שכר דירה בישראל - המשך דהירה או עצירה?
החלטת ריבית בנק ישראל מוקדם יותר השבוע לא הפתיעה את החזאים בשוק. אולם עיון בהודעת בנק ישראל מציג תחזית מפתיעה באשר להתנהלות מחירי שכר הדירה בשנה הקרובה. תחזית אשר על אף הקונטרוברסליות שלה לא משכה את העין הציבורית.
בנק ישראל מציין בהחלטת הריבית החודשית, כי להערכתו מחירי השכירויות בישראל ימשיכו ויעלו בשנה הקרובה בקצב של 5.5%. קצב זה זהה לקצב בו עלו מחירי השכירויות בשנה האחרונה. לעומת זאת סבורים בבנק, כי המשך הגידול במספר התחלות הבנייה, ההשפעה בפיגור של העלאת הריבית, צעדי בנק ישראל בתחום המשכנתאות והצעדים שנקט משרד האוצר במיסוי על הנדל"ן, יבואו לידי ביטוי בהאטה נוספת בקצב העלייה השנתית במחירי הדירות העומדת נכון לחודש יולי ברמה שנתית של 12.1%.
אנו סבורים כי הרמה הגבוהה של הפעילות בענף הבנייה במשק משתקפת גם בהתמתנות בעליית מחירי השכירויות, ולא תעצור אך ורק במחירי הדירות למכירה. ההתחלות והסיומים של בניית דירות ב-12 החודשים האחרונים הגיעו בחודש יולי ל-42,910 ו-33,138 בהתאמה, לעומת החודש הקודם בו מספר הדירות שנותרו למכירה המשיך לעלות - 42,059 ו-33,740. בחודשים יוני - אוגוסט הוא היה גבוה ב-9.1% בממוצע מאשר שלושת קודמיהם.
לתפישתנו, הדבר יביא לבלימה מהותית בקצב עליית המחירים בשוק הנדל"ן למגורים בשנה הקרובה, כפועל יוצא גם אם לא סימולטני יביא להאטה בקצב עליית מחירי שכר הדירה. יש הסבורים, כי הפער בין עליות המחירים של מדד מחירי הדירות למכירה לבין עלית המחירים של מדד שכר הדירה צפוי להמשיך ולהסגר בחודשים הקרובים, אולם התהליך יתבצע להערכתנו בעיקר באמצעות התמתנות מואצת בעליית מחירי הדירות והרבה פחות מהמשך עליית מחירי שכר הדירות בקצב מהיר.
הערכה של בנק ישראל באשר לקצב עליית מחירי שכר הדירה בשנה הקרובה גורמת לנו להרים גבה שכן גם בבנק המרכזי עצמו מעריכים כי כלכלת ישראל ניצבת בפני האטה מהותית מקצב הצמיחה בשנה הקרובה. נשאלת השאלה האם האטה בקצב הצמיחה במשק המקומי מרמה של כ-5% בשנה לרמה של כ-3% בשנה, לא תמתן לחצי מחירים בשוק השכירויות? להערכתנו בוודאי שכן.
לפי ראות עינינו, מוקדם מדי להספיד את השלכות מחאת יוקר המחייה על מחירי שכר הדירה.נזכיר כי לכולנו נקודה זו הייתה הבסיס למחאת האוהלים. בבנק ישראל ככל הנראה צופים כי מה שהיה הוא שיהיה בהקשר של מחירי השכירויות בשנה הקרובה, וכי הלכה למעשה מחאת האוהלים לא תשפר בשנה הקרובה ולו במעט את ההתנהלות המחירים בשוק השכירויות.
לעומת זאת אנו אופטימיים יותר, וסבורים כי שילוב בין המשך המחאה החברתית והתמקדות בדה לגיטימציה להעלאת שכר דירה, יחד עם יישום דו"ח וועדת טרכטנברג בחודשים הקרובים אשר אמור גם הוא לטפל באספקטים מסוימים של שוק השכירויות, יסייעו בבלימת עליית מחירי שכר הדירה במשק הישראלי.
בהקשר זה נאמר כי גם במשק קפיטליסטי קיים גבול "לחזירות". בעלי הדירות להשכרה במשק לא יוכלו לאורך זמן להתנתק מן האווירה החברתית הקוראת להגינות בתחום המחירים. עצירת מגמת עליית הריבית במשק ואף הפחתת הריבית המפתיעה בחודש שחלף אשר נראה כי אינה חד פעמית, מקטינה את ההיגיון הכלכלי בגביית שכר דירה מוגדל, שכן לפחות באופן תיאורטי, התשואה הנדרשת על דירה אמורה לרדת ולא לעלות.
להערכתנו בשנה הקרובה צפויה החלשות מסוימת בשוק העבודה, האטה בקצב הצמיחה הכלכלי העולמי, והמקומי יבוא לידי ביטוי בעלייה באחוז האבטלה במשק הישראלי. עלייה ברמת האבטלה במשק במספר עשיריות האחוז בשנה הקרובה, צפויה לפגום ב-"תחושת העושר" של הציבור ותתרום אך היא להחלשות בקצב עליית מחירי שכר הדירה במשק במהלך התקופה.
הנחות מחלקת המחקר של בנק ישראל בכל האמור למחירי השכירויות במדינת ישראל ב-12 החודשים הקרובים, מוטות כלפי מעלה. אילו בפועל יעלו המחירים בתקופה האמורה ב-2%-3% ולא ב-5.5%. עובדה זו תביא את האינפלציה בפועל בשנה הקרובה אל מתחת לרף 2% ואל מתחת לתחזית הבנק לאינפלציה בשיעור של 2.2% במהלך 12 החודשים הקרובים. יחד עם זאת אנו אף פעם לא שוכחים למי ניתנה הנבואה.
- 15.מחירי הדירות ושכר הדירה בישראל מופרזים ביותר (ל"ת)להתמקח ולהוריד הרבה 30/10/2011 09:25הגב לתגובה זו
- 14.יורם מראשון 30/10/2011 08:09הגב לתגובה זוהכרזת שטינמיץ על הטלת מס השבח הוציאו למכירה 10,000 דירות מושכרות .... ההשפעה היא ירידה של 1% - 3% במחירי הדירות במרכז ... ועליה של כ- 3% - 4% במחירי השכירויות
- 13.ר 28/10/2011 21:41הגב לתגובה זואין כסף נוסף! וזה נכון לגבי כל הארץ - כל אחד ויכולותיו היחסיות. זה כבר מעבר לכל גבול .
- 12.מרוויחים 4100 ושכירות 3000 (ל"ת)חוצפה 28/10/2011 09:52הגב לתגובה זו
- ניר 28/10/2011 17:46הגב לתגובה זומהתחת
- 11.המשכירים דורשים 3000 לחדר (ל"ת)חזירות גדולה 28/10/2011 09:52הגב לתגובה זו
- 10.השוק מתקן מ- 3.5% תשואה ל- 4.5% תשואה (ל"ת)יורם מראשון 28/10/2011 01:08הגב לתגובה זו
- 9.השם נשמע לי מוכר. זה לא הפגוט ההוא מפריזמה??? (ל"ת)דניאלה 27/10/2011 22:20הגב לתגובה זו
- 8.לא להיבהל ממשכירים-יש המון דירות ל-כ-ו-ל-ם (ל"ת)די לשיעבוד הצעירים 27/10/2011 18:18הגב לתגובה זו
- 7.ירושלמי 27/10/2011 16:56הגב לתגובה זומה הוא אומר בעצם: הפער שנפתח בשנתיים האחרונות בין מחיר הדיור למחירי השכירות הוא סמן מובהק לבועה. הסגירה של הפער הזה תהיה בהתרסקות מחירי הדירות לעומת ירידה מתונה יחסית של שכר הדירה. וכל מי שמבין כלכלה וקורא בין השורות מבין זאת...
- 6.הפטפטן 27/10/2011 15:20הגב לתגובה זוהמסקנה הסופית מחירי השכירות יעלו ב 2 עד 3 אחוזים ולא ב 5 אחוז כפי שצופה בנק ישראל. אחרי המאמר אני חש תחושת ניצחון עזה של המאבק לצדק חברתי. בהפרש של שני אחוזים אני אקנה פלאפל ולא אשאר רעב
- 5.שי 27/10/2011 13:07הגב לתגובה זומאז יולי מחירי השכירות בשוק נשארו בערך אותו דבר.
- 4.יוסף 27/10/2011 12:33הגב לתגובה זועד מתי? חיבים לבנות והרבה, ועל הנגיד להעלות ריבית עלמנת שלא יתפתו להשקיע בנדל" I.
- 3.שכ" ד קפוא כבר שנה,למה?המבין מבין (ל"ת)אלקו 27/10/2011 12:09הגב לתגובה זו
- 2.מוני 27/10/2011 10:59הגב לתגובה זוהמחאה גורמת לעלייה בשכירות.
- 1.משכיר 27/10/2011 10:47הגב לתגובה זולך תלמד כלכלה אידיוט. אם השוק לא היה מוכן לשלם, הייתי נאלץ להוריד מחיר. אני מפנה אותך לפרק ב' בספרו של תומס סואל " יסודות הכלכלה" שמסביר את תפקיד המחירים בכלכלה.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
