הצמד דולר / שקל מראה סימנים להמשך עליות

אייל גורביץ, המנתח הטכני של Bizportal, סוקר את צמד מטבע החוץ דולר / שקל וכיוונו הצפוי
אייל גורביץ | (21)

במהלך התקופה האחרונה ניתחתי את כיוונו של הצמד והגעתי למסקנה שכיוונו של הדולר אמור להיות מעלה. בסקירה האחרונה שראתה אור באמצע החודש, הערכתי שהדולר עומד בפני שיא חדש, בעוד בימים האחרונים זינק מעל לרמת התנגדות 3.77 ש לדולר. מה כעת? המגמה המשנית בגרף השבועי אפשר לראות את המרכיבים הבאים: 1. המגמה המשנית היא מגמת עלייה ברורה. זאת לאחר תקופה בה דשדוש הדולר בטווח של 3.36-3.5474 ש' לדולר. 2. אפשר לראות את סידורם העולה של הממוצעים הנעים, התומך במבנה המחירים החיובי. 3. עוד אפשר לראות בתחתית הגרף את מדד העוצמה היחסית שחצה לא מכבר את רמת 50% כלפי מעלה ועבר לטריטוריה חיובית. 4. כלומר, מרבית הסימנים תומכים בהמשך התחזקותו של הדולר. 5. העובדה שהמטבע האמריקני קבע שיא חדש, גבוה מקודמו, רק מחזקת את העובדה לפיה כיוונו הכללי ימשיך להיות מעלה. המגמה המינורית בגרף היומי אפשר לראות את המרכיבים הבאים: 1. אחד מגילויי העוצמה או החולשה של המגמה תלוי בהתייחסות שלה לרמות התמיכה וההתנגדות שבדרך. 2. רמת התנגדות שנשברת מעלה, אמורה להחליף תפקיד ולשמש כרמת תמיכה. 3. היכולת לעשות כן היא אינדיקציה ברורה להמשך מהלך העליות. יש לכך לא מעט סיבות פסיכולוגיות מוצקות. 4. בימים האחרונים פרץ הדולר מעלה את רמת 3.77 ש' לדולר. 5. מיד לאחר הפריצה התרחשה נסיגה נקודתית, אך המטבע האמריקני נבלם על רמת 3.77 ש' לדולר. כלומר, רמת ההתנגדות הפכה לשמש כתמיכה. 6. מדובר באינדיקציה משמעותית להמשך דרכו של הדולר בטווח הזמן הקצר. לכן הנחת העבודה גם בממד זמן זה גורסת שכיוונו מעלה וכי כל ירידה תהיה נקודתית. *הגרפים בסקירה זו הופקו באמצעות תוכנת ואתר בורסהגרף לניתוח טכני www.bursagraph.co.il מבית קו מנחה ואייל גורביץ **כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר. ***אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית נוספת. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

תגובות לכתבה(21):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 20.
    גדי 05/12/2011 12:35
    הגב לתגובה זו
    יש חברות כמו מט" ח 24 ו-אפיקס שמרוויחות מהצנחת הדולר.והלקוחות הפראירים שלהם משלמים . איך אתה יכול לתת ניתוחים כאלה. יש לך תיק שמה ??
  • 19.
    לילית נ. 02/12/2011 13:34
    הגב לתגובה זו
    אלכימיה. מאגיה שחורה. כל התחום הזה של ניתוחים טכניים מפוקפק לאללה.
  • 18.
    יעקב 02/12/2011 11:31
    הגב לתגובה זו
    בקשתי בעבר שכשאתה מסביר משהו על הגרף, תלווה את דבריך בהסבר / דוגמא עליו (לדוגמא - אמרת תעלה עולה, תצייר אותה על הגרף, אמרת תחתית כפולה, תדגים אותה. תודה ושבת שלום ממני ומכל אלה שעוקבים אחריך ורוצים ללמוד ממך ודרכך.
  • 17.
    כרגיל תמיד הפוך מאייל (ל"ת)
    חחח 01/12/2011 13:47
    הגב לתגובה זו
  • קזינו 01/12/2011 14:43
    הגב לתגובה זו
    אייל, שוב פעם פספסת , לך על האדום בפעם הבאה ...יורד ולא עולה מה יהיה , איך נותנים לכם ככה במה הרי הכול הימורים .
  • 16.
    אתי 01/12/2011 09:08
    הגב לתגובה זו
    יוקר המחיה יאמיר והנפט יתייקר. בד" כ כשהנפט עולה אז הדולר יורד. זה היה נכון פעם
  • 15.
    שמוקי 01/12/2011 08:53
    הגב לתגובה זו
    חיכיתי לסקירה של גורביץ, עד עכשיו החזקתי פקדון דולרי וכעט כשגורביץ אומר שהדולר יעלה, אני יודע בוודאות כי יבואו מימושים בדולר לכיוון 3.6
  • 14.
    קארין איי 01/12/2011 08:40
    הגב לתגובה זו
    הסנופי והערכים שנתת, אינם נכונים. אנחנו אתמול חצינו נקודה די קריטית ונשמח אם תעדכן את הכתבה של אתמול. תודה מראש
  • 13.
    רק דיברת הדולר חטף (ל"ת)
    נרי 01/12/2011 02:06
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    מבין יותר מגורביץ 30/11/2011 20:52
    הגב לתגובה זו
    כי במניות אתה לא מבין - כל הזמן רק טועה... אמרת שהמעוף גג יתקן עד 1070 מה קרה? ניתוח טכני לא שווה כלום
  • 11.
    ממתי שדיברתה על טאואר ירדה 50 אחוז (ל"ת)
    דוד 30/11/2011 18:24
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אייל העים 590 בדרך או ל1100 בדרך (ל"ת)
    דוד 30/11/2011 18:23
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אייל העים כול הזמן אתה רק מנחש זה סימן טוב (ל"ת)
    דוד 30/11/2011 18:22
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    היום קיבלתם עוד הוכחה שטכני לא עובד!!! (ל"ת)
    אבי 30/11/2011 17:57
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    יוני 30/11/2011 17:54
    הגב לתגובה זו
    היה בדיעבד
  • 6.
    יגאל 30/11/2011 15:33
    הגב לתגובה זו
    האם צפוי " ראלי" כזה או אחר? או..?
  • 5.
    ניר 30/11/2011 15:29
    הגב לתגובה זו
    הלכה האסטרטגיה. אך אייל אייל אני בטוח שבתוך תוכך אתה יודע את האמת אבל בעל כורחך אתה נאלץ להשתתף בספקולציות של כרישי שוק ההון הישראלי.
  • 4.
    האופטימי 30/11/2011 15:25
    הגב לתגובה זו
    אבל בדך כלל ברגע שהוא אומר משהו המגמה מתהפכת אז אני לא יודע מה לחשוב כבר. נחכה ונראה. בינתיים הכל הולך כרגיל: ברגע שהוא אמר נפילות חדות השוק מזנק קדימה
  • 3.
    RAMBO 30/11/2011 11:12
    הגב לתגובה זו
    דולר מעל 3.77 שיווי מישקל 3.92
  • 2.
    הרקולס 100 30/11/2011 11:04
    הגב לתגובה זו
    אכן,גורביץ הפעם צודק דולר בקרוב 4.20 אני בקולים דולר
  • 1.
    שמוצקין 30/11/2011 10:32
    הגב לתגובה זו
    המצב הפוליטי על הפנים ולכן דולר ל5 שקל בקרוב
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטהתמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטה

ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"

ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?

מנדי הניג |

בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי. 

בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015 בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,  והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.


"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו,  והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.

"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.

והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.

"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.