השבוע באג"ח: אירופה תמשיך לדחוף קדימה? אאורה עומדת במרכז

השבוע הקודם הסתיים בפירסום התשובה של מנהיגי אירופה למשבר הכלכלי שבפתח. יחד עם האופטימיות שבאוויר, עדיין נותרו מס' שאלות שנשארו פתוחות. מה יהיה השבוע בשוק איגרות החוב?
רוס קרוטקין | (1)

השבוע האחרון הסתיים בסימן של התקרבות לפתרון לבעיית החוב באירופה. לאחר שבועיים מורטי עצבים, הגיעו ראשי גוש האירו לתוכנית מוסכמת, על פיה תורחב קרן הסיוע לטריליון אירו והמשקיעים הפרטיים יסכימו לתספורת של 50% באגרות החוב של ממשלת יוון.

נזכיר כי קרן הסיוע נועדה לתמוך בבנקים באירופה במקרה שאחת ממדינות ה-PIIGS תכריז על פשיטת רגל. כמובן שעדיין מוקדם לקבוע את סיכויי ההצלחה של התוכנית, מכיוון שהצלחתה תלויה ביישומה ובנכונותה של ממשלת יוון להמשיך בתוכנית הצנע עליה הכריזה לפני כחצי שנה.

שוק אגרות החוב הקונצרניות

למרות האווירה האופטימית עדיין נותרו סימני שאלה רבים לגבי התוכנית, שראשי האיחוד יצטרכו לתת עליהם את הדעת כבר בחודשים הקרובים. השווקים הגיבו לידיעה בעליות שערים חדות, ובסיכום השבועי עלו מדדי המניות בארץ ב-4%. מדדי אגרות החוב הקונצרניות התחזקו גם כן בשבוע החולף. מדד תל בונד 20 התחזק ב-1%, מדד תל בונד 40 טיפס בכ-1.3% מדד תל בונד 60 רשם עלייה של 1.1% בסיכום השבועי.

נתוני מאקרו בשבוע הקרוב - אז מה מצפה לנו השבוע?

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אמורה לפרסם מספר נתונים המתייחסים למשק בישראל. מאז שישראל הצטרפה לארגון המדינות המפותחות OECD, לפני כשנה, החלה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לאסוף נתונים מסויימים על המשק הישראלי ולפרסמם מידי חודש.

שני סקרים התפרסמו ביום ראשון במסגרת אותם נתונים, הם סקר מגמות בעסקים וסקר אמון הצרכנים לחודש ספטמבר. שני הנתונים הצביעו על שיפור מסויים לעומת חודש אוגוסט. בחודש שעבר מדד אמון הצרכנים עמד על 24- ובספטמבר הוא עלה ל20-. מאז חודש אוגוסט נרשמה התחזקות של אמון הציבור בכלכלה בישראל בעקבות המחאה החברתית, שגרמה לצרכנים להבין כי ניתן לשנות את פני החברה ופני הכלכלה הישראלית וניתן להוביל לשינויים לגיטימיים באמצעות מחאות, שביתות וחרם מוצרים ושירותים. לדעתנו, מגמת התחזקות אמון הצרכנים תימשך ותתבטא כבר בנתונים של ספטמבר.

לקראת סוף השבוע צפוי להתפרסם נתון נוסף שישלים את התמונה הכוללת לגבי המשק בישראל לחודש ספטמבר, והוא פדיון מכירות של הרשתות שיווק. נתון זה משמש כאינדיקטור למדידת רמת הצריכה הפרטית במשק. לפי נתוני החודשים האחרונים נצפתה עלייה עקבית בפדיון של הרשתות, כלומר עלייה בצריכה הפרטית. בעקבות המכירות של טרום תקופת החגים אנו צפויים לראות שיפור נוסף בתוצאות המכירות ברשתות גם בחודש ספטמבר, כהמשך למגמה של גידול בצריכה של הצרכן הישראלי.

אספות צפויות השבוע

אחת האסיפות המעניינות שצפויות להתקיים בשבוע הקרוב היא אסיפת מחזיקי אגרות החוב של אאורה השקעות (31.10), השנייה במספר בתוך חודשיים. סיבת ההתכנסות היא בעיית הנזילות אליה נקלעה החברה בתקופה האחרונה. על פי הערכות, החברה תתקשה לעמוד בתשלום הקרוב למחזיקי אגרות החוב כבר בחודש נובמבר השנה. החברה ביצעה מספר פעולות נואשות בחודשים האחרונים על מנת לשפר את רמת הנזילות בקופתה כגון מכירת נדל"ן מניב בניו יורק. אך עדיין חסרים לה כ-40 מיליון ש', על מנת להמשיך ולקיים פעילות עסקית תקינה בשנתיים הקרובות.

בעקבות הקושי של החברה לגייס חוב הן בשוק ההון והן בבנקים, ניסתה החברה בכל התקופה האחרונה לחפש פתרונות יצירתיים במטרה לעמוד בהתחייבויותיה. אחת האפשרויות שנשקלה הייתה מכירת חברת הבת אאורה ישראל שעוסקת בייזום נדל"ן בישראל, ומהווה את עיקר הפעילות של חברת האם. כל ההצעות שהתקבלו עד כה נתקלו בהתנגדות נמרצת מצד בעלי השליטה מכיוון ששיקפו שווי נמוך בהרבה מהשווי האמיתי של החברה על פי הערכות קודמות.

כמו כן, למהלך של מכירה צפויים להתנגד גם מחזיקי המניות של אאורה השקעות, כיוון שמכירה של חברת הבת משאירה אותם עם חברת השקעות ריקה ללא תזרים שוטף מספק. באסיפה הקרובה צפויים מחזיקי אגרות החוב לקבל עדכון לגבי המצב. אך ללא התקדמות משמעותית בפתרון בעיית החוב של החברה, עלולים מחזיקי אגרות החוב לדרוש פירעון מיידי כבר עד סוף השנה.

אירוע נוסף שצפוי למשוך את תשומת לב המשקיעים, מתקיים היום (א'). מדובר באסיפה של מחזיקי אגרות החוב והמניות בחברת הנדל"ן גול פרטנרס, העוסקת באמצעות חברות בנות ברכישה, השבחה ומכירה של נכסי נדל"ן בעיקר באירופה ובארצות הברית. נזכיר, כי הנייר הושעה מהמסחר על ידי הבורסה בתאריך 2 למאי 2011 עקב אי פרסום דוחות הכספיים של החברה כנדרש.

החברה נמצאת בתהליך של הסדר חוב עם מחזיקי אגרות החוב וביום ראשון הקרוב יעמידו המשקיעים את ההצעה שהוגשה על ידי החברה למבחן. על פי ההצעה החברה מתכוונת לחלק את יתרת החוב בסך של כ-24 מיל' ש', לשלוש פעימות. התשלום האחרון יוקדם מסוף מאי 2014 לסוף מאי של 2013 - דבר שצפוי להקטין את הסיכון הקיים בחברה. האישור של ההצעה אמנם ישפר את מצבה של החברה מול מחזיקי אגרות החוב, אך בכדי לחזור להיסחר בבורסה באחד העם, על החברה לתקן את הדוחות הכספיים לתקופה של שנה אחורה.

הנפקות בשבוע הקרוב

ב-1 לנובמבר צפויה להתקיים הנפקה של מק"מ על ידי בנק ישראל. ההנפקה היא של הסדרה 1052, כאשר מועד פדיון של הקרן הוא ב-31 לאוקטובר 2012 והכמות שמוצעת במכרז היא 13 מיליארד ש'.

רוס קרוטקין, דסק אג"ח, יובנק קרנות נאמנות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אוי ואבוי אאורה 30/10/2011 20:53
    הגב לתגובה זו
    הדירות שלה מסריחות כמו הבעלים
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

מטוס קרב (דובר צהל)מטוס קרב (דובר צהל)

מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון

משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה

מנדי הניג |

מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל,  האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם. 

לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים.  רה-ארגון שם הוא קריטי.  

הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.

"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"

מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.  


ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".