הזינוק החד מזה 30 שנה - למה פתאום קפץ מחיר הנחושת?

אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים, סוקר את מתכת הנחושת. איפה היא עומדת בסדר החשיבות של הסחורות בעולם
אריה גורן | (2)

מחיר הנחושת זינק ב-15% בשבוע שעבר, העלייה הגדולה ביותר מבין כל הסחורות, והעלייה השבועית הגדולה ביותר במחיר הנחושת ב-30 השנים האחרונות. קודם לכן, צנח מחירה ב-33% מערכו הגבוה ביותר אי פעם - 10,148 דולר לטון, שנרשם ב-14 לפברואר השנה. ב-3 לאוקטובר עמד מחיר המתכת על 6,795 דולר לטון, אבל מאז כבר עלה כבר מחירה ב-17.5% ל-7,982 דולר לטון. יש לציין שמחירה היה כבר יותר גבוה בעבר מבחינת מחירים ריאליים מתואמים לאינפלציה. באפריל 1974, עמד מחיר הנחושת על 3,102 דולר לטון, שקול ל-14,660 בדולרים של ימינו.

הגורמים הישירים לעלייה הדרמטית במחיר בשבוע שעבר, היו הפתרון המסתמן למשבר החובות באירופה, גידול ברכישת הנחושת על ידי סין - צרכנית הנחושת הגדולה בעולם הצורכת כ-36% מצריכת הנחושת העולמית, והמשך השביתה במכרה הנחושת Grasberg באינדונזיה.

החל מה-15 בספטמבר השנה, שובתים 8,000 כורים במכרה Grasberg. המכרה השני בגודלו בעולם ובעל עתודות הנחושת הזמינות הגדולות בעולם, בדרישה להעלאת שכרם. בעלת המכרה Freeport-McMoRan Copper & Gold, החברה הציבורית הגדולה בעולם המפיקה נחושת, הכריזה על מצב "כוח עליון" בשבוע שעבר, כיוון שכתוצאה מהשביתה אינה יכולה לעמוד בכל התחייבויותיה לאספקת נחושת.

הנחושת, המתכת האדמדמה, הייתה המינרל הראשון שהוציא האדם מן האדמה. יש המשערים כי כבר לפני 10,000 שנה השתמש האדם בנחושת. עד שנת 4000 לפנה"ס השתמשו בעיקר בנחושת שהתגלתה בצורתה הטבעית על פני האדמה. התיעוד הקדום ביותר על הפקת נחושת מעפרות נמצא בכתבים מצריים עתיקים, המתארים הפקת נחושת ממכרות בסיני בסביבות שנת 3800 לפנה"ס. מעניין לציין שבהרי האלפים בין איטליה לאוסטריה התגלה אדם שהשתמר בקרח משנת 3,200 לפנה"ס ובידו גרזן שלו חוד נחושת (99.7% טהור).

מתכת הנחושת נוחה לעיבוד, עמידה בפני קורוזיה והיא מוליכה מעולה חום וחשמל. למעשה, חוץ מהנחושת רק מתכת הכסף בעלת מוליכות חשמלית טובה. עקב תכונות אלו משתמשים בנחושת בעיקר לייצור חוטי חשמל וצינורות. מתוך כלל המתכות, רק בברזל ובאלומיניום משתמשים בתעשייה יותר.

הנחושת היא מרכיב חשוב בנתכים שימושיים רבים: הפליז הוא נתך של נחושת ואבץ שהותכו יחדיו, הארד (ברונזה) הוא נתך של נחושת ובדיל. השימוש בנחושת בעולם מתחלק כלהלן: חשמל ואלקטרוניקה - 42%, בנייה - 28%, תחבורה - 12%, מוצרי צריכה - 9% ומכונות תעשייתיות - 9%. מחיר הנחושת מושפע מאוד מהפעילות הכלכלית בעולם והוא מדד חשוב להערכת מגמת הכלכלה העולמית.

לנחושת ולנתיכיה יש גם תכונות אנטי מיקרוביות ואנטי בקטריאליות. כבר לפני מאות שנים הבחינו בתופעה שמים המאוחסנים בכלי נחושת או מים שהובלו בצינורות נחושת היו באיכות טובה יותר מאשר מים שאוחסנו בכלים מחומרים אחרים. לאור הפרסומים האחרונים על הצטברות גדולה של חיידקים במקומות הנמצאים במגע של קהל רב, מומלץ להשתמש בידיות ובמעקים מנחושת על מנת למנוע הצטברות חיידקים במקומות ציבוריים.

בעוד שבשנים 2008 ו-2009 הייתה כמות הנחושת שהופקה גדולה מהצריכה העולמית, הרי שב-2010 הייתה צריכת הנחושת גדולה מהכמות שהופקה. בדומה לשנה הקודמת גם בשנה הנוכחית ובזו באה אחריה צפויה צריכת הנחושת להיות גדולה מהכמות המופקת. כתוצאה מכך מלאי הנחושת העולמי צפוי לרדת ל-790 אלף טון ב-2012, המהווים רק 3.9% מהצריכה העולמית הצפויה לאותה שנה. זאת בהשוואה ליחס מלאי לצריכה בשיעור של 8% בשנת 2009.

החל משנת 1900 גדלה צריכת הנחושת העולמית בשיעור של 4% בממוצע לשנה. במהלך השנים האחרונות, 2009 הייתה השנה היחידה בה נרשמה ירידה בצריכה בעקבות המשבר הכלכלי העולמי. אבל לאחר מכן היא גדלה וצפויה לעמוד השנה על 19.7 מיליון טון - רמה הגבוהה ב-11% מהצריכה ב-2009. הפקת הנחושת העולמית צפויה להגיע השנה ל-19.5 מיליון טון - 200 אלף טון פחות מהצריכה. כ-12.5% מכמות זאת מגיעים ממחזור גרוטאות נחושת, השאר מהפקה ממכרות.

צ'ילה היא מפיקת הנחושת ממכרות הגדולה ביותר. ב-2010 הפיקה 34% מהכמות העולמית, אחריה פרו עם 8%, סין וארצות הברית 7% כל אחת ואוסטרליה 6% מהכמות העולמית. בנוסף לכך, לצ'ילה עתודות הנחושת המוכחות הגדולות בעולם, אשר מסתכמות ב-150 מיליון טון. יש לציין כי בקצב הצריכה הנוכחי יספיקו עתודות הנחושת המוכחות במרבצים השונים ברחבי כדור הארץ ל-29 שנה בלבד.

שוק הסחורות בשבוע האחרון

במסחר בסחורות בשבוע שעבר נרשמו עליות תלולות כמעט בכל הסחורות. מדד הסחורות הרציף CCI של Reuters CRB, המורכב מ-17 סחורות עיקריות במשקל שווה כל אחת, עלה בסיכום שבועי ב-3.7%. מדד CCI נמוך כיום ב-11.4% משיא כל הזמנים, שנרשם ב-20 באפריל השנה. בטבלה שלהלן מפורטים השינויים במחירי הסחורות העיקריות, במדדי המניות ובשערי המטבעות בשבוע שעבר וב-12 החודשים האחרונים.

איך משקיעים בנחושת?

השקעה בישראל

באמצעות חשבון ב-ATRADE (קודם כלל-פורקס) אפשר להשקיע באופן ישיר ונוח בנחושת בשני הכיוונים: קנייה ומכירה.

קרן סל בארצות הברית

קרן הסל לנחושת, iPath DJ AIG Copper TR נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול JJC. הקרן משקיעה בחוזים עתידיים לנחושת לתקופות שונות. דמי הניהול 0.75% לשנה.

קרן סל לנחושת ממשית באירופה

בדצמבר 2010 הנפיקה החברה הבריטית ETF Securities, החברה המובילה בתעודות סל לסחורות, את קרן הסל לנחושת ממשית ETFS Physical Copper, הנסחרת בבורסת לונדון בסימול PHCU. הקרן רוכשת מטילי נחושת מאוחסנים במחסני בורסת המתכות של לונדון.

מצד אחד, ברכישת סחורה ממשית אין צורך בגלגול חוזים עתידיים בזמן פקיעת החוזה. כמו כן, אין הפסדים כשמחיר החוזים העתידיים לטווח הארוך גבוה ממחיר החוזה הקרוב (מצב הנקרא קונטנגו). מצד שני, קרן הסל לסחורה ממשית גובה דמי אחסנה גבוהים - 36 סנט לטון ליום במקרה של נחושת. זאת בנוסף לדמי ניהול בשיעור של 0.69% ודמי ביטוח בשיעור של 0.12% לשנה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    Ron 31/10/2011 10:51
    הגב לתגובה זו
    Very interesting article
  • 1.
    אנדי 31/10/2011 09:43
    הגב לתגובה זו
    בנחושת אני משקיע ע" י מניות חברת SCCO , כריית נחושת דיבידנדים. תודה על המידע
חותים
צילום: טוויטר
מלחמה

הסיבה שהחות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה; והאם אפשר למנוע את הפגיעות בהמשך?

שאלות ותשובות על הטכניקה של החות'ים להגביר את הפגיעות; ומה ישראל עושה בעניין

רן קידר |
נושאים בכתבה כטב"ם חות'ים

החות'ים, ארגון מורדים שיעי מתימן, המזוהה עם איראן, מנהלים מלחמה מקומית מול כוחות הקואליציה הסעודית, אך בהמשך למלחמה בעזה הם פועלים נגד ישראל, בעיקר באמצעות שיגור כטב"מים וטילים בליסטיים. ישראל מגיבה וגורמת לפגיעות וחיסולים רבים כשלאחרונה חוסלה ההנהגה הפוליטית של החות'ים (להבדיל מההנהגה הצבאית). בימים האחרונים שיגרו החות'ים כטב"מים שהצליחו לעבור את ההגנות של הצבא וחיל האוויר. אתמול נפגע על ידי כטב"מ שדה התעופה רמון. 


 

מה קרה באירוע האחרון?
היום  שיגרו החות'ים כטב"ם שחדר לשטח ישראל ויורט לאחר כחצי שעה מעל אזור ים המלח. יום קודם לכן פגע כטב"ם בנמל התעופה רמון, ללא התרעה מוקדמת, הפעם השנייה בחודשים האחרונים שבה החות'ים מצליחים לפגוע בנמל תעופה בישראל. הפעם הקודמת היתה בצמוד לנתב"ג. 

מדוע לא הופעלה אזעקה בזמן התקיפה ברמון?
מערכת ההתרעה לא זיהתה את הכטב"ם בזמן כסכנה ולכן לא הופעלה אזעקה. תחקיר ראשוני העלה כי הכטב"ם זוהה במערכות אך לא סווג כעוין. בצה"ל הדגישו כי לא מדובר בתקלה טכנית אלא באתגר מבצעי.

במה שונה כטב"ם מטיל או רקטה?
רקטות וטילים נעים במסלול בליסטי קבוע שקל יחסית לחזות. כטב"ם לעומת זאת קטן יותר, טס נמוך, מתמרן ומשנה מסלול, מה שמקשה מאוד על זיהויו. בנוסף, שטח החתך המכ"מי שלו נמוך,  ולכן ההחזר ממערכות המכ"ם חלש וקשה לגילוי.

כמה פעמים הצליחו החות'ים לפגוע בישראל?
מאז פתיחת המלחמה היו שש פגיעות של כטב"מים וטילים חות'יים בישראל. האירוע הקשה ביותר היה ביולי 2024, אז פגע כטב"ם בבניין בתל אביב וגרם למותו של אזרח. שתי פגיעות היו בנמלי תעופה, בנתב"ג ובשדה רמון.