הזינוק החד מזה 30 שנה - למה פתאום קפץ מחיר הנחושת?
מחיר הנחושת זינק ב-15% בשבוע שעבר, העלייה הגדולה ביותר מבין כל הסחורות, והעלייה השבועית הגדולה ביותר במחיר הנחושת ב-30 השנים האחרונות. קודם לכן, צנח מחירה ב-33% מערכו הגבוה ביותר אי פעם - 10,148 דולר לטון, שנרשם ב-14 לפברואר השנה. ב-3 לאוקטובר עמד מחיר המתכת על 6,795 דולר לטון, אבל מאז כבר עלה כבר מחירה ב-17.5% ל-7,982 דולר לטון. יש לציין שמחירה היה כבר יותר גבוה בעבר מבחינת מחירים ריאליים מתואמים לאינפלציה. באפריל 1974, עמד מחיר הנחושת על 3,102 דולר לטון, שקול ל-14,660 בדולרים של ימינו.
הגורמים הישירים לעלייה הדרמטית במחיר בשבוע שעבר, היו הפתרון המסתמן למשבר החובות באירופה, גידול ברכישת הנחושת על ידי סין - צרכנית הנחושת הגדולה בעולם הצורכת כ-36% מצריכת הנחושת העולמית, והמשך השביתה במכרה הנחושת Grasberg באינדונזיה.
החל מה-15 בספטמבר השנה, שובתים 8,000 כורים במכרה Grasberg. המכרה השני בגודלו בעולם ובעל עתודות הנחושת הזמינות הגדולות בעולם, בדרישה להעלאת שכרם. בעלת המכרה Freeport-McMoRan Copper & Gold, החברה הציבורית הגדולה בעולם המפיקה נחושת, הכריזה על מצב "כוח עליון" בשבוע שעבר, כיוון שכתוצאה מהשביתה אינה יכולה לעמוד בכל התחייבויותיה לאספקת נחושת.
הנחושת, המתכת האדמדמה, הייתה המינרל הראשון שהוציא האדם מן האדמה. יש המשערים כי כבר לפני 10,000 שנה השתמש האדם בנחושת. עד שנת 4000 לפנה"ס השתמשו בעיקר בנחושת שהתגלתה בצורתה הטבעית על פני האדמה. התיעוד הקדום ביותר על הפקת נחושת מעפרות נמצא בכתבים מצריים עתיקים, המתארים הפקת נחושת ממכרות בסיני בסביבות שנת 3800 לפנה"ס. מעניין לציין שבהרי האלפים בין איטליה לאוסטריה התגלה אדם שהשתמר בקרח משנת 3,200 לפנה"ס ובידו גרזן שלו חוד נחושת (99.7% טהור).
מתכת הנחושת נוחה לעיבוד, עמידה בפני קורוזיה והיא מוליכה מעולה חום וחשמל. למעשה, חוץ מהנחושת רק מתכת הכסף בעלת מוליכות חשמלית טובה. עקב תכונות אלו משתמשים בנחושת בעיקר לייצור חוטי חשמל וצינורות. מתוך כלל המתכות, רק בברזל ובאלומיניום משתמשים בתעשייה יותר.
הנחושת היא מרכיב חשוב בנתכים שימושיים רבים: הפליז הוא נתך של נחושת ואבץ שהותכו יחדיו, הארד (ברונזה) הוא נתך של נחושת ובדיל. השימוש בנחושת בעולם מתחלק כלהלן: חשמל ואלקטרוניקה - 42%, בנייה - 28%, תחבורה - 12%, מוצרי צריכה - 9% ומכונות תעשייתיות - 9%. מחיר הנחושת מושפע מאוד מהפעילות הכלכלית בעולם והוא מדד חשוב להערכת מגמת הכלכלה העולמית.
לנחושת ולנתיכיה יש גם תכונות אנטי מיקרוביות ואנטי בקטריאליות. כבר לפני מאות שנים הבחינו בתופעה שמים המאוחסנים בכלי נחושת או מים שהובלו בצינורות נחושת היו באיכות טובה יותר מאשר מים שאוחסנו בכלים מחומרים אחרים. לאור הפרסומים האחרונים על הצטברות גדולה של חיידקים במקומות הנמצאים במגע של קהל רב, מומלץ להשתמש בידיות ובמעקים מנחושת על מנת למנוע הצטברות חיידקים במקומות ציבוריים.
בעוד שבשנים 2008 ו-2009 הייתה כמות הנחושת שהופקה גדולה מהצריכה העולמית, הרי שב-2010 הייתה צריכת הנחושת גדולה מהכמות שהופקה. בדומה לשנה הקודמת גם בשנה הנוכחית ובזו באה אחריה צפויה צריכת הנחושת להיות גדולה מהכמות המופקת. כתוצאה מכך מלאי הנחושת העולמי צפוי לרדת ל-790 אלף טון ב-2012, המהווים רק 3.9% מהצריכה העולמית הצפויה לאותה שנה. זאת בהשוואה ליחס מלאי לצריכה בשיעור של 8% בשנת 2009.
החל משנת 1900 גדלה צריכת הנחושת העולמית בשיעור של 4% בממוצע לשנה. במהלך השנים האחרונות, 2009 הייתה השנה היחידה בה נרשמה ירידה בצריכה בעקבות המשבר הכלכלי העולמי. אבל לאחר מכן היא גדלה וצפויה לעמוד השנה על 19.7 מיליון טון - רמה הגבוהה ב-11% מהצריכה ב-2009. הפקת הנחושת העולמית צפויה להגיע השנה ל-19.5 מיליון טון - 200 אלף טון פחות מהצריכה. כ-12.5% מכמות זאת מגיעים ממחזור גרוטאות נחושת, השאר מהפקה ממכרות.
צ'ילה היא מפיקת הנחושת ממכרות הגדולה ביותר. ב-2010 הפיקה 34% מהכמות העולמית, אחריה פרו עם 8%, סין וארצות הברית 7% כל אחת ואוסטרליה 6% מהכמות העולמית. בנוסף לכך, לצ'ילה עתודות הנחושת המוכחות הגדולות בעולם, אשר מסתכמות ב-150 מיליון טון. יש לציין כי בקצב הצריכה הנוכחי יספיקו עתודות הנחושת המוכחות במרבצים השונים ברחבי כדור הארץ ל-29 שנה בלבד.
שוק הסחורות בשבוע האחרון
במסחר בסחורות בשבוע שעבר נרשמו עליות תלולות כמעט בכל הסחורות. מדד הסחורות הרציף CCI של Reuters CRB, המורכב מ-17 סחורות עיקריות במשקל שווה כל אחת, עלה בסיכום שבועי ב-3.7%. מדד CCI נמוך כיום ב-11.4% משיא כל הזמנים, שנרשם ב-20 באפריל השנה. בטבלה שלהלן מפורטים השינויים במחירי הסחורות העיקריות, במדדי המניות ובשערי המטבעות בשבוע שעבר וב-12 החודשים האחרונים.
איך משקיעים בנחושת?
השקעה בישראל
באמצעות חשבון ב-ATRADE (קודם כלל-פורקס) אפשר להשקיע באופן ישיר ונוח בנחושת בשני הכיוונים: קנייה ומכירה.
קרן סל בארצות הברית
קרן הסל לנחושת, iPath DJ AIG Copper TR נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול JJC. הקרן משקיעה בחוזים עתידיים לנחושת לתקופות שונות. דמי הניהול 0.75% לשנה.
קרן סל לנחושת ממשית באירופה
בדצמבר 2010 הנפיקה החברה הבריטית ETF Securities, החברה המובילה בתעודות סל לסחורות, את קרן הסל לנחושת ממשית ETFS Physical Copper, הנסחרת בבורסת לונדון בסימול PHCU. הקרן רוכשת מטילי נחושת מאוחסנים במחסני בורסת המתכות של לונדון.
מצד אחד, ברכישת סחורה ממשית אין צורך בגלגול חוזים עתידיים בזמן פקיעת החוזה. כמו כן, אין הפסדים כשמחיר החוזים העתידיים לטווח הארוך גבוה ממחיר החוזה הקרוב (מצב הנקרא קונטנגו). מצד שני, קרן הסל לסחורה ממשית גובה דמי אחסנה גבוהים - 36 סנט לטון ליום במקרה של נחושת. זאת בנוסף לדמי ניהול בשיעור של 0.69% ודמי ביטוח בשיעור של 0.12% לשנה.
- 2.Ron 31/10/2011 10:51הגב לתגובה זוVery interesting article
- 1.אנדי 31/10/2011 09:43הגב לתגובה זובנחושת אני משקיע ע" י מניות חברת SCCO , כריית נחושת דיבידנדים. תודה על המידע

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
אסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסףלאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' רוכשים נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים בשלב מתקדם של משא ומתן להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים במשא ומתן להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים שמנוהלת על ידי אסף בנאי. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.
פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה.
פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.
עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.
הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.
היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.
