תיק הנכסים המוסדי חווה בשנים האחרונות מגמה מואצת של הסטת נכסים משוק ההון המקומי לשוקי ההון הגלובליים. ברבעון השלישי של השנה עלה שווי תיק הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל בכ-1.4 מיליארדי ש' והסתכם בכ-283 מיליארדי ש'. רכיב המניות בחו"ל הסתכם ב-135 מיליארדי ש', בנוסף נרשמו עליות בשווי החזקות אג"ח הזרות בכ-3.2 מיליארדי ש', וברכיב הפיקדונות בחו"ל. גם פיחות השקל מול הדולר השפיע ברבעון השלישי, על הגדלת שווי התיק בשקלים. מתחילת השנה עלה שווי תיק הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל בכ-4 מיליארדי ש', שווי החזקות האג"ח הזרות עלה ב-8 מיליארדים, וקוזז בחלקו ע"י הירידה של רכיבי המניות והפיקדונות בהיקף של כ-2 מיליארדים כל אחד.

כל מי שעיניו בראשו מבין, כי מגמת הסטת הכספים של משקיעים מוסדיים מקומיים לשווקים זרים תמשך בטווח הנראה לעין, וגם הציבור הרחב אשר גורר רגליו בכל האמור בהגדלת רכיב השקעה בשווקים זרים, צפוי להצטרף בשנים הקרובות למגמה אשר מובילים הגופים המוסדיים המקומיים מזה זמן.

השילוב בין התמקצעות עולם ההשקעות המקומי עם התחזית שלנו ליציבות שער החליפין של הדולר אל מול השקל (אשר חולשתו שחקה בשנים האחרונות חלק לא מבוטל מביצועי תיק המניות הנקוב בדולר אמריקני), יתמכו במגמת הסטת כספים לחו"ל. הוצאות כספים להשקעות בחו"ל כרוכה בסיכונים לא מעטים. אולם ברוב המקרים, מנהלי השקעות נוהגים להתמקד בסיכוני השוק, דוגמת שינויים מחירי המניות, שינויים בריביות ובשערי חליפין וכו'. ה-D.N.A וכישוריהם של רוב המשקיעים המקומיים הוא ניתוח איומים מעולם ההשקעות, ואילו בכל האמור בסיכונים תפעוליים, רמת המודעות, הידע והכישורים המקומיים אינה מספקת.

קריסת MF Global בחודש שחלף מציבה בפנינו מראה בכל האמור בסיכון התפעולי הכרוך בהשקעה בשווקים זרים. לא רבים מן הציבור הרחב ואנשי המקצוע המקומיים הכירו את הברוקר MF Global ערב קריסתו וגם כיום נראה לרבים כי מדובר בברוקר איזוטרי. אך לא כך הדבר, MF Global היה עד לפשיטת הרגל שלו בחודש שעבר אחד מהברוקרים המובילים בעולם במסחר בנגזרים בסחורות. החברה הייתה אחת מ-22 עושי השוק של אג"ח ארה"ב.

היא סיפקה פתרונות מסחר בחוזים ואופציות על מגוון נכסים, כגון מטבעות, סחורות, אגרות חוב ומניות. החברה סיפקה נגישות ל-70 זירות מסחר ברחבי הגלובוס והיוותה את הברוקר המוביל ברבים מזירות מסחר אלו. קריסת MF Global גילתה כי בחשבונות הלקוחות של הברוקר הציבורי הגדול, אשר נוהל על ידי כוכב גולדמן זאקס לשעבר Jon Corzine, חסרים כ-1.3 מיליארד דולרים.

כלל ברזל בכל האמור בניהול חשבונות לקוח אצל ברוקרים הינו הפרדה בין כספי הלקוחות לכספי הנוסטרו, ככל הנראה במקרה של הברוקר MF Global, הכלל הזה היה מפלסטלינה. חשיפת לקוחותיו של הברוקר נובעת בעיקרה ממזומן ואג"ח ממשלתי קצר, אשר שימשו לביטחונות לטובת מסחר בחוזים עתידיים. כעת מונה "מאתר מקצועי" מיוחד אשר מנסה לאתר 1.3 מיליארדי דולרים אבודים.

לצערנו, לא מדובר בפעם הראשונה בשנים האחרונות שגוף פיננסי עולמי מכובד נעלם בין לילה ומותיר משקיעים מקומיים אובדי עצות ומבוהלים. לכולנו זכורים קריסות ליהמן ברדרס, ביר סטרנס, קרנות מאדוף וכו', אשר פגעו גם בגופים בולטים בשוק המקומי. השמרנות המקומית, חוסר התחכום ואף עודף מזל, הם שסייעו לגופים המקומיים לשרוד בפגיעות נסבלות את הפיאסקואים העולמים הקודמים. אולם ככל שמרכיב ההשקעות והפעילות בחו"ל גדל באופן קונסיסטנטי, כך גדלים חשיבותם של הבנה, ניתוח והגנות מפני הסיכונים התפעוליים הכרוכים בהשקעות סחירות בין לאומיות.

המשקיעים המקומיים חייבים לייצר מנגנוני ניהול סיכונים תפעוליים ברמה הגבוהה ביותר ולהיעזר במומחים מקומיים ובינלאומיים על מנת לנהל סיכונים אלו. זאת על מנת שלא למצוא עצמם מתמודדים עם קריסת מוסדות פיננסיים, דוגמת חברת תעודות סל עולמית בולטת, קריסת מסלקות חוזים עתידיים, קרנות גידור וכו'. ככל שמרכיב חו"ל בתיקי ההשקעות גדול יותר, כך הוא עלול לפגוע בגופים המקומיים בצורה קשה יותר. בעולם ההשקעות המודרני מנוהלים חלק מהחשיפות והגידורים הפיננסים באמצעות נגזרים, חשוב לנסות ולוודא כי הצד השני לעסקאות מסוגל לעמוד בהתחייבויותיו.