למגדל מסגרת משפטית לנסות ולשכנע בדבר אי חוקיות המס.
קביעה זו של ועדת הערר מחזקת ומחדדת את עקרון תשלום מס אמת כעקרון-על במסגרת דיני המס. אף שפסק הדין ניתן בשאלת הסמכות בלבד וטרם הוכרעה טענת היעדר החבות במס לגופה, דומה כי בעקבות פסיקת בית המשפט העליון שניתנה השנה בעניין בזק (ע"א 10846/06), אשר במסגרתה נקבע החזר מס רכישה במקרה של אי מימוש אופציה - גבוהים סיכוייה של מגדל לזכות גם בטענה לגופה.
הכותבים - ממשרד זיו שרון ושות' עורכי דין ומשרד אלתר עורכי דין
- 1.איציק 20/12/2011 09:06הגב לתגובה זויש להקים ועדת חקירה....מדוע עדיין לעם בארץ אין גז...למרות שעברו שנתיים...אבל להודים....כן....הפשלה של שטניץ והממשלה....
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
תרופות (גרוק)תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר
כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד; כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת
ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון - קונצרטה.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק,
לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?
שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.
הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח.
- הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט
- מחירי התרופות להרזיה בארה"ב ירדו ב-70% ועדיין הן פי 3 ממחירם בארץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.
