השבוע באג"ח: אירופה תמשיך לדחוף קדימה? אאורה עומדת במרכז
השבוע האחרון הסתיים בסימן של התקרבות לפתרון לבעיית החוב באירופה. לאחר שבועיים מורטי עצבים, הגיעו ראשי גוש האירו לתוכנית מוסכמת, על פיה תורחב קרן הסיוע לטריליון אירו והמשקיעים הפרטיים יסכימו לתספורת של 50% באגרות החוב של ממשלת יוון.
נזכיר כי קרן הסיוע נועדה לתמוך בבנקים באירופה במקרה שאחת ממדינות ה-PIIGS תכריז על פשיטת רגל. כמובן שעדיין מוקדם לקבוע את סיכויי ההצלחה של התוכנית, מכיוון שהצלחתה תלויה ביישומה ובנכונותה של ממשלת יוון להמשיך בתוכנית הצנע עליה הכריזה לפני כחצי שנה.
שוק אגרות החוב הקונצרניות
למרות האווירה האופטימית עדיין נותרו סימני שאלה רבים לגבי התוכנית, שראשי האיחוד יצטרכו לתת עליהם את הדעת כבר בחודשים הקרובים. השווקים הגיבו לידיעה בעליות שערים חדות, ובסיכום השבועי עלו מדדי המניות בארץ ב-4%. מדדי אגרות החוב הקונצרניות התחזקו גם כן בשבוע החולף. מדד תל בונד 20 התחזק ב-1%, מדד תל בונד 40 טיפס בכ-1.3% מדד תל בונד 60 רשם עלייה של 1.1% בסיכום השבועי.
נתוני מאקרו בשבוע הקרוב - אז מה מצפה לנו השבוע?
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אמורה לפרסם מספר נתונים המתייחסים למשק בישראל. מאז שישראל הצטרפה לארגון המדינות המפותחות OECD, לפני כשנה, החלה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לאסוף נתונים מסויימים על המשק הישראלי ולפרסמם מידי חודש.
שני סקרים התפרסמו ביום ראשון במסגרת אותם נתונים, הם סקר מגמות בעסקים וסקר אמון הצרכנים לחודש ספטמבר. שני הנתונים הצביעו על שיפור מסויים לעומת חודש אוגוסט. בחודש שעבר מדד אמון הצרכנים עמד על 24- ובספטמבר הוא עלה ל20-. מאז חודש אוגוסט נרשמה התחזקות של אמון הציבור בכלכלה בישראל בעקבות המחאה החברתית, שגרמה לצרכנים להבין כי ניתן לשנות את פני החברה ופני הכלכלה הישראלית וניתן להוביל לשינויים לגיטימיים באמצעות מחאות, שביתות וחרם מוצרים ושירותים. לדעתנו, מגמת התחזקות אמון הצרכנים תימשך ותתבטא כבר בנתונים של ספטמבר.
לקראת סוף השבוע צפוי להתפרסם נתון נוסף שישלים את התמונה הכוללת לגבי המשק בישראל לחודש ספטמבר, והוא פדיון מכירות של הרשתות שיווק. נתון זה משמש כאינדיקטור למדידת רמת הצריכה הפרטית במשק. לפי נתוני החודשים האחרונים נצפתה עלייה עקבית בפדיון של הרשתות, כלומר עלייה בצריכה הפרטית. בעקבות המכירות של טרום תקופת החגים אנו צפויים לראות שיפור נוסף בתוצאות המכירות ברשתות גם בחודש ספטמבר, כהמשך למגמה של גידול בצריכה של הצרכן הישראלי.
אספות צפויות השבוע
אחת האסיפות המעניינות שצפויות להתקיים בשבוע הקרוב היא אסיפת מחזיקי אגרות החוב של אאורה השקעות (31.10), השנייה במספר בתוך חודשיים. סיבת ההתכנסות היא בעיית הנזילות אליה נקלעה החברה בתקופה האחרונה. על פי הערכות, החברה תתקשה לעמוד בתשלום הקרוב למחזיקי אגרות החוב כבר בחודש נובמבר השנה. החברה ביצעה מספר פעולות נואשות בחודשים האחרונים על מנת לשפר את רמת הנזילות בקופתה כגון מכירת נדל"ן מניב בניו יורק. אך עדיין חסרים לה כ-40 מיליון ש', על מנת להמשיך ולקיים פעילות עסקית תקינה בשנתיים הקרובות.
בעקבות הקושי של החברה לגייס חוב הן בשוק ההון והן בבנקים, ניסתה החברה בכל התקופה האחרונה לחפש פתרונות יצירתיים במטרה לעמוד בהתחייבויותיה. אחת האפשרויות שנשקלה הייתה מכירת חברת הבת אאורה ישראל שעוסקת בייזום נדל"ן בישראל, ומהווה את עיקר הפעילות של חברת האם. כל ההצעות שהתקבלו עד כה נתקלו בהתנגדות נמרצת מצד בעלי השליטה מכיוון ששיקפו שווי נמוך בהרבה מהשווי האמיתי של החברה על פי הערכות קודמות.
כמו כן, למהלך של מכירה צפויים להתנגד גם מחזיקי המניות של אאורה השקעות, כיוון שמכירה של חברת הבת משאירה אותם עם חברת השקעות ריקה ללא תזרים שוטף מספק. באסיפה הקרובה צפויים מחזיקי אגרות החוב לקבל עדכון לגבי המצב. אך ללא התקדמות משמעותית בפתרון בעיית החוב של החברה, עלולים מחזיקי אגרות החוב לדרוש פירעון מיידי כבר עד סוף השנה.
אירוע נוסף שצפוי למשוך את תשומת לב המשקיעים, מתקיים היום (א'). מדובר באסיפה של מחזיקי אגרות החוב והמניות בחברת הנדל"ן גול פרטנרס, העוסקת באמצעות חברות בנות ברכישה, השבחה ומכירה של נכסי נדל"ן בעיקר באירופה ובארצות הברית. נזכיר, כי הנייר הושעה מהמסחר על ידי הבורסה בתאריך 2 למאי 2011 עקב אי פרסום דוחות הכספיים של החברה כנדרש.
החברה נמצאת בתהליך של הסדר חוב עם מחזיקי אגרות החוב וביום ראשון הקרוב יעמידו המשקיעים את ההצעה שהוגשה על ידי החברה למבחן. על פי ההצעה החברה מתכוונת לחלק את יתרת החוב בסך של כ-24 מיל' ש', לשלוש פעימות. התשלום האחרון יוקדם מסוף מאי 2014 לסוף מאי של 2013 - דבר שצפוי להקטין את הסיכון הקיים בחברה. האישור של ההצעה אמנם ישפר את מצבה של החברה מול מחזיקי אגרות החוב, אך בכדי לחזור להיסחר בבורסה באחד העם, על החברה לתקן את הדוחות הכספיים לתקופה של שנה אחורה.
הנפקות בשבוע הקרוב
ב-1 לנובמבר צפויה להתקיים הנפקה של מק"מ על ידי בנק ישראל. ההנפקה היא של הסדרה 1052, כאשר מועד פדיון של הקרן הוא ב-31 לאוקטובר 2012 והכמות שמוצעת במכרז היא 13 מיליארד ש'.
רוס קרוטקין, דסק אג"ח, יובנק קרנות נאמנות.
- 1.אוי ואבוי אאורה 30/10/2011 20:53הגב לתגובה זוהדירות שלה מסריחות כמו הבעלים

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
אסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסףלאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' רוכשים נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים בשלב מתקדם של משא ומתן להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים במשא ומתן להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים שמנוהלת על ידי אסף בנאי. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.
פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה.
פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.
עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.
הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.
היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.
