המידע ה'א-סימטרי' - כיצד יכול המשקיע להתגבר על הבעיה?
אין זה סוד כי המידע בשוק ההון איננו זמין לכולם באותו הזמן ובאותה רמת דיוק. מטבע הדברים, לחברות יש מידע עודף על המשקיעים אשר ניזונים רק מדוחות כספיים והודעות לבורסה. תופעה זו נקראת מידע א-סימטרי.
הבעיה העיקרית בחוסר השוויון ברמת המידע איננה בסחר במידע פנים (כאשר גורמים מקורבים רוכשים או מוכרים מניות לפני ההודעה בפועל של החברה), כי אם בפערים בידע המקצועי. בעיה זו נוסחה בצורה יפה ע"י חתן פרס נובל ג'ורג אקרלוף בשנת 1970 במאמר בשם ""The Market for Lemons: Quality Uncertainty and the Market Mechanism. המאמר מתאר מצב בו מידע א-סימטרי גורם להחלטות השקעה על בסיס בחירה מנוגדת (adverse selection). כאשר ללקוח (או למשקיע) אין את היכולת המקצועית לבחור אם מדובר במוצר טוב (או השקעה טובה), הלקוח נוטה לשלם מחיר ממוצע. כתוצאה מכך, ליצרן אין אינטרס לייצר מוצרים טובים (ויקרים) שכן גם כך מחיר המכירה שואף למחיר ממוצע (אלא אם כן יש להם יכולת להוכיח ליצרן באופן אובייקטיבי את עליונות המוצר שלהם).
לפיכך, הסכנה הינה שהמשק ייצר עוד ועוד מוצרים גרועים עד למצב שהדבר עלול לגרום לקריסה במשק (או בשוק הרלוונטי). אקרלוף משתמש במאמרו באנלוגיה לעולם המכוניות המשומשות (טרום תקופת מכוני הבדיקה). כאשר היית רוכש רכב משומש היית חשוף למקרה של רכב עם בעיות מכניות קשות מבלי לדעת (בסלנג אמריקני זה נקרא לימון lemon). לפיכך מחירי הרכבים יד שנייה "נלחצים" כלפי מטה, ואז אין אינטרס למכור מכונית משומשת במצב מכני תקין.
במסגרת שוק ההון הישראלי, הבעיה עלולה להתרחש כאשר יש פער מידע גדול בין המשקיעים לבעלי החברה. במיוחד כאשר החברה מתמקדת בתחום פעילות שלמשקיעים אין ידע או יכולת לבחון את כדאיות ההשקעה.
דוגמא לכך ניתן היה לראות בשוק ההון הישראלי בשנת 2007, עת כל חברת נדל"ן אשר השקיעה בפרויקטים מעבר לים, הצליחה לגייס כסף רב מהציבור בין אם במניות ובין אם באג"ח. למשקיע הישראלי הממוצע אין את הידע או היכולת לבחון את טיב ההשקעה במזרח אירופה, במזרח הרחוק וכדומה.
לפיכך, על פי מאמרו של אקרלוף, לא פלא שחברות רבות (לא כולן, כמובן) אשר הנפיקו לציבור הון או חוב, מכרו מוצר (קרקע בחו"ל) באיכות נמוכה, בעוד חברות גדולות או ותיקות יותר (דוגמת גזית גלוב) לא מיהרו להגיע לאותם השווקים. כתוצאה מהמשבר של 2008 והשלכותיו, המשקיעים אשר נכוו בהשקעות נדל"ן' חשדניים בימינו כלפי ענף הנדל"ן בישראל, שנסגר ברובו בפני שוק ההון המקומי (למעט החברות המאוד גדולות).
בעקבות זאת, לא מפליא כי אנו רואים תהליכים של הצעות רכש מטעם חברות נדל"ן קטנות יחסית (דוגמת חנן מור). יחד עם זאת, אין זה אומר כי אל למשקיעים להיכנס לענפי השקעות בהם אין להם ידע מקצועי. ישנם מנגנונים ושיטות לבדיקת כדאיות ההשקעה כשאנו נמצאים במצב של מידע א-סימטרי, אך נדון על כך בפעם הבאה.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
